בכל שנה עולה מספר הקורבנות שמוצאים את מותם במקום העבודה. גיל סבג, תושב אשקלון, היה אחד מהם. גיל ז"ל היה רק בן 51. הוא יצא לבוקר עבודה שגרתי, ולא שב הביתה. הוא הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים, הורים ושלושה אחים, כולם עוד המומים מזה שגיל איננו עוד.
כשהמשפחה עדיין מנסה להתמודד עם ההלם הגדול, משחזרת טלי, אשתו של גיל ז"ל את יום התאונה והימים שאחרי, ומספרת על החיים שעברו יחד, על האהבה הגדולה שהייתה להם, ועל החיים שתאלץ להמשיך בלעדיו.
"זה היה בוקר רגיל. שנינו קמנו מוקדם, הוא ליווה אותי לאוטו, כל אחד הלך לעבודה, וכך נפרדנו, כמו כל בוקר רגיל", כך משחזרת טלי סבג, תושבת אשקלון, את תחילת היום הארור שבו נהרג בעלה גיל סבג בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון. "בשעה 11:30 הוא סימס לי על איזה תאריך מתאים לי לצאת לנופש וב-12 עניתי לו שאני עסוקה ואסתכל על זה מאוחר יותר", היא הייתה אז בזמן משמרת עבודה כאחות אחראית במחלקה פנימית א' באסותא באשדוד.
גם עבור גיל, היה זה יום עבודה שגרתי שבו הוא נכנס לבצע טיפול שוטף באחד מהחדרים בתחנת הכוח. אלא שבמהלך העבודה הוא התחשמל באופן קשה מאוד, והחדר שבו הוא עבד התמלא כולו אש ועשן. "בשעה 12:30 קיבלתי שיחה מכוח אדם בעבודה שלו, שאמרו לי שגיל נפצע קשה, ונתנו לי לדבר איתו. הוא אמר לי 'נפגעתי קשה, יהיה בסדר, תבואי לבית חולים'. הבחורה שדיברה איתי לקחה את הטלפון שוב ואמרה לי שזו פגיעה עם כוויות בכל הגוף ושאגיע לברזילי".
גיל סבג ז"ל. צילום: אלבום פרטי
"לא הצלחתי לזהות אותו. אמרתי לרופא שהם טועים, זה לא הוא"
כשטלי הייתה עדיין בדרך לבית החולים ברזילי היא קיבלה טלפון מהבחור שליווה את גיל באמבולנס והוא עדכן אותה שהם הגיעו לבית החולים. באותו הזמן היא הייתה תקועה בפקק והרגישה חוסר אונים, "רציתי להגיע אליו כבר ולא ידעתי מה לעשות, ופשוט התחלתי לבכות. ופתאום, איכשהו הצלחתי לעקוף והתקדמתי בדרך, ואז שוב קיבלתי טלפון וזה היה גיל שאמר לי 'טלי תסעי לאט יהיה בסדר'. וצעקתי לו 'נשמה תחכה לי'.
"כשהגעתי אליו הוא כבר היה מונשם. מסתבר שהוא גם לא נתן להם להנשים אותו עד שהוא לא מדבר איתי, אבל כבר לא היה ניתן לחכות. כל הצוות שטיפל בו בברזילי מכיר אותי כי עבדתי שם 20 שנה. הם לא האמינו שראו אותי, הם היו בשוק. הרופא יצא להכין אותי למה שאני הולכת לראות. הוא אמר לי שהוא נשרף מהראש עד המותניים. ולמרות ההכנה שעשו לי, אני זוכרת שכשנכנסתי לחדר, לא הצלחתי לזהות אותו. אמרתי לרופא שהם טועים, זה לא הוא. ואז אמרו לי לזהות אותו לפי הרגליים".
באותו יום הועבר גיל לבית החולים תל השומר, כשהוא מורדם ומונשם, להמשך טיפול. "בתל השומר הוא אושפז במחלקת כוויות וזה אדיר מה שהם עושים שם. הטופ של הרפואה. רק להוקיר תודה. הם טיפלו במסירות אין קץ. אבל המקרה שלו הסתבך".
גיל סבג ז"ל, אשתו וילדיו. צילום: אלבום פרטי
הייתה תקווה שהוא ייצא מזה?
"הייתה לנו תקווה מאוד גדולה שהוא ייצא מזה. הרופאים הכינו אותנו שזה הולך להיות מאוד ארוך, עם ניתוחים ושיקום ארוך. אבל מדובר בפגיעת חשמל ובפגיעות כאלו יש תגובות מאוחרות של מערכות פנימיות, והעבירו אותו לטיפול נמרץ, ושם הוא קרס.
"כשהרופא קרא לנו לשיחה ואמר לנו שזה עניין של כמה שעות, אמרנו לו שהוא לא מכיר את גיל. גיל הוא חזק כמו אריה הוא תמיד נלחם, הוא אדם בריא שאהב ספורט, הוא רק בן 51, ואין סיכוי שעוד כמה שעות הוא לא יהיה. בלילה היינו איתו כולנו, אני והילדים ואמא שלו ואחים שלו, קראתי לכולם. בשעה 21:30 הוא נפטר".
"גיל היה הבן אדם האחרון שיכול היה לקרות לו דבר כזה"
לפני שבוע קמו בני המשפחה מהשבעה, והם מנסים לעכל את החיים החדשים ואת המוות הטראגי לאדם שהיה לדעתם האחרון שיקרה לו אסון כזה. "גיל הוא מאוד קפדן, ועקבי וחוקר כל דבר, הוא מאוד זהיר ולא עושה שום דבר בפזיזות, גם בחיים ובייחוד בעבודה", אומרת טלי. "זה היה הבן אדם האחרון שיכול היה לקרות לו דבר כזה. בבית הוא כל הזמן היה עושה לנו תזכורות לאיך להתנהל בתרחישים מסוימים ומה צריך לעשות אם קורה משהו ולמי צריך להתקשר. היה חשוב לו שנדע כל דבר".
איך את מתמודדת כרגע?
"אני אחות יותר מעשרים שנה. נתקלתי במקרים של מוות פתאומי של אישה בת 50, של צעירה בת 29, של אישה בת 44 עם ילדים קטנים שנפטרה מסרטן. אני יכולה לרשום ספר על כל מקרה שראיתי, אבל שום דבר לא הכין אותי לזה. החלל שנפער בי זה כמו חור שחור, כאילו כל הגוף שלי כואב.
"לגדולה שלנו יש צרכים מיוחדים, היא עושה שירות לאומי בגן ילדים, היא חזרה למסגרת שלה שם ויש לה המון תמיכה מהסביבה שלה. לקטנה שלי בת ה-15 מאוד קשה, היא בוכה הרבה, מתפרקת הרבה. סוף הלימודים עכשיו וגם אין לה חשק ללכת לביה"ס. והגדול שלי – חייל לוחם בן 20. הצוות שלו נכנס לעזה, הוא קיבל חופשה מיוחדת ואנחנו מחכים לראות מה יקרה. הוא מנסה להרים את כולם ולראות שכולנו בסדר. יש לי שיחות עמוקות מאוד איתו ואף אחד לא מבין איך זה בא. זו לא סתירה. הורידו לנו את הראש".
גם החברים בחברת חשמל קיבלו את המוות של גיל מאוד קשה. הוא עבד שם 26 שנה והם היו לו למשפחה. "אנחנו מקבלים ליווי מאוד צמוד מחברת חשמל. הם עוזרים בכל דבר. יש לנו גם ליווי רשמי מהחברה עצמה וגם מהחברים של גיל שעוזרים המון".
גיל סבג ז"ל, אשתו וילדיו. צילום: אלבום פרטי
חזרת לעבודה?
"אתמול חזרתי לעבודה. אבל אני לא יכולה להגיד שאני מתפקדת כרגיל. למזלי הגדול, הסגן שלי הוא עילוי, והוא מוכיח את עצמו ועושה עבודה במחלקה מבלי לדבר ולהתלונן וממש לקח את המשימות שלי ומתפעל את המחלקה ועושה כל מה שהוא יכול כדי לתת לי לחזור למחלקה מסודרת. כל הצוות המום ממה שקרה, ויקח לי זמן לחזור לנינג'ה שהייתה ולאינטנסיביות שעבדתי בה. כרגע עוד ממש קשה לי".
הוא השאיר ערכים של נתינה ואהבה
המוות של גיל קטע חיים שלמים ואהבה גדולה. "גיל לא היה רק בעל. היינו מחוברים בכל האיברים שלנו, הייתה בינינו אהבה גדולה. הוא היה העוגן שלי, החבר הכי טוב שלי, יותר מנפש תאומה. תמיד אמרתי לו שזכיתי בפיס כשזכיתי בו.
"כשהילדים היו קוראים לנו בלילה – מי שקם אליהם זה הוא, הוא היה מטפל בהם בהכל, לוקח את שני התפקידים של אמא ואבא. הוא היה עושה הכל, קונה הכל ותמיד היה ממקום של נתינה. אם לא הספקתי משהו הוא היה ממהר לעשות אותו. היד שלו הייתה בכל דבר פה בבית, והוא תמיד תמך בי. כשרציתי להתקדם בתפקיד הוא תמיד נתן לי את המקום להתפתח לאן שאני רוצה. היה בינינו קשר חזק ועמוק, וביום של התאונה זה עוד יותר הרגיש ככה. הוא היה יכול להתקשר לכל אחד מהדרך, אבל הוא התקשר אליי. זה אומר שהוא סמך עליי".
"גיל לימד אותי כל כך הרבה. הוא לימד אותי נתינה וסבלנות ואושר. וגם את הילדים שלו. הוא היה יוזם כל כמה זמן טיולים ואוהב את הביחד שלנו וכל אלו דברים שגם הילדים לוקחים איתם. אחדות, נתינה, יכולת לקבל את כולם בלי ביקורת".
גיל וטלי הספיקו לחגוג 25 שנות נישואין שבועיים לפני שנהרג. "הלכנו באותו ערב למופע סטנדאפ, רצינו להירגע מכל האירועים של המלחמה והדאגות והמצב במדינה. הגשמנו בחיים יחד הרבה חלומות ביחד ונסענו ועשינו המון טיולים. יש לנו משפחה שאנחנו גאים בה מאוד. הברכה הקבועה שלנו בימי הולדת הייתה שנזכה להזדקן יחד. רציתי להזדקן איתו".
גיל סבג ז"ל, אשתו וילדיו. צילום: אלבום פרטי
"אירוע חמור ביותר המחייב חקירה ממצה של המשטרה"
נסיבות המקרה נחקרות על ידי המשטרה אך טרם נמסרה תגובה מהמשטרה בנושא זה.
ד"ר הדס תגרי, מנהלת 'הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה' טוענת כי מקרה מותו של גיל מחייב הפקת לקחים אודות נהלי העבודה, "תאונות ההתחשמלות הקטלנית של עובד חברת חשמל גיל סבג ז"ל במהלך עבודתו היא אירוע חמור ביותר המחייב חקירה והפקת לקחים אודות נהלי העבודה שננקטו ואופן יישומם והטמעתם, וחקירה ממצה של המשטרה בנוגע לחשד לרשלנות פלילית שגרמה לתוצאה הקטלנית, ופירסום מסקנותיה לציבור. הדברים נכונים מקל וחומר כאשר מדובר בתאונה קטלנית שנייה בתוך שנה באותו אתר של תחנת הכוח רוטנברג, בו נהרגו עובד וגימלאי של חברת חשמל ועובד נוסף נפצע, הנחקרת במפלג פל"ס של יחידה 433.
"חשוב לציין כי אירועים אלה הם חלק ממגמה של עלייה דרמטית ביותר במספרן של תאונות עבודה הקטלניות במחוז דרום, כאשר בשנת 2023 נהרגו 21 עובדים בתאונות עבודה במחוז, לעומת 10 בשנת 2022. התדרדרות חמורה זו במצב בטיחות העובדים במחוז מחייב ביתר שאת חקירתם ונקיטת הליכים פליליים במקרים מתאימים על ידי הפרקליטות וכן הגברת הפיקוח במקומות העבודה במחוז על ידי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה".
תחנת הכח רוטנברג של חברת החשמל. צילום: אלירם משה
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
