מי שביקר השבוע בקפה לנדוור שבמרינה מול באשקלון, בטח נתקל בתערוכת הציורים שהוצגה שם.
מי שאחראית לאירוע התרבותי הזה בלב מתחם הבילויים העירוני, היא רותם בן שטרית, בריסטה בקפה לנדוור שמעולם לא למדה ציור. אבל כשבעלי המקום זיהו את הכישרון יוצא הדופן שלה, הם הציעו לה לקחת את הכישרון הזה עוד צעד קדימה.
"הראיתי להם את הציורים שלי, הם אהבו את זה ואמרו שאני מוכשרת והם רוצים להציג אותם פה", היא מספרת "הם אמרו לי תציירי עוד ציורים ונעמיד אותם בלנדוור. זאת תערוכה לא מתוכננת. לא חלמתי על זה או חשבתי על זה לפני כן. אני אוהבת לצייר ואוהבת לעשות דברים גדולים ואז הרמתי תערוכה. פשוט התחלתי לצייר, עלו לי רעינות לראש, יש לי ראש מאוד יצירתי".
בן שטרית מספרת כי התערוכה הזאת מפגישה בין שתי תשוקות גדולות – אומנות וקפה. "ספציפית בתערוכה הזאת התמקדתי בבית העסק 'קפה לנדוור' ובעולם הקפה – בפן חצי פרסומי וחצי אותנטי. התערוכה הייתה עם אופי צבעוני, מעניין, משעשע ושובר שגרה, כאשר כל ציור מביא עמו רעיון אחר. זו הייתה חוויה מיוחדת ויכול להיות מעניין להרחיב אופקים לפרוייקטים נוספים בהמשך. המנהלים שלי בלנדוור תמכו בי מאוד, התחברו לרעיון האומנותי ונתנו לי יד חופשית ליצור את החוויה הקסומה הזאת".
ולא מדובר בעבודה פשוטה, אלא בחודשים שלמים של עבודה והתמדה, לילות בלי שינה, "ביליתי כל כך הרבה זמן בחנויות ציוד של אומנות ואפשר להגיד שכל המוכרות שם כבר הפכו לחברות טובות", היא מספרת, "היו רגעים מורכבים ולא פשוטים במיוחד כמדובר בשילוב עבודה ותואר. אך המטרה בערה בתוכי והניעה אותי כל בוקר מחדש, כיף לי להעיד על עצמי בנקודת זמן הנוכחית שצלחתי כל אתגר שעמד בדרכי, והיו לא מעט. אהבתי לצייר מאז שהייתי ילדה קטנה, אבל לא למדתי ציור מעולם. אפשר להגיד שהכישרון שלי 100 אחוז אינטואטיבי בשלב הזה של החיים. כתיבה וציור הם חלק בלתי נפרד מהעולם שלי".
כמה בלתי נפרד? בן שטרית מציינת אנקדוטה שמוכיחה עד כמה היא מרוכזת במהלך ציור: "בדרך כלל שאני מציירת אני המון פעמים שותה תוך כדי קפה, קרה לי לא פעם ולא פעמיים שבטעות טבלתי את המכחול בתוך הכוס קפה שלי במקום בכוס המים של המכחולים", היא מספרת.
בן שטרית אגב, היא כלל לא סטודנטית לאמנות, אלא לקרימינולוגיה, ולמרות זאת היא דווקא צופה לעצמה עתיד אמנותי, "יצירתיות זה הכוח על שלי, אני מעריכה אומנות טובה וגם מעריכה אנשים שיודעים להנות ממנה", היא אומרת, "אני רואה את העולם במשקפיים אחרים שמאפשרים לי תמיד לעוף על החיים ולהוציא מהם פירות מתוקים. אין לי ספק שאני אמצא את עצמי עוסקת בתחום, ואמשיך להביא ואת ההשראה האישית שלי לעולם".
איך היו התגובות לתערוכה?
"נושא התערוכה דיבר אל כולם ועורר בקרב האנשים תחושות חיבור והזדהות. שמעתי המון דברים בסגנון של 'הציור הזה בול אני!'. אנשים ריגשו עם התגובות, קיבלתי אינספור מחמאות ופרגון, עוברי אורח שעוצרים הכל ומצלמים. ההנאה הורגשה גם לא רק בהכרח כאשר הגיעו אורחים, אלא גם אם סתם מישהו עבר במקרה לשתי דקות ונוצרה שיחת חולין אנרגטית ומעניינת. תוך רגע מהקמת התערוכה התגבשה אווירה ססגונית עבור שני הצדדים בסיפור. בנוסף היו המון שהתעניינו בקניית ציורים, במיוחד כאלה בעלי זיקה לקפה או אומנות, או שניהם".
ומה הציור שזכה להכי הרבה תשומת לב?
"ציור המרינה הגדול האייקוני אשר זכה להערכה רבה והדהים אנשים בשל הירידה לפרטים הקטנים".