לפני כמה שבועות יצאה לדרך תחרות "מיס פרוגרס" ישראל לשנת 2017, והזוכה בה תייצג את ישראל בתחרות העולמית באיטליה. התחרות הבינלאומית החלה בשנת 2010 באיטליה, ומטרתה שהבנות יביאו עמן גם ערך מוסף, משהו שהוא מעבר למראה החיצוני. בטקס הבינלאומי מציגים תרבויות ומנהגים מכל המדינות המשתתפות ושמים דגש על עקרונות ייחודיים.
כאשר שלומית עמיקם, מלכת החן של אשקלון, נשאלת איזה ערך מערכי התחרות היא בוחרת לקדם, היא משיבה: “הנושא שאני הכי מתחברת אליו זה שוויון הזדמנויות. אני חושבת שלכולם מגיע להרגיש שווה בין שווים, בין אם מדובר באנשים עם מוגבלות או בכאלה שהחיים לא ממש האירו להם פנים”.
אף שהתשובה הזאת נשמעת כמו תשובה של מלכת יופי טיפוסית, אצל עמיקם ישנו רקע אמיתי למילים, רקע שעיצב את השקפת עולמה החברתית. “יש שני דברים שהשפיעו עליי מאוד בחיים והולכים איתי עד היום, ולכן חשוב לי לקדם את העניין הזה. הראשון הוא חברה שהייתה לי בכיתה ג’, שהייתה מוגבלת”, משחזרת עמיקם. “אני זוכרת עד היום שאף אחד לא רצה להיות בחברתה, ואני בחרתי להיות חברה שלה, למרות שזה עלה לי במחיר של נידוי חברתי. לא נכנעתי גם כשהטילו עליי סנקציות, כי לא יכולתי לסבול שפוגעים בה. תמיד נלחמתי ליחס שוויוני ושלום, וכשהיה צריך גם הייתי מתקוממת לעיני כולם וללא חשש. אני חושבת שהבעיה העיקרית היא שלמרות שיש חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, הוא לא מיושם מספיק. למרבה הצער, האנשים האלה עדיין חווים סטיגמה והדרה חברתית ותעסוקתית”.
הדבר השני שהשפיע על עמיקם היה במסגרת התנדבותית: “במסגרת המחויבות האישית שעשיתי התנדבתי במקום שהיו בו ילדים שננטשו או כאלה שהוצאו מהבתים שלהם. ראיתי ילדים קטנים בלי אבא ואימא, בלי חיבוק, מגע, ליטף, מילה טובה. המקום שהם היו בו היה מקום מדהים שנתן להם את הכול מבחינה חומרית, ולא היה חסר להם כלום, אבל מבחינה רגשית היה שם חסך. בפעמים הראשונות הייתי חוזרת הביתה ובוכה, לאט לאט למדתי להתמודד גם עם הצד הזה של החיים, וזה נתן לי פרספקטיבה שונה לגמרי. גם במקרה שלהם הייתי רוצה להאמין שלמרות הילדות שלהם וכל מה שהם עברו, תהיה להם בעתיד הזדמנות שווה להצליח. לא הלקות הספציפית או המצב הנפשי של אנשים בעלי מוגבלות הם שמגבילים את יכולותיהם, אלא המחסומים, היחס וההתנהגות שמציבה החברה והמכשולים הסביבתיים — הכול תלוי בגישה. הגישה היא זאת שעושה את כל ההבדל, אפשר להגיד שהכול מתחיל מהבית. חנכו את הילדים שלכם לקבלת האחר, אמפתיה ורגישות לזולת”.
תחרות יופי עם מטרה
בארץ הופקה התחרות לראשונה בשנה שעברה ביוזמת איציק זנטי, המפיק והמנהל הרשמי של התחרות בישראל. “ב'מיס פרוגרס' ישראל ליופי יש מטרה, אנו מחפשים את האחת שתחזור עם התואר, וזו צריכה להיות נאה, חיננית, ייצוגית והכי חשוב: שתקדם את ערכי התחרות באופן יוצא מן הכלל. חשוב לנו למצוא את השילוב המנצח הזה”, הוא מסביר.
על פי פורמט התחרות, בשלב הראשון יכולה להגיש מועמדות כל מי שראתה את עצמה מתאימה ועמדה בדרישות הסף של הארגון העולמי, גם כאלה שלא היה להן שום ניסיון בעולם הדוגמנות. כ—1,000 בנות נרשמו לתחרות, ומהן בחרה ההפקה 70 מתמודדות.
“לאחר מכן נפתחה הצבעה אינטרנטית, ו-10 הבנות שקיבלו את הכי הרבה הצבעות עלו לגמר. השופטים בחרו עוד חמש בנות נוספות, ויש גם גלגל הצלה אחד, כלומר אנחנו 16 בנות בשלב הגמר. הגמר יערך ב-1.10, ושם כבר השופטים הם אלה שיחליטו על הזוכה”, מסבירה עמיקם.
“כשרוצים משהו מכל הלב בסוף משיגים”
עמיקם בת ה-18 סיימה לא מכבר את לימודיה בבית הספר מקיף עירוני א’ בעיר, והיא מעידה על עצמה שהיא ”ילדה חרשנית”. היא הרחיבה פסיכולוגיה, סוציולוגיה ותיאטרון ולמדה גם לימודי משחק. בשל ההשקעה הרבה בלימודים והכוחות שזה דרש ממנה היא דחתה את השירות הצבאי וממתינה בימים אלה לקבלת מועד חדש. “אני אחת כזאת שעושה את הכול בצורה מאוד יסודית, אין אצלי הנחות, ואני לא מעגלת פינות. נתתי את כל כולי בתקופת הבגרויות, היה קשה ומשתלם, אבל בסוף הרגשתי שנותרתי ללא כוחות. היה לי חשוב להגיע לצבא כשאני עם אנרגיות מחודשות ומוטיבציה, ולכן החלטתי לקחת כמה חודשים של פסק זמן על מנת לאגור כוחות ולהגיע הכי מוכנה שאפשר”, היא מסבירה.
איך הגעת ל’מיס פרוגרס’?
“המפיק איציק זנטי, חבר שלי בפייסבוק. הוא ראה את התמונות שלי, שלח לי הודעה והציע לי להצטרף. אחרי שהבנתי שזאת לא עוד תחרות יופי, אלא שיש שם אמירה ומאוד התחברתי לקונספט החלטתי ללכת על זה. שלחתי טפסים וכבר למחרת הוא הודיע לי שהתקבלתי לשבעים הבנות ושעכשיו ההצבעה עברה לקהל, שהוא שיחליט על המועמדות הסופיות”.
האמנת שתעלי לעשירייה?
“היו לי תקוות וגם תחושה די טובה. אני חייבת להודות שנדהמתי מהאהבה שקבלתי מהציבור, החום, התמיכה, ההזדהות וההצבעות שהגיעו מכל הארץ. הייתה התגייסות מלאה, זה לא מובן מאליו. אני חושבת שכשיש כוח רצון אדיר, אז הוא זה שמוביל אותך. מאוד רציתי לעלות לגמר ועשיתי את הכל כדי שזה יקרה, כשרוצים משהו מכל הלב בסוף משיגים”.
זה נכון מבחינתך גם לגבי הגמר?
“אני אעשה כל מה שתלוי בי כדי לנצח, אבל כשזה תלוי בבחירת השופטים אז אני מאמינה שלא הכל כבר בידיים שלי. אני בכל מקרה נצמדת למטרה, למרות הקשיים והחששות”.
מה אומרים ההורים והאחים?
“יש לי שני אחים ואחות והם מאוד תומכים. הם גייסו חמ”ל שלם כדי לגייס עבורי כמה שיותר הצבעות ודירבנו את כל החברים שלהם להצביע לי. ההורים גם כן מאוד תומכים וגאים בי”.
זאת לא הפעם הראשונה בה תצעד עמיקם על המסלול. בשנה שעברה היא השתתפה בתחרות ‘מיס אשקלון’ וזכתה בתואר מלכת החן, מאז החלה קריירת הדוגמנות שלה להתרומם. “בעבר הייתי חתומה בסוכנות ‘רוברטו’, אבל אז החל הלחץ של הלימודים והבגרויות והעדפתי שלא לחדש חוזה ולהתעסק רק בלימודים. היום אני יותר בשלה להשקיע בתחום הזה את כל כולי”.
איפה את רואה את עצמך בעתיד?
“אני מחכה לגיוס שלי והייתי מאוד רוצה להיות מורה חיילת. אני אוהבת ילדים, יש לאמא שלי משפחתון בבית ואני הכי אוהבת להעביר איתה הזמן, להיות עם הילדים ולהקריא להם סיפור. בעתיד אני רוצה להיות פסיכולוגית ילדים ואם אפשר לשלב את זה עם המשחק והדוגמנות אז מה טוב”.
