"צריך לשכפל את אלי אלעזרא" – החברים הגיעו לפרגן בהשקת הספר "ריח הגויאבות"

הגגות האדומים של הווילות המטופחות בשכונת אפרידר בלב הדשא הגדול שבמרכז השכונה וכתם הים הכחול היו תמונת נוף מושלמת ששבתה את לבו של הילד אלי אלעזרא שגדל בשכונת שמשון. ריחם החזק של עצי גויאבות שצמחו בחצרות בתי הקרקע של אפרידר לצד טעם הפרי נותרו חקוקים בזיכרון הילדות של הילד אלי כטעמה וריחה של ההצלחה הכלכלית שהייתה נדירה במחוזות שבהם גדל. מכאן שמו של הספר שכתב אלעזרא "ריח הגויאבות" והושק השבוע.

מרכז הקונגרסים. מאות הגיעו לתת כבוד לאלעזרא

עשרות חברים, מכרים, שותפים עסקיים, פוליטיקאים ובני משפחה התייצבו לפי הזמנתו של אלעזרא לערב ההשקה הרשמי. בדרכו הייחודית הצליח לרגש אלעזרא את הנוכחים ובצניעות המפורסמת קיבל את החברים כשהוא יושב על כיסא ולפניו ערימת ספרים וסלסילת גויאבות שהלכה והתרוקנה במהלך קבלת הפנים. אלעזרא חתם בהקדשה אישית לכל אחד על ספרו, והאורחים מיהרו ללגום מהקוקטייל שרקח אלעזרא: עראק מטובל בחתיכות של גויאבות והרבה קרח.

"אם תרצו – תוכלו להצליח"

חותם ומקדיש לחברים. אלי אלעזרא

"ריח הגויאבות" הוא אוטוביוגרפיה, סיפור חייו של אלי אלעזרא, שרק לא מזמן חגג יום הולדת 56. מה מביא אדם לכתוב את סיפורי חייו כשהוא נמצא בשיא הצלחתו ובאמתחתו עוד חלומות רבים הקשורים לעולם העסקים? התשובה לשאלה התבררה במהלך הערב. למרות ההצלחה הכלכלית נשאר אלעזרא נאמן לחוקים שעיצב כשישב בערבי שישי אחרי ארוחת השבת על חומת הבית עם חבריו מהשכונה: חשיבות המשפחה וכיבוד המסורת, רכישת ההשכלה, ענווה והידיעה שלמרות שלא כל בני האדם נולדו שווים, לאף אחד אסור להתנשא מעל אדם אחר. "המטרה שלי היא לפתוח צוהר למי שנמצאים במקום שבו אני עצמי הייתי לפני מעט יותר מעשרים שנה. לומר לכל אחד מיישוב בפריפריה או מעיר גדולה במרכז: אתם יכולים. אם תרצו, אם תהיו מוכנים ללמוד ולעבוד קשה, בשכל ישר, בקור רוח, בנחישות ובצניעות – תוכלו להצליח", אמר אלעזרא.

את הערב הנחה חבר מהחוג המצומצם של אלעזרא, עו"ד אבי עומר, גם הוא בן השכונה. עו"ד עומר, ששהה בניו יורק במסגרת תכנית "הנבחרים" שהוא מוביל בחמש השנים האחרונות, קיבל טלפון מד"ר חליווה, ובו ביקש ממנו להנחות את הערב ונתן לו רשימה ארוכת דוברים. עומר ניסה לצמצם את הרשימה ללא הצלחה. "הקונספט היה ערב של חברים, והדוברים היו מאותם מעגלים משיקים לפריצתו של אלעזרא", פתח עו"ד עומר. "באמצעות הדמויות שיופיעו כאן הערב, שהן כשלעצמן קוקטייל מיוחד שרקח לנו הברמן אלי אלעזרא, נביט בבבואתה של החברה הישראלית, נערוך מסע קטן בזמן ונציג את הכותב ואת ספרו דווקא מנקודת מבטן של מספר דמויות בחייו".

"נימה של סלחנות"

"נזיפה". ד"ר פנחס חליווה

ראשון הדוברים היה חברו של אלעזרא ד"ר פנחס חליווה, מנכ"ל מכללת אשקלון ומי שגדל לצדו של אלעזרא בשכונה והיה שותף למיזמים רבים שהגו השניים בנעוריהם. את דבריו הוא החל ב"נזיפה": "יש בספר שכתבת נימה של סלחנות לקליטה של יהדות מרוקו ועדות המזרח. אני חולק עליך, לא שמענו סליחה על כך שניסו לעשות מאיתנו יהודי חדש, לנתק אותנו מהמסורת". אלעזרא הנהן, אבל אז הם גילו לכולם את הסוד של החברות האמיצה ארוכת השנים שלהם, "אם היינו עולים לארץ קודם, יכול להיות שהיינו עושים להם אותו דבר", אמר ד"ר חליווה, והמתח שעבר בין יושבי האולם נגמר בחיוך. נדמה כי השניים מחזיקים בדעה אחת: רכישת השכלה היא המפתח לקידום והצלחה. ד"ר חליווה סקר את היוזמות של אלעזרא בהשכלה: את קייטנת המתמטיקה שיזם, ארגון הסטודנטים האשקלוני, שיקום שכונות ועוד ועוד. ניכר בו שהוא גאה בחבר שלו.

הקדיש שיר לאמא של אלי אלעזרא. אמיל זריהן

למרות האתנחתות האמנותיות – אמיל זריהן הפייטן, מוש שחר, סטנדאפיסט, חבר וחקיין, שהצחיק את הקהל בחיקויים של הגשש החיוור, ושלל זמרים אחרים וד"ר מוטי יניב, גניקולוג, שהקדיש לאלעזרא שני שירים של יהורם גאון – היו שני דוברים שכבשו את האולם על יושביו. הראשון הוא ראש העירייה לשעבר עו"ד אלי דיין, שעלה לנאום אבל בחר שלא להשתמש במיקרופון. את הנאום שהכין בבית החליט להשאיר מקופל. הוא סיפר לקהל על אלי מנקודת המבט שלו. "אלי צעיר מאיתנו, וראינו את הצמיחה שלו. יום אחד ישבתי עם בני וקנין ושאלנו את עצמנו מי ימשיך אותנו. מיד ענינו שאלי הוא אב-הטיפוס של המודל שתכננו. עכשיו צריך לשכפל אותו. באיזה שלב הצלחנו לשכנע אותו להצטרף לפוליטיקה, הוא החזיק בדיוק שבועיים".

עו"ד עומר סיפר כי דיין נהג להציג אותו בעת לימודיו בשנה א' במשפטים כעו"ד אבי עומר, את פנחס, שהיה אחראי על שלוחה מינורית עם ארבע כיתות לימוד, הוא כינה מנהל האוניברסיטה ואת אלי אלעזרא, שהיה אז סטודנט לחשבונאות, כינה רואה חשבון ומנכ"ל. "זו הייתה דרכו הייחודית של דיין להעצים ולדחוף דור שלם אל מיטב יכולותיהם והרבה מעבר לציפיותיהם", אמר עו"ד עומר.

עו"ד אבי עומר

הדובר השני שכבש את לבם של היושבים באולם היה פרופ' חיים יוספי שגדל באותה סביבה חברתית ובא מאותו רקע סוציואקונומי. פרופ' יוספי פגש את אלי במעגלים הסטודנטיאליים של אוניברסיטת בן-גוריון. פרופ' יוספי נעשה לרופא מחונן ולימים נסק אל צמרת הרפואה העולמית והטביע שם את חותמו כחוקר בעל הישגים בינלאומיים וחתן הפרסים היוקרתיים ביותר בעולם הרפואה בשל הישגיו העולמיים בתחום הקרדיולוגיה. פרופ' יוספי גרם לקהל להתרכז במיוחד כיוון שדיבר באינספור מונחים מעולם הרפואה והצליח לחבר אותם ליכולת המנהיגות של אלי. "שלחו אותי לפנימייה, לקח לי שנתיים להבין שאני לא נופל מאף ילד שמגיע מבית מבוסס", הוא אמר.

ההוקרה לאימא

את ההוקרה למי ששימשה לאלי מודל חיים עוצמתי ודמות נערצת, אימא שלו ז"ל – שהייתה נוכחת לאורך הערב גם בהיעדרה ומוסיפה לשמש גורם מלכד לאחים, לנכדים ולדורות ההמשך – הקדיש אלעזרא שיר בביצועו של אמיל זריהן. אלעזרא התרגש וקם לחבק את זריהן בתום השיר.

פרופ' שטרית: "אלי ידע לבנות את הרשת החברתית האנושית".

מתוך המעגלים האישיים יותר עלו יפעת רעייתו של אלעזרא ובנו אור שאמר: "אבא מספר על ארגז הכלים שקיבל מהוריו. זכיתי לספוג ולינוק מארגז הכלים הזה את סמלי הערכים והצניעות. לנו אבא כתב ספר הדרכה". יפעת דיברה על רגישותו יוצאת הדופן, על הימים הקשים שעברו יחד.

יפעת אלעזרא: "רגישות יוצאת דופן"

אור אלעזרא: "זכיתי לספוג ולינוק את סמלי הערכים והצניעות"

בני משפחת אלעזרא

פרופ' שמעון שטרית, שנולד אף הוא בארפוד, הכפר שבו נולד אלעזרא, עלה אף הוא לנאום. "אלי ידע לבנות את הרשת החברתית האנושית תוך יצירת אמון וכתיבת הביוגרפיה באמצע חומש חייו. הוא המדריך שמבטיח מוביליות חברתית משכונות המצוקה", ציין פרופ' שטרית.

אלי דיין: "עכשיו צריך לשכפל את אלי אלעזרא"

עלה לדבר גם מי שיש לו חלק לא קטן בנסיקה של אלעזרא בעולם העסקים, עוזי רוזן, מי שכיהן כסמנכ"ל בנק לאומי והעניק לאלעזרא את ברכת הדרך ברכישת חברת אפרידר. "בצעד חסר תקדים שכנעתי את צמרת הבנק להעניק ליזם צעיר ואנונימי בראשית דרכו 100 אחוזי מימון לרכישת חברת אפרידר, ומכאן כבר ידע אלי לדאות בעצמו אל מחוזות נוספים", סיפר רוזן.

"אני נהניתי מכל רגע". אלעזרא

אלעזרא הקשיב לכל אחד מהדוברים ובסיומו של הערב התנצל בפני הקהל על השעה המאוחרת. "אני יודע שאתם יושבים כבר הרבה זמן, אני נהניתי מכל רגע". בתום הערב התכנסה "חבורת המרפסת", אלו הם חבריו הקרובים ביותר של אלעזרא, הנפגשים מדי פעם במרפסת בית בעיר יפו. החבורה התכנסה לארוחה והמשך החגיגה שבה המשיכו להעלות זיכרונות ולרקום חלומות.

ריח הגויאבות