"יש לך את הידיים של סבא" – את המשפט הזה שומע תומר פיטוסי שנים רבות ובכל פעם מחדש הוא גורם לו לנגב דמעה סוררת. "הנכד של ללו", כך כולם הכירו אותו בשנות ילדותו ומסבו הוא זכה לכינויי החיבה "תומס". את כל החופשים היה מבלה תומר עם סבא ללו בבאר שבע, מסתובב איתו במסעדות שהיו בבעלותו ומסייע לו לבשל.
"אני הייתי הנכד המועדף והסו-שף שלו", הוא צוחק. "סבא שלי עלה לארץ מתוניס והיה גאון קולינארי ולמדתי ממנו את הכול. אדם עם ידע קולינארי עצום, שלא נזקק לכל המכשירים, המשקלים ומדי החום שיש היום. הוא הרגיש את האוכל, הבישול הגיע מהנשמה שלו, ויותר מזה לא צריך כלום. תמיד כשהיה נגמר החופש, הוא היה מבקש מאימא שלי שתשאיר אותי איתו רק עוד יום אחד. אף פעם לא הספיק לנו. היינו מאוד קשורים ומחוברים בנפש". כשהיה בן 14, נפטר הסב והותיר לתומס שלו מתנה ענקית, שבבוא היום תציל את חייו.
"הידיים של סבא". פיטוסי בפעולה. צילום: פבל
חצי מיליון עוקבים
נתחיל מהסוף: תומר פיטוסי הוא היום הדבר החם הבא בתחום הבישול בארץ (תומס מבשל באהבה). יש לו למעלה מחצי מיליון עוקבים, וכל מתכון שהוא מעלה זוכה למיליוני צפיות. הוא מרצה בתחום הקולינריה, עורך אירועים פרטיים, מחזיק בבוטיק בשר ומספק את הבשר שלו לרשתות וחנויות בכל רחבי הארץ, עורך ארוחות פרטיות לעשירון העליון ומקבל אינספור הצעות לשיתופי פעולה מהשפים הגדולים בארץ. תומס נוסק כמטאור בשמי הקולינריה בארץ, אף שהוא מעולם לא למד את זה ולא התמקצע בפקולטות המפונפנות בבירות אירופה. את כל הידע שלו הוא רכש מאותם חופשים שבילה עם סבא ללו. "בבישול שלי אני מחייה את סבא בכל פעם מחדש", הוא אומר.
View this post on Instagram
את הפעילות שלו ברשת החברתית התחיל פיטוסי כבר לפני כשש שנים. הוא התחיל לעלות מתכונים מצולמים וצבר עוקבים ומעריצים בקצב מסחרר. העוקבים שלו זכו להכיר אדם נעים ונינוח, שמבשל בצניעות, איש של חסד ונתינה. אף אחד לא שיער שמתחת לחזות הזאת מסתיר תומר סיפור חיים מורכב וקשה, ימים ארוכים שבהם לא ראה אור בקצה המנהרה ורגעים שבהם חשב אפילו לשים קץ לחייו. בסוף השבוע האחרון הוא העז סוף-סוף לחשוף את עברו בפני כולם, לספר על הקשיים, על הנפילה הכלכלית הקשה אותה חווה, על הדיכאון, ההסתבכות עם החוק וימי המעצר. "אנשים היו בהלם מהחשיפה, אף אחד לא דמיין שזה הסיפור שלי. בימים האחרונים אני מקבל הרבה מאוד הודעות מאנשים שאומרים לי שאני השראה, שהסיפור שלי מחזק ונותן תקווה לאחרים. אני השראה?! אני נותן תקווה?! אם היית מספרת לי את זה לפני שנתיים, הייתי בטח צוחק, אולי בעצם בוכה".
"הרגשתי שאני מלך העולם"
פיטוסי הצעיר התחיל את דרכו בעולם של ה"גדולים" בצורה מבטיחה מאוד. בגיל 21 פתח חנות קטנה לחומרי בניין בשם "כלי וצבע" באשקלון. 30 מ"ר בסך הכול, כשהוא העובד היחיד. העסק צמח במהירות שיא והגיע ל-6.5 דונם של סחורה, משאיות עמוסות ואינספור עובדים. יחד עם הצמיחה הגיע גם הכסף, הרבה מאוד כסף. עוד לפני שמלאו לו 30 פיטוסי החזיק במספר בתים, בנה וילה מפוארת בבת הדר ונהג על מכוניות יוקרה. פאר ועושר שכמוהו היה נדיר לראות באותם ימים באשקלון. "נהגתי על ג’יפ BMW ואנשים היו עוצרים אותי ברחוב כדי להצטלם עם האוטו. הייתי הראשון בארץ שרכש רכב ספורט-קבריולט ביבוא אישי. הייתי בחור צעיר והרגשתי שאני מלך העולם, שאף אחד לא יכול עליי. הייתי שחצן ויהיר, הסתכלתי על שכירים מלמעלה וחשבתי שהם אנשים טיפשים. אני הכי חכם, אני כל יכול".
השחצנות והיהירות עליהם הוא מדבר, הביאו מהר מאוד את פיטוסי למקום לא טוב. בעקבות מספר "עקיצות" שהוא ספג בעסק הוא נכנס לסחרור כלכלי והכול החל לקרוס. "לעלות מאוד קשה וצריך לעשות דרך. אבל כשאתה נופל זה קורה מהר מאוד, כמעט בלי שאתה שם לב".
תומר תומס פיטוסי. צילום: פבל
הוא החל ללוות כספים מהשוק האפור, הסתבך עם ריביות גבוהות מאוד שלא הצליח לעמוד בהן ולווה עוד ועוד כספים מאנשים כאלה ואחרים. "בשלב הזה כבר ידעתי שאני עושה טעויות, אבל זה קבר אותי ולא הצלחתי לעצור. ניסיתי בכל הכוח לא ליפול ולשמור על מה שיש לי. בטבע שלי אני נלחם עד טיפת הדם האחרונה. הפסדתי 20 מיליון שקל. נשארתי בלי כלום, בלי כסף, בלי בתים ובלי מכוניות. מצאתי את עצמי ברחוב ועם חובות מאוד כבדים".
חבול, מושפל ובעיקר מבויש השכיר פיטוסי בית במושב משען. הוא נאלץ לבקש עזרה מאימו המבוגרת, רק כדי שיהיה מעט אוכל. הוא הלך והסתגר, שקע במצב נפשי קשה מאוד, לא יצא מהבית. ימים שלמים היה רעב והרגיש חוסר אונים מוחלט בעיקר חוסר תקווה.
איפה היו כל החברים שהיו סביבך בימי הזוהר?
"החברים נעלמו כמו עכברים שברחו מספינה טובעת. לא נשאר אף אחד שנתן יד וסייע. רק אימא. אבל לה לא סיפרתי הכול, לא רציתי להדאיג אותה יותר מדי ובעיקר התביישתי".
איך זה גרם לך להרגיש?
"טיפש. אני, שהיה לי הכול ונתתי תמיד לאנשים מעוטי יכולת, תרמתי ופינקתי חברים על ימין ועל שמאל, נשארתי לגמרי לבד. איך לא ראיתי את זה לפני זה? תמיד ידעתי שלכסף יש כוח, רק לא ידעתי מה קורה כשמאבדים אותו".
"הרגשתי אפס. כישלון". פיטוסי במטבח. צילום: פבל
מעבדת סמים בבית
בימים שלאחר מכן הוא כבר התקשה לשלם גם שכר דירה החלו ויכוחים על בעל הבית שדרש את כספו ובצדק. מתוך חוסר האונים והייאוש החליט פיטוסי שכבר אין לו מה להפסיד יותר, והקים מעבדה לגידול סמים בבית ששכר.
איך הגעת להחלטה הזאת?
"אמרתי לעצמי גם ככה כבר איבדתי את הכול, את הכבוד שלי ואת העקרונות. לא היה לי רצון לחיות ולא היה לי מה להפסיד יותר, אז כל הדרכים מקובלות. זאת הייתה, כמובן, טעות".
"הייתה פשיטה על הבית". מעבדת סמים. צילום ארכיון: דוברות המשטרה
איך נתפסת?
"לא הייתי מקצוען אמיתי ואחרי שלושה חודשים הייתה פשיטה על הבית. פתאום באו הרבה מאוד שוטרים ושמו עליי אזיקים. בחיים לא הסתבכתי עם החוק, אפילו לא בעבירות תנועה. לא ידעתי מה מצפה לי. פחדתי".
כשהגיע למעצר, נפל לפיטוסי האסימון והוא הבין שעשה טעות מרה. "זאת הייתה סוג של סטירת התעוררות. ישבתי שם עם עבריינים ונרקומנים ולא הבנתי מה אני עושה שם, מה לי ולזה? לאן אני לוקח את החיים שלי? מבחינתי באותו רגע כבר קיבלתי את העונש שלי והיה לי ברור שלא אעשה את זה שוב. אבל על עבירות צריך לשלם".
עשרה ימים הוא בילה במעצר, ימים קשים שהוא לא ישכח לעולם. כשהשתחרר נשלח למעצר בית בביתו של הדוד שלו בנתניה. חצי שנה היה שם ומצבו הנפשי והכלכלי הלך והידרדר. "הרגשתי אפס, כישלון. לא יכולתי לעבוד והחובות הלכו ותפחו".
"פאדיחות, כולם מצביעים עליי"
כעבור שישה חודשים חזר לבית במשען, אירח את חברו לשקשוקה ומשם השתנו חייו. "החבר צילם את השקשוקה והעלה לפייסבוק שלו, זה גרר הרבה תגובות והתעניינות מצד החברים שלו. ואז הוא הציע שנפתח לי פייסבוק. אמרתי לו מה לי ולזה? אין לי מושג מה זה פייסבוק בכלל ואין לי מה לעשות שם".
החבר לא ויתר ותומר השתכנע. הוא היה אז בשיאו של השפל, התבייש בשמו ובמקום אליו הגיע ולא רצה להיחשף. אז ביקש מהחבר לקרוא לו פשוט "תומר תומס", ללא שם משפחה. "אמרתי פאדיחות, כולם מצביעים עליי, על זה שפשט רגל והסתבך עם החוק. אז בחרתי לחזור לבית סבא ול’תומס’".
"החבר צילם והעלה לפייסבוק". פיטוסי מתעד מנה. צילום: פבל
לתמונת הפרופיל נבחרה צלחת השקשוקה. למחרת הוא בישל לעצמו צהריים והעלה תמונה נוספת. הדף שלו החל להתפשט כאש בשדה קוצים והוא החל לקבל עשרות בקשות חברות מידי יום. "בהתחלה לא הבנתי. הייתי נכנס לאחד-אחד לפרופיל ומנסה להבין מאיפה אני מכיר את הבן אדם, עד שהבנתי שאלה לא אנשים שאני מכיר בכלל. מהר מאוד הבנתי שזה מיותר והתחלתי פשוט לאשר. תוך מספר ימים כבר הייתי עם 5,000 חברים".
החברים של תומס החלו לבקש מתכונים והוא התחיל להסתבך עם כתיבתם, אז החליט לעלות מתכונים מצולמים. המתכונים עלו תחת זהות חצי בדויה, ובהם נראות רק ידיו המקועקעות של תומס מבשלות ונשמע קולו. הוא עדיין לא היה מוכן לחשיפה.
דג לשבת מקופסת טונה
הדמות המסתורית הזאת שמבשלת מתכונים מבית סבא עוררה הרבה מאוד עניין ברשת. זה חיזק את תומר והוא כבר היה מוכן לשלב הבא- להצטלם עם פנים גלויות. "פתאום הרגשתי שאני שווה משהו. את תמונת השקשוקה החלפתי בתמונה שלי והתחלתי להצטלם רגיל. כל היום שלי סבב סביב המתכונים שאני אעלה, כל הזמן חשבתי מה יהיה היום ומה מחר. זה הדבר היחיד שהעסיק אותי והפך להיות מרכז חיי. הייתי מעלה מתכונים למרות שלא היו לי מצרכים לבשל אותם, אז אלתרתי ממה שיש". ולא היה הרבה.
"העליתי מתכונים ולא היו לי מצרכים". פיטוסי במקום האהוב עליו. צילום: פבל
באחת הפעמים, למשל, היו לו במקרר שלושה תפוחי אדמה בלבד, וזהו. אז הוא תיבל, הכניס לתנור וקרא לזה "מניפות תפוחי אדמה". המתכון הזה הפך ללהיט ברשת, אף אחד לא ידע שתומר השתמש אז בדבר היחיד שהיה לו במקרר. גם המתכון המפורסם שלו לדג טונה מקופסת שימורים לשבת, נולד מתוך המצוקה הכלכלית הקשה והמחסור. "לא היה לי כסף לקנות דג, אז השתמשתי בטונה מקופסה וזה תפס בצורה בלתי רגילה".
באחד הימים הכין נקניקיות חריפות ביתיות, כמו של סבא ללו. הוא קנה בכספו האחרון 2 ק"ג בשר והעלה סרטון. התגובות לא איחרו להגיע, כולם ביקשו לטעום מהנקניקיות של סבא והתעניינו אם אפשר לרכוש. "החלטתי שאני לא אוכל ואמכור אותן, כדי שיהיה לי קצת כסף. אבל הגיעו עוד ועוד בקשות וככה הגעתי ל-25 ק"ג בשר שהייתי צריך לקנות כדי להכין להזמנות. לא היה לי את הכסף. את היום ההוא אני לא אשכח כל עוד אני חי. לקחתי את 2 הק"ג שהכנתי לעצמי ונסעתי בטרמפים לאשקלון ומכרתי שם ללקוח שהזמין. לקחתי 160 שקלים והלכתי ברגל לשוק, קניתי 4 ק"ג בשר וחזרתי באוטובוס למושב. הכנתי עוד ונסעתי שוב בטרמפים לאשקלון, עשיתי שתי עצירות בעיר וחזרתי לשוק ומשם שוב הביתה. זה לקח לי ארבעה ימים ובסוף סיפקתי לכולם. התחלתי לפתח גם את זה, לעשן בשר ולמכור, להכין קבבים וטחול ממולא, כמו שלמדתי מסבא".
"התחלתי להכין קבבים וטחול כמו שלמדתי מסבא". צילום: פבל
"הסוהרת אמרה שהיא מעריצה שלי"
אף אחד לא ידע שבמקביל לעסקי האוכל התנהל גם משפטו של פיטוסי, בסופו גם הגיע גזר הדין – שנה מאסר בפועל. לעוקבים שלו הוא סיפר שהוא טס ללימודים בחו"ל כי התבייש. לפני שיצא מהבית ועשה את דרכו למחלקת המיון של שירות בתי הסוהר, הוא צילם תמונת פרידה אחרונה – היד שלו עם קעקוע הכתר, אוחזת בתיק. "כתבתי: ‘להתראות עוד שנה. נחזור חזקים יותר ומלומדים יותר’". הוא הגיע אל קצינת המיון של שירות בתי הסוהר וביקש להיכלא בכלא שקמה. הקצינה מיד זיהתה אותו מהרשת ולא הצליחה להסתיר את תדהמתה.
כלא שקמה. צילום: אליהו הרשקוביץ
איך היא הגיבה?
"היא הייתה מאוד מופתעת. אמרה שהיא מעריצה שלי ושאלה איך הגעתי לכאן. אמרתי לה שלפעמים החיים מפתיעים. היא מיד הלכה לקצין שלה וסיפרה לו עליי, ואז נתנו לי לדבר עם הטבח של כלא ניצן ברמלה, שביקש ממני לבוא אליו והבטיח לדאוג לי. הוא אמר שייתן לי לנהל את המטבח ותהיה לי יד חופשית בהוכל".
והסכמת מיד?
"לא. פחדתי פחד מוות והעדפתי להיות באשקלון. לא ידעתי מה מצפה לי ואיך יהיה שם, אז הרגשתי יותר בטוח להיות קרוב לבית. הוא הבטיח לדאוג לי ואמר שייתן לי לנהל את המטבח ויד חופשית בהכול. אז השתכנעתי".
מנהל המטבח של כלא שקמה
הוא קיבל תא במחלקה הקלה יותר של בית הסוהר ומיד הורד למטבח כדי לבשל לסגל. "המנהל קיבץ את כולם והציג אותי כמנהל של המטבח. הוא נתן לי כוח ואני הפכתי את חדר האוכל. בניתי תפריטים חדשים ועשיתי מידי יום רשימות של חומרי גלם שאני צריך. הכנתי אוכל של בית, מאפים ולחמים. האסירים עצמם מבשלים באגף, אז ביקשתי אישור להביא להם מחומרי הגלם ובישלתי גם להם. הייתי אוסף את החומרים מכל התאים ומכין ארוחות לכולם והם היו העוזרים שלי. אחד קוצץ, השני מקלף, השלישי מפנה. יש שם בית כנסת והגענו למצב שהיינו אוכלים ארוחות שישי כולם יחד, יהודים וערבים, שיושבים סביב השולחן, שומעים קידוש ומכבדים".
View this post on Instagram
גם בכלא הוא אלתר, לקח פרופלור של מאוורר חיבר אליו כפיות והפך אותו למקציף לעוגות, הניח פלטה על קופסאות שימורים והפך אותה לתנור, הכין סכין חיתוך מברזלים של די.וי.די ישן. שולחנות האוכל שהוא הכין לאסירים ולסוהרים לא היו מביישים אף בופה בבית מלון יוקרתי. הוא החל להיות מוזמן לטקסי קבלת דרגה של קצינים בכירים והיה אמון על האוכל. "זה היה מחוץ לשעות העבודה שלי, אז כשכר ביקשתי שיתנו לי את השאריות של האוכל והבאתי לאסירים באגפים. כולם היו חברים שלי ודאגתי להם. כיבדו אותי והתחברו אליי כי הגעתי ללב שלהם ממקום של נתינה ואהבת חינם, לא באמצעות כוח או הפחדה".
ארבעה חודשים אחרי שנכנס מאחורי סורג ובריח ביקש תומר לצאת לחופשה וקיבל אישור יציאה ל-48 שעות. "במקום לנוח, לפגוש משפחה או חברים וללכת לים צילמתי ארבעה סרטונים של מתכונים. נתתי לחבר את הסיסמה שלי בפייסבוק וביקשתי שימחזר סרטונים ישנים ולקראת סוף השבוע יעלה סרטון חדש. יצאתי לחופשה פעם בחודש ובכל פעם צילמתי ארבעה מתכונים חדשים. כך נוצר מצב שאני בכלא, אבל הדף שלי פעיל ועובד וצומח ולעוקבים שלי אין מושג שבזמן שהם מבשלים מתכון שלי לשבת, אני בכלא".
"במקום לנוח צילמתי סרטונים". פיטוסי עושה לייב. צילום: פבל
"למדתי שיעור לחיים עם הרבה דמעות"
הוא ריצה את עונשו וחזר הביתה, מלא באנרגיות חדשות ותחושה גדולה של אופטימיות. "יצאתי והייתי המום מכמות האהבה שקיבלתי. התחלתי לקבל הצעות עבודה ושיתופי פעולה משפים גדולים והתברר לי שהסרטונים שלי הגיעו להרבה מאוד בתים בישראל ומכירים אותי. לאף אחד לא היה מושג מה עברתי ובאיזה מצב נפשי וכלכלי קשה הייתי. אף אחד לא ידע שבישלתי בדמעות ורשמתי במכולת רק כדי לעלות עוד מתכון. זאת הייתה התרופה שלי. בדיוק כמו שחולה זקוק לכדור שלו ביום, ככה הייתי זקוק לבישול. בישלתי מהלב ומהנשמה וזה ריפא אותי. ברחתי לפינה הכי בטוחה שלי, למטבח. התחלתי להרגיש שוב שאני שווה משהו, שיש לי מה לתת, אך הפעם אני לא מחפש שום תמורה. בזכות האוכל קיבלתי את המתנה הכי גדולה- את החיים שלי בחזרה. מתוך ההבנה הזאת אני נותן ומעניק לכל מי שסביבי, זה הפך למסע של הנפש שלי".
האמנת שיום אחד תהיה השראה עבור למישהו?
"לא האמנתי שאני אחזיק מעמד ואמשיך לחיות, אז השראה בטח שלא. לא משנה כמה אספר ואנסה להסביר, אני לא אצליח לתאר את מה שהרגשתי בימים השחורים האלה. הייתי בשפל, הרגשתי אפס וכישלון מוחלט, בזתי לעצמי".
תומר תומס פיטוסי. צילום: פבל
מה אתה חושב על כסף היום?
"כסף זה דבר חשוב. אני רוצה שיהיה לי כסף כדי שאוכל להתקיים ולחיות, אני לא רוצה להיות אדם עשיר. אני רוצה שהיה לי גם כדי לתת לאחרים ולתרום לנזקקים. אני יודע מה זה כשאין לך כסף לקנות אוכל לילדים".
מה אתה מרגיש היום כלפי תומר פיטוסי שכל כך התביישת בו?
"אני מאוד-מאוד גאה בתומר פיטוסי. אני הולך עם ראש מורם כי תומר פיטוסי של היום אין לו יותר במה להתבייש. אני מרשה לעצמי לשפוט את עצמי לכף זכות. למדתי את הלקח שלי, אני חכם יותר, צנוע יותר ומגיע ממקום של אהבת חינם ונתינה. למדתי על בשרי את המשפט "ה’ משפיל גאים’. אדם שחצן, ה’ מוריד אותו מהר מאוד. היום, לא משנה מה יקרה ולאן אגיע, אשאר צנוע. לעולם לא אתנשא על אף אחד. למדתי שיעור לחיים, שיעור עם הרבה מאוד דמעות".
