יום לאחר שחנות "תרבוטון" הוצתה ונשרפה כמעט כליל, נסעה עופרה חורי, בעלת החנות לסניף של תרבוטון בפתח תקווה. היא הגיעה לשם והמשיכה לשדר עסקים כרגיל, "נסעתי כאילו לא קרה כלום ורק אחרי שסגרתי את החנות התפרצתי בבכי", היא מספרת. זה מה שעובר עליה מאז שישי בלילה כשנודע על השריפה.
עד יום ראשון בצהריים היא עדיין חשבה שהתרחש קצר בחנות וזה הגורם לשריפה, "כשגילינו ששרפו לנו וגילינו מי, לא יכולנו לנשום", היא מספרת.
היום כבר ידוע במי מדובר: מימון ביטון, חשמלאי אשקלוני, בן 58, הוא החשוד בהצתה. ביום שני הובא ביטון להארכת מעצר בבית משפט השלום באשקלון ושם אמר נציג המשטרה כי ביטון, "זוהה על פי מצלמות אבטחה והוא מודה ונותן את המניע והסביר כיצד ביצע את העבירה. אציין בשולי הדברים, כי יש חשד לביצוע עבירה נוספת של היזק לרכוש במקום אחר". ביטון הסביר כי בעלי החנות חייב לו כסף והוא רצה לעשות להם נזק קטן. מעצרו הוארך וכתב אישום צפוי להיות מוגש נגדו בימים הקרובים.
"תן לי פרנסה"
עופרה מספרת כי הוא הגיע לעבוד אצלם במקרה, "הוא הגיע לחנות, עבר וקנה משהו, ראשה שכמה מנורות לא דלוקות. קורה. הוא אמר לבעלי 'לא חבל, בוא אני אחליף לך את המנורות, אני חשמלאי'. בעלי אמר לו 'לא, עזוב, יש לנו קבלן שעושה לנו את כל התיקונים'. הוא אמר 'תן לי פרנסה, אני צריך עבודה'. אז בעלי הסכים אמר שיחליף את הפלורוסנטים ללדים. הוא הראה תעודה שהוא חשמלאי מוסמך. הוא קיבל את העבודה. העובדה לקחה לו הרבה זמן, עד שהוא סיים אותה. קיבל את הכסף שלו וקיבל עוד כסף אחרי שטען שהוא צריך כסף".
עופרה עד היום לא מבינה למה הוא עשה את זה, "לפחות היה מישהו שעשיתי לו רע והיה עצבני עליי. מה אני אגיד?", היא אומרת ובניגוד לדבריו כי הם לא חייבים לו דבר. הוא אפילו נתן להם להם חשבונית וקבלה על התשלום, "הוא גמר את העבודה בא לבעלי, אמר למשה 'תן לי כסף', אז משה אמר לו 'תן לי את החשבונית, כמה ימים, נוציא לך צ'ק'. אתה יודע, בדרך כל זה שוטף 30 וכאלה. הוא בכה שאין לו כסף, אז בעלי הוציא 800 ששקל ונתן לו. שבוע אחרי זה הוא הוציא לו צ'ק על כל הסכום, קיבלנו חשבונית וקבלה על הכל, כתוב עליהם 'מימון חשמל'. אנחנו תמיד לפני שיש עומס, פורים וחופש הגדול אנחנו עושים בדיקה לחשמל ולמזגנים, כדי שלא תקרה תקלה או משהו. אנחנו לא עובדים מאתמול. כל העבודה היא 1,800 ש"ח, זה כולה להחליף פלורוסנטים".
הוא בא בטענות?
"שבוע אחרי הוא קיבל את הכסף, הוציא חשבונית והלך. ביום חמישי הוא היה בחנות בא לקנות עט. בטח בא לבדוק את השטח. דיבר עם הבנות שאל אם התאורה הכל בסדר".
צפו במימון מגיע להצית את החנות:
"חוסר אונים מוחלט"
ההצתה כאמור התרחשה בלילה שבין שישי לשבת, "ישבנו לסעודת שבת ולא עונים לטלפונים, והטלפון מצלצל כל פעם ממספר אחר. יכול להיות שטלפון מצלצל ואתה אומר אולי טעות במספר, כשהתחלפו המספרים לא ידעתי לאן לקחת את זה. חששתי לבת משפחה שלי שהיא חולה. לא ענינו, עד שבאו שכנים דפקו בדלת, הם אמרו שראו בפייסבוק. המשטרה חייבו אותי להגיע לשם. עצוב לראות מפעל חיים של 35 שנה שכל הזמן מתחדשים ומשפרים כדי שהכל יהיה יפה וחדשני והכל כדי להיות עדכניים. הכל במכה אחת נעלם".
בדרך לשם מה עבר לך בראש?
"שככה בכניסה, דלפקים, אולי נזק של מאה אלף שקל, אז נסתדר עם זה ונעבוד יותר ובראש אני כבר חושבת שנזמין דלפקים חדשים. לא חשבתי שהכל עד הסוף שחור ומפויח. אני לא יודעת מי זה האיש המדהים שעבר במדרחוב והתקשר כדי לעדכן שיש שריפה וכיבוי אש הגיעו כל כך מהר. כי אם לא היו מגיעים כל כך מהר היו נשרפות גם החנויות לידנו. הגעתי וראיתי שם משהו כמו 20 כבאים הם תחמו את השטח ומלא אנשים עמדו מסביב. כשאני התקרבתי, אני לא נשמתי, פרצתי בבכי. חוסר אונים מוחלט"
עכשיו ממש לפני החזרה ללימודים, זאת התקופה שהחנות מלאה בסחורה עד אפס מקום, "התקופה הזאת היא שיא הסחורה בחנות, נכנסו לנו סחורות ביותר ממיליון שקל, כל התיקים והמותגים, צ'מפיון, אדידס כל הדברים הכי שווים כל מה שהילדים אוהבים. הדברים כי חדשים כדי שהילדים יהיה להם את הכיף לבחור מתוך שפע כי יודעים שאצלנו יש את מבחר אין סוף", מספרת עופרה.
"הסתובבתי עם הטופס של הביטוח באוטו"
מה שיותר קשה כעת, זה שלחנות לא היה ביטוח, והם לא יקבלו כל פיצוי על הנזק בחנות, "חושבים שיש לנו ביטוח אבל לא היה לנו ביטוח, בדיוק לפני חודש ביקשנו הצעת מחיר לביטוח, קיבלנו. וישבתי שיפרנו את ההצעה, בעלי נתן לי טופס וצ'ק כדי שאשלם לו וכבר שבוע שאני מסתובבת עם זה אצלי באוטו, כי הייתי עמוסה בדברים. אבל זה הגורל. משמיים זה ככה. לא קל להגיד את זה. עצוב לי מאוד. נצטרך לעבוד עוד כמה שנים טובות. מקווה שיהיה לנו כוחות לזה".
צפו בנזקי השריפה בחנות:
בכמה הנזק מוערך?
"המלאי בחנות הוא 3.5 מיליון, אולי חצי מיליון נשאר בחנות בחלק הפנימי". היא מספרת כי בחלק הפנימי של החנות היו ספרי הקודש והם לא נשרפו, "אני חייבת לספר משהו. בשבת כשהיינו בבית, אמרתי לבעלי 'וואי, מחלקת ספרים, התנ"כים, המשניות, קיצור שולחן ערוך, הכל נשרף'. זה עשה לנו כאב שאי אפשר להסביר אותו. מחלקת הספרים היא בסוף של החנות ויש לה דלת אחורית, במוצאי שבת הבאנו פורץ שפתח את הדלת ולהפתעתנו כל ספרי הקודש עומדים שלמים ואפילו פיח אין עליהם. אלה ספרים שרק מהחום היו אמורים להישרף. סטנדים לידם הכל שרוף והם שלמים".
"העובדים המדהימים עושים הכל שנחזור"
אם יש משהו שמנחם מעט את עופרה בימים אלה, הם העובדים שלה, שעושים הכל כדי להחזיר את המצב לקדמותו, "יש לי עובדים מדהימים, חגית המנהלת של החנות, עובדת יום וליל בשבת הייתה איתי בחנות והם עכשיו מפנים הכל, עם מסכות על פנים. כולם שם, ג'ויה ויאיר ומיטל ושי שעובדים ובאו לעזור לנו. הם עובדים רק כדי להחזיר את העסק כדי שיעבוד".
מה מרגישים כשמאבדים ככה מפעל חיים?
"מאוד קשה, כמו שמאבדים דבר יקר מאוד. אני לא מדברת רק על כסף, זה העסק וזה המהות. יש עסקים שבהם אדם נכנס, קונה והולך ואין לו דו שיח עם הקופאית ואין לו חוויות להחליף עם המוכרת. אבל בתרבוטון כל העובדים הם ותיקים וכל הלקוחות הם קבועים. אנשים שבאים למחלקת אמנות הם אנשים שאחר כך הופכים לחברים, שמתייעצים, ומזמינים אותנו לתערוכות. זה סוג של שיתוף פעלה. אני בוגרת בצלאל ואני עושה הדרכות בחינם בחנות איך לעשות כל מיני דברים. בפורים אין כמעט ילד באשקלון שלא זוכר שאני חיפשתי אותו או הפכתי את העולם כדי שהוא יהיה הכי מיוחד. זה מתוך הלב. אני מחכה ורואה ילדים שבאים לפני כיתה א' עם עיניים זורחות והם מתלהבים אם היא תבחר אנה ואלזה או תבחר מואנה".
כבר בימים הקרובים צפויה חנות תרבוטון להיפתח מחדש, "לא הכל ייפתח, אבל את המחלקות החשובות של ההכנה לבתי ספר: מחברות, ספרים, תיקים, תיקיות ציור, מפיות אוכל, תיקי אוכל, בקבוקים וכל מה שילד צריך שיהיה לו בקלמר. בעזרת השם אנחנו נעשה. אנחנו גם מקווים שכל הלקוחות שמחכים שנפתח מחדש, נפנק אותם במתנה יפה. הזמנו סטנדים חדשים ואוהלים".