כברת דרך ארוכה עברה ישיבת צביה עד שהתייצבה בראש רשימת הזכאות לבגרות, וכבר שלוש שנים שבית הספר ממוקם במקום הראשון עם 100% זכאות. מי שמנהל את הישיבה בשלוש השנים האחרונות הוא הרב ציון פשוט. האם מדובר בצירוף מקרים? כנראה שלא. "זאת תחושה מדהימה של סיפוק אדיר כשאתה קוצר את פירות ההשקעה", אומר המנהל בהתייחסו לנתונים, "זה בהחלט נותן דרייב וכוח להמשיך הלאה. אנחנו לא עוצרים פה, יש לנו עוד הרבה שאיפות לעתיד".
"כרטיס הכניסה הוא דתי ערכי". ישיבת צביה
הרב פשוט שמח, אך בהחלט לא מופתע מהנתונים: "קשה להגיד שהופתעתי", הוא אומר, "מצד שני, חשוב להגיד שמדובר בעבודה קשה, וזה לא בא בקלות. אנחנו עובדים על כל ילד וילד, מתעקשים ומתאמצים ורוצים שכל אחד יצליח. אז אחרי שאני משקיע את הלב והנשמה, אני מצפה לראות את ה-100%. ולמרות זאת, מדובר בנתון מרגש, כי זה מאוד קשה להגיע לפסגה, אבל קשה אפילו יותר לעמוד בציפיות של כולם שנה אחר שנה ולשמור על המקום שלך שם. זו עבודה מאוד קשה".
התחיל כממלא מקום ונהיה מנהל. הרב פשוט. צילום: פבל
אז איך עושים את זה?
"זאת עבודה של הרבה מאוד גורמים שעובדים יחד בשיתוף פעולה ונותנים את כל המעטפת. האו"ם ערך בדיקה מקיפה, מעמיקה ושיטתית של 25 מערכות חינוך בעולם וניסה למצוא את הגורם המשפיע ביותר על איכותן של מערכות חינוך. מסקנתו חד משמעית, לא תוספת שעות או גודל הכיתה קובעים, אלא איכות המורים. המורים, הרכזים ומנהלי החטיבות שלנו הם אחד הגורמים להצלחה שלנו. הם נותנים את הלב ואת הנשמה, אני גאה בכל אחד מהם. כמו כן רשת צביה נותנת סיוע וגם הרשות המקומית. זו הזדמנות להודות לראש העיר תומר גלאם וכן ליובל זוזט, ראש מינהל החינוך, על מעטפת התמיכה שהם נותנים לישיבה. מרגישים שהם רוצים חינוך טוב בעיר וזה בראש מעייניהם. גורם נוסף להצלחה בחינוך הוא ההורים של התלמידים שלנו. אני רוצה לציין אותם לשבח ואת יו"ר ועד ההורים אברהם רווח על שיתוף הפעולה שלו עם הנהלת בית הספר ועל גיוס ההורים להצלחת המערכת כולה".
מה אתה עשית שגרם לשינוי?
"כשאני נכנסתי לניהול, כינסתי צוות הוראה ואמרתי שהיעד שלנו הוא לא לוותר על אף תלמיד. התלמידים שלנו צריכים לדעת שזה המוטו. כשכל הצדדים מבינים את זה, זה מה שמוביל להצלחה של 100%. התלמיד יודע שצוות ההוראה ייתן את כל כולו כדי שהוא יצליח, והוא מצדו עושה הכול כדי לעמוד בזה. יש לנו כאן אתגר כפול, שכל אחד קשה בפני עצמו".
"לא כל אחד יכול להיות אלוף הסייבר". שיעור במגמת הסייבר בישיבה
כלומר?
"בית הספר מקבל שני סוגים של תלמידים – תלמידים שבאים עם נקודת פתיחה טובה, כשהאתגר הוא להפוך אותם למצוינים, וזה לא קל; ותלמידים עם נתוני פתיחה פחות טובים, כשהאתגר הוא להוביל אותם לאורך כל הדרך עד לקבלת תעודת הבגרות. התלמיד יודע שנעזור לו ונוביל אותו במקום שבו הוא טוב. לא כל אחד יכול להיות אלוף הסייבר, אבל כל אחד יש משהו שהוא יכול להיות אלוף בו, ואנחנו נותנים לו את המקום הזה. התלמיד יודע שהוא לא חייב להצטיין במה שחבריו מצטיינים, הוא יכול להיות טוב בספורט או להוביל בתנועת נוער, ואנחנו נפרגן ונדאג שכל אחד יעשה את הכי טוב שהוא יכול".
מצד שני, יש בבית הספר סינון של תלמידים. אולי ככה קל יותר?
"חשוב לי להדגיש הסינון הוא לא על רקע לימודים, זה היה ככה פעם, אבל כבר שנים שאין את הסינון הזה. מי שמתאים מבחינה דתית מקבל על עצמו את עולם הערכים של הרשת התורנית ואת תקנון בית הספר מוזמן אלינו בשמחה רבה. מדובר בישיבה דתית, ולכן כרטיס הכניסה הוא דתי-ערכי".
"התאהבתי בתלמידים ובמקצוע". הרב פשוט. צילום: פבל
אז אתם מקבלים את כל סוגי האוכלוסייה?
"בוודאי. יש לנו מגוון גדול מאוד של תלמידים, מכל השכונות. הם מגיעים בכיתה ז’ מבתי הספר השונים, מרקע שונה ועם נתוני פתיחה אחרים. אנחנו דואגים לכיתות מעורבבות, כדי שלא תהיה כיתה חזקה או חלשה. כבר בכיתה ז’ אנחנו בונים לכל תלמיד תכנית עבודה אישית ועוקבים אחריו כל שנה".
"חברותא במתמטיקה"
הישיבה מובילה לא רק באחוז הזכאים לבגרות, אלא גם בתחום המתמטיקה והסייבר. מגמת הסייבר היא אחת המגמות המצליחות בבית הספר, ובשנים האחרונות התלמידים שלה קוטפים כל פרס אפשרי, והבוגרים שלה מתגייסים ליחידות הסייבר בצה"ל. "מגמת הסייבר היא צעירה יחסית והתחילה רק לפני שש שנים", אומר הרב פשוט, "זו מגמה חיה ובועטת בזכות המורה רחל פרלמן, שדוחפת את התלמידים למצוינות ומספרת להם שהם לא נופלים מתלמידים באזור המרכז. שנה אחר שנה הישיבה קוטפת את הפרסים הראשונים. השנה זכינו במקצה התיכונים ולפני שנתיים בחטיבות הביניים. כשעמדתי על הפודיום, יחד עם רחל והתלמידים, ניגש אליי בכיר במשרד החינוך ואמר שהוא מופתע שבית הספר מאזור הדרום זוכה במקום הראשון. שאלתי אותו למה, והוא אומר שעדיין מדובר בתלמידים עם נתוני פתיחה חלשים לעומת תלמידי אזור המרכז שחיים ונושמים סייבר. אז אותי זה לא מפתיע בכלל, כי אני רואה את ההשקעה של המורה והתלמידים. אמרתי לו תודה רבה על המשפט הזה, כי הוא זה שנותן מוטיבציה לשנים הבאות. המורה מוכיחה לתלמידים הללו שאפשר לשבור את תקרת הזכוכית ולהגיע הכי רחוק שהם רק רוצים. הבוגרים שלנו מגיעים ליחידת הסייבר של צה"ל והופכים לדמויות מאוד משפיעות ומובילות עם עתיד מבטיח גם באזרחות בתחום הזה. זה מדהים איך מורה אחת עם רעל בעיניים ואמונה בתלמידים מסוגלת לחולל מהפכה כזאת".
נבחרת ישיבת צביה במקום הראשון באליפות הסייבר העירונית, עם המורה רחל פרלמן
לדברי הרב פשוט, בתחום המתמטיקה בית הספר מצליח, בין היתר, בזכות חדשנות פדגוגית ולימודית. "המורה למתמטיקה שלנו דודי כהן פיתח את שיטת החברותא בלימוד 5 היחידות", הוא מסביר, "החברותא הוא מושג מעולם לימוד הגמרא בישיבות, שמדגיש את ערכו של הלימוד המשותף על פני הוראה פרונטלית של המורה בכיתה. דודי ייבא את השיטה ללימוד המתמטיקה. הוא מתחיל שיעור בהקניית החומר, ולאחר מכן התלמידים מתחלקים לקבוצות קבועות לצורך תרגול ולמידה משותפת. בכל קבוצה יש תלמיד המכונה 'מורה' והוא עוזר לתלמידים בתרגול, לא רק בשעות הלימודים, אלא אף לאחר מכן בבית וגם לקראת למידה למבחנים. מדובר במיזם שמעודד ילדים לקחת אחריות ולעזור לחברים שלהם".
"לא מקבל שלתלמידים אין תחושת מוגנות"
מעבר להישגים הלימודיים, הישיבה מובילה גם בתחום לימודי הקודש והמעורבות החברתית. הם זכו במקום הראשון העירוני בחידון התנ"ך, במקום השני הארצי בחידון ההלכה של רשת צביה, שני תלמידים זכו בשנתיים האחרונות כמצטייני מחוז דרום בתחום ההתנדבותי ואחד מהם אף קיבל את אות הנשיא על הצטיינותו. "מבחינתי, ההצלחה הזו היא כמו שולחן עם שלוש רגליים. בדרך כלל לשולחן יש ארבע, אבל בשלנו יש שלוש. קודם כול לימוד תורה וערכים, זה הדבר הראשון שאני מחנך אליו. הדבר השני הוא פעילות חברתית ענפה ומצוינת, והשלישי אלה ההישגים הלימודיים. אנחנו דואגים להשקיע בכל אחד מהתחומים. אני תמיד אומר שהמבחן של התלמידים שלנו הוא ‘מבחן השומר’, אם תלמיד נכנס בשער ולא אומר לשומר בוקר טוב, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו איפה נכשלנו. יש לנו בבית הספר את יום האנשים השקופים, שבו התלמידים מוקירים את העבודה של השומר, עובדי הניקיון ואב הבית, הם מפנקים אותם ביום הזה ומחליפים אותם בתפקידם. תורה וערכים זה הבסיס. תלמיד שיהיה טוב בזה יצליח גם בלימודים. בתחום המעורבות החברתית קיבלתי החלטה לא פופולארית והחלטתי שתלמידי התיכון ייצאו יום בשבוע לפעילות למען הקהילה על חשבון שעות הלימודים. גם המורים וגם ההורים לא היו שבעי רצון מההחלטה, כי הם רוצים לנצל כל רגע ללימודים, אבל אני אמרתי שאם אנחנו רוצים ילדים ערכיים, תרומה לקהילה היא חלק משמעותי ואינטגרלי מהדבר הזה. מצוינות אמיתית באה תמיד עם מצוינות ערכית-חברתית, אתה לא יכול להפריד בין הדברים".
אליפות הסייבר הארצית 2019. נבחרת ישיבת צביה אשקלון במקום הראשון
ולמרות זאת, אנחנו לא יכולים להתעלם שמהנתונים שפרסם שבוע שעבר משרד החינוך עולה שמעורבות האלימות אתם עומדים על נתונים שגבוהים יותר מהממוצע הארצי. איך זה קורה?
"מדובר על נתונים לשנת תשע"ו. משרד החינוך בודק את הפרמטרים הללו של האקלים החינוכי כל שלוש או ארבע שנים ולא כל שנה. מדובר בנתון שאיתו התחלתי את ניהול בית הספר, וכשראיתי אותו הזדעזעתי. חשוב לציין שמדובר במסגרת שיש בה רק בנים. מבדיקה רוחבית שאני עשיתי, בכל רחבי הארץ, מצאתי שבמקומות בהם יש רק בנים, יש גם יותר חיכוכים. אבל זה לא משנה, אני לא הסכמתי לקבל את הנתון הזה. לא הייתי מוכן שהתלמידים שלי יעידו שאין להם תחושת מוגנות בבית הספר. בשלוש השנים האחרונות עשינו תהליכים מטורפים בבית הספר כדי לשנות את התמונה הזאת. נכנסתי לכל הכיתות ודיברתי עם כולם, רציתי לשמוע ולדעת. אנחנו עושים סדנאות לתלמידים ולמורים ואפילו הבאנו מיוזמתנו מדריכה חיצונית, שזיהתה דברים וליוותה אותנו. אין לי ספק שהתמונה השתנתה, והבדיקה הבאה תעלה נתונים שונים לחלוטין".
"חלק מהתלמידים מתגייסים אחרי שנה או שנתיים". צילום: דובר צה"ל
ומה קורה עם הגיוס לצה"ל? אתם עומדים על 88.6% ורשמתם ירידה.
"זה נתון שלא נכון להסתכל עליו בצורה כזאת, כיוון שחלק גדול מהתלמידים שלנו הולך בתום הלימודים לישיבות ומסגרות המשך ורק אחר כך הם מתגייסים לצה"ל. מבחינת צה"ל זה לא נקרא גיוס ישיר, ולכן זה לא נספר. החבר’ה האלה הולכים למסגרות התנדבות או למכינות, שלא כולן דתיות, ומתגייסים אחרי שנה או שנתיים. לכן זה נתון שהוא מאוד מבלבל. אנחנו מעודדים גיוס לצה"ל ורוצים שהתלמידים שלנו יגיעו ליחידות הטובות ביותר ועשו את המקסימום שהם יכולים".
"הסיפור שעיצב את דרכי החינוכית"
הרב פשוט (44) נשוי לטלי: "הכרנו בבני עקיבא כשהיינו צעירים ומאז אנחנו יחד", הוא אומר. השניים הורים לחמישה ילדים (10, 13, 16, 19, 20) ומתגוררים באשקלון. לתחום החינוך הוא הגיע כמעט במקרה. "עשיתי דרך ארוכה", הוא מספר, "בהתחלה לא חשבתי בכלל על חינוך והתחלתי ללמוד פסיכולוגיה בבר אילן. תוך כדי לימודים הבנתי שאם אני רוצה לעשות שינוי אמיתי, זה רק דרך החינוך. עזבתי את לימודי הפסיכולוגיה, נרשמתי ללימודי הוראה והחלטתי להקדיש לכך את חיי".
"אל תגיד שאתה המחנך". הרב פשוט. צילום: פבל
גם לישיבת צביה הוא הגיע כמעט במקרה. היה זה לפני 18 שנה, כשנתבקש להחליף את מקומו של מורה שיצא למילואים. "חיפשו ממלא מקום לחודש, נכנסתי ומאז אני כאן. גם אחרי שהמורה אותו החלפתי חזר, אמר לי המנהל דאז ניסים לוזון, ‘אתה נשאר’. נשארתי כי התאהבתי בתלמידים ובמקצוע. היום כשאני מגייס מורים, אני מספר להם על עצמי, על מורה צעיר שנכנס כממלא מקום והיום מנהל את בית הספר, ואני אומר להם שאף פעם אי אפשר לדעת לאן נגיע. אני שמח יום-יום על ההחלטה הזאת שעשיתי. אני פוגש בוגרים של בית הספר על בסיס יומי, והם תמיד עוצרים להגיד שלום ומילה טובה. אולי הם לא זוכרים מה לימדת, אבל הם זוכרים שהיה לך אכפת, ואת זה שהשקעת בהם את הנשמה, והם תמיד אומרים את זה. כל מפגש כזה מחמם את הלב ונותן אנרגיה וכוח להמשיך הלאה".
הוא החל כמחנך כיתות ז’ וח’ ועבר שלל של תפקידים, ניהל את חטיבת הביניים, היה רכז בגרויות והגיש לבגרויות בתנ"ך והיסטוריה. קרוב ל-20 שנה עברו מאז החל את דרכו בבית הספר, והוא זוכר עד היום את המפגש הראשון שהיה לו עם אחד מהורי התלמידים: "זה סיפור אולי קטן, אבל הוא עיצב את דרכי החינוכית. בשנה הראשונה ניגש אליי אחד ההורים וביקש לדעת מי אני. אמרתי לו שאני המחנך של הבן שלו. הוא ענה שהמחנך של הבן שלו זה הוא ושאני רק עוזר מחנך. ‘לעולם אל תגיד שאתה המחנך’, הוא אמר לי, וזה לימד אותי ענווה ועיצב את דרכי בחינוך".
"זה לא חלום, זה התפקיד". אבי קמינסקי, ראש מינהל החינוך לשעבר
כשהגיעה ההזדמנות שלו להתמודד על ניהול בית הספר, הרב פשוט לא חשב פעמיים. מבחינתו היה זה ההמשך הטבעי של דרכו. "האמת שלא חשבתי שניהול זה מה שאני חווה עכשיו", הוא אומר, "אני זוכר שישבתי מול ועדת מינויים מאוד גדולה וסיפרתי שתחום החינוך לא זר לי. אמרתי שאולי אני לא יודע כמה זה קשה לנהל, אבל אם אוהבים, אז מתגברים על כל קושי. ראש מינהל חינוך אז היה אבי קמינסקי, הוא שאל אותי מה החזון שלי ומה החלום. אמרתי לו, אולי בתמימות אבל מהלב, שהחלום שלי להגיע לכל ילד וילד ולדאוג שתמיד יהיה שם מי שייתן לו יד ויוליך אותו לאן שהוא צריך להגיע. קמינסקי אמר לי שזה לא חלום ולא חזון, זה התפקיד. הוא אמר לי, ‘לך ותעשה את זה’, וזה מה שאני עושה. אני קם כל בוקר עם המשפט הזה, זאת האמת שלי וזו הדרך לאורה אני הולך".
