כבר מגיל קטן, כשריי ביטון נשאלה "מה תעשי שתהיי גדולה?" היא ידעה להשיב: "רופאה", אך ביטון הצעירה לא ידעה כמה ארוכה הדרך להגשים את החלום.
השבוע עם קבלת התואר שיתפה הד”ר בדף הפייסבוק הפרטי שלה: “תשע שנים שאני מחכה לכתוב את הפוסט הזה, ואולי אפילו יותר. בתום מסע ארוך ומפרך קיבלתי רשמית את ה-MD שלי, זה שלרגע לא היה לי ספק שאקבל, זה שקיבלתי למרות ולא בזכות כל כך הרבה אנשים בדרך. זה הולך להיות ארוך כי קשה לתמצת שנים ארוכות של נפילות וכישלונות, שבסופן הצלחה אחת”.
בפוסט ביטון מציינת שכמעט כל גורמי הסמכות בתחנות חייה לא האמינו בה: “תודה לאולפנה שלא קיבלה אותי כי הצלחות נמדדות בסנטימטרים של אורך החצאית, תודה לראש האולפנה (לא באשדוד, ש”ש) שחזר ואמר לי שלא אגיע לשום מקום, תודה למורה למתמטיקה שהשפילה אותי מול התרגיל על הלוח שלא הצלחתי לפתור (יש לזה שם – דיסקלקוליה), תודה למנהלת תיכון שהשאירה אותי כיתה. תודה לצה”ל שאבחן אותי עם קב”א 49 וסגר בפניי כל אפשרות לשירות משמעותי (הרבה פרוטקציה נדרשה להשחיל אותי לקורס חובשות), תודה למדריך פסיכומטרי שאמר לי שאין רופאים עם פסיכומטרי התחלתי של 580, תודה למרצה במכינה לקורס חדו”ה שאמרה שלעולם לא אסיים חמש יחידות מתמטיקה”.
כך כתבה ביטון ולא ידעה ש-20 אלף אנשים יתחברו, יתרגשו וישתפו את סיפור חייה. החלום להיות רופא בישראל משותף למאות צעירים. אלא שכל מה שנדרש זה "רק" ממוצע בגרויות גבוה, פסיכומטרי של לפחות 737, לעבור מבחן ידע GRE, להרשים בוחנים בראיונות אישיים ולצלוח את בחינות המו”ר והמרק”ם. בארץ יש רק ארבע פקולטות לרפואה: באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, באוניברסיטת תל אביב, בטכניון בחיפה ובאוניברסיטה העברית בירושלים, ותנאי הקבלה אליהן קשים יותר מכל תחום לימוד אחר.
כאמור, כדי להגיע לשלב ראיונות הקבלה ללימודים יש להציג גיליון ציוני בגרות מושלם וציון פסיכומטרי של לפחות 750. הדרישות האלה לא השאירו לביטון הרבה סיכוי. “למדתי בתיכון נחשל בירושלים, סיימתי עם תעודת בגרות בינונית ומטה, עשיתי חמש פעמים פסיכומטרי”, סיפרה השבוע ביטון, בת 33, נשואה ואם לשניים מהיישוב באר גנים, ל”כאן דרום”.
מה היה בתיכון?
“חתרתי לעשות כמה שיותר יחידות בכל המקצועות כדי להשיג תעודת בגרות מספקת להגשת מועמדות ללימודי רפואה, אבל הייתי רחוקה שנות אור מלהשיג את זה. בבית הספר שבו למדתי בירושלים כלל לא הייתה אפשרות לגשת לחמש יחידות באנגלית או במתמטיקה. כשהתחננתי בפני המורה לאנגלית לעשות חמש יחידות, היא אמרה לי שמכיוון שאני היחידה שיכולה ומעוניינת לגשת למבחן – היא מוכנה להזמין בתשלום נוסף את השאלון של מבחן חמש היחידות. אז למדתי לבד את החומר, ובסופו של דבר באמת הייתי היחידה בבית הספר שניגשה לחמש יחידות. במתמטיקה זה לא התאפשר”.
הוכיחה לכולם. ריי ביטון בבית החולים אסותא. צילום: אורי קריספין.
ומה קרה אז?
“סיימתי עם תעודת בגרות בינונית ומטה, לכן נרשמתי לשנת מכינה קדם-אקדמית באוניברסיטת בן גוריון. עשיתי חמש פעמים פסיכומטרי, עד שהגעתי לציון הכי גבוה שיכולתי להשיג ושלא מספיק כדי להתקבל לרפואה – 651. התקשיתי מאוד להתגבר על הפער מהתיכון במתמטיקה ובאנגלית. לכן עשיתי תואר ראשון ברפואת חירום כדי להתקבל לרפואה וסיימתי בהצטיינות”.
וזהו, זה הספיק?
“עדיין לא. לכן התחלתי לימודי רפואה בהונגריה ולאחר מכן עברתי לפקולטה החדשה בצפת, ושם סיימתי את לימודיי לפני כשנה, לאחר מכן עשיתי שנת סטאז’ בסורוקה”.
ועכשיו יש שמועות שנראה אותך באסותא?
“נכון. אהיה באסותא לשמחתי הרבה. אני מאוד מתחברת לחזון של הקמת בית חולים חדש מאפס שישרת את האוכלוסייה המיוחדת הזאת. את ארבע השנים האחרונות ביליתי בקפלן כעוזרת רופא במיון הפנימי. נהניתי מכל שנייה”.
לסיכום, עצה מרופאה. מה המסר שלך?
“קודם כול לחלום כדי שיהיה מה להגשים, פשוט להאמין בעצמך ולא לתת לרעשי רקע להסיט אותך מהמטרה. מי שנתנו לי את הכוחות היו בעיקר המשפחה המאוד תומכת שלי שהרימו אותי מהרצפה אחרי כל מהלומה שחטפתי, התשוקה האדירה לרפא ולעשות טוב לאנשים והאמונה שאעשה זאת על הצד הטוב ביותר”.
