בתוך אשקלון לא רבים האנשים שמכירים את קתרין קונלין, אבל בעולם הזוהר הבינלאומי מזהים אותה בכל מקום שבו תדרוך. הדוגמנית בת ה-20 בעלת השם הבינלאומי נולדה, גדלה והתחנכה בעיר אשקלון והספיקה כבר להופיע על שערי המגזינים הכי נחשבים בעולם, דוגמת ווג (פריז, יפן, איטליה), אל, בולרו, אמיקה ועוד.
הבינתלאומית של אשקלון. קתרין קונלין. הצילום באדיבות שי אביטל
קונלין נולדה באוקראינה לאימא יהודייה ממוצא אוקראיני ואבא חצי יפני וחצי סקנדינבי (סבו נהרג במלחמת העולם השנייה בעת שנלחם לצד הנאצים כחייל בצבא היפני), והם שהעניקו לה מראה ייחודי כל כך גם בארץ שלנו שהיא כור היתוך של לאומים ועדות. בגיל שנה עלתה עם אימה לארץ ונחתה היישר באשקלון. אביה, שאינו יהודי, נשאר באוקראינה ונפרד מאימה למשך שבע שנים. הוא התאחד איתם בארץ, ואז נפרדו לשנה נוספת ובסופו של דבר התאחדה המשפחה סופית עד היום.
השער במגזין הנחשב VOGUE. קתרין קונלין. הצילום באדיבות שי אביטל
“חינוך סובייטי”
בניגוד לדוגמניות רבות, קונלין לא הייתה הילדה הכי יפה בגן. “בכל מסגרת שהייתי כילדה היה לי נורא קשה. אנחנו מבינים שכל בן אדם מיוחד רק בגיל הזה. כשאת ילדה, קשה להבין שאת מיוחדת. את קצת שונה, יותר מדי גבוהה או יותר מדי לבנה. בגיל קטן חשבתי שאני אהיה עורכת דין או באיזה תפקיד מעניין במשטרה, לא ראיתי את עצמי עובדת בתעשיית האופנה. מאז ומתמיד עניינה אותי עבודה עם שכל. הייתי תלמידה מצטיינת, היה לי חינוך סובייטי מאוד קשה ומסודר, אם השיעורים לא היו מוכנים בזמן או שהציונים לא כמו שציפיתי, אז הייתי בוכה שעות”.
איך אומרים יפה ביפנית? קתרין קונלין. הצילום באדיבות שי אביטל
רוב ילידי שנות ה-90 היו שומעים מהוריהם עד כמה צפייה בטלוויזיה לא תקדם אותם בחיים, אך קונלין מוכיחה שאולי דווקא כן. “יום אחד הדלקתי את הטלוויזיה ושמתי ערוץ FASHION TV. על המסלול הייתה ג’מה וורד ובנות כאלה וירדיות. אימא שלי אמרה לי, 'למה שלא תנסי את זה כחוג?' בדקתי באיזה סוכנות הן נמצאות וראיתי שהן שייכות ל-IMG. במשך חצי שנה שלחתי להם כל יום מייל עם תמונות, אבל לא הייתה תשובה. התבאסתי כי רציתי שלפחות יגידו לי שאני לא מתאימה. ראיתי שדרך האתר זה לא ילך, אז נכנסתי לוויקטוריה סיקרט של קנדיס סוונפול, משם נכנסתי למנהל של IMG ושלחתי לו את זה ישירות לטוויטר. אחרי שעתיים חזרו אליי ואמרו שיתקשרו אליי מפריז, ושעתיים לאחר מכן התקשרו אליי מפריז”.
הסתגרה במנזר. קתרין קונלין. הצילום באדיבות שי אביטל
המאמץ של קונלין נשא פירות מתוקים יותר משציפתה, אך היא עדיין נאלצה לחכות עוד ארבעה חודשים עד שימלאו לה 16 שנים בשביל לחתום בסוכנות הדוגמניות הטובה בעולם המעסיקה סופר מודלס כמו ג’יזל, מריה שאראפובה, מירדנה קר ועוד. ההתחלה הייתה נוצצת, והיא הצטלמה לשערים הכי נחשבים בעולם. היופי הייחודי שלה ריתק את עורכי המגזינים והצלמים כאחד, והיא התבססה כדוגמנית מצליחה בארצות הניכר, בעוד בארץ עדיין לא הצליחה לפלס את דרכה להצלחה. “אף פעם לא התמקדתי בקריירה בארץ, אף פעם לא חתרתי לשם. אני גרה בפריז ועובדת כל יום מאוד קשה באופן אינטנסיבי, וכשאני מגיעה לארץ אני רוצה לנוח. אם אני עושה דברים בארץ, אז אלה דברים ששי בוחר עבורי בפינצטה, שדומים לדברים שאני עושה בחו”ל שהם יותר ‘וירד’”.
שלחה תמונות בטוויטר. קתרין קונלין. הצילום באדיבות שי אביטל
דילמת השירות הצבאי
קונלין, שהייתה עד אז תלמידה מצטיינת, החלה להשקיע בתחום הדוגמנות ובשל כך נעדרה מבית הספר יותר ויותר. היא מספרת כי המנהלת שלה בביתה ספר מקיף ד’ לא אהבה את זה ולא חשבה שקריירת דוגמנות מצדיקה היעדרות מהלימודים. “היה לי קשה מאוד עם זה שבית הספר לא אהב. המנהלת אמרה לי, ‘את יכולה לעזוב את בית הספר מצדי. אני לוקחת אותך כתור בן אדם כי אני לא חושבת שדוגמנית זה אישיות, זה לא עבודה ולא מתאים לי שבבית הספר יש משהי שמחסירה חודשים בגלל דוגמנות’. היא אפילו לא רצתה ללכת לקראתי גם כשהיא ראתה שאני מצליחה בחו”ל והייתי מצליחה במבחנים להוציא ציון 95, והוא היה יורד ל-20 בגלל החיסורים”.
תלמידה מצטיינת אבל נעדרת מהלימודים. קתרין קונלין. הצילום באדיבות שי אביטל
קונלין המשיכה להתפתח בתחום הדוגמנות בעולם ובמקביל השלימה את הבגרויות שלה באופן עצמאי. “אחרי חצי שנה היא ראתה אותי בחדר כושר ושאלה אותי איך הולך, ובדיוק היה לי מגזין שהצטלמתי אליו בתיק. אמרתי לה, 'שנייה, אני אראה לך משהו'. הוצאתי אותו ואמרתי לה תודה שהעפת אותי מבית הספר כי זה השתלם בסופו של דבר. אם היא הייתה הולכת לקראתי, אולי הייתי משקיעה יותר, הרגשתי שאני נלחמת בקיר”.
תודה שהעפת אותי מבית הספר. קתרין קונלין על עוד שער. הצילום באדיבות שי אביטל
לפני שנתיים היא שוב ניצבה בפני דילמה, והפעם קריירה או שירות צבאי. “הייתי רוצה לעשות שירות קרבי, אבל אני מבינה שאני לא אוכל לעשות קריירה כשאני בצבא”, מסבירה קונלין מדוע ויתרה על השירות. “נתתי כל כך הרבה בשביל הקריירה הזאת שפשוט לא יכולתי לעצור לשנתיים. נלחמתי עם דם וזיעה ועבדתי כל כך קשה בשביל לקבל קמפיין או שער. לעצור הכול ולהתחיל הכול מהתחלה – זה היה מחרפן אותי. הייתי טסה בשבוע לשלוש מדינות, וזה לגור לבד, ובהתחלה לא היה לי גב או כסף, וזה היה ממש לשרוד כמו בג’ונגל. שאני מסתכלת אחורה, עברתי דרך כל כך ארוכה שלש שנים, ואני ממש רחוקה מלהרגיש בת 20”.
רחוקה מלהרגיש בת 20. קתרין קונלין. הצילום באדיבות שי אביטל
הסתגרות במנזר
באותה תקופה קונלין, חובבת אקסטרים, פקדה לא אחת את מנחתי הצניחה בישראל. אף שהיא מדגמנת לפרנסתה, היא לא חששה לעטות על עצמה את המצנח, אך גם היא לא הייתה מוכנה לרגע שבו ניצלה ממוות. “מאוד אהבתי לעשות צניחות חופשיות. אני אוהבת אדרנלין, אני מחפשת אדרנלין בכל מה שזז. בצניחה השישית המצנח לא נפתח, ורק כמה מאות מטרים מעל האדמה הוא נפתח”, היא אומרת.
אוהבת אדרנלין. קתרין קונלין. הצילום באדיבות שי אביטל
החוויה הזאת לא הרפתה ממוחה של קונלין, והיא הבינה שלעתים החיים עלולים להיות קצרים ממה שאנחנו חושבים ושיש עוד המון מה להספיק. “אחרי שזה נגמר, הבנתי שאני לא רוצה להצטער שמתתי מבלי להבין, כמה שאוכל, את החיים. במשך חודשיים גרתי בנזירוּת בירושלים כי הבנתי שלא הכול מתחיל ונגמר בדוגמנות. בסופו של דבר זו תעשיית היופי, אתה לא מפעיל לא שכל ולא נשמה, החלק הזה נשאר מת. אחרי הנזירוּת טסתי לארבעה חודשים לוותיקן. למדתי הרבה על כל הדתות, רציתי להכיר משהו שאני לא יודעת עליו הרבה. זה לא היה דווקא נצרות, זה היה משהו שלא מוכר לי ממש. למדתי לתת מעצמי כלפי האחרים ולתרום לקהילה”.
למדתי לתת מעצמי. קתרין קונלין. הצילום באדיבות שי אביטל
בחודשים האחרונים קונלין ממשיכה לנסוע רבות על קו פריז-מילאנו-אשקלון. בחודשיים האחרונים היא הופיעה על שערי המגזינים הנחשבים אייקון במילאנו, ווג ובאזאר ובנוסף הצטלמה לאחרונה לקמפיין של חברת איפור צרפתית שהפרזנטוריות שלה הן קנדל ג’נר ובלה חדיד. “צילמו אותי במינוס 2 מעלות, הייתי חולה שבועיים, אבל זה היה שווה כל רגע”, היא אומרת וממחישה עד כמה המקצוע אינו קליל, כמו שנוטים לחשוב. “זמן זה הדבר הכי יקר בעיניי, כל דבר אני בודקת אם יש לי זמן בשבילו. בזמן שלי אני מעדיפה לצאת לראות סרט, לשתות קפה או לאכול במסעדה עם חברות. הרבה אנשים בתעשייה הזאת חושבים שמה שחשוב זה להפגין פוזה, לצאת, להיראות. זו לא הדרך להצלחה, כי הכול זבל בחוץ. מה שיעזור לך להצליח הוא דווקא הניקיון הזה מבחוץ”.
קררר. צילמו אותי במינוס 2 מעלות. קתרין קונלין. הצילום באדיבות שי אביטל
