בעוד שבאשקלון עסוקים בעיקר בלחלום על פארק היי טק, יש מי שמעז להגשים חלומות ולהפוך אותם למציאות. בשקט בשקט פועלת כאן כבר כחמש שנים חברת LSports בבעלות בני משפחת לזר, האחים עידו ודותן והאבא שאול. הם ממוקמים באזור התעשייה הצפוני של העיר, ומשרדי החברה נראים בדיוק כמו מה שאתם מדמיינים כשאומרים לכם את המילים "חברת היי טק". במשך השנים השתדלו לשמור על פרופיל נמוך ונמנעו מלהתראיין ולחשוף את עצמם יותר מדי, ועכשיו הם חשים שהתנאים לחשיפה הבשילו.
עידו, שאול ודותן לזר. צילום: גלי ביטון
חברת LSports הוקמה כדי לנטר ולהנגיש את המידע הרב על עשרות ענפי הספורט השונים בצורה מהירה ומדויקת. היא אוספת ומארגנת מידע ונתונים בזמן אמת על יותר מ-35 ענפי ספורט שונים ומפיצה אותם ללקוחות עסקיים מעולמות התוכן, כמו עיתונות ספורט, גיימינג, ארגוני ספורט ועוד. הפלטפורמה מאפשרת לה לעקוב אחרי עשרות אלפי אירועי ספורט במקביל ולקבל מהם מידע מעמיק. כך למשל מתקבלות תוצאות, הרכבי שחקנים, יחסי הימור ממספר רב של סוכנויות, אירועים חריגים, זמני התחלה וסיום ועוד פרמטרים רבים.
מתעדים כל מהלך בתחום הספורט. צילום: גלי ביטון
“אנחנו מעבדים מידע ממגוון רחב של ענפי ספורט, מאגדים הכול ושולחים ללקוחות. אנחנו יודעים הכול בזמן אמת ומדווחים על כל מה שמתרחש תוך כדי משחק. ברוב הפעמים גם מזהים את אשר הולך להתרחש שמונה-10 שניות לפני שזה משודר בטלוויזיה עצמה”, מסביר עידו.
למשל אם יש עכשיו משחק כדורגל בין ריאל מדריד לברצלונה, מה בדיוק החברה שלך עושה בשלב הזה?
“צריך להבין שכשמשודר משחק כלשהו, עד שהוא מגיע לצופה עוברות בין שמונה ל-12 שניות. זה אמנם שניות בודדות יחסית, אבל הן קריטיות כשמדובר בספורט. אנחנו יכולים לדעת בזמן אמת כל מה שקורה במגרש ולדווח ללקוחות שלנו ללא הדיליי הזה למעשה. מדובר למעשה על הכול: מי בעט לשער, מי קיבל אדום, מי בישל, כמה נבדלים, פשוט הכול”.
המידע הזה שווה הרבה לחברות עסקיות, לאתרי הימורים ולארגוני ספורט. לזר מסרב לחשוף מי הלקוחות. “אנחנו לא חושפים לקוחות כי אנחנו חתומים על הסכמי סודיות. אני יכול להגיד שמדובר בחברות מהטופ העולמי”.
“רוב העובדים אשקלונים”
עידו לזר (30) הוא האיש שעומד מאחורי כל הדבר הזה ומכהן כמנהל הטכנולוגיות הראשי של החברה שהוא עצמו הקים. אביו שאול הוא מנכ”ל החברה, והאח דותן הוא הסמנכ”ל. משפחה אשקלונית שורשית. היה חשוב להם להקים את החברה שלהם כאן, בעיר שבה נולדו וגדלו, דווקא ממניעים אידיאולוגיים.
רוב העובדים מאשקלון. צילום: גלי ביטון
“אנשים מרימים גבה, כי זה לגמרי לא המיקום המתבקש, אבל לנו היה ברור ממש מהתחלה שזה הולך להיות כאן”, מסביר עידו. “אין כאן יותר מדי אופציות בתחום ההיי טק והטכנולוגיה, והיה חשוב לנו להביא את זה לעיר. רוב העובדים שלנו אשקלונים או מהסביבה הקרובה, ואנחנו מספקים להם את האיזון הזה שבין העבודה למשפחה. היום אנחנו שומעים יותר ויותר על הורים שמגדלים את הילדים שלהם בשלט רחוק, דרך תמונות וסרטוני וידיאו בסמארטפון, וזה עצוב. העובדים שלנו, שגם גרים בסביבה, חוסכים לעצמם את השעות הרבות שאנשים אחרים נאלצים להעביר בפקקים בנסיעה שלהם למרכז הארץ. אנחנו לא מפלים עובדים שמגיעים ממקומות אחרים, אבל מטבע הדברים אנחנו נגישים יותר לתושבי העיר ושמחים על כך שאנחנו יכולים לספק להם אלטרנטיבה. זאת הזדמנות מצוינת להגיד שאנחנו תמיד מחפשים עובדים מוכשרים, שמוזמנים לפנות אלינו”.
אם תשאלו אותו, ההצלחה של כל הדבר הזה בכלל לא הייתה בטוחה: “זה היה תחביב, ואמרתי ננסה, מקסימום אם זה יצליח, יהיה סבבה”, אומר עידו. וזה הצליח. כיום בחברה 35 עובדים בסניף שלה באשקלון ועוד 10 עובדים במזרח הרחוק. את המוצר הראשון היא השיקה ב-2013, אך הוא היה דל ורחוק מהמוצר הנוכחי, שהפך במהלך השנים ליציב ומבוסס. הלקוחות משלמים דמי שימוש חודשיים על פי כמות המוצרים שהם רוכשים מהחברה וסוגיהם. עם לקוחות החברה ניתן נמנות חברות בורסאיות השוות מיליארדים וגם חברות סטארט אפ שנמצאות בשלב גיוס כספים. הם פונים בעיקר לשוק הבינלאומי, ולטענתם, בעולם יש פחות מחמישה מתחרים גדולים משמעותית מהם. רוב המתחרים של החברה הם ותיקים ופועלים כבר יותר מעשור.
מחדר בבית ההורים
לפני יותר מחמש שנים, כשעוד גלגל במוחו את הרעיון, הבין עידו שכדי לממש אותו הוא יצטרך להקריב. באותה תקופה הוא שכר דירה בתל אביב, עבד בחברה מצליחה והרוויח משכורת שרבים יכולים רק לחלום עליה. אבל הוא עזב הכול וחזר אל חדר ילדותו בבית הוריו ומשם החל לפתח את החברה. “זה הלך והתגלגל עד שהגיע לאן שהגיע, ואני שמח על כך מאוד. עזבתי עבודה מאוד מכובדת ונאלצתי לעשות המון ויתורים ולחזור לגור עם ההורים. אבל בלי התמיכה שלהם, כל זה לא היה קורה”.
עבודה בסביבה צעירה. צילום: גלי ביטון
ציפית להצלחה כזאת?
“זה לא משהו שאפשר לצפות, זה היה חלום. גם כשיצאנו לדרך, זה לא היה משהו שאפשר לתכנן. הרבה פעמים מי שמתכנן, בסופו של דבר חוטא למטרה. אני שמח שבמקרה שלנו זה לא קרה”.
לזר מסרב להסגיר את שווי החברה שלו וגם לא מתעסק באקזיטים, “סכומים זה לא משהו שאנחנו מדברים עליו, אנחנו חברה פרטית ולא ציבורית. גם על אקזיט אין דיבורים, וזה כרגע ממש לא על הפרק. יש לנו עוד הרבה עבודה עד שאנחנו נחשוב בכלל להעלות את המילה הזאת. זה לא מה שמניע אותנו, ואנחנו לא ששים למכור את החברה רק כדי להיות מיליונרים, זה לא מה שמעניין אותנו כרגע”.
איך זה לעבוד בצורה אינטנסיבית לצד אבא ואח?
“כמו בכל מערכת יחסים, יש עליות ויש גם ירידות. יש בינינו חילוקי דעות לא פעם, זה טבעי והגיוני. אנחנו אלופים בלריב, אבל אלופים גם בלפתור מחלוקות על הצד הטוב ביותר”.
צילום: גלי ביטון
“פיסת הנייר של התואר לא שווה הרבה”
באופן מפתיע המוח שעומד מאחורי LSports לא מחזיק בתואר אקדמי כלשהו וגם לא בהשכלה פורמלית. בגיל 13 הוא קיבל מהוריו כמתנה לבר המצווה שלו ספר תכנות, ומאז הכול היסטוריה. “ככה נחשפתי לתחום למעשה. מאוד התחברתי והתחלתי לחקור עצמאית וללמוד”. בצבא הוא שירת ביחידת המודיעין 8200, וגם שם רכש ידע נוסף וכלים. “בצבא קיבלתי בוסט רציני, למדתי שם דברים שאי אפשר ללמוד בשום מקום אחר, והמון מהידע שיש לי היום הוא משם”.
למה בעצם לא הלכת ללמוד באופן פורמלי?
“חשבתי על זה ואפילו ניסיתי. נרשמתי ללימודי מינהל עסקים דווקא. מהר מאוד הבנתי שזה לא בשבילי ולא המקום שלי והרגשתי שמדובר בבזבוז זמן. העדפתי להשקיע בעסק שלי, ובסופו של דבר זה השתלם”.
וההורים לא לחצו?
“ההורים שלי תמיד סיפקו את הדחיפה ונתנו לי לעשות מה שאני רוצה ומאמין בו גם בלי מסגרת לימודית. הם תמיד תמכו וגיבו אותי בכל דרך בה בחרתי ללכת ונתנו לי רשת ביטחון. הרגשתי שכל עוד הם מאחוריי, גם אם אטעה, יש לי תמיד לאן ליפול. זה חלק גדול מאוד בהצלחה שלי”.
צילום: גלי ביטון
יש עוד שאיפות בתחום העסק?
“בוודאי. יש המון דברים שאנחנו שוקדים עליהם בימים אלה, קצת מוקדם מדי לפרט עליהם. אנחנו עוסקים בפיתוח חדשני ברמה עולמית. זה כרגע על אש נמוכה, אבל יש כאן עובדים שעושים לילות כימים ועובדים על הדבר הזה. זה יגיע בזמנו”.
מה היית אומר היום לחבר’ה צעירים שמתלבטים לגבי לימודים?
“פיסת הנייר הזאת לא שווה הרבה, ולדעתי עדיף להתרכז במשהו מקצועי. התעודה לא תהיה בהכרח שווה משהו בעתיד, אבל עם ניסיון אי אפשר להתווכח. כשאני מראיין עובדים ומקבל אותם לעבודה ההשכלה הפורמלית שלהם לא רלוונטית מבחינתי. אכפת לי הידע שלהם והניסיון. אם יש מישהו שלמד ארבע שנים הנדסת מחשב, ובמקביל מישהו אחד שעבד בארבע השנים האלה בתחום ורכש ידע וניסיון, אז אין פה מה להשוות בכלל. לא אני אמרתי 'אין חכם כבעל ניסיון’, ובענף ההיי טק והטכנולוגיה זה משחק תפקיד גדול ומאוד משמעותי”.
