בשקט-בשקט פועלת לה באשקלון יחידת חילוץ והצלה המורכבת ממתנדבים, אשר הוקמה כבר לפני כחמש שנים ביוזמת עיריית אשקלון. היחידה נועדה לתת מענה בעתות חירום, והיו בה בתחילת דרכה 15 מתנדבים שעברו הכשרה מתאימה ויצאו לדרך. בחודשים האחרונים היא עברה שינויים, גויסו עוד מתנדבים, והחברים מסייעים גם למשטרת אשקלון באיתור נעדרים.
“המטרה הראשונית הייתה לספק מענה בעת רעידת אדמה, ובשנים האחרונות נוסף גם איום הטילים, אשר אנחנו אמורים לתת גם לו מענה בעת הצורך”, מסביר מפקד היחידה חיים אטיאס.
חיים אטיאס (בכתום) בתדרוך למתנדבים
בשבוע שעבר דווח בכלי התקשורת המקומיים על נעדרת תושבת העיר, נערה בת 15, וצוותי חיפוש יצאו מיד לאתר אותה. “ביום הראשון להיעדרות לא היה שום כיוון לגביה, חיפשנו וחזרנו בלי כלום”, מספר אטיאס. “ביום השני שוב יצאתי עם מתנדבי היחידה, כל צוות קיבל גזרה, ואני לקחתי את אזור שכונת אגמים. ערכתי סריקות בכל מקום אפשרי, כולל חורשות בסריקות רגלית. בשלב מסוים הרגשתי צורך ללכת לביתה של הנעדרת על מנת לנסות לדלות מידע ופרטים נוספים מבני המשפחה. קראתי לשני צוותים נוספים שיגיעו איתי. עלינו לביתה, בבית נכח האח הצעיר שלה שלא שפך אור, אבל תוך כדי השיחה עמו נכנס בן זוגה של אימו, אשר הכרתי קודם לכן, וזה מסר לי כי יש בידו מידע שמסרה חברה של הנערה, ולפיו היא נמצאת בבית של הדוד שלה. מיד ביקשתי שייקח אותנו למקום, וכך היה. הגענו לבניין יחד עם ניידת משטרה ועלינו לדירה המדוברת בקומה העליונה של הבניין. נקשנו על דלת הדירה, הדוד פתח, וכששאלתי היכן היא, הוא הפנה אותנו לחדר. כשנכנסתי לחדר קצת חששתי שאולי היא תגרום נזק לעצמה, כי אני לא יודע מה עובר לה בראש ומה בכוונתה לעשות. לשמחתי, מצאתי אותה שוכבת על המיטה. ביקשתי שהיא תתלווה אלינו ואל השוטרים והחזרנו אותה הביתה”.
לילה של חיפושים
היה מפתיע לגלות כי בעיריית אשקלון פועלת יחידה כזו, ומתברר כי היחידה טיפלה בלא מעט מקרים של נעדרים ונעדרות באשקלון, “היו הרבה מקרים של סיוע באיתור נעדרים”, אומר אטיאס. “לאחרונה חיפשנו אחר קשישה חולת אלצהיימר, אשר נעלמה והוכרזה כנעדרת. חברי היחידה חיפשו אותה ביום ובלילה יחד עם משטרת ישראל, פרשים ומסוקים. חרשנו כל מטר באזור שבו נעלמה, והיא נמצאה בשעה תשע בבוקר על ידי פרשים ומתנדבים. אירוע נוסף שבו חברי היחידה לקחו חלק פעיל היה החיפושים אחר יורם קטיעי (אורגד), אדם מבוגר שנעלם באזור הפארק באשקלון. לילה שלם חיפשנו אותנו, והוא אותר בצהריים של היום למחרת על ידי שוטרים ומתנדבי היחידה”.
הנעדר שאותר. יורם (קטיעי) אורגד
חיים אטיאס הוא יליד העיר אשקלון, איש משטרה בעברו וכיום בעל משרד לחקירות פרטיות ואיש ביטחון בחברת אבטחה. הוא הצטרף ליחידה עם הקמתה בשנת 2012 בעקבות פרסום על גיוס. “תמיד עזרתי ונתתי כתף לזולת בכל הזדמנות”, הוא אומר, “הרגשתי שזאת ההזדמנות שלי לעשות את זה כמו שצריך, ואני מאוד אוהב את מה שאנחנו עושים. גם אם חיי שלי בסכנה, אעשה את הכול על מנת להציל ולסייע”.
מה עובר בראש כשמקבלים קריאה על נעדר?
“קודם כול אני מיד מוציא הודעה למתנדבים, ואנחנו יוצאים לשטח כמה שיותר מהר על מנת להציל חיי אדם. באירועים האלה יש לפעמים תחושה של מרוץ נגד הזמן, כי ברור לך שככל שעוברות השעות, יש חשש גדול יותר לחייו של הנעדר, ואנחנו לא רוצים לאבד זמן יקר. במהלך החיפושים כל מה שאתה חושב עליו זה איך למצוא את האיש במהירות האפשרית ולהחזיר אותו הביתה בריא ושלם. מעבר לזה, יש בגוף תחושת אדרנלין שנותנת את הכוח לחפש גם שעות ארוכות וגם בתנאים לא קלים לפעמים”.
מה אתה מרגיש כשאתם מוצאים אותו?
“זאת תחושה שלא ניתן לתאר במילים, תחושה עילאית של סיפוק ושמחה. אני יכול להגיד שבשני המקרים של הקשישים הנעדרים אפילו מחיתי דמעה יחד עם בני המשפחה. זאת הייתה תחושה קצת אחרת ומאוד התרגשתי כשאיתרנו אותם, כי בשל מצבם ובגלל הזמן שעבר היה חשש כבד מאוד לחיים שלהם, ופחדתי מאוד למצוא משהו אחר”.
חושבים על זה שאולי תמצאו נעדר שכבר אינו בחיים?
“לשמחתי, זה לא קרה, ואני מקווה שזה גם ימשיך ככה. זה כמובן תלוי בסוג הקריאה, ולפעמים המחשבה הזאת עוברת בראש, אבל לא מתרכזים בה ומתמקדים בחיפושים. עד עכשיו, תודה לאל, מצאנו אנשים בריאים ושלמים והחזרנו אותם בשלום למשפחות שלהם”.
תדרוך למתנדבים בגבול הרצועה
“העיר שלנו זקוקה למתנדבים”
בשנת 2015 פנו אליו קצין הביטחון העירוני יוסי גרינפלד ומנהלת בית המתנדב חגית קוטרו וביקשו ממנו לפקד על היחידה, והוא כמובן הסכים ברצון. “באותה שנה הוחלט לעבות את היחידה והוחלט לגייס עוד מתנדבים ולנהל אותה כיחידה צבאית לכל דבר ועניין, שבה יש מפקד, סגן וכן בעלי תפקידים נוספים. מ,זה כשנה היא גם נותנת סיוע למשטרת ישראל באיתור נעדרים”.
ממי אתם מקבלים קריאות?
“היחידה פועלת על פי הנחיות של ממונה הביטחון באופן האופרטיבי וכן מקבלת הנחיות בנושאים שונים ומגוונים מבית המתנדב. ברגע של קריאה אני מקבל אותה, מוציא הודעה לחבריי המתנדבים בקבוצת הווטסאפ של היחידה ומזמן אותם להגיע לנקודה כזאת או אחרת. גם קציני תחנת המשטרה כבר יודעים להשיג אותי ולבקש את עזרתי במתן סיוע, ואנחנו עושים הכול באהבה רבה על מנת להציל כל נפש בישראל”.
ממי אתם מקבלים הכשרות?
“חברי היחידה מתאמנים כל הזמן ומקבלים הדרכות מכל מיני גורמים על מנת לשמור על הכושר המבצעי. אנחנו מקבלים הכשרות מפיקוד העורף, כיבוי אש, מד”א ועוד. בחודש הקרוב נקיים הכשרה נוספת עבור הוותיקים וכן עבור המתנדבים החדשים שהצטרפו לאחרונה. מתנדבי היחידה עברו לא מזמן קורס כיבוי אש בתחנה באשקלון, ובימים הקרובים אמור להתקיים טקס סיום הקורס”.
ביחידה היום כ-40 מתנדבים, כשהמטרה היא לגייס נוספים ולהגיע ל-50 ויותר. “בהזדמנות זו אבקש מתושבי העיר שרוצים ומוכנים לתת למען האחר לבוא ולהתגייס ולתרום ליחידה שלנו. העיר שלנו זקוקה למתנדבים גם בשגרה וגם באירועי חירום, שבהם אנחנו נהיה הראשונים לתת מענה עד שיגיעו כוחות מיומנים של פיקוד העורף. הזמן הזה הוא יקר, ולכן מכשירים אותנו בדיוק לרגעים הללו”, אומר אטיאס. “ברצוני להודות למשטרת אשקלון, למפקד התחנה משה לוי, כפיר סולומון, אביחי דדון וכן לקציני התחנה והשוטרים שעוסקים לילות כימים בעבודת קודש. ברצוני להודות לחברי היחידה, אשר כולם מתנדבים ומוקפצים בכל עת כאשר הם יודעים שתפקידינו הוא להציל חיים, ואין מצווה גדולה מזו”, הוא מסכם.
