אנטה מרינין היא שגרירת היופי של אשקלון

בימים אלה ממש נמצאת אנטה מרינין מאשקלון בעיר הנופש בָּטוּמִי בגיאורגיה, ששם נערכת תחרות היופי הבין־לאומית לנשים נשואות Mrs. Universal 2017. בתחרות משתתפות נציגות מ־25 מדינות ברחבי העולם, שעברו מיונים קפדניים ונבחרו לייצג את המדינה שלהן. נוסף למרינין, יש לישראל עוד ארבע נציגות בתחרות. בשבועות האחרונים פתחו הבנות חמ"ל קטן, קבוצת ווטסאפ פעילה ותוססת, שבה הן דנות על התחרות ומעלות רעיונות כיצד לנצל את השהייה הזאת בחו"ל לקדם את מדינת ישראל. אם הכול יעבוד לפי התכנית של הבנות, אז היום בשעות הערב יתכנסו בחדר האוכל של בית המלון כל המתמודדות וחברי המשלחות מהעולם כולו ויחד הם יערכו את סעודת השבת, שתכלול גם קידוש, חלות וחומוס. "תכננו כבר את הערב הזה וקנינו הכול מראש. אנחנו רוצות לחשוף את המועמדות למסורת היהודית, ואני מאוד מקווה שיהיה שיתוף פעולה, וכולנו נזכה לחוויה של פעם בחיים", מספרת מרינין.

"לא סיפרתי לאף אחד, אפילו לא לבעלי". צילום: אלה טריפליק

שלום עולמי?

זו אינה עוד תחרות יופי שגרתית. כל הנשים בה בנות 38-28 ונשואות, ורובן אימהות. בתהליך הסינון הסתמכו השופטים לא רק על מראה חיצוני, אלא שמו דגש על אורח חיים, פעילות התנדבותית ואג'נדה. בראש הצוות המארגן של התחרות בישראל עומדת אנה שאפובה, שהיא זוכת התחרות לשנת 2012, והמפיק הוא בעלה אלכסנדר יורצ'אק.
מרינין יצאה לחוויה הזאת עם בעלה, אביה וכמה חברים. מבחינתה הם מעין משלחת שכל מטרתה היא לספר לעולם על ישראל בכלל ועל אשקלון בפרט. אף על פי שהפרס הסופי הוא סכום כספי, מרינין כלל אינה יודעת באיזה סכום מדובר היות והזכייה אינה המטרה עבורה. "לא בדקתי בכלל בכמה כסף מדובר, למרות שאם אזכה אתרום חלק ממנו לצדקה. מבחינתי זה לא משנה, מה שחשוב שיש לי פה הזדמנות מצוינת לספר לכולם על ישראל. אני בהחלט מתכוונת לדבר על המצב הביטחוני, על שגרת החיים כאן ועל העובדה שאנחנו רוצים לחיות בשקט ובשלום. יהיו שם גם נציגות ממדינות ערב, ואני מאוד אשמח את תהיה לנו אפשרות ליצור אינטראקציה ולדבר קצת, כי אני מאמינה שנוכל למצוא שפה משותפת. חשוב לי לספר לכולם על הבת שלי, חיילת בצה"ל וצוערת בקורס קצינים, שבגלל זה נבצר ממנה לטוס איתי. אני יודעת שזו קלישאה, ותמיד צוחקים על מלכות יופי שרוצות להביא שלום עולמי. אז לא, אני לא חושבת שנוכל להביא שלום עולמי, אבל אני חושבת שכל דבר כזה מתחיל בצעד קטן, בסיפור האישי שלנו כאזרחים, בסיפור שלי כאימא שרוצה שהבת שלה תהיה איתה, אבל היא חיילת ולא יכולה כרגע לצאת מהארץ. וכן, אני מייחלת ליום שבו הילדים שלנו לא יצטרכו להתגייס לצבא, ונחיה בשקט ובשלווה", היא אומרת.

"חוויה של פעם בחיים" מרינין. צילום: אלה טריפליק

בחודשים האחרונים היא גם גייסה עם שאר המתמודדות כמויות גדולות של מזכרות קטנות עם הסמלים של מדינת ישראל, ואותן הן מתכוונות לחלק למועמדות האחרות ולחברי המשלחת. גם השמלות שלה מעוצבות בצבעים של כחול-לבן ודגל ישראל. "היה לי חשוב שישראל תשתקף כל הזמן. לשמחתי, גם לא נאלצתי להוציא הרבה כסף על שמלות כי המעצבות אליסה לוין ויוליה דיכנר שמעו על התחרות ופנו אלי, היה להן חשוב להציג את השמלות שלהן באירוע בין־לאומי בסדר גודל שכזה, זאת גאווה לכולן".

"אני מקבלת המון אהבה שלא ציפיתי לה"

מרינין בת ה־38, עובדת בעיריית אשקלון, נשואה ואם לבת, הגיעה לתחרות כמעט במקרה לאחר שנחשפה אליה ברשת. היא שלחה תמונות ומילאה טפסים, אך שמרה את הגשת המועמדות בסוד. "לא סיפרתי לאף אחד, אפילו לא לבעלי ולמשפחה הקרובה. לא ידעתי איך הם יגיבו וגם פחדתי לאכזב אותם, אז שלחתי וחיכיתי לתשובה", היא מספרת.

"בהתחלה חששתי שאני כבר מבוגרת מדי". מרינין. צילום: אלה טריפליק

אחרי שלושה שבועות קיבלה תשובה, ולפיה מתוך אלפי מתמודדות היא עלתה לגמר. בסוף אפריל האחרון, לאחר שהמועמדות הסופיות נבחנו בידי שופטים בין־לאומיים בתחום האופנה, קיבלה את האישור הסופי להשתתפותה בתחרות. "האמת, לא האמנתי שזה יקרה, בגלל זה גם חיכיתי עם ההודעה למשפחה. אבל כשזה כבר היה סופי, סיפרתי לבעלי ולבת שלי ובכלל לכל המשפחה המורחבת והחברים, וכולם מאוד התרגשו ותמכו בי", אומרת מרינין.
מלבד החברים והמשפחה היא גם קיבלה תמיכה ממלאת מקום ראש העירייה סופה ביילין, ואף הוזמנה ללשכתו של תומר גלאם, ראש העירייה בפועל. גלאם בירך אותה ואיחל לה הצלחה. "מאוד התרגשתי מהפרגון והתמיכה לא רק בעיריית אשקלון, אלא בכלל מהתושבים בעיר", היא אומרת. "האמת, בהתחלה הייתי קצת נבוכה מכל העניין והעדפתי לא לספר על ההשתתפות, אבל בסוף זה דלף, ואני שמחה שזה קרה כי אני מקבלת המון אהבה שלא ציפיתי לה. חשוב לי להודות לתומר גלאם, שמצא את הזמן לארח אותי, ולסופיה ביילין, שהיא אישה מעוררת הערכה וכריזמטית מאוד".

סגירת מעגל

מסלול הדוגמנות ואור הזרקורים אינם זרים למרינין. בצעירותה התפרנסה מדוגמנות ואף השתתפה בשתי תחרויות יופי מקומיות. התחרות הנוכחית היא למעשה סגירת מעגל עבורה, שכן בתחרות האחרונה שהשתתפה בה כשהייתה בת 18 זכתה במקום השני, אך לא קיבלה לבסוף את הכתר."זה היה בתחרות מיס באר שבע והדרום, ואני זכיתי בסגנית, אבל אז נחשף הסוד שלי". הסוד שלה היה בעלה ואדים, שנישאה לו במהלך ההכנה לתחרות ובניגוד לתקנון. "התחרויות האלה מיועדות לרווקות, וזה גם אחד מתנאי הקבלה. אני התחתנתי בסתר תוך כדי החזרות, וחשבתי שאף אחד לא ידע", היא מספרת. הסוד של מרינין התגלה, וכך היא חזרה הביתה בידיים ריקות אבל עם אהבה שמלווה אותה כבר עשרים שנה. "בהתחלה חששתי שאני כבר מבוגרת מדי, אבל אמרו לי ש־38 זה בדיוק הגבול העליון, ושאני עוד יכולה להשתתף. זה מרגש מאוד לדעת שעשרים שנה אחרי התחרות ההיא, שממנה נאלצתי לצאת בלי הכתר, יש לי הזדמנות לסגור מעגל", היא אומרת.

"מאוד התרגשתי מהפרגון והתמיכה לא רק בעיריית אשקלון". מרינין עם גלאם וביילין

על אופנה וחיות אחרות

סדר היום של מרינין עמוס במיוחד, כבר יותר מ־15 שנה שהיא פועלת במרץ ובהתנדבות למען בעלי החיים ופעילה ב"תנו לחיות לחיות" ו"אס־או־אס חיות". היא מתרוצצת ממקום למקום ודואגת לכלבים ולחתולים עזובים ונטושים. היא והמתנדבים מעניקים להם טיפול רפואי, דואגים לעיקור וסירוס ולמתקני האכלה. "אני עושה את זה בשבילי, לנפש. קשה לי לראות בעלי חיים שסובלים, רעבים וחולים מבלי שאף אחד נותן יד. אנחנו עושים את זה מהכיס הפרטי שלנו, כי לצערי אין מספיק מימון לכולם. אנחנו לוקחים אותם לווטרינרים ודואגים להם לבתים חמים לתקופת ההחלמה ולאוכל, והכול על חשבוננו וגיוס תרומות. חבל שהמדינה לא מציבה את העניין הזה איפשהו למעלה ברשימת סדר העדיפויות, בזה נמדדת החברה שלנו, בחמלה וביחס לחלש", היא אומרת.
בנוסף, במעט הזמן שעוד נותר לה היא מנהלת קבוצת פייסבוק של יופי ואסתטיקה. הקבוצה נפתחה לפני פחות משנה וחברות בה אלפי משתתפות פעילות. מרינין חשה שזה משהו שיש בו צורך: "התחלתי בזה כי לי היה חשוב באופן אישי לתת קצת טיפים על יופי ואופנה מהניסיון שלי וממה שאני יודעת", היא מסבירה. "בנוסף, רציתי שהקבוצה הזאת תהווה פלטפורמה לנשים בעלות עסקים קטנים, שיוכלו לפרסם את עצמן ולספר על העבודה שלהן. ככה לאט־לאט הצטרפו עוד ועוד נשים, ונוצר שם שיח מאוד פורה ומעניין. הקבוצה הזאת מאוד פעילה ויצרה גם הרבה שיתופי פעולה עסקיים ומפגשים מחוץ לרשת, שהובילו לחברות של ממש. אני מעריצה נשים חזקות, כאלה שמצליחות לנהל עסק, קריירה ובית. חשוב לי לתת להן במה ולעזור להן לצמוח ולהתפתח. מהמקום הזה אני גם באה לתחרות, להציג את העוצמה שלי כאישה וכמי שאני ואת הכוח והיופי של המקום שממנו אני באה. מבחינתי זאת לא רק תחרות יופי, זה מפגש של שגרירים, ואני מתכוונת לעשות את התפקיד הכי טוב שאני יודעת".