פרשת מגרש המכוניות והמוסך שפעלו יחד להונות את חברות הביטוח ואת לקוחותיהם ולמכור להם כלי רכב שלכאורה תוקנו כהלכה מגיעה כעת לכדי כתב אישום.
פרקליטות מחוז דרום הגישה, באמצעות עו"ד ברוך יעקובי, לבית משפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום כנגד חברת "יהב סחר בע"מ" וכנגד הבעלים לאון אריה אייל, וכן כנגד אברהם ועדה שי, המנהלים והבעלים של "מוסך שי המחלץ" באשקלון – בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מעשי פזיזות ורשלנות, מסירת ידיעה כוזבת, ספרי חשבונות כוזבים, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות.
מכתב האישום עולה, כפי שכבר פרסמנו כאן כשהתפוצצה הפרשה, כי אייל ושי יצרו מצג שווא כלפי חברות הביטוח, תוך הצגת מסמכים כוזבים ומזויפים, המצביעים על שיקום כלי הרכב לאחר שנפגעו בתאונת דרכים והוכרזו "אובדן להלכה" וכתוצאה מכך קיבלו את הבעלות ברכבים אלה, ומכרו אותם לקונים חרף הסכנה הבטיחותית הטמונה בכך.
הנוהל הקבוע כיום
במקרים בהם כלי רכב עוברים תאונות קשות ומוכרזים כ"אובדן להלכה", נרכשים כלי הרכב מהמבוטח, בעל הרכב, על ידי חברת הביטוח, כנגד שיפוי מתאים למבוטח.
את אותם כלי הרכב נוהגות חברות הביטוח למכור למגרשי הסדר, כאשר על מנת להבטיח את תיקון כלי הרכב נותר רישיון הרכב בידי חברות הביטוח.
לאחר שמגרש ההסדר רוכש את אותם כלי רכב מחברות הביטוח, הוא מעמיד אותם למכירה לסוחרים, לצורך שיקום ומכירה בהתאם לחוזה מכירה, המחייב את הסוחרים לעמוד בתנאים גם בהתאם ל"חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), תשנ"ח-1998".
לפי התנאים, לשם קבלת רישיון הרכב ואפשרות ולעשות ברכב שימוש או למכרו, על הסוחר לעמוד בתנאים כדלקמן: אישור תיקון רכב במוסך מורשה ע"י משרד התחבורה (שביצע את התיקונים לכלי הרכב חתום על ידי מכונאי מוסמך), חשבוניות על חלקי החילוף שהותקנו בכלי הרכב שמעידות על מקורן, חשבוניות עבודה על עצם התיקון והחלפת החלפים, תקנה 309 (בחינת כלי רכב בהתאם לתקנות התעבורה), ודו"ח שמאי המעיד על תיקון הרכב.
אז מה היתה הקומבינה?
מכתב האישום עולה כי אייל, הבעלים והמנהל של חברת "יהב סחר בע"מ" אשר הפעילה מגרש לסחר ברכבים ברחוב אלי כהן פינת דוד רמז באשקלון, כאשר אחד מתחומי העיסוק העיקריים של החברה היה שיקום כלי רכב שעברו תאונות קשות ומכירתם.
אייל הפעיל במקביל מוסך "פיראטי" לא מורשה שבו תיקן בעצמו רכבים בעודו נעדר כל הסמכה מתאימה, ותוך שהוא מעסיק עובדים אשר גם נעדרי כל הסמכה רלוונטית.
אברהם שי הוא המנהל של מוסך "שי המחלץ" באשקלון, שהינו מוסך מורשה. המוסך רשום על שם אישתו עדה שי שעובדת בפועל במוסך תחת פיקוחו וניהולו של בעלה.
על פי כתב האישום, אייל רכש רכבים ממגרש ההסדר לצורך שיקומם ומכירתם. על מנת לקבל את הבעלות על רכבים אלה מחברות הביטוח וממגרשי ההסדר, שיתף פעולה עם אברהם ועדה שי, ויצר כלפי חברות הביטוח מצג שווא שהוא עומד בתנאים הנדרשים, וזאת בדרך של זיוף ומרמה.
חלקי חילוף מזוייפים
אייל היה עושה שימוש חוזר בחשבוניות המס המקוריות של הספקים מהם רכש חלקי חילוף לרכבים הפגומים. חשבונית אשר הוצאה עבור רכב אחד שימשה גם עבור רכבים נוספים. אייל היה מגיש את הניירת לאישור כאילו שמשה לרכישת חלקי החילוף לאותו רכב למרות שכבר נעשה בה שימוש קודם לעוד כמה כלי רכב.
אייל זייף לכאורה, מסמכים ב 11 פעמים שונות בדרך של שינוי פרטים או תאריך, מחיקת המילה "זיכוי" כך שחשבונית זיכוי נחזית להיות חשבונית לגיטימית לתיקון, שינוי הסכום המצוין בחשבונית כך שנראה כי התיקון "עשיר" יותר ממה שהוא באמת, וכן דרך מחיקת מספר הרכב.
אישורים לרכבים שלא תוקנו
בנוסף, ב-44 מקרים שונים, תיקן אייל חלק מכלי הרכב ב"מוסך הפיראטי" שבבעלותו תוך יצירת מצג שווא שכלי הרכב תוקנו במוסך המורשה "שי המחלץ" ע"י הנאשם אברהם שי, כאשר הנאשמים אברהם ועדה שי סיפקו בכל אותם פעמים לאייל אישורים כוזבים שכלי רכב אלו תוקנו במוסך "שי המחלץ" ע"י מכונאי מוסמך (מסמך "אישור תיקון רכב במוסך מורשה") וכן חשבוניות עבודה פיקטיביות על ביצוע התיקונים ועל החלפת חלפים.
תקלות מסכנות חיים
מעבר לכך, בחלק מכלי הרכב היו נזקים בטיחותיים בולטים כדוגמת נזק במערכת כריות האוויר או נזק בחגורות הבטיחות. במקרים אלה, במסגרת המרמה של השניים נכללו גם אישורים כוזבים מטעם אברהם ועדה שי בדבר החלפת כריות אוויר לדוגמה, זאת על אף שבפועל העבודה בוצעה ע"י אייל או מי מעובדיו נטולי ההסכמה במוסך הפיראטי. בכך הנאשמים גרמו לכך שעלו לכביש 20 כלי רכב אשר יש בהם פגם בחגורות הבטיחות או כריות האוויר.
בהמשך לכך, העביר אייל את אותם כלי רכב ל"מכון בדיקה בועז" כשהוא יוצר מצג שווא שכלי הרכב תוקנו במוסך מורשה ו/או השתמשו בתיקון בחלפים כנדרש, וכתוצאה מכך קיבל ממכון בועז "אישור תקנה 309".
לאחר האמור העביר אייל לשמאי הרכב "יניב לרנר" את כלי הרכב שתוקנו כמפורט לעיל, את המסמכים הכוזבים והמזויפים שפורטו לעיל, ואת האישורים לפי תקנה 309 ויצר גם בפניו מצג שווא שכלי הרכב תוקנו במוסך מורשה ו/או השתמשו בתיקון בחלפים כנדרש, וכתוצאה ממצגי שווא אלה קיבל דו"ח שמאי המעיד על תיקון כלי הרכב.
אייל העביר למגרש ההסדר ולחברות הביטוח את כל המסמכים הכוזבים, המזויפים והאישורים שהתקבלו על סמך מצגי השווא וכתוצאה מכך חברות הביטוח העבירו את הבעלות ב-68 כלי רכב למגרש ההסדר, שהעביר את הבעלות בהם לחברת "יהב סחר בע"מ".
אישום שני: מכרו רכבים תקולים ללקוחות
על פי האישום השני בכתב האישום, לאחר שכלי הרכב עברו לבעלותה של החברה, אייל בעצמו או באמצעות עובד שלו, מכר ללקוחותיו ב-35 הזדמנויות שונות רכבים אשר הוגדרו בעבר במצב "אובדן להלכה". אייל עשה זאת מבלי ליידע את הלקוחות על כך שרכביהם עברו תאונות קשות בעבר, מבלי ליידע אותם על הליך השיקום הקלוקל אשר הרכבים עברו, ומבלי שידעו הם על המרמה אשר בוצעה כלפי חברות הביטוח.
כתוצאה ממעשים אלו קיבלו אייל וחברת "יהב סחר בע"מ" במרמה כספים בסך של 2,709,750 ₪ עבור מכירת כלי הרכב.
אישום שלישי: הלבנת הון
האישום השלישי לכתב האישום מייחס לאייל ולחברת "יהב סחר בע"מ" עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.
הנאשמים ביצעו את המיוחס להם בכתב האישום חרף הסיכון הבטיחותי והסכנה המסתברת לחיי אדם, הקיימים בתיקון רכבים שלא כחוק וללא הסמכה מתאימה. זאת, בפרט, וביתר שאת כאשר מדובר בתיקון מערכות בטיחות רכב כגון כריות אוויר וחגורות בטיחות.