בימים אלה שוקד עו"ד אשר אוחיון על הררי החומר שקיבל מהפרקליטות לקראת השימוע הצפוי להתקיים בתוך חודש ימים ללקוחו, ראש העיר אשקלון איתמר שמעוני. מדובר באלפי עמודים של חומרי חקירה שגם עבור פרקליט ותיק כמו אוחיון נערמים לעבודה רבה. גם שמעוני בעצמו יושב וקורא בשקיקה את אלפי העמודים, ובהם העדויות הרבות שניתנו במסגרת חקירתו. אלא שבמקביל שמעוני גם פנה לפרקליט הצמרת ששי גז ואף נפגש עמו על מנת לצרף אותו לצוות ההגנה. עו"ד אוחיון דווקא לא מתנגד לכך. "זה מאוד טבעי שיהיה עורך דין אחד שיהיה לצדי ויעזור לי, וזאת תהיה הנוסחה. זה צורך שלי באופן טבעי, זה תיק גדול, הרבה מאוד חומרים, ותמיד טוב שיהיה מישהו לידך ויעזור לך. בכל תיק שאני מטפל בו אני מבקש להעמיד לידי מישהו. ברור שיש אחד שמוביל את התיק ויש אנשים שעוזרים. עורכי דין אולי לא אוהבים את זה, אבל עורכי דין צריכים לאהוב את זה, כי זה יכול להועיל להגנה ולנאשם, וזה העיקר, לא האגו שלהם".
עברת על חלק גדול מהעדויות והראיות, כיצד אתה מתרשם?
"אני מתרשם שציירו פה איזשהו תסריט ועמלו רבות למעלה משנה צוות מיומן של חוקרים מתוגבר על ידי עשרות חוקרים כדי לאשר את התסריט שנבנה מראש. אני לא מאשים את המשטרה, זה תסריט שנבנה על ידי דורשי רעתו של איתמר שיש להם אינטרסים ובחשו ומסרו ידיעות ומידע כזה או אחר למשטרה וציירו ציור שלפיו איתמר יושב ומקבל כסף. אני לא מאשים את המשטרה שנעמדה דום, גם אני הייתי נעמד דום אם הייתי שומע כזה חשד. הם חקרו אותו בצורה מאסיבית, במשך יותר משנה אם אנחנו מוסיפים את החלק הסמוי של החקירה, האזנות ומודיעים שהיו להם ועדיין קיימים בתוך העירייה ועדיין מוסרים להם ידיעות על ימין ועל שמאל כי יש להם אינטרס, ואני חושב שהמשטרה בדקה את הדברים לעומק. אבל יש צד שני למטבע, אם אחרי בדיקה כל כך מעמיקה התברר שבאמת יש מרחק שמים וארץ בין הסחורה שהם ביקשו לספק לבין הסחורה שהם סיפקו אז באמת צריך לשים סימן שאלה על גבי כל פירור של מידע שהגיע למשטרה אם גם הוא מזוהם באותם אינטרסים. כולנו יודעים שלא רק עבירות המין ירדו מהפרק. אתה ראית את רשימת בעלי העניין שנטען שאיתמר העדיף אותם בשל אינטרסים כספיים, נשאר ממנה פחות מחצי. אני לא מזלזל בזה, כי כל אחד זה עבירה חמורה".
בפרקליטות תמיד טוענים שהם הולכים רק על מה שבטוח ולכן יש פערים בין התחלה לסוף.
"הם אומרים את זה כשהם מגישים כתבי אישום, וגם אז מתברר שבהרבה כתבי אישום אין בסיס למהלך הזה. אנחנו כעת רק בשלב השימוע שהוא מקדמי לכתב האישום. העובדה שהפרקליטות הגישה כתב חשדות או כתב אישום זה לא אומר שיש ראיות. אוי ואבוי אם נחשוב כך. זה רק אומר שמישהו בפרקליטות החליט משיקולים ענייניים לעשות את המהלך הזה. אנחנו כמובן נעמיד אותו במבחן של השימוע ואם לא ילך, או לא ילך לגמרי אז נעמיד אותו במבחן של בית משפט. אבל זה ממש לא מעיד על כלום אם הפרקליטות עשתה מהלך כזה או אחר".
בפרשיות רבות וגדולות בישראל נסגרו תיקים בהסדרי טיעון. אלה לכאורה מהווים קרקע בטוחה עבור הנאשם שיודע מראש מה מצפה לו ולא משאירים דבר לשיקול דעתו של בית המשפט. אצל חשודים ונאשמים רבים מהדהדת עסקת הטיעון "החלומית" שדחה הנשיא לשעבר משה קצב, ובהמשך התברר מה הוא קיבל תחתיה. למרות זאת, עו"ד אוחיון דוחה מכל וכל אפשרות כזו. "זה לא על הפרק מבחינתנו בשום שלב. על פני הדברים אין לזה הצדקה, אז למה שנלך למהלך שלא מוצדק. נכון שזה מאוד מטריד להתמודד עם המהלך הזה אם הוא לא ייפול בשימוע, אבל למה שנלך למהלך שלא צודק כדי לחסוך טרחה".
למה לא צודק?
"כי איתמר לא לקח מאף אחד כסף כדי לקדם לו את העניינים. כשזה המצב אז למה שנעשה את זה".
לבית משפט אתה יודע איך אתה נכנס, אתה אף פעם לא יודע איך אתה יוצא.
"נכון. זה קורה הרבה פעמים כשנאשמים עושים את השיקול ומודים במשהו שלא עשו, כי התהליך להוצאת החפות לאור הוא ארוך ויקר, הוא מתיש וגם אף אחד לא מבטיח להם, כי בסופו של דבר השופטים הם בני אדם, שלא יטעו ולא ילכו שבי אחרי הראיות של נציגי התביעה. הרי לתביעה יש את האפשרויות להציג את הראיות הכי טובות שיש לה. ויש לה גם את האפשרות לעשות סלקציה בראיות ולהציג ראיות חלקיות. הרי לא תמיד את מה שהם יכלו להציג הם מציגים. יש פה כוח אדיר למשטרה, לא תמיד היא פועלת בצורה שקופה, היא משיגה מכלול של ראיות ולא תמיד היא מציגה את כל מה שהשיגה. גם כשהיא אוספת את הראיות, היא אוספת אותן בצורה מגמתית. אתה לא מתאר לעצמך שחקרו אנשים שיכלו לסייע בגרסה של איתמר באותה המידה שחקרו אנשים שהם חשבו שיכלו להזיק לאיתמר. זה מעורר הרבה שאלות שלא נוגעות רק למקרה של איתמר, אלא בכלל לאופן שבו נחקרות עבירות בארץ ולאופן שבתי המשפט לא מפקחים על מהלך חקירה ועל האופן שבתי המשפט נוטים בצורה די גורפת ללכת עם החוקרים בשלבי החקירה ולעמוד דום לצורכי החקירה, גם על חשבון זכויות של חשודים. זאת רעה חולה בארץ שלנו ולא מהיום ולא רק במקרה של איתמר".
אז הסדר טיעון לא נמצא כעת על הפרק.
"ההמלצה שלי היא חד משמעית לא. וכמו שאני מדבר עם איתמר, גם הוא נחוש שלא להתפשר על המהלך של עשיית צדק איתו, גם אם זה יהיה כרוך בזמן רב, בתלאות שבדרך ובכספים, כי הליך משפטי הוא הליך יקר, כמו שכולם יודעים. אנחנו לא נוציא להם את הערמונים מהאש".
גם אם יהיה מדובר רק בעבירות פעוטות, כמו מרמה והפרת אמונים?
"כן. כי גם לא היתה מרמה והפרת אמונים. אני לא יכול לומר שהצעות כאלו, לא פעם ולא פעמיים, גורמות לפיתויים שקשה לעמוד בהם מצד נאשמים, אבל העמדה של איתמר היא ברורה: 'אני עברתי את מה שעברתי עד הנה למעלה משנה ואני רוצה סיום כמו שאמור להיות לזה', ולפחות ממה שאני רואה בתיק בעיניים משפטיות, אני חושב שהוא צודק בגרסה הזאת. יש פה תיק שבנוי על ספקולציות גמורות. יש טענה שהוא קיבל כספים מאנשים ובתמורה קידם את עניינם. קודם כל, אין שום הוכחה שהוא ידע ממי הוא קיבל כספים ואם בכלל הוא קיבל כספים מאותם אנשים כפי שנטען. כתב החשדות מכיל את הסכום המרכזי של 500 ומשהו אלף שקל שלא יודעים מאיפה הוא בא. זה רציני להאשים בן אדם כשאתה לא יודע אפילו ממי הוא קיבל, שזה לא חשוב כעת שהוא לא קיבל. זה נשמע רציני להכניס לכתב החשדות את הסכום הזה של חצי מיליון? זה שהמדינה הכניסה את הסכום הארי הזה מעיד משהו על חוזק יתר הטענות שלהם. לא נזקקים למהלך כל כך ספקולטיבי אם הם מרגישים שהם יושבים על קרקע כל כך בטוחה. אתה בעצמך אמרת שהמאשימה אומרת 'אנחנו הולכים רק על בטוח', אז כשאתה רואה שזה לא כך, מה זה אומר על יתר הטענות?".
הטענה הזו של אוחיון אכן עוררה ספקות רבים בקרב כל מי שנחשף לכתב החשדות. יש בהם חצי מיליון שקלים שנטען כי שמעוני קיבל מחברו משה פונטה, אך לא ידוע מה מקורם. יחד עם זאת, ישנם כספים אחרים שהפרקליטות כן מצביעה על מקורם, כמו למשל איש העסקים יואל דוידי, שלכאורה העביר את הכספים באמצעות חברת תיווך פיקטיבית שהקים יחד עם אחיו של ראש העירייה, עופר שמעוני. "דוידי אומר שהוא נתן את זה לאיתמר? או איתמר אומר שידע שדוידי נתן לו? האם נתן לו את זה ישירות, האם ניתן דרך מהלך של חברת תיווך? עכשיו צריך להוכיח שהמהלך של התיווך הוא פיקטיבי ושהוא נועד רק לאיתמר, וצריך להוכיח את המועדים שהוא קיבל וצריך להוסיף עוד כל כך הרבה חוליות כשהולכים למשפט פלילי. כמה ספקולציות הכניסו למהלך הזה. אני לא ראיתי מהלך כזה ספקולטיבי ואני מקווה שלא ילכו עליו לבית המשפט. בא אדם, עשה עסקה, שילם דמי תיווך, אין טענה שעופר העביר דמי תיווך, אלא שהוא העביר כספים, בכלל לא בסכום של דמי התיווך", אמר אוחיון.
נכון. דמי התיווך עמדו על 366 אלף שקל ודמי השוחד לכאורה על 177 אלף.
"חצי מהסכום, אז אם רוצים לעשות את העסק בשביל זה וזה פיקטיבי, למה הוא לא מעביר לו את הכל? עכשיו צריך להוכיח שזה פיקטיבי, ושנית שזה פיקטיבי גם לעופר, כי עופר מכיר את דוידי עוד קודם, הם בהיכרות טובה. עכשיו צריך להוכיח גם שהכסף הזה שהועבר לאיתמר, הוא מתוך הכספים הללו. הרי לכסף אין לו צבע ואין לו ריח, זה כסף. לך תוכיח שזה דווקא מהכסף הזה. ועכשיו אתה צריך להוכיח שאיתמר ידע מאיפה הוא מקבל. תראה כמה חוליות צריך להוסיף בתסריט הזה שלא קיימות, למה שבית המשפט יעשה את המלאכה הזאת? הרי בית המשפט לא יצא מעורו כדי להוכיח את זה. הוא לא פרקליטות. הפרקליטות יכולה לצייר תסריטים דמיוניים כאלה ואחרים ובית המשפט צריך הוכחות כדי לקבוע את הדברים הללו. למה שבית המשפט יעשה להם את העבודה? אני לא בטוח שילכו על זה. ירצו ללכת על זה? בסדר, נתמודד. לא אלמן ישראל".
אז להערכתך גם עבירות השוחד יירדו?
"אני מסתכל בעיניים משפטיות, אם אין מניעים זרים ובאמת יש לב פתוח ונפש חפצה לשמוע אותנו. לא צריך להיות משפטן דגול כדי להבין שזה לא פשוט ללכת על תסריט כזה. עכשיו תבין לאיפה לא הלכו כדי לחקור את זה במשך שנה, תוך כדי בזבוז משאבים, בדקו את כל השיחות של איתמר ודוידי ולקחו תסריטים דמיוניים ומתוך 800 או 900 שיחות לקחו רק שלוש שיחות ניתקו אותן משאר השיחות ורצו ללמוד מהן דברים שאין בהן, עם הלבשה של פרשנויות של השיחות. לא פשוט לומר לא מצאנו ראיות ולגמור את העניין? אז הזינו אותם בלי סוף, גורמים מעוניינים מתוך העירייה וגם גורמי חוץ, ועם כל הכבוד, המשטרה היתה צריכה לעשות סוף לסיפור הזה הרבה קודם, אבל נשאבו לתוך זה ואני מבין את הנטייה הטבעית שלא לומר שאין סיפור אחרי הרעש הגדול. נראה אם הם יגלו גדלות במהלך השימוע או שלא יעמוד להם כוחם לומר את זה. התוצאה שצריכה להיות מבחינתי בשימוע היא ברורה וחד משמעית: אין ראיות להגיש כתב אישום".
אוחיון מדגיש כי לגרסת המשטרה אין כל טענה כי שמעוני קיבל כסף כלשהו באופן ישיר מבעלי אינטרסים ולכן המשטרה תתקשה להוכיח ששמעוני ידע על מקורם. "יש גם את הסיפור של מגנזי, שהנהג שלו מעביר כסף לפונטה, אבל יש ביניהם קשרים אחרים ולמה איתמר צריך לדעת על זה? אותו הדבר שיש לנו סיפור עם אותו עורך דין שהוא ממש מסכן", אומר אוחיון.
עו"ד אוחיון מוסיף: הם אמרו כל כך הרבה דברים בבית המשפט וזאת אחת הרעות החולות שהם מגיעים לבית המשפט בשלבים של המעצר ואין שום דרך לדעת מה האמת כי יש חומר חסוי, והשופט לא יכול להכיל את כל החומר כי מציגים לו תקצירים של הדברים. כמו שהם מפרשים אותם, הוא לא רואה את החומר הגולמי. אתם יודעים לסקר את הפרשיות בעת התרחשותן, אבל כשהן מדממות למוות, אף אחד לא שואל שאלות. זה פשוט נמוג מאליו. אף אחד לא זוכר בכלל. פרשיות גדולות שהסעירו את הציבור נגמרו בלי כלום ואף אחד לא יודע עליהן. אבל בזמן אמת יש את הכותרת שלכם. מה שאומרת המשטרה צריך להסתכל עליו באלף ואחת סימני שאלה. זה בשבילכם, אם אתם רוצים לדעת מה הולך באמת".
בזמן אמת, הנחקר, במקרה הזה איתמר, לא יכול לדבר אז אין דרך לדעת מהי הגרסה שלו אל מול טענת המשטרה, שומעים רק צד אחד.
"צריך להבין שלגורמים האלה יש עניין להציג אג'נדה מסוימת ותסריט מסוים, הם חוקרים בכיוון של התסריט והם רוצים שהוא יתקיים. הם מקבלים שכר כדי לאמת את התסריט הזה. אז יש להם עניין שהתסריט המסוים שהם חושדים בו גם יתגבשו עליו עבירות. הם לא נטולי פניות".
דיברת על סכום של חצי מיליון שלא יודעים על מקורו. הרי איתמר יודע שלמשה פונטה אין אפשרויות להשיג סכום כזה.
"אז למה לא להניח שהמקור הוא מכרים, ידידים ומשפחה. לפונטה יש מכרים והורים וחברים למה צריך להניח שהוא לא הולך למקורות האלה. למה להניח שהוא הלך למקורות בעייתיים?".
אם המקורות הם משפחה, אז פונטה לא היה שומר על זכות השתיקה.
"מה אתה אומר? אם אני הייתי צריך לתת עצה לכל נחקר זה לצמצם את שיתוף הפעולה עם המשטרה בחקירה. אבל אומרים לי 'אשר, אין לי מה להסתיר', אני אומר לו למה? אתה חושב שאתה צריך לצמצם את שיתוף הפעולה כי אין לך מה להסתיר? חלילה. אתה צריך לצמצם רק בגלל שלמשטרה יש אג'נדה, וכל מה שתאמר היא תשתמש בו נגדך כדי להפריך אותו, היא יכולה להביא עדים והם יכולים להפעיל לחצים כאלה כדי להפריך דברים שאמרת שהם אמת. או ישימו סימן שאלה כי יש להם אג'נדה. זה כל כך פשטני, שמי שאין לו מה להסתיר אז צריך לדבר חופשי עם המשטרה? לא, ממש לא".
כזכור, בשלב המעצר, עו"ד ירון לונדון ייצג את שמעוני. רק כעבור מספר חודשים הוא הוחלף בעו"ד אוחיון. השמועה אומרת כי רב מסוים ששמעוני מתייעץ איתו המליץ לו לשכור את שירותיו של אוחיון. אוחיון, עורך דין ירושלמי חובש כיפה, נחשב לאחד מעורכי הדין הפליליים הוותיקים בארץ ובין רשימת לקוחותיו נמצאים גם לא מעט אנשי ימין כמו ג'ק טייטל, הרב מוטי אלון, אשר ויזגן וישי שליסל.
אילו היית סנגורו של שמעוני כבר בשלב המעצר, היית ממליץ לו לשמור על זכות השתיקה?
"אני חושב שאיתמר גילה בחקירה התנהגות שהיא לעילא ולעילא ולעילא. האם מלכתחילה החוקרים היו ראויים ליחס הזה מצד איתמר? אני בספק גדול מאוד. כשאיתמר נוכח פעם אחר פעם בחקירה המגמתית, בהטחת הדברים בסילוף העובדות של החוקר, אז אני חושב שהוא גילה במהלך החקירה התנהגות סבלנית. אני אמרתי לו כמה פעמים 'איתמר, אני מוריד בפניך את הכובע'".
אוחיון עבר וקרא את עשרות או אפילו מאות העמודים של העדויות של שמעוני בחקירתו הארוכה במיוחד שנמשכה ימים ארוכים. הוא סבור כי החוקרים שם מעלו בתפקידם והוא מותח ביקורת קשה על התנהלותם. "החוקרת שם לא התביישה ואפילו לא הסתירה את הנטייה שלה והטיחה בו בלי סוף כאילו שזאת היתה חקירה נגדית. תפקידם של החוקרים הם לברר את העובדות ולא לקבוע אותן. אף אחד לא שם שום חוקר במשטרה לקבוע מראש מה עשו אנשים וכך לחקור ומתוך מגמה הזו להניע אנשים לומר דברים כאלה ואחרים. זה ממש מבחינתי שיבוש הליכי משפט. זאת הסגת גבול שחוקרים שרוצים להיות גם כן שופט וגם דיין ומה לא. חוקר הוא בסך הכל חוקר שצריך להיות ללא משוא פנים בכל הכיוונים האפשריים ולא לעשות הבדל בין ראיות שיכולות לעזור לחשוד לבין ראיות שעלולות להזיק לו. הוא צריך לחקור על מנת לגלות את האמת ולא לקבוע מהי האמת ובהתאם לקביעה הזו לאסוף ראיות. אתה אומר אם פונטה לא היה לו מה להסתיר, אז לא היה צריך לשמור על זכות השתיקה? הבל. דברי הבל. אני חושב שפונטה עשה נכון", טוען אוחיון.
אוחיון אומר כי החוקרת של שמעוני תצטרך להסביר בבית המשפט, בין היתר את ההתנהגות שלה בחקירה. "זה היה פשוט ביזיון, האופן שבו החוקרת חקרה אותו, פשוט ביזיון", מציין עו"ד אוחיון, "היא תצטרך לתת הרבה מאוד הסברים בבית המשפט על החקירה המגמתית הזו. ונראה גם איזו השלכה היתה לאופן שבו נאספו הראיות. כשחוקרת נטועה בתוך עמדות כל כך נחרצות בתחילת החקירה ולא משנות לה העובדות ורואה את העובדות באופן חד צדדי לגמרי וככה חוקרת, אני חושב שהיא מועלת בתפקידה והיא תצטרך לתת הסברים".
לדברי אוחיון, צריך להעמיד ביקורת צמודה על עבודתם של החוקרים ואף מביא דוגמה אפלה במיוחד, אחת כזו שבמשטרה לא ששים לזכור. "חוקרים הם לא מעל החוק ואסור שאנחנו ניתן לחוקרים להתנהל איך שהם רוצים בחדרי חדרים. במקרים קיצוניים אתה יכול להגיע לערן מלכה, שעשה את מה שעשה, ואני לא משווה את החוקרים של איתמר לערן מלכה, אבל אני מביא אותו כדוגמה למה קורה עם חוקר שאין עליו ביקורת. הבנאדם הזה, במשך תקופה ארוכה, עשה כבשלו, אז אף אחד לא צריך לדעת מזה? אף אחד לא צריך לראות שאין הדלפות? אין ביקורת על המשטרה פשוט. עם מעט מאוד ביקורת היה אפשר לעצור את התופעה הזו. בוא ניזהר בכל מה שאנחנו מייחסים לחוקרי משטרה. אני חושב שהקרדיט שניתן להם הוא גדול מדי, ובסופו של דבר זה מאוד מסוכן לכולנו. כי כשאין פיקוח ואין מעקב ויש קרדיט מאוד גדול, זה יכול ליצור פיתויים איומים אצל שוטרים, לא בגלל שהם אנשים רעים, אלא בגלל שהם בני אדם וגם הם רוצים שיהיו תוצאות מסוימות לחקירה. זה טבעי ודווקא משום הנטייה הטבעית הזו אנחנו חייבים לרסן אותה בפיקוח צמוד, והדבר לא נעשה היום. אני מקווה שייעשה באיזשהו שלב".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לכתבה: "ממצאי החקירה והצהרת הפרקליטות על הכוונה להגיש כנגד נשוא הפניה כתב אישום מדברת בשם עצמה וראוי כי כל טענותיו יידונו במסגרת ההליכים בעניינו. למותר לציין כי תיקי חקירה, ובכלל זה התיק האמור, מנוהלים באופן מקצועי וענייני ותוך הקפדה יתרה על איזון בין צורכי חקירה לזכויות חשודים, נחקרים ומתלוננים".