בפעם הראשונה חושף "כאן דרום" את המתרחש במינהל ההנדסה של עיריית אשקלון, החל בכניסתו של ראש העיר אשקלון איתמר שמעוני לתפקידו לאחר הבחירות המקומיות באוקטובר 2013, לצד מנכ"ל העירייה החדש חיים סופר. הלחצים מלמעלה, האיומים בפיטורים והישיבות הרבות שנועדו, לכאורה, לקדם את ענייניו של איש העסקים יואל דוידי. העדויות הללו הן העדויות שביססו, בין היתר, את החשד לתמורה שלכאורה קיבל דוידי, וזאת בעד השוחד, שעל פי חשד המשטרה, הוא העניק לראש העיר באמצעות אחיו עופר שמעוני.
יואל דוידי, עופר שמעוני, משה פונטה, איתמר שמעוני. הארכת מעצר
"הולכים לערוף ראשים"
כזכור, ב־5 בינואר השנה, בשעות הבוקר המוקדמות, הפכה החקירה של שמעוני לגלויה עם מעצרו ומעצרם של חשודים נוספים. שעות ספורות לאחר מכן, זומנו מספר עדים אל משרדי החוקרים במשרדי יחידת לה"ב 433 בלוד. בשעה 10:20 בבוקר החל גם מתן עדותו של דוד ירון, ששימש מהנדס העיר אשקלון במשך 20 שנה. יומיים לאחר מכן זומן לחקירה גם אדריכל העיר אריק ברששת וסיפר אודות מה שראה בעצמו בעירייה.
במהלך העדות נשאל ירון על האווירה בעירייה עם תחילת כהונתו של שמעוני והוא ענה: "ישנה אווירה שהולכים 'לערוף ראשים', וערפו. רק הם נכנסו לשלטון והם העיפו את מנהל אגף תברואה. הם עושים את הדברים הללו בצורה בזויה. הם רוצים להכניס אנשים שלהם, לעשות קומבינות, למה? למשל אותי מיד הזמינו כמו שמסרתי קודם ורצו לפטר אותי. יש אצל העובדים הלא מוגנים הרגשה של פחד. יש הרגשה של פחד שמי שלא מיישר קו עם ראש העיר והמנכ"ל ייאבד את העבודה. הם ידעו מראש לפני הבחירות שאני ומנהלת הרישוי, אדריכל דינה קליקה, מפריעים ושמו אותנו על הכוונת. כמובן לאחר הבחירות גזבר העירייה הפסיק את עבודתו בעירייה, ובמקומו מונתה הגזברית נעמי אנוך. זאת הבינה מהר מאוד מה הולך בתוך העירייה ועזבה לאחר כחצי שנה. כיום מי שמונתה לגזברית היא נחמה שריקי, שבתפקידה הקודם היתה מנהלת אגף תקציבים וקודמה לגזברית. לאחר שאיתן צוריאל עזב את העירייה יצא מכרז ליועץ משפטי. בין המתמודדים היו שניים מאוד ראויים לדעת כולם. האחת סגנית היועץ המשפטי אילנה מרכוס ועורך הדין יריב אבישור, שעבד בעבר במחלקה המשפטית. בסוף לקחו עורכת דין בשם הילה רווח מהמחלקה המשפטית וקידמו אותה. כולם ידעו שזה מכור במקרה הזה וגם במקרה של הגזברית".
דוד ירון: "ביקשו שאסיים את תפקידי". צילום: דוד לוי
לדברי ירון הוא חווה זאת על בשרו וכך הוא תיאר בעדותו: "בתאריך 21.12.2013, המנכ"ל חיים סופר פנה אלי והודיע לי שהם – הוא וראש העיר – רוצים שאסיים את תפקידי. סיכמתי איתם שאני אגיש מכתב התפטרות בעוד חצי שנה. כעבור חודשיים, ראש העיר פנה אלי ואמר לי שהוא רוצה שנעבוד יחד עוד 20 שנה. במהלך אוקטובר 2015, פנה אלי המנכ"ל וראש העיר וביקשו שאסיים את תפקידי. אני נתתי חשובה דומה. המנכ"ל סופר לחץ שנגיע לסיכום בדבר תנאי הפרישה בכדי שיוכל להוציא מכרז על תפקיד מהנדס העיר בהקדם האפשרי. הגענו לסיכום שאתפטר במהלך דצמבר 2015".
חוקר: "הם, ראש העיר שמעוני ו/או המנכ"ל, הציעו לך תפקיד אחר?".
ירון: "במהלך אוקטובר 2015, סופר המנכ"ל רצה שאני אלך הביתה. בעקבות כך אני ביקשתי להיפגש עם ראש העיר. סופר אמר לי: 'אני לא יודע האם ראש העיר ירצה לפגוש אותך'. נקבעה לי פגישה עם ראש העיר בקפה קפה בהיכל התרבות בשעת צהריים. בפגישה הזו סיכמנו כי בעוד שישה חודשים אני אכתוב מכתב על סיום עבודתי. בפגישה הזו הוא הציע לי להיות יועץ אישי שלו בהסכם הגג. היו מספר ניסוחים לתפקיד. הוא חזר על הצעתו במספר ישיבות נוספות שבהן נכחו עוד אנשים".
חוקר: "אני לא מבין, מצד אחד הוא רצה לפטר אותך מתפקיד מהנדס העיר, אבל מאוד רצה שתהיה יועץ אישי שלו במינהלת הסכם הגג?".
ירון: "ראש העיר היה מודע למקצועיות שלי בכל הנושאים של תכנון וביצוע תשתיות. הוא רצה להיעזר בידע שלי מחד, ומאידך שאני לא אפריע לו בתור מהנדס העיר, בעניינים שהוא רוצה 'לקדם'. בכדי לשכנע אותי פנה ראש העיר גם לאחי רוני. בסופו של יום הוא קיבל ממני תשובה שלילית".
חוקר: "מדוע סירבת?".
ירון: "לא רציתי להיות קשור אליו ישירות. חששתי להיות קשור לכל מיני מעשים ובקשות שלו ממני". ירון סיפר עוד בעדותו כי היו קבלנים שתמכו בשמעוני והם שדרשו להדיח אותו מתפקידו.
חוקר: "למה הקבלנים רצו להעיף אותך?".
ירון: "כל קבלן שלא קיבל את מה שהוא רצה רואה את ראש העיר ומהנדס העיר האחראים על זה. אני נותן דוגמה כללית נגיד קבלן, שרוצה להשיג דברים כאלה ואחרים, כגון שינוי ייעוד. אז כדי שראש העיר יתמוך אז נותנים לו שוחד".
חוקר: "כיצד זה בא לידי ביטוי בעיריית אשקלון?".
ירון: "אני רוצה להגיד שלא ראיתי אף פעם העברה של מעטפות בפועל. אבל יש מספר מקרים שעל בקשות של יזמים להיתר או לת"מ (תוכנית מתאר) התקיימו עשרות ישיבות, חלק בנוכחותי וחלק עם העובדים, בצורה לא הגיונית מבחינת תדירות והיררכיית הנוכחים בפגישות. שלושת היזמים הבולטים שבעניינם היו הישיבות התכופות הם: יואל דוידי ושני קבלנים נוספים".
חוקר: "כיצד הדברים עובדים בפרויקטים אחרים שלא קשורים לפרויקטים של הקבלנים שמנית לעיל?".
ירון: "רוב הפגישות נגמרות מקסימום בפגישה אצלי. ברובן, הפגישות נסגרות מול המנהלים שלי. וככה זה צריך להיות. לעתים נדירות הפגישות בעניין עולות למעלה והעניין נגמר בפגישה אחת. בניגוד למה שהיה עם הקבלנים שהזכרתי לעיל, שם היו עשרות ישיבות שעניינן היה בהעלאת בעיות ופתרונן וקידום הפרויקטים".
חוקר: "האם היו פרויקטים קודמים ו/או בסדרי עדיפות קודמים מבחינה הנדסית שנדחקו אחורה?".
ירון: "אני רוצח להסביר, אם אחד מהקבלנים שפרטתי לעיל היו מגיעים עם, לדוגמה, תיקון בתוכנית או בקשה, היו מתחילים להפעיל על מינהל ההנדסה לחצים כדי לבדוק בהקדם ולזרז את הבדיקה ולהעביר המלצה לוועדת בניין ערים, ואז ברור שזה בא על חשבון אחרים שלא מקושרים".
חוקר: "מהו האינטרס של המנכ"ל או ראש העיר לקדם לאותם קבלנים את הבקשות ו/או העניינים של הפרויקטים שלהם במינהל ההנדסה על פני אחרים?".
ירון: "כמו שאמרתי לך, לא ראיתי מעטפות. אבל אנחנו לא מטומטמים. כלומר מבינים שהקבלנים 'תרמו' להם ובגלל זה הם מקדמים להם עניינים".
"אנשי שלומם". יואל דוידי
"החלטה לא סבירה ולא הגיונית"
מהר מאוד שאלות החוקרים התייחסו לעניינים של קבלנים ובעיקר לעניינים של יואל דוידי. ירון נשאל אודות הפרויקטים של דוידי בעיר והוא סיפר על פרויקט סילו, אותו פרויקט שנבנה בסמוך לבית הסוהר שקמה, היכן שבעבר עמדה ממגורת החיטה שפוצצה. היום נבנה שם מרכז אביאל. ירון סיפר כי הוא ואדריכל העיר סייעו בתוכנית הזו ומצאו פתרון לכל מיני בעיות, עד שהתעוררה בעיה שהיוותה תקלה מבחינה אסתטית, כאשר דוידי תכנן את המיקום של אזור הפריקה והטעינה והאשפה במתחם בעודו פונה לרחוב. "למרות ההתנגדות הנחרצת שלנו, הוועדה אישרה את בקשתו של הקבלן דוידי. לאחר האישור כאמור אתה חייב להוציא היתר. ההחלטה הזאת מבחינתי לא סבירה ולא הגיונית, מה עוד שהשינוי שדרשנו לא היה דרסטי. אני רוצה לציין שבדרך כלל כאשר ההתנגדות היא מקצועית, גם שלי כמהנדס העיר וגם של אדריכל העיר, אז הוועדה לא הולכת נגד הדרג המקצועי. מה שלא קרה במקרה הזה", אמר ירון.
גם אדריכל העיר, אריק ברששת, הסכים עם הקביעה של ירון וכך הוא מסר בעדותו: "אישור של תוכנית אשר גם אני וגם ירון מתנגדים הוא אישור חריג. ומדובר במקרים בודדים בלבד, שלמרות התנגדות הגורמים המקצועיים התוכנית אושרה. באותו שלב, אני הרגשתי שדוידי הפך להיות 'איש שלומם' של הנהלת העירייה וזה מתחיל מראש העיר. זו היתה הסנונית הראשונה בעניינו של דוידי. אני יכול לומר לך שבהמשך שמעתי מאנשים שונים שעופר שמעוני, אחיו של איתמר, אומר שאני אפוטר בקרוב מאחר ואני לא מתיישר עם הקו של איתמר".
אריק ברששת: "הוזמנתי לפיטורין בעקבות התוכנית". צילום דוד לוי
עבודה לילית
אחד האירועים הבולטים שהתרחשו בנוגע לפרויקט סילו, ואשר סימל עבור החוקרים את הקשר ההדוק שלכאורה קיים בין דוידי להנהלת העירייה, הוא היום שבו אנשי מינהל ההנדסה נדרשו להישאר ולעבוד בשעת לילה עבור היתר הבנייה של המתחם.
ירון סיפר על כך שבאותו היום, בתאריך 13.1.2015, הוא היה בנסיעה מירושלים לאשקלון כאשר התקשר אליו ברששת וביקש לחתום במקומו על היתר הבנייה. "אני אמרתי לברששת שלא יחתום. אני הבנתי את הלחץ אשר מופעל ואמרתי לברששת שאגיע לעירייה. הגעתי לעירייה בערך בשעה תשע בערב כנראה. אחרי שהורדתי את בני בבית. נכנסתי למשרדי, במשרד נכחה גם עינב דוד ממחלקת הרישוי. אני לא זוכר האם אני ביקשתי ממנה להגיע או שהיא כבר היתה שם. אני ועינב התחלנו לעבוד על התיק".
חוקר: "האם לגבי היתר הבנייה של מתחם סילו, התגלו תיקונים אשר גילית טרם החתימה על היתר הבנייה?".
ירון: "בטח שהיו תיקונים, אחרת לא היינו נשארים עד חצות הלילה".
חוקר: "זאת אומרת שהחתימה שלך על היתר הבנייה של סילו לא היתה פורמאלית בלבד?".
ירון: "לא. ממש לא. מדובר בחתימה מהותית. זה לא שאני רק עובר על הרשימה וחותם, ממש לא".
חוקר: "מי נכח בלשכתך?".
ירון: "היינו אני ועינב. אולי גם פרדי אברג'ל (מנהל אגף רישוי; ד"ל), אבל אני לא בטוח. אני זוכר שדוידי היה בהתחלה ובשלב מסוים הוא עזב אותנו לעבוד על היתר. דוידי היה כנראה לחוץ להוציא את היתר הבנייה. כנראה שזה היה חשוב לו מבחינה עסקית או מבחינת הבנקים. אני לא זוכר בדיוק מה היתה הסיבה, אבל דוידי עצמו אמר לי את זה. גם מנכ"ל העירייה חיים סופר אמר לנו מה הסיבה ללחץ של דוידי, אחרת לא היינו מגיעים בשעה כזו מאוחרת. כשהגעתי לעירייה לקראת תשע בערב, חיים סופר הגיע למשרד שלי וביקש ממני שאני אעדכן אותו כשנסיים. חיים סופר אמר לי שצריך להוציא את ההיתר של סילו היום".
חוקר: "חיים סופר היה לחוץ?".
ירון: "כן. עצם העובדה שהמנכ"ל מגיע למשרדי בשעה תשע בערב ומבקש שאני אעדכן אותו בסיום התהליך שאמור להיות בשעה מאוחרת בלילה, מעיד על זה. בכלל, כל הסיפור של היתר הבנייה הזה לסילו הוא חריג ביותר – בדרך כלל דברים כאלה קורים לעתים רחוקות רק בנושאים הקשורים למבני ציבור, בטח שלא במקרים פרטיים של יזמים. אני כ-20 שנה מהנדס העיר ולא נתקלתי בעוד מקרה כזה, שבו מתבקשים העוסקים בדבר להגיע במיוחד לעירייה ולהישאר עד שעות מאוחרות בכדי לאשר היתר בנייה עבור יזם פרטי".
ירון: "20 שנה אני מהנדס העיר ולא נתקלתי בעוד מקרה כזה". עיריית אשקלון. צילום: דוד לוי
"הרווח האמיתי טמון בשוויצריה הקטנה"
בשלב כלשהו בעדותו מספר האדריכל ברששת על פרויקט נוסף של דוידי, אחד פחות ידוע, אבל כזה שהיה צפוי להביא רווח עצום ליזם החשוד. "אני רוצה להתייחס לפרויקט נוסף של דוידי, שלדעתי שם טמון הרווח האמיתי לדוידי. מדובר על פרויקט ששמו שוויצריה הקטנה, מדובר על מגרש 802 א' שנמצא בשדרות ירושלים".
שוויצריה הקטנה הוא פרויקט גדול מאוד. חלקו הצפוני נמצא בבנייה בימים אלה על ידי קבלן אחר, שאינו חשוד בדבר. אך ברששת מדבר על חלקו הדרומי. מדובר באותו אזור חולי הנמצא ברחוב שדרות ירושלים, בין הווילות ובין הבניינים, ובמרחק קצר מעסק אחר של דוידי – סיטונאות האחים. לדברי ברששת, המצב התכנוני במקום מאפשר בנייה של מבנה מסחרי נמוך בלבד. בעליו הקודמים של השטח, משפחת בן דהן, אף ניסו לקדם בנייה של בניינים במקום, אך ברששת התנגד מאחר וזה נוגד את התב"ע (תוכנית בניין עיר).
מנכ"ל העירייה, חיים סופר. צילום: דוד לוי
ברבע האחרון של 2014, כך לדברי ברששת, כינס שמעוני ישיבה שבה השתתפו האדריכל, המהנדס, מנכ"ל העירייה, ונציגים נוספים מהרישוי והבנייה, יחד עם יואל דוידי ונציגיו עו"ד אלי וילצ'יק ואדריכל עידו דאובר. "נציגיו של דוידי הציגו פרויקט על חלק מהמגרש המדובר של משפחת בן דהן. מדובר היה בפרויקט של קומת קרקע מסחרית ועל גביה שני מגדלים של תשע קומות למגורים. אני הופתעתי שדוידי רכש את המגרש", כך לדבריו, "והופתעתי ששוב מוצג פרויקט שאינו תואם לתב"ע. מהנדס העיר ואנוכי הבהרנו חד משמעית שעל פי התב"ע החלה במקום ניתן לבנות רק מבנה מסחרי נמוך, והתכנית אינה מאפשרת הקמת מגדלי מגורים. עו"ד אלי וילצ'יק חלק על עמדתנו המקצועית והמציא חוות דעת כעבור מספר שבועות… שעל פי פרשנותו מותר לבנות מגדלים וזאת לפי התוכנית הקיימת, וטען שאנחנו טועים בפרשנות התוכנית. יואל דוידי החליט לקדם תוכניות בינוי ופיתוח למגרש כפי שמתחייב מהוראות התוכנית, כשלב מקדים להגשת בקשה להיתר בנייה. במהלך שנת 2015 הוכנו התוכניות, כאמור, שכללו בניית שתי קומות חניון תת־קרקעי, קומת קרקע מסחרית, ושני מגדלי מגורים של תשע קומות בהיקף של 42 יחידות דיור, על גבי הקומה המסחרית. סך הכל, עשר קומות כולל הקומה המסחרית. התוכנית הוגשה לאגף התכנון בעירייה ושובצה לסדר היום של ועדת משנה לדיון בתאריך 29.12.2015. אציין כי לקראת הדיון בוועדת המשנה, עובד שלי, אדריכל דיוויד פרידמן, הכין את סדר היום בתיאום איתי ועם מהנדס העיר… שבו נכתב, בין היתר, שהבקשה אינה תואמת להנחיות התב"ע, וכמו כן, שאני וגם מהנדס העיר מתנגדים לבקשה".
בסופו של דבר, הבקשה הוסרה מסדר היום של הישיבה לדרישת אנשיו של דוידי מאחר ועורך דינם לא יכול היה להתייצב בישיבה. אלא שזמן קצר לאחר אותה ישיבה, שבה הביע ברששת התנגדות לתוכנית של דוידי, הודיע לו סמנכ"ל משאבי אנוש בעירייה, יוסי לוי, כי ההנהלה החליטה לפטר אותו. "אני ביקשתי לזמן פגישה בנוכחות מנכ"ל העירייה וראש העיר על מנת לשמוע ממקור ראשון מדוע אני מפוטר. למחרת התקיימה פגישה אצל חיים סופר בלבד ושם חיים טען שכישורי הניהול שלי לוקים בחסר. בסוף הדיון חיים אמר לי: 'אפשר לגמור בטוב או אפשר לגמור ברע', וביקש ממני לתת את תשובתי עד יום שני הקרוב". ברששת סיפר כי בעקבות הפרסומים בתקשורת הפגישה עם סופר מעט נדחתה ואז הוא נפגש עם שמעוני שהודיע לו שהוא נשאר בתפקידו. "אני בטוח ב־100 אחוז שהסיבה לניסיון לפטר אותי הוא ההתנגדות שלי לפרויקט של דוידי", אמר ברששת, ובעדות אחרת הוא הוסיף, "היום אני 'שם את ידי באש' שהוזמנתי לפיטורין בעקבות התוכנית כי אחיו (של שמעוני; ד"ל) היה מעורבב בסיפור".
"הרווח האמיתי". השטח של שוויצריה הקטנה. צילום: סיון סבג אסולין
חוקר: "מדוע הנך סבור כי ניסיון פיטוריך נוגע לעמדתך ביחס לפרויקט שוויצריה הקטנה?".
ברששת: "קודם כל כזה יחס קיצוני תוך שנה. הרי בתאריך 1.12.2013 הוא בא אלי עם עוגה, עוצר ישיבה ושרים לי שירים, ושנה לאחר מכן מודיעים לי על פיטורין… כל העסק תמוה. תראה, יש לי דעות מקצועיות, אני די בשל. עם הזמן אתה מבשיל מקצועית וזה גיל שבו אתה מגיע לתובנות. יש לי שיחות עם אדריכלים והנאמנות שלי היא קודם כל לעיר ואני לא אתן לפרויקט שפוגע בעיר לדעתי, לא חשוב היכן, לעבור".
תגובות: "ההודעות שהוצגו בכתבה מגמתיות"
תגובת עוה"ד ששי גז והילי גז בשם שמעוני: "עסקינן בתיק שבבסיסו ניסיון לערער את הלגיטימיות של כהונתו של מרשי וניסיון להטיל בו רפש ולהדביק לו תוויות לשווא, על לא עוול בכפו. עם היבחרו לראשות העירייה, מרשי שם לעצמו למטרה לקדם את העיר ולהביאה לצמיחה בכל המדדים. מרשי הנהיג רפורמה כללית של קידום יזמות והסרת חסמים. כל הפרויקטים נבחנו על ידי הגורמים המקצועיים והעירייה נהגה באופן שוויוני כלפי כל היזמים. לדאבונו של מרשי, מהנדס ואדריכל העיר התנהלו בעצלתיים והפיטורין היו על רקע מקצועי בלבד. ההודעות שהוצגו בכתבה מגמתיות ומנסות לכפר על הכשלים האישיים של העובדים. עובדים נקראו לעירייה לעבוד קשה למען העיר ולא לתת העדפות לקבלנים כלשהם. בהקשר זה ייאמר כי חוסר שביעות רצון מתפקוד העובדים הנ"ל עוד ניכר בקדנציות הקודמות ומגובה בדוחות ביקורת וחוות דעת. מרשי טוען כי היה מקום לבחון בכתבה את התנהלות מהנדס העיר בפועל למול קבלנים, במיוחד לאור כך שהוא הלך לאחר פיטוריו לעבוד אצל קבלן מוכר, בניגוד לחוק הגבלות לאחר פרישה, והקפיא את העסקתו רק לאחר שקיבל פניה להפסיק את העבודה שעלולה לגרור סנקציות פליליות. עניינית, בפרויקט סילו הוועדה דחתה את עמדת מינהל ההנדסה לאחר דיון מקיף. שם, מדובר בהתנגדות שאיננה קשורה לבעיה מהותית, מבנית או משפטית. לדברי מהנדס העיר בחקירה מדובר ב'דבר לא אסתטי' וכאשר הוא נשאל אם ידועה לו מעורבות מרשי הוא השיב 'לא. מדובר בנושא קטן'. בפרויקט שוויצריה הקטנה טענות היזם נבדקו, ההתנגדות של מינהל ההנדסה התקבלה, הפרויקט נעצר ולא הובא כלל לדיון בוועדה. הסתכלות על כלל הפרויקטים של דוידי מעידה כי מדיניות העירייה כלפיו היתה דווקא מחמירה ולא מקלה. הערימו על דוידי קשיים רבים והוא ממשיך להתנהל למול העירייה בנוגע לפרויקטים שלו עוד היום. לצערנו, אנו נאלצים להשקיע זמן רב ומשאבים ניכרים בהתמודדות למול הדלפות של חומרי חקירה באמצעי התקשורת השונים והשמצות ברשתות החברתיות. אנו משוכנעים שמדובר בניסיון ציני של יריבים פוליטיים, בעלי אינטרס וגורמים עבריינים לשרת את האינטרסים שלהם בכל מחיר כעת משום שהם יודעים שהתיק ייסגר בהמשך".
תגובתו של סופר: "ברור לחלוטין כי מי שמציג את התמונה המעוותת הזו מנסה לחפות על כישלונו המקצועי המהדהד. הנהלת העירייה החדשה חרטה על דגלה, בהתאם לחזון ראש העיר, קידום פרויקטים של קבלנים ויזמים, תוך הסרת חסמים רבים שאפיינו את עבודת העירייה, כשכל המהלכים הללו נעשים על פי חוק ובהתאם לכל כללי המינהל התקין. עם כניסת הנהלת העירייה החדשה לתפקידה ראינו כי פרויקטים רבים תקועים ומתארכים שנים רבות, וזאת בתוספת עלויות של עשרות מיליונים.
"לאחר פרק זמן של חודשים ספורים, הגעתי למסקנה כי מינהל ההנדסה אינו מתפקד וכי מהנדס העיר לשעבר, דוד ירון, הוא האחראי לכך. יש לי אחריות כלפי התושבים, אחריות המובילה לכך שאנו נדרשים לעתים לקבל החלטות, לפעמים קשות, ולהוציא מהמערכת מי שלא מתפקד, וכך נהגתי".
סופר מוסיף: "כל הניסיונות להציג אווירת פחד בעירייה הינה שקרית ומצוצה מהאצבע. בתקופתי קודמו עשרות עובדים ותיקים ונקלטו מאות עובדים חדשים. כיום, עיריית אשקלון נחשבת למקום העבודה המבוקש ביותר באזור. יעידו על כך מספרם הרב ורמת המועמדים בכל המכרזים האחרונים.
"לצערי, לאור חוסר התפקוד של מינהל ההנדסה ואגף התכנון, נאלצתי לעבוד בעצמי במקומם על מנת לקדם את האינטרס הציבורי מול תושבים ויזמים, והשקעתי בכך עשרות שעות בלילות ובימים. אם לא די בכך, נאלצתי לפתוח משרד מיוחד בקומת מינהל ההנדסה כדי לקדם פרויקטים בצורה מהירה, יעילה ושקופה, ללא כל משוא פנים או העדפה של יזם זה או אחר. כל הטענות ההזויות שמסרו גורמים אינטרסנטים נגדי בחקירה נבדקו ביסודיות על ידי המשטרה והפרקליטות, שהפכו אבן על אבן לאחר שקיבלו ממני את כל התשובות. לשמחתי, נמצאתי דובר אמת, ואין לגורמי אכיפת החוק שום טענה נגדי. בכוונתי להמשיך ולבצע את תפקידי על הצד הטוב ביותר, עוד שנים רבות, במטרה להקל את הביורוקרטיה והחסמים, כדי לקדם את העיר ולמצות את הפוטנציאל שלה. כל מי שחושב שפניות לתקשורת או למשטרה יחפו על כישלונו המקצועי, טועה טעות יסודית. הדבר לא ירתיע אותי להמשיך ולנהל את העירייה ביושרה, מקצועיות וללא משוא פנים".
ואילו עו"ד יאיר רגב, המייצג את סופר, מסר: "האמירות המשמיצות כנגד מנכ"ל העירייה שנעשו מטעמים פוליטיים וזרים, נחקרו על ידי המשטרה ביסודיות במשך מספר חודשים. חיים סופר הפריך את כל הטענות שהועלו נגדו אחת לאחת והראיה שהוא לא זומן לשימוע ולא מואשם בביצוע עבירה כלשהי".
תגובת ב"כ של דוידי, עו"ד עמית חדד: "איננו יודעים מהם מניעיהם של מהנדס העיר או של יתר האנשים המצוטטים בכתבה. מרשנו כופר כפירה מוחלטת בכל המיוחס לו והוא סמוך ובטוח כי פרקליטות מחוז תל אביב תורה על סגירת התיק לאחר השימוע".
ירון וברששת הגיבו ביום רביעי לטענות המקצועיות נגדם מצד ראש העיר ומנכ"ל העירייה.
מקורביו של אדריכל העיר, אריק ברששת הגיבו לדברים ואמרו: "למעלה מ־20 שנה שאריק מכהן בשלל תפקידים, כמו מנהל רישוי, פיקוח, תכנון ואדריכל העיר ובשנים האחרונות עמל בפול גז לקידום תוכניות ענקיות בהיקף של 32 אלף יחידות דיור, יחד עם לא אחר מאשר מהנדס העיר לשעבר. הם שעמלו על זה ולא הפוליטיקאים, מאחר ומדובר בעבודה מקצועית הדורשת הכנה ופיקוח על כל שלב, הם יכולים לטעון מה שהם רוצים".
דוד ירון מסר בתגובה: "אני סיימתי את עבודתי בחודש שלישי ואת הפנייה לגבי העבודה באפרידר, קיבלתי רק בחודש תשיעי, חצי שנה לאחר סיום עבודתי ורק אחר שנעשה רה־ארגון בחברה, כך שזה לא היה מתוכנן שאני הולך לעבוד אצלו. אני הגעתי לעבוד כאשר מראש לא התכוונתי לעבוד מול עיריית אשקלון כי רוב הפרויקטים של אפרידר נמצאים בכלל מחוץ לאשקלון. לאחר שבוע נודע לי שיש תקופת צינון ומיד הפסקתי לעבוד ולא לקחתי שכר. כעת אני ממתין להחלטה של הוועדה להקטנת צינון, שתאשר את הבקשה שלי לקיצור התקופה". לעניין הביקורת על מקצועיותו השיב: "הם לא פונקציה בכלל להעביר ביקורת מקצועית".
