מנכ"ל עיריית אשקלון חיים סופר הוא אחד האנשים ששילמו את המחיר הכבד ביותר עם פתיחת החקירה בפרשת השחיתות בעירייה. כמעט עשור וחצי שהוא מנסה את מזלו בפוליטיקה המקומית, אך תמיד ללא הצלחה, עד הבחירות האחרונות שבהן הימר על הסוס הנכון וקיבל את התפקיד הבכיר ביותר בעיריית אשקלון. אולם כעבור שנתיים וחודשיים מצא עצמו סופר בחדר החקירות, בחשד לעבירות חמורות. למרות ששהה מספר ימים במעצר, נכון לעכשיו, מצבו של סופר טוב יותר משל החשודים בפרשה שאותם נשקל להעמיד לדין, שכן פרקליטות המדינה נמנעה מלהגיש נגדו כתב חשדות, עד כה. אך כפי שפורסם ב"כאן דרום" בשבוע שעבר, בפרקליטות מחוז תל אביב אומרים כי התיק של סופר עדיין בבחינה וכי טרם התקבלה בו החלטה.
צילום: ניר קידר
ביום הפיכת החקירה בפרשת השחיתות בעיריית אשקלון לגלויה, ב-5 בינואר השנה, חייג פקד ליאור בר-חן, חוקר מיחידת לה"ב 433, לטלפון של סופר בשעה 7:30 וזימן אותו למתן עדות במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלוד. בתוך כשעתיים הגיע סופר למשרדי היחידה, ובשעה 9:40 הוא החל למסור את עדותו. כזכור, באותו שלב הוא הוגדר עדיין כעד ולא נחקר תחת אזהרה. תחילה הוא נשאל שאלות רקע על הטיפול שלו בסוגיות הקשורות לתכנון ובנייה.
יואל דוידי, חיים סופר ועופר שמעוני. צילום: דוד לוי
הוא סיפר על המפגשים שלו עם קבלנים ויזמים מחוץ למשרדו, כמו עם יואל דוידי בקפה ארומה, ואז החל לפרט על היכרותו עם ראש העיר אשקלון איתמר שמעוני. "אני מכיר את איתמר שמעוני מעל לעשר שנים. הכרתי אותו ב־2002-2001 במסגרת ריצה משותפת בסניף הליכוד באשקלון. אני הייתי בקבוצה של עו"ד אבי עייש והגענו למסקנה ששיתוף פעולה עם איתמר יוכל לסייע לנו לנצח. התרשמתי שאיתמר הוא אדם כריזמטי, ממוקד מטרה. בבחירות של 2003 עזרתי לאבי עייש בקמפיין. רוני מהצרי נבחר באותה שנה. באותה תקופה הבנתי שלאיתמר יש תוכניות עתידיות להתמודד על ראשות העירייה, ומאחר ואני לא רציתי את השלטון הקיים, החלטתי לשתף פעולה עם איתמר ולסייע לו פוליטית על מנת שייבחר בעתיד. עבדתי יחד עם איתמר מ־2004 עד 2008 כיועצו הפוליטי. התמודדנו בבחירות 2008 והפסדנו בסיבוב השני לבני וקנין. לקראת 2010 הבנתי שאיתמר מעוניין להתמודד שוב, והחלטנו שנשתף פעולה בניסיון לשנות את השלטון. אני שימשתי יועצו הפוליטי של איתמר, ובבחירות של 2013 זכינו. אני מעולם לא שוחחתי עם איתמר על מינוי לתפקיד כלשהו בעירייה. לאחר הזכייה ב־2013, איתמר פנה אלי וביקש ממני להתמנות לתפקיד מנכ"ל העירייה. אני עשיתי חושבים ובדקתי שאני מתאים מבחינת תנאי הסף. כשהבנתי שאני יכול לעמוד בתנאי הסף, ואני מעוניין בתפקיד, עניתי תשובה חיובית. מוניתי לתפקיד המנכ"ל כחודשיים לאחר הבחירות".
בהמשך נשאל על מידת מעורבותו של עופר שמעוני, אחיו של ראש העיר, בעניין עסקיו של יואל דוידי מול העירייה. סופר הסביר כי מאחר ואיתמר נמצא בניגוד עניינים, ולאחר פגישה משולשת עם שמעוני והיועצת המשפטית, הוא התבקש לטפל בענייניו של דוידי מול עופר, וכי הוא נוהג להיפגש עם עופר מחוץ למשרדו. בשלב זה נשאל סופר על חקירות פרטיות שביצעה העירייה נגד עובדי עירייה, כאשר החוקר מנסה לברר באם נעשו בחקירות הללו שימושים פרטיים לצרכיו של ראש העירייה.
חוקר: "פרט על חקירות פרטיות שבוצעו מטעם העירייה בשנתיים האחרונות"
סופר: "חצי שנה לאחר הבחירות ב־2014 היה תוהו ובוהו בהתנהלות העובדים ובוועד העובדים. העובדים בתמיכת הוועד פשוט לא עבדו, והסתובבו בבתי קפה. אני ביקשתי מהעוזר שלי, ג'ראפי, לבדוק עם היועץ המשפטי הקודם, איתן (עו"ד צוריאל; ד"ל), את האפשרות של מעקב וחקירה אחרי מספר עובדים שהרגשתי שפשוט עובדים עלינו. על סמך האישור של איתן צוריאל נשכרה חברה חקירות של עדי אביאני, והממצאים כולם נמצאים אצלי במשרד או אצל העוזר שלי, כולל ממצאי מעקבים, דוחות וסרטונים".
חוקר: "האם זכור לך מה היה היקף התשלום למשרד החקירות?"
סופר: "לדעתי מעל ל־50 אלף שקל. אני לא זוכר את הסכום".
חוקר: "מחומר החקירה עולה שחברת החקירות ביצעה עבודות נוספות הקשורות ליחסיו של איתמר שמעוני עם נשים שונות. אני מבקש ממך לפרט לי את כל הידוע לך על כך"
סופר: "אין לי שמץ של מושג".
חוקר: "מי בחר את חברת החקירות?"
סופר: "אני אמרתי לרונן אביאני שאני מחפש חברת חקירות, ורונן המליץ לי על אחיו עדי".
חוקר: "האם איתמר שמעוני לקח חלק בפגישות עם משרד החקירות?"
סופר: "אני לא יודע".
חוקר: "מי הדריך ונפגש עם עדי אביאני בכל הקשור לחקירה מטעם העירייה?".
סופר: "אני נתתי הנחיה למשה ג'ראפי, העוזר שלי, שיטפל בכל הבעיות וייפגש עם החוקרים ויסביר להם על החקירה. אני נפגשתי עם עדי אביאני לפגישת היכרות ראשונית. עדי הציג את המשרד. משלב זה קישרתי את עדי למשה ג'ראפי. אני לא יודע על מעורבות כלשהי של איתמר מול משרד החקירות".
יואל דוידי, עופר שמעוני ומשה פונטה בדיון בהארכת מעצר
דמי השתיקה
החוקר ניסה לברר עם סופר האם היה מעורב בכל הקשור לשמעוני והנשים שקיבלו מראש העיר דמי שתיקה. ומהדברים עולה כי כבר במאי אשתקד, שבעה חודשים לפני גל המעצרים, מסר ראש העיר עדות במשטרה בעניין הסכמי השתיקה.
חוקר: "מהו חלקך בכל הקשור להליכי גישור, פגישות, ו/או הסכמים שנערכו עם נשים שלהן היה קשר אינטימי רומנטי עם איתמר שמעוני?"
סופר: "אין לי שום קשר. אני לא טיפלתי בשום נושא מהסוג הזה, ולא היתה לי שום מעורבות בעניין. אני לא ייצגתי ו/או נכחתי בפגישות גישור ו/או ייעוץ משפטי בנושאים אלו מטעמו של איתמר. אני יודע שיש שמועה שהאופוזיציה הפיצה שאני נכחתי ויזמתי ופעלתי בכל הקשור להליכי הגישור של איתמר עם הנשים השונות, אך אני טוען שמדובר בשקר מוחלט ואני מכחיש זאת בכל תוקף".
חוקר: "איתמר שמעוני סיפר בהודעתו מיום 6.5.2015 כי בעקבות רומן שניהל הוגש נגדו מכתב לפני תביעה. במסגרת הליך גישור שמעוני נדרש לשלם סכומי כסף לאותה גברת, ואף טען: "אני מרגיש נסחט באמצעות עורכי דין בדרך החוקית; אבל אני משלם את החוב לקב"ה וגם לאותו בעל שאני ואשתו פגענו בו, לצערי".
חוקר: "אני מבקש ממך לפרט על חלקך בכל הסכמי הגישור והפגישות שנערכו עם הנשים שעמן לאיתמר היה קשר רומנטי"
סופר: "אני חוזר ואומר, אין לי שום קשר להליכי גישור עם אותן נשים ו/או לפגישות שנערכו עם אותן נשים, ו/או להסדרים כספיים עם אותן נשים".
בשלב זה מגיע החוקר לעיקר ותוהה אודות מקורות המימון של הסכמי השתיקה של שמעוני.
חוקר: "כיצד איתמר מימן את התשלום על הסכמי השתיקה עם הנשים השונות?"
סופר: "אני לא יודע איך איתמר מימן תשלום, אם אכן ישנם כפי שאתה אומר תשלומים בגין הסכמי שתיקה. אני יכול לומר לך שלפני כשנה, אני לא זוכר את התאריך המדויק, משה פונטה ביקש ממני הלוואה. פונטה הסביר כי מדובר בעניין אישי שלו, בדיני נפשות, וביקש את הכסף דחוף. אני הבאתי לו 200 אלף שקל במזומן שהיו בבית שלי".
חוקר: "מדוע שמרת 200 אלף שקל במזומן בבית?".
סופר: "בגלל טעות עסקית שעשיתי בעבר, נחסמו חשבונות הבנק שלי, ומאז חסכתי שקל לשקל ושמרתי את הכסף במזומן בבית לשעת חירום. יש לי תיעוד, ואני אוכל להציג במידת הצורך שמשכתי כספים במזומן מחשבונות בנק שקשורים אלי, וכך הסכום הצטבר במזומן בנוסף לכספים שקיבלתי מאירועים ושמחות".
חוקר: "היכן שמרת את הכסף בבית?"
סופר: "בקופסה מעל הארון בחדר השינה".
חוקר: "ואשתך לא יודעת מה יש לה בקופסה מעל הארון שלה?"
סופר: "מדובר בארון של שלושה מטרים, והיא לא ידעה שיש שם קופסה עם כסף".
חוקר: "היכן מסרת לפונטה את הכסף?"
סופר: "בפגישה אישית איתו. פונטה נפגש איתי וסיפר לי שהוא צריך כסף דחוף בגלל מצב קשה שהוא נמצא בו, וביקש ממני עזרה. אני אמרתי לפונטה שאני אביא לו 200 אלף שקל שיש לי. באותו היום נפגשתי שוב עם פונטה, אני לא זוכר איפה, והבאתי לו את הכסף במזומן. העברתי את הכסף לפונטה במעטפה".
חוקר: "האם היה חוזה הלוואה כלשהו בינך לבין פונטה?"
סופר: "היה חוזה אצלי ואצל פונטה, אני לא יודע איפה החוזה שאצלי, אבל לפונטה היה העתק".
חוקר: "מהם תנאי ההלוואה שכתובים בחוזה?"
סופר: "אם אני לא טועה, הוסכם שתוך שנה וחצי-שנתיים פונטה אמור להחזיר את הכסף".
חוקר: "למי סיפרת שהלווית כסף לפונטה?"
סופר: "לאף אחד. עכשיו שאתה מדבר איתי על תשלומים בגין הסכמי שתיקה, אני עושה את החיבור שאולי הכסף הזה שימש לתשלום לנשים בגין הסכמי שתיקה".
חוקר: "לא שאלת את פונטה מדוע הוא צריך כסף? מהם דיני הנפשות שהוא מדבר עליהן?"
סופר: "פונטה אמר שהוא הסתבך, ושהוא צריך את הכסף. פונטה נראה בצרה ואני עזרתי לו. לא שאלתי אותו מעבר".
איתמר שמעוני בהארכת מעצרו
סופר נשאל אודות הלוואה זו שאלות רבות והשיב כי לא בירר מדוע פונטה זקוק לכסף וכי מעולם לא הלווה כסף לפונטה ושהוא לא זוכר אם יש ריבית על ההלוואה. כשנשאל האם ביקש את הכסף בחזרה השיב סופר: "עדיין לא. לא נעים לי".
בהמשך נשאל על מספר נשים וקשריהן עם שמעוני, ועל קשריו עם קבלנים. העדות הסתיימה בשעה 14:16. כעבור שבוע הוא נעצר בחשד לעבירות של שוחד, הלבנת הון ומרמה והפרת אמונים. הפעם כשהוא נחקר תחת אזהרה, הוא מחליט תחילה לשמור על זכות השתיקה. "בחקירה כחשוד אני לא מוכן לשתף פעולה בשום דבר", אמר בחקירתו.
חוקר: "אתה מבין את המשמעויות שלך כאיש ציבור, מנכ"ל עיריית אשקלון, שבוחר לשמור על זכות השתיקה ולא לתת הסבר לחשדות נגדך?"
סופר: "אני מבין את זה".
החוקר מנסה שוב בדרכים שונות לדובב אותו, סופר נפתח מעט ואז החוקר משמיע לו שיחה מוקלטת. סופר מזהה את הדוברים בשיחה כמשה פונטה ואיתמר שמעוני. חוקר: "מדובר על שיחה בין איתמר לפונטה. איתמר אומר בשיחה: 'אני עצבני על השמן הזה… אני הולך לפטר אותו… הוא לא מתפקד'. פונטה עונה: 'אני יודע שהוא לא מתפקד, כל מה שמעניין אותו זה שני עמודים לשמעון וחארטה'. איתמר אומר בתגובה: 'אני הולך להעיף אותו, ירדתי על אמ-אמא שלו עכשיו'".
חוקר: "מדוע איתמר, אשר מכנה אותך 'השמן' טען שאתה לא מתפקד ורצה להעיף אותך?"
סופר: "אני לא יודע למה איתמר דיבר ככה. עובדה שאני עדיין מנכ"ל העירייה. אני לא פיון של אף אחד".
חוקר: "למה איתמר פונה לפונטה ומוסר לו שהוא רוצה להעיף אותך?".
סופר: "אני לא יודע".
עיריית אשקלון. צילום: דוד לוי
הסכם ההלוואה
בשלב הזה, סופר כבר נפתח שוב והחל לדבר. הוא נשאל על רכישת נכסים על ידיו ומספר כי התמודד על רכישת מגרש בקרית שמונה, וכי עדיין לא יודע אם זכה. בהמשך נשאל על קשריו עם קבלנים מסוימים ועל התנהלותו במינהל ההנדסה העירוני. סופר השיב בהרחבה. בשלב כלשהו הוא מתעצבן כאשר הוא נשאל על עדותו של דוד ירון (מהנדס העיר לשעבר; ד"ל) ומודיע כי לא ישתף פעולה עם העירייה. החוקר שואל אודות ההלוואה שעליה סיפר בעדותו לפני כשבוע, אבל סופר לא מוציא מילה מפיו. הוא נשאל שאלות על הכסף שנצבר במשך שנים והוסתר מאשתו, באילו שמחות הוא חסך אותם, על מקום מסירת הכסף לפונטה, באילו שטרות, מאילו חשבונות הוא משך את הכסף, מדוע לא המשיך לחסוך לאחר מתן ההלוואה, אבל הוא שמר על זכות השתיקה מול שאלות רבות. בשלב כלשהו הוא הפסיק לשתוק.
חוקר: "מתי חתמתם על ההלוואה?"
סופר: "אני לא עושה ספקולציות. עותק של ההלוואה היה אצלי, אך אני איבדתי אותו. אני מאמין שיש לכם את הסכם ההלוואה ואתם יכולים לראות את התאריך עליו".
חוקר: "האם חתמת על הסכם ההלוואה?"
סופר: "לא זוכר. מה שיש בטופס".
חוקר: "האם חתמת בחתימתך הרגילה?".
סופר: "יש לי כמה חתימות, אם חתמתי אני לא זוכר".
חוקר: "איפה נמסר לך הסכם ההלוואה?".
סופר: "אנחנו נפגשים המון, אני לא זוכר באיזו הזדמנות קיבלתי את ההסכם לידי".
בשלב הזה, הנחקר שוב בוחר לשתוק בהקשר למספר שאלות, ואז שוב חוזר לענות.
חוקר: "אני התרשמתי שאתה שומר כל מסמך חשוב. איך איבדת את הסכם ההלוואה?"
סופר: "חמור מאוד מבחינתי. אם אני מצטער על משהו מכל הסיפור הזה, אז זה שאין לי את הסכם ההלוואה אצלי".
חוקר: "תאר לי את הסכם ההלוואה, האם הוא מודפס או בכתב יד?"
סופר: "עד כמה שזכור לי, ההסכם מודפס".
חוקר: "האם כל ההסכם מודפס, כולל הפרטים שלך, הסכום והתשלומים?"
סופר: "אני לא זוכר".
חוקר: "מתי נקבע מועד ההחזר?"
סופר: "מה שרשום. אני לא זוכר".
חוקר: "האם ההחזר הוא בתשלומים? אם כן, כמה תשלומים?"
סופר: "מה שרשום שם. יש לי בלקאאוט".
כך סופר ממשיך לענות שאינו זוכר או שומר על זכות השתיקה, או מפנה להסכם, אבל הוא מתקשה להשיב באופן פרטני לשאלות. כזכור, סופר טען שסכום ההלוואה לפונטה היה 200 אלף שקל, והחוקר מבקש מסופר שיענה על שאלה פשוטה בנוגע לסכום ההלוואה, אך גם בזה סופר מתקשה.
חוקר: "אם אומר לך שמצאנו את הסכם ההלוואה בינך לבין פונטה וכי הסכם המופיע בו הוא 215 אלף שקל, מה יהיה ההסבר שלך?"
סופר: "מה שרשום בהסכם".
חוקר: "כלומר, אתה לא זוכר גם כמה כסף נתת לפונטה. אם זה 215,000 או 200,000 או 180,000 שקל. אתה פשוט לא זוכר. תגובתך"
סופר: "שומר על זכות השתיקה".
חוקר: "מלווים נוספים ששמם מופיע על הסכמי הלוואה זהים אישרו בחקירותיהם כי מדובר בהסכמים פיקטיביים, וכי לא היתה הלוואה אמיתית לפונטה. אתה מסבך את עצמך בשקרים, אך חמור יותר אתה מסייע להלבין את כספי השוחד. תגובתך"
סופר: "אני יודע שנתתי".
חוקר: "מה נתת?"
סופר: "מה שיש בהסכם".
חוקר: "אני אומר לך שגם הסכם ההלוואה של פונטה מולך הוא פיקטיבי. תגובתך"
סופר: "שום דבר לא פיקטיבי. הכל אמיתי".
חיים סופר בדיון בהארכת מעצרו
החקירות הנוספות
בחקירתו הבאה, כעבור יומיים, כבר מוצג בפני סופר ההסכם שנתפס אצל פונטה ובו מופיע הסכום 190,000 שקל, אבל סופר שומר על זכות השתיקה ולא משיב. כזכור, בעדותו טען סופר כי לא היה מעורב כלל בהסכמי השתיקה של שמעוני, אבל החוקרים טענו בפני סופר כי שני אנשים מאשקלון טענו כי הוא דיבר עמם על הסכם השתיקה של איתמר. אחד מהם, קבלן מאשקלון, טען כי סופר פנה אליו וסיפר לו על ההסכם ואמר לו כי מכר של אותו קבלן מנסה לסכל את ההסכם וביקש ממנו כי יפעל מול אותו מכר בכדי שלא יסכל את ההסכם. סופר נשאל על הסתירה, אך החליט לשמור על זכות השתיקה. סופר המשיך לשמור על זכות השתיקה בכל הקשור להלוואה של פונטה ולהסכמי השתיקה של שמעוני, אך כאשר החוקר עבר לנושאים אחרים, סופר חזר לדבר ולהשיב לשאלות.
כעבור כחודש ימים, זומן סופר לחקירה נוספת שבה נשאל אודות חברות שהיו בבעלותו והאם הן עובדות כיום מול העירייה, וכך החקירה נגעה בתחום התקשורת המקומית. כזכור, יואל דוידי רכש את עיתון "קול אשקלון" מבעליו הקודמים, שמעון בן חיים, ובעקבות כך התגלע בין השניים סכסוך. בן חיים הקים עיתון מתחרה בשם "אובייקטיבי". במשטרה חושדים כי העירייה צמצמה פרסומים לעיתון "אובייקטיבי" מפני שעיתון זה נחשב בעיני דוידי לסדין אדום.
חוקר: "פרט על הפניות של עופר שמעוני אליך כדי לצמצם את כמות פרסומי העירייה בעיתון 'אובייקטיבי'".
סופר: "יכול להיות שעופר שמעוני פנה אלי כדי לצמצם את הפרסום ב'אובייקטיבי'. אני השתדלתי לשמור על שפיות בהתנהלות העירייה למרות כל הלחצים מכל הכיוונים. כדי לייצר שקיפות בנושא הפרסומים יזמתי פנייה לאגף הרכש לדוברות במטרה לייצר מכרז לניהול פרסום בעיתונות. המרכז מתנהל בימים אלה".
חוקר: "מדוע עופר מבקש ממך לצמצם פרסומים ב'אובייקטיבי'?"
סופר: "יכול להיות שדוידי ביקש ממנו".
חוקר: "אני מציג לך תכתובת ווטסאפ בין עופר שמעוני למשה פונטה בתאריך 21.8.2015, יום שישי. עופר כותב לפונטה: 'המשוגע 3!!!! זו הודעה שקיבלתי עכשיו, אחי'. פונטה עונה: 'כוסססס ראב ראבו ערס בן שרמוטה. אני אזיין את השמן. הזדמנות אחרונה אני נותן לו'".
חוקר: "אני אומר לך ש'המשוגע' הוא שמעון בן חיים. מדוע פונטה רותח עליך ומקלל אותך בהקשר של שמעון בן חיים?".
סופר: "עופר לחץ לצמצם פרסומים אצל שמעון בן חיים ואני לא התקפלתי ולא נעניתי אז עופר ופונטה לא מרוצים. אני לא יודע למה פונטה מעורב בנושא הזה".
חוקר: "פונטה כותב לעופר עליך: 'הזדמנות אחרונה אני נותן לו'. הסבר"
סופר: "אין לי מושג. אנשים קצת ירדו מהפסים".
החוקר מבקש מסופר לספר לו על פניות של פונטה בכל הנוגע לפרסום ב"אובייקטיבי". סופר עונה שלא זכור לו ואז החוקר מציג לו תכתובת ווטסאפ עם פונטה מתאריך 21.8.2015, ושואל: "פונטה כותב לך: 'עד מתי רשעים יעלוזו?? קיבל המשוגע 3. 3!!!!'. ואתה עונה: 'יטופל. לא יקרה למשוגעים יותר'. הסבר את ההתכתבות. כיצד טיפלת בעניין?".
סופר: "אני הרגעתי את פונטה ואמרתי לו שאני אטפל בזה. בפועל, באותה תקופה, לא צמצמתי את הפרסומים ב'אובייקטיבי'. רק בדצמבר 2015 החלטתי לצמצם את הפרסומים ב'אובייקטיבי' בלי קשר לפניות של עופר ושל פונטה אלא משיקולי תקציב ותפוצה".
איתמר שמעוני ושמעון בן חיים. צילום: דוד לוי
תגובות: "מנכ"ל העירייה שם את הפרשיה הזו מאחוריו"
ממנכ"ל העירייה חיים סופר נמסר בתגובה: "זהו השבוע השלישי שאתם נותנים פומבי לסדרת כתבות שכל מטרתן לפגוע בנושאי משרה ברשות ולהכפיש את שמם. הדברים המתפרסמים, הכוללים הדלפות חמורות מחדרי החקירות, פוגעים פגיעה קשה בזכויות יסוד של חשודים, נחקרים ומוסרי עדות בפרשה, וראוי היה שתפעלו באחריות ושיקול דעת כלפיהם. מנכ"ל העירייה שיתף פעולה באופן מלא עם חוקרי המשטרה בכל שלבי החקירה, נתן תשובות מפורטות, ובסיומה של החקירה הוחלט במשטרה ובפרקליטות כי אין מקום להעמידו לדין, וההחלטה מדברת בעד עצמה. מנכ"ל העירייה שם את הפרשיה הזו מאחוריו ומקדיש כיום את כל זמנו ומרצו ליישום חזון ראש העיר, אישור תוכנית העבודה לשנת 2017 ואישור תקציב העירייה לשנה הקרובה, לטובת ורווחת תושבי אשקלון".
עורכי הדין ששי גז והילי גז, פרקליטיו של שמעוני מסרו בתגובה: "מדובר בכתבה נוספת מתוך סדרת כתבות המטעות את הציבור, הואיל והן מתייחסות לנושאים שנבדקו, נשללו ואינם מצויים בכתב החשדות. יריביו הפוליטיים של איתמר שמעוני שמו להם למטרה להפיל ראש עיר מכהן בכל מחיר, כולל השמצות באמצעי התקשורת. העיתוי של הכתבות, בזמן ההמתנה לקבלת החלטה אם יוגש כתב אישום, מעיד על מטרתן בבירור. אנו משוכנעים כי האמת תצא לאור וייווכח כי איתמר הוא ראש עיר ראוי, שפעל כדין וימשיך להוביל ולקדם את העיר אשקלון".
עורכי הדין רובי גלבוע ולימור רוט חזן, המייצגים את עופר שמעוני, מסרו בתגובה: "מוכחש כי עופר פעל בעניין העיתון בשליחותו של מאן דהו. עופר הוא אדם פרטי והוא אינו פועל בשליחות של איש, אלא פועל ככל שנראה לו לנכון לעצמו".
שמעון בן חיים, בעליו של עיתון "אובייקטיבי", מסר בתגובה כי אינו מכיר את הדברים וסירב להתייחס לנאמר בכתבה.
עו"ד עמיר ג'ורג'י, המייצג את משה פונטה, מסר בתגובה: "אנחנו לא מעוניינים להתייחס בשלב זה לכתב החשדות מאחר ומדובר בכתב חשדות. לכשיוגש כתב האישום, אם יוגש, נתייחס למקורות הכספיים ונמסור גרסה בבית המשפט".
עו"ד עמית חדד ממשרד יעקב ווינרוט ושות', המייצג את יואל דוידי, מסר כי אין הוא רואה מקום להגיב.
