מצלמות האבטחה מצאו להן מקום נכבד בשלל אמצעי המיגון שמציעות חברות המיגון והאבטחה בעשור האחרון. כמעט כל בית קרקע שנבנה מצויד גם במצלמות במעגל סגור המתעדות את המתרחש בסביבת הבית. אלא שלפעמים נוכחותן של המצלמות מצליחה דווקא לעורר סכסוכים ומחלוקות שהופכים את המגורים בוילה החדשה ללא כל כך נעימים.
בית משפט השלום באשקלון נדרש לאחרונה להכריע בסכסוך שכנים המתגוררים באחד מרחובותיה היוקרתיים של אשקלון, סכסוך הנסוב על מצלמות האבטחה שהתקין שכנם. לטענתם: השכן מצלם את שטח ביתם ובכך פוגע בפרטיותם.
השכן שבנה בית חדש התקין בו שלוש מצלמות אבטחה. 2 על קיר ביתו ועוד אחת על החומה המפרידה בין שתי החצרות. אלא שלטענת השכנים שתי המצלמות שעל הקיר מצלמות אמנם את חצרו, אך מכסות באופן ודאי גם חלקים נכבדים מביתם ומחצרם ובכך פוגעת בפרטיותם. עוד טענו כי המצלמה השלישית, זו שעל החומה, מכוונת לשביל הכניסה לשני הבתים ומתעדת את כל מי שנכנס לביתם. בנו של השכן התוודע אליהם וניסה להרגיע אותם בכך שאין להם כל מטרה לתצפת עליהם ושיסירו דאגה מליבם.
השכנים עמדו בשלהם והדיונים בבית המשפט החלו. השכן טען שמטרת המצלמות הן לצורך אבטחה והגנה על שלוות חייו וקניינו. בתחילה הציע שבאמצעים טכנולוגיים ישחיר את האזור בו נראה שטח ביתם ואף עשה זאת. בהמשך טענו השכנים כי הפתרון אינו מספק אותם, היות וביטול ההשחרה יכול להתבצע בנקל וכי השכן יוכל, מתי שיחפוץ, לבטל את ההשחרה ולתצפת על ביתם מבלי שהם מודעים לכך כלל. בית המשפט ניסה למצוא פתרון מהיר והציע לחבר אותם למצלמות האבטחה, כך שיוכלו בכל רגע נתון להתחבר למערכת ולראות מה מצולם ומה מושחר. השכנים התנגדו אף לזאת.
בהמשך החליט השכן, ובצעד זה אף הוכיח שבאמת אין לו שום עניין בצילום ביתם של שכניו, לשים כיסויים חלקיי על המצלמות. כיסויים אלה חסמו את זווית הצילום שלכיוון בית השכנים והללו אף יכולים בכל רגע לראות שהם עדיין קיימים וחוסמים את הצילום. גם זה לא השביע את רצונם והם התעקשו ודרשו מבית המשפט להורות לשכן להסיר לאלתר את המצלמות שכן אינם רוצים להיות תלויים ברצונו, ביום מן הימים, להסיר את הכיסויים ואז יצטרכו שוב להגיע לדיונים בבית המשפט.
בתחילת השנה אף ארעה פריצה לביתם של השכנים והללו ניגשו אל השכן וביקשו ממנו לקבל את צילומי המצלמות כדי לנסות אתר את זהותם. למרות הסכסוך המשפטי שעדיין התנהל נאות השכן למסור להם את הצילומים, אך בשל הכיסויים שהתקין לא היה ניתן לראות ממש את הפריצה אלא רק באופן חלקי.
השופטת סבין כהן נדרשה להכריע בסוגיה, שכן שני הצדדים הציגו טיעונים חזקים לצדקת דרכם. "הנני סבורה, כי שעה שמדובר בפעולה החשופה לעיני התובעים ושעה שהתובעים יכולים בכל רגע נתון לבחון את המצלמה, כשברקע עומדת קביעתי, כי לנתבע אין כל אינטרס לצלם את התובעים ולא לשם כך הותקנו המצלמות, הרי שניתן להסתפק בכיסוי החיצוני של המצלמות, אשר מבטיח אי פגיעה בתובעים".
התביעה נדחה, יחד עם התביעה הכספית שאותה אגב דרשו התובעים. השופטת כהן חייבה את השכנים לשלם לשכן 3,000 שקלים הוצאות. העקשנות במקרה הזה לא משתלמת.