בית המשפט המחוזי בלוד קיבל השבוע (ב’) את ערעור המדינה וקבע כי עונשו של ירון ברכה לא יקוצר. “בשלב הזה כבר לא שמעתי כלום, לא את ההסבר של השופט ולא את קולות הרקע, כי פרצתי בבכי גדול”, אומרת חנית יונה, בתו של דוד יונה, שנהרג בתאונה הקטלנית.
בכך למעשה ביטל בית המשפט את החלטת ועדת השחרורים מחודש יוני האחרון, שקבעה כי יש לשחרר את ברכה, שריצה עד כה תשע שנות מאסר מתוך ה-16 שנגזרו עליו. הנימוק להחלטה היה: “ברכה עשה כברת דרך טיפולית והוכיח שהוא ראוי לשחרור”. הפרקליטות ביקשה צו עיכוב ביצוע עד להגשת הערעור, שהתקבל כאמור השבוע.
יונה. פרצה בבכי. צילום: אורי קריספין.
באותו עניין
“הגעתי לדיון עם אפס ציפיות, אפילו עם ידיעה ברורה שהולכים לשחרר אותו”, אומרת חנית. “חשבתי שכבר הבנתי איך דברים עובדים, והפתיעו אותי לטובה, אין לי אפילו מילים לתאר את ההתרגשות והשמחה שאחזו בי, יש צדק. גם אם אני שמה בצד את הכעס האישי שלי, מדובר בבן אדם שמסוכן לציבור. הוא לא הביע חרטה על המעשה ועל כך שעלה על ההגה שיכור ומסומם, הוא גם ניסה להפיל את זה על אחיו שנהרג בתאונה. לא מגיע לו להשתחרר מוקדם כי זאת לא הייתה חרטה אמיתית, אלא רק לשם השחרור”.
ירון ברכה בבית המשפט. צילום: תומר אפלבאום
מאז החל ההליך המשפטי של ברכה לא פספסה חנית אף לא דיון אחד, היה לה חשוב להיות שם כדי שיראו את פניה ואת כאב המשפחה. “הגעתי כדי שיראו את הפנים שלי ויסתכלו לכאב בעיניים, גם הוא וגם השופטים. באופן אבסורדי, לנו כנפגעי עבירה אין שום הזדמנות לעלות על דוכן העדים ולספר את הצד שלנו, החוק לא מאפשר לנו. הדבר היחיד שיכולנו לעשות הוא לשלוח מכתב לוועדת הערעורים, וזה מה שעשינו. דבר נוסף שמקומם אותי הוא העובדה שהוא משתקם, עובר תהליך, אבל איפה השיקום שלנו, המשפחות שנפגעו. והחיים שלהם כבר לא חזרו להיות אותו דבר מאז התאונה? מה גם שמי שהרג את אבא שלי משוקם מהכספים שלי, כמשלמת מסים”. לדברי חנית, תהיה לברכה אופציה להגיש בקשה נוספת בעוד כשנה, והיא עצמה כבר מוכנה למאבק הבא.
זירת התאונה. צילום: מוטי קמחי
כזכור, התאונה הקטלנית אירעה בחודש מרץ 2007, סמוך לשעה 1:30 בלילה. ברכה חזר עם אחיו התאום מאירוע משפחתי ונהג ברכב כשהוא נתון בהשפעת סמים ואלכוהול. באותה עת חזרו לביתם שבאשקלון חמישה עובדי אגד תעבורה, שסיימו משמרת. ברכה חצה את צומת גינתון ברמזור אדום ובמהירות של 171 קמ”ש והתנגש בעוצמה ברכבם. במקום התאונה נקבע מותם של החמישה, משה בן גיגי (בן 44 מאשקלון), אהרון בנישו (בן 55 מאשקלון), דוד יונה (בן 51 מאשקלון), מיכאל קשפור (בן 28 מאשקלון) ויצחק כהן (בן 42 מאשדוד). בתאונה נהרג גם אחיו של ברכה אייל. בתום הליך משפטי הוא הורשע בנהיגה בפזיזות, ובחודש ספטמבר 2008 נגזר עליו עונש של 16 שנות מאסר.
