סדר היום של איגור לוין, סובב סיבוב פעילות רפואית. על השולחן באמצע הבית מונח שעון שמצלצל בכל שעה כדי להזכיר לו לטפטף טיפות עיניים, “הטיפות האלה 18 פעמים ביום, אלה 6 פעמים ביום ואז אני יושב בכיסא הזה עם ראש למטה כדי לשחרר לחץ מהראש וככה החיים שלי”, מספר לוין ומצביע על כיסא רפואי ששאל מאגודת "נר דוד אבי".
עם ראש למטה במשך שעות. איגור לוין
הוא לא שוכח את התאריך 22 במרץ, אותו יום ארור שבו הוא הלך לקופת החולים המאוחדת שבמרכז הנפתי. לאחר שסיים את ענייניו במרפאה הוא יצא החוצה בדרכו לבית הכנסת שבו הוא מתנדב בתור גבאי, “אני הייתי צריך לעשות זריקה ולא היה רופא ואני הלכתי הביתה. בדרך הולך בן אדם קטנצ’יק, כהה עור וכשהוא עבר לידי הוא עשה לי טפו בפנים. אני הייתי עם מסכה כי כבר התחילה קורונה. הייתי עם המקלות שלי ואני סובבתי את הראש, הסתכלתי איפה הוא ואז הוא נתן לי מכה אגרוף בראש ואני נפלתי. המקלות נפלו הוא לקח את המקלות, אני סובבתי את הראש ואז ראיתי אותו עומד מעליי עם המקל למעלה ונותן לי מכה בפנים בעין. בשנייה ראשונה חשבתי שיצא לי העין. היה הרבה דם. הוא זרק את המקל וברח, אני צעקתי ואז באה אישה והיא הזמינה אמבולנס ומשטרה”, משחזר לוין.
איגור לוין בחדר המיון לאחר התקיפה
לאחר המקרה עצרה המשטרה אזרח אריתראי שענה לתיאור שנתן לוין, אך הוא שוחרר לאחר שהתברר כי אין לו קשר למקרה. חקירה של המשטרה הצליחה לדלות מספר צילומי אבטחה בהם נראה התוקף כשהוא מגיע לזירה ונמלט ממנה, אך במשטרה משום מה לא נענים לפניות של “כאן דרום” ומסרבים לשחרר לפרסום את התיעוד שעשוי להביא למעצרו של התוקף.
השביל בו הותקף לוין וכתמי הדם שלו על הרצפה
“דיברו בהתחלה שתפסו אותו ושאני קיבלתי מכה קלה, ובסוף שחררו אותו כי זה לא הוא ואני נשארתי בלי עין ועברתי שלושה ניתוחים ומחרתיים ניתוח רביעי”, מספר לוין, “אני כל הזמן חושב על זה, אני עד עכשיו בסטרס. עין אחת כבר אין ואני מרגיש שגם בעין השנייה הראיה יורדת. ביום הראשון שאני הייתי בבית חולים, אני קראתי בטלפון בלי משקפיים ועכשיו אני בקושי יכול עם משקפיים. ביטוח לאומי לא נותן לי שום דבר. אני נכה 100% ואני מקבל שירותים מיוחדים, אבל מינימום. שלחתי בקשה לביטוח לאומי בשביל שיתנו לי יותר שירותים מיוחדים אבל אמרו לי שלא”.
באמצע הדברים השעון מצלצל כי עברה שעה ואיגור שוב מטפטף טיפות לעין ומסובב בחזרה את השעון לאחור. “ככה אני חי”, הוא אומר.
איגור לוין
מחלות רבות עבר לוין בחייו, “היו לי חמישה גידולים, שלושה מהם סרטניים, היה לי אחד בראש”, הוא מספר ומצביע על צלקת של ניתוח בקרקפת, “עברתי ניתוחים בידיים וברגליים. כל המחלות וכל מה שעברתי אני נשארתי אופטימי. אני כל הזמן הייתי אופטימי אבל עכשיו איבדתי את האופטימיות. כי האירוע הזה לא היה בגללי. זה סתם קרה. אני עד עכשיו צחקתי מהמחלות שלי, עכשיו זה משהו אחר אני כבר לא יכול לצחוק מזה. זה לא שקרה משהו במלחמה או בתאונה, זה קרה סתם. ממש סתם בלי סיבה”.
סדר היום שלו כאמור כולל פעולות רפואיות ואת ההפסקות הוא מנצל כדי לצאת מהבית ולעשות מעט ספורט וכמובן ללכת לבית הכנסת של יוצאי רוסיה שבו הוא מתנדב. לפני הקורונה הוא היה מתנדב גם בבית החולים ברזילי אבל מאז התפרצות הקורונה הוא לא יכול ללכת להתנדב כי הוא בקבוצת סיכון.
איגור לוין
אתה מפחד?
בטח יש פחד. במקום איפה שזה קרה אני הולך שם בדרך לקופת החולים ואני כל הזמן פוחד, באמת אני פוחד. אני מסתכל אחורה וקדימה”.
מהמשטרה נמסר בתגובה כי הנושא נמצא עדיין בחקירה.
