במהלך הדיונים במשפטו של ראש עיריית אשקלון לשעבר, איתמר שמעוני, תהתה השופטת לימור מרגולין-יחידי שוב ושוב מתי יופיע באולם שלה, מנכ"ל העירייה לשעבר, חיים סופר ואחד האנשים הקרובים לשמעוני. בכתב האישום מופיע שמו שוב ושוב, עדים שעלו להעיד הזכירו לא מעט את שמו אך למרבה ההפתעה הוא נעדר מרשימת עדי התביעה.
באחד הדיונים שבו שוב שאלה השופטת את התביעה על אודות סופר, הסבירו בפרקליטות כי הם מעדיפים שההגנה תביא אותו וזאת על מנת שהם יוכלו לחקור אותו בחקירה נגדית. בצוות ההגנה של שמעוני טענו כי הם לא מתכוונים לזמן אותו גם אם הם הוא אמור לספק להם הסבר למקור של 190 אלף ש"ח.
בעת שסיכמה את החלק הכללי של הכרעת הדין כתבה השופטת לימור מרגולין-יחידי כי מן הראוי לעמוד על מעמדו של סופר, העד ששני הצדדים בחרו לא להביא לבית המשפט.
היא מציינת כי השלישייה איתמר שמעוני, עופר שמעוני ומשה פונטה היו בקשר הדוק גם עם סופר, שהיה פעיל במערכות הבחירות של שמעוני. שמעוני, כך ציינה השופטת, בחר בסופר כמנכ"ל העירייה, משרת האמון הקרובה ביותר בעיר. "בין סופר לשלושה התקיימה מערכת שיחות שוטפת, ואף הוא היה שותף לכינויים ולדיבור המרומז", נכתב בהכרעת הדין, "אעיר שכתב האישום מייחס לסופר תפקיד במעשים הפליליים ומעורבות במתן התמורה מצד שמעוני, ביחד עם עופר ופונטה. בנוסף, במהלך שמיעת הראיות נזכר שמו של סופר על ידי עדים רבים כגורם פעיל, בעל חשיבות שהיה מעורב בהתרחשויות רבות, והוצגו ראיות שסופר הוא צד להן ומעורבותו ניכרה לעין. סופר, שנחקר כחשוד והיה עצור, לא העיד, גרסתו לא נשמעה, והוא לא התייחס לכל מה שתואר בהקשרו".
הפרקליטות, כזכור, לא האשימה את סופר בדבר ובחרה לא לרשום אותו ברשימת עדי התביעה וממילא לא להביא אותו לעדות. גם לאחר שתיק החקירה בעניינו נסגר זה מכבר. "כידוע, צד שנמנע מהעדות עד שאמור להיות רלבנטי לטענותיו מסתכן בהשלכות הראייתיות של התנהלות זו. בכל הנוגע לטענות המאשימה ביחס למעורבות סופר בפעילות העבריינית כפי שהן באות ליד ביטוי בכתב האישום, עובדת אי זימונו של סופר על ידי המאשימה פועלת לחובתה, ולא ניתן לעשות שימוש לתוכן בראיות שמקורן בסופר. בנוסף, בהיעדרו של סופר קיים קושי ממשי מובנה להבחין ולבודד בין תקשורת ופעולות של סופר מול השלושה ומול אחרים שנעשתה בכשירותו כמנכ"ל העירייה, לבין תקשורת ופעילות שנעשתה בכשירותו כמקורב לשמעוני, לבין פעילות שלו, ככל שהייתה כזו, כמי שנטל חלק כטענתה של המאשימה בהתנהלות העבריינית בהיבטי התמורה הנטענת. בהקשר זה אני לוקחת בחשבון את העובדה שתפקיד של מנכ"ל נגזר לא מעט מאישיותו של המנכ"ל, וסופר תואר בין היתר על ידי תומר גלאם, הילה רווח, אריק ברששת ודוד ירון כמנכ"ל דומיננטי ביותר, מעורב לפרטי פרטים ויורד לרזולוציות".
השופטת ציינה עוד בעניינו של סופר: "בהקשרם של האישומים הקונקרטיים נשמעו עדויות בדבר התערבות חריגה, יוצאת דופן, לא מקובלת של סופר בהקשרים שונים, והתנהלות זו היא בהחלט רלבנטית בהקשר של האישומים שלפניי בהיבטי התמורה, כאמור. עם זאת, בהיעדרו של סופר, ומשלא ניתנה לו האפשרות להסביר את התנהלותו ולהתייחס לטענה שהיא חריגה, והכול משום שלא זומן כעד מטעם התביעה. לא אקבע בעניינו ממצאים על סמך עדויות עובדי העירייה".
בהכרעת הדין זקפה השופטת את עניין אי הבאתו של סופר גם לחובת צוות ההגנה, והדבר תרם בין היתר להרשעתו של משה פונטה בהפרת אמונים בסכום של כ-400 אלף שקלים. פונטה, כזכור, אמר שקיבל סכום של כ-200 אלף שקלים ממנכ"ל העירייה לשעבר ואף ערך עמו הסכם הלוואה.
"עדותו של סופר בהקשר זה היא הכרחית כדי שניתן יהיה להכריע אם יש ממש בטענת ההגנה, כשבהקשר זה יש חשיבות להתרשם מאמינות תיאורו של סופר את ההתרחשות, אם היה מעיד ומספר את מה שמייחס לו פונטה, ולבחון את מידת ההתאמה לתיאורו הכבוש של פונטה, להבין מנין היו לו הכספים, עבור מי התבקשו הכספים ולאיזו תכלית, מה הבין וכיצד כמנכ"ל העירייה נתן את הכסף. בהקשר זה יש מקום לברר גם את דברי שמעוני שהוא נתן הנחיה קונקרטית לא לקחת כספים מעובדי עירייה ומסופר. לא רק שסופר לא העיד, והטענה נותרה סתמית לחלוטין ולא מעוררת אמון בנסיבות אלה, אלא שגם לא הוצגו ראיות חיצוניות קבילות אחרות שיש להן משקל והן מעוררות אמון ותומכות בעדות פונטה", נכתב.
בסיכום הדברים כתבה השופטת: "לא הונחה תשתית המבססת ספק סביר בדבר טענת קבלת 190 אלף שקלים מסופר. מסקנה זו פוטרת אותי מהצורך להידרש למשמעות של העמדת כספים מצד מנכ"ל עירייה לראש העיר".
סופר אגב, מכהן כיום כמנכ"ל עיריית קרית אונו.