בשבועיים האחרונים הגישה פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) את סיכומי משפטו של ראש העירייה לשעבר איתמר שמעוני וארבעת הנאשמים הנוספים. את הסיכומים, שאורכם 374 עמודים, כתבו במשך החודשים האחרונים התובעות שניהלו את המשפט: עו"ד הילה גבאי ועו"ד קרן צבירן.
כבר בפתח הדברים, עוד לפני שהחל הפירוט המלא של כל הקשרים והאישומים, נכתבו ההסברים מדוע בתיק זה, כמו בתיקי שוחד אחרים, אין ראיה פורנזית וחד משמעית הקושרת את הנאשמים למעשי השוחד. התובעות מציגות את התיק הזה ומתארות אותו כפאזל של אלפי חלקים שרק חיבור בין כל חלקיו יוצר את תמונת השוחד המלאה, שבה יש נותן, יש מקבל, יש שוחד ויש תמורה.
"עבירות השוחד מתבצעות במחשכים"
"הליך זה עניינו פרשת שחיתות במרכזה ראש עיריית אשקלון. תיק זה מהווה עוד פרק חשוב במלחמה בתרבות השחיתות הציבורית. כתב האישום מספר כיצד ניצל איתמר את מעמדו לרעה, על מנת לבצע עבירות חמורות של לקיחת כספי שוחד, אשר ששימשו, בין היתר, לצורך חילוצו מהסתבכות אישית אליה נקלע.
התובעות בתיק: עורכות הדין קרן צבירן והילה גבאי
"טבען של עבירות השוחד כי הן מתבצעות במחשכים, באין רואה, ולהן מספר מצומצם של שותפי סוד למעשים הפליליים. לכל אותם שותפי הסוד אין אינטרס לחשוף את העשייה הפלילית המושחתת, והם יעדיפו להחריש ולהשתיק מעשיהם לעולם.
"נדירים המקרים בהם נפתח צוהר להבנת הקשרים המושחתים, האינטרסים וסכומי הכסף העוברים מיד ליד לצורך השפעה על עובדי הציבור. המסכת הראייתית המורכבת והמשמעותית שהוצגה בתיק זה המושתת על עדי תביעה, האזנות סתר, הסכמי הלוואות מזויפים, נציגי יחידת העיקוב, עד מדינה, עדויות נאשמים, מסמכים וראיות חפציות, מתכנסים כולם יחד כפסיפס שצירופו מציג תמונה פלילית שלמה".
העוקבת שעקבה אחרי איתמר יוצאת בהסוואה מבית המשפט. צילום: עזריאל משה
מצוטט שם משפט מתוך פסק דין של בית משפט העליון שהרשיע בכירים בבזק ובאל על בקבלת שוחד: "היעדר ראיה ישירה למתן וקבלת שוחד אינה מצב נדיר בעבירות מסוג זה… נקבע כי אין מניעה שבעבירות שוחד יורשע נאשם בהתבסס על ראיות נסיבתיות".
הן כותבות כי זו תהיה טעות מצד בית המשפט שלא לבחון את התמונה הכוללת של הדברים וכי מארג הראיות בתיק הזה "מוכיח מעבר לכל ספק סביר את טענות המאשימה בכתב האישום ולפיהן הנאשמים ביצעו עבירות חמורות של שחיתות שלטונית", נכתב.
"פתאום אני נמצא בתהום"
הנושא הראשון שאליו מתייחסת התובעות הוא המודעות של הנאשמים איתמר שמעוני, אחיו עופר, יד ימינו משה פונטה והיזם יואל דוידי לכך שמתנהלת נגדם חקירה סמויה. הדבר בא להסביר מדוע האזנות הסתר של המשטרה והחקירה הסמויה לא הביאה את "ראיית הזהב".
איתמר שמעוני בהארכת מעצרו
"אפשרות ממשית זו לקיומה של חקירה, היא שהביאה את הנאשמים לנקוט בהתנהלות זהירה, שבאה לידי ביטוי בהימנעות מלשוחח בנושאים מסוימים טלפונית, או בשיח זהיר ומרומז, בשימוש בקודים, ובהיערכות לחקירה אפשרית, אשר הגיעה לשיאה בימים שקדמו למעצר, נראה שבשל התגברות השיח הציבורי על פרוץ החקירה". ימים בודדים לפני פרוץ החקירה הגלויה הגיע פונטה לביתו של עופר, והשניים נפגשו מתחת לביתו. עופר תיאר, "ממש היתה שמועה כבר וזה שאיתמר ייעצר" ושיחה זו עסקה בחקירה הקרבה. בשיחה זו התכוננו לאפשרות שתיערך חקירה. עופר מסר בחקירתו במשטרה כי פונטה הציע לו דברים לעשות במקרה של חקירה", נכתב.
בהמשך מתייחסת הפרקליטות להתנהלות בחקירות ומבהירה כי בניגוד לטענות שעלו במשפט, החקירות התנהלו בהגינות ובכבוד. יחד עם זאת, נכתב כי התלונות שלהם מאפיינות נחקרים שמגיעים לראשונה לתא מעצר, "כפי שגם בא לידי ביטוי בדבריו של איתמר: 'אני יושב ואני חושש, אני מבוהל, אני פוחד. עד לפני דקה הייתי מלך העולם, פתאום אני נמצא בתהום, אני מסתובב עם אזיקים ברגליים, אני מסתובב משלוש בבוקר, כל מה שתיארתי פה, אני יושב בחקירה ומה שלא חייתי בטוח במאה אחוז, אז לא אמרתי, פחדתי'. מצבם של הנאשמים מובן. ידוע לכל, שהסיטואציה בה מצוי נחקר הינה סיטואציה מלחיצה, במיוחד מקום בו מדובר בבעל מעמד ציבורי רם אשר מוטחות בו אשמות חמורות והוא נקלע לראשונה בחייו למעמד שכזה", נכתב.
"איתמר נחקר מתוחכם ואסרטיבי"
בנוגע לאיתמר שמעוני נכתב כי הוא נחקר במשך 13 חקירות, מהן שמונה בעת מעצרו והיתר לאחר ששוחרר, אחת מהן חקירת מס הכנסה. כמו כן, נכתב כי איתמר הוא "נחקר מתוחכם ואסרטיבי, שהיה דרוך, מרוכז ובשליטה החל מחקירתו הראשונה ולאורך כל חקירותיו; הוא קרא בתשומת לב ותיקן טעויות מהותיות וטעויות סופר; ביקש לראות חומרים ובדק מה יודעת החוקרת בטרם השיב לשאלות; התעקש עם החוקרת ואפילו התעמת איתה ביחס לטענות כלפיו", נכתב.
יואל דוידי, עופר שמעוני, משה פונטה, איתמר שמעוני. הארכת מעצר
בהתייחס לאופי תשובותיו בחקירה, כתבה הפרקליטות, "ניתן להבחין כי איתמר בחר מתי להרחיב, מתי לקצר ובעיקר – מתי להשיב כי הוא אינו זוכר. נושא היעדר הזיכרון בולט בחקירותיו, התשובה ‘לא זוכר’ מופיעה בהן מאות רבות של פעמים, גם במקומות בהם אין זה מתקבל על הדעת כי באמת איננו זוכר. ברור כי מדובר בעניין מגמתי, בניסיון לחמוק מנושאים בהם העדיף שלא למסור גרסה… כך למשל, איתמר לא זכר מה כתוב בהסכם, כמה שילם למתלוננות או מה הסכום שהביא מעצמו לתשלום ההסכמים; האם ישב עם פונטה ושמע ממנו ממי נאספו הכספים, כמה והאם התייעץ איתו למי עוד אפשר לפנות לגייס כספים", נכתב.
עניין נוסף שעלה בחקירותיו של איתמר, ושהפרקליטות סבורה כי יש לתת לו משקל, "הוא סירובו העקבי לפגוש בפונטה ולבקש ממנו למסור לחוקרים את המידע על מקור הכספים במסגרת חקירתית. גרסתו של איתמר בחקירה הייתה כי המידע המלא בנוגע לגיוס הכספים נמצא אצל פונטה וכי הוא האמין בביטחון מוחלט שהם גויסו באופן חוקי, כך שאין לו התנגדות כי פונטה ימסור את המידע… משניתנה לאיתמר הזדמנות לעמוד מאחורי דבריו, להיכנס ולומר בעצמו לפונטה לחשוף את המידע, באופן שיעיד כי הוא אכן אינו חושש מחשיפתו כפי שהוא טען, הוא סירב וטען כי בעצת עורך דינו הוא מבקש שלא לקיים מפגש כדי שלא לפגוע בזכות השתיקה של פונטה", נכתב.
"שמר על זכות השתיקה". משה פונטה
הפרקליטות טוענת כי מדובר בתירוץ והסיבה האמיתית לסירובו של איתמר לפגוש את פונטה בחקירה היא כי "הוא העדיף שפונטה ישמור על זכות השתיקה בכל הנוגע לגיוס הכספים".
"איתמר שיקר לחוקרים לאורך כל חקירותיו"
נושא נוסף שלטענת הפרקליטות עולה מחקירותיו של איתמר במשטרה הוא ש"חקירתו של איתמר במשטרה רצופה שקרים ואי דיוקים אשר נועדו לשרת את גרסתו בנקודות בעייתיות שעלו בחקירותיו. דוגמה לכך ניתן למצוא בדבריו בעניין הכספים שקיבל למימון ההסכמים מעד התביעה דני עמנואל: בחקירתו הראשונה טען איתמר כי אינו יודע על כסף שזה מסר לטובת הסכמי השתיקה, לאחר שהוצגו לו ראיות בנושא, תיקן ואמר כי הוא זוכר שהדבר נאמר והנושא עלה, ‘זה היה באופק’, אבל הוא לא ידע בוודאות, ולבסוף, בחקירתו הראשית בבית המשפט מסר כי ידע בזמן אמת מדני עמנואל שנתן כספים למימון ההסכמים, רק לא ידע מה הסכום. איתמר שיקר לחוקרים לאורך כל חקירותיו, זאת תוך שטען בפניהם כי הגיע למשטרה על מנת לומר רק אמת, לשתף בכל הפרטים, וכי הוא אינו מסתיר דבר", נכתב.
"שייתן לי ללכת בשקט". רווח ושמעוני
בהתייחסם לאיתמר כראש עירייה נכתב כי מדובר באדם "דומיננטי, ריכוזי, מצוי בפרטים הקטנים, מעורב בנעשה ברזולוציות גבוהות, שולט ביד רמה בהתנהלות העירייה תחתיו… איתמר התנהל באופן כוחני מול הגורמים המקצועיים, לא חשש להתערב בשיקול הדעת המקצועי שלהם ולהפעיל מרותו על מנת שאלו ישנו מעמדתם. כך כתבה הילה רווח, היועצת המשפטית של העירייה, למנכ"ל העירייה באוגוסט 2015 : 'חיים, זה קרה שוב, ראש העיר צעק עליי בישיבה ליד אנשים ואמר 'אני היועץ המשפטי אני מחליט'. אני מבקשת שיום ראשון שאנחנו אצלו בפגישת עבודה לשים לזה סוף באמת. אני לא מוכנה ולא רוצה להמשיך ככה. הוא לא מרוצה, שייתן לי ללכת בשקט'".
"לא ענה עניינית לשאלות". עופר שמעוני עם סנגורו עו"ד אשר אוחיון
עופר שמעוני נחקר אף הוא 13 פעמים, אך בפרקליטות טוענים, "למרות האווירה הטובה, שיתוף הפעולה של עופר היה מועט וחלקי ביותר. ניתן לומר כי מסיומו של יום החקירה השלישי, עופר ניסה להימנע ככל שניתן מהמשך חקירתו, וכתוצאה מכך לחוקרים לא התאפשר עוד לחקור אותו באופן מהותי ומעמיק… בשלוש חקירותיו הנוספות התייצב עופר וטען לשמירה על זכות השתיקה מאחר ומסר גרסה והשיב לכל השאלות. לא עזרו ניסיונות החוקרים להסביר לו כי לא כך הם פני הדברים וכי חקירתו קרטעה כמעט מתחילתה, עופר לא ענה עניינית לשאלות שהוצגו לו. אין מחלוקת כי עופר שיקר במשטרה. הוא הודה בכך בחקירתו הראשית, פירט את העניינים בהם לטענתו שיקר ומסר הסברים לשקרים אלו", נכתב.
"פונטה שמר על זכות השתיקה כדי לא לסבך עצמו"
יואל דוידי נחקר 10 פעמים. "עיון בחקירותיו מלמד על נאשם רגוע, ששמר על שליטה, יסודי, נאשם אשר הבין היטב כי לתשובותיו ולבחירת המילים בחקירה יש משמעות, ועל כן הקפיד לוודא כי האופן שבו נרשמו ונוסחו הדברים יהיה מקובל עליו… דוידי התייעץ בין החקירות עם עורכי דינו, ובנוסף, ביחס לשני נושאים ביקש באופן יזום לעצור את החקירה ולהתייעץ. גם דוידי התייצב על דוכן העדים וסיפר כיצד שיקר בחקירותיו. דוידי שיקר במשטרה בחלקים הנוגעים לליבת החשדות והאישומים, הוא הודה בכך בחקירתו הראשית ופירט את העניינים בהם לטענתו שיקר ואת הסיבות לכך… הנאשם בחר להתוודות על שקריו במשטרה רק בשלב החקירה הראשית בבית המשפט ולא בשום תחנה אחרת בדרך".
"רגוע ויסודי". יואל דוידי עם הסנגורית עו"ד נוית נגב
בנוגע למשה פונטה נכתב, "על אף יכולתו של פונטה לשפוך אור בחקירה על ההתנהלות הכספית ותשלומי השוחד, בחר פונטה לשמור על זכות השתיקה… אין ספק כי לו הייתה לפונטה הגנה של ממש, הוא היה מוסר אותה בזמן אמת ומאפשר למשטרה לבדוק טענותיו במהלך החקירה, כפי שביקש ממנו החוקר לעשות לא פעם אחת. מאחר ולפונטה לא הייתה הגנה שכזו, הוא בחר לשמור על זכות השתיקה כדי שלא לסבך עצמו".
85% מהעסקאות של עופר נעשו עם דוידי
בשלב הראשון מתייחסת הפרקליטות לאישום הראשון, ובו היחסים בין דוידי, עופר ואיתמר. "ממארג הראיות שהובא במשפט, ניתן ללמוד כי לאורך התקופה הרלוונטית, ישנה מערכת יחסים שוחדית בין דוידי, עופר ואיתמר… באותם ימים ממש בהם דוידי העביר כספים לעופר ואיתמר, דאג לסיקור תקשורתי חיובי כלפי איתמר בעיתון שבבעלותו ורכש אתר שנקט בקו ניצי כלפי איתמר ושינה את הסיקור התקשורתי בו. עופר ואיתמר פעלו לקידום האינטרסים של דוידי בעירייה, בין היתר, לאור בקשות ואף דרישות מצד דוידי. בנוסף, במקביל, איתמר פנה לדוידי לקידום ענייניו הפוליטיים וכן לשינוי סיקור תקשורתי בעיתון אשר בבעלותו", נכתב.
הפרקליטות אף הציגה את עבירות הכספים שלטענתה הן השוחד, ולפיהן בתוך חודשיים הועברו 200 אלף שקלים מדוידי לעופר ומציגים דוגמאות לסמיכות זמנים בין חלק מההעברות הכספים לקידום ענייניו של דוידי בעירייה. כך למשל, לאחר סדרה של העברות כספים, "ביום 17.11.14, לאחר שעברו 67 אלף שקלים מדוידי לעופר, איתמר קיים ישיבה בעניין פרויקט שוויצריה הקטנה (פרוייקט נדל"ן של דוידי בשדרות ירושלים) ובמהלכה הורה לגורמים המקצועיים להתקדם במו"מ עם דוידי, לדווח לו ולהביא את התוצרים לאישורו", נכתב.
"תקופת תור הזהב". עופר שמעוני ויואל דוידי בבית המשפט
ביחס למשרד התיווך שפתח עופר נטען בסיכומים כי לעופר לא היו הצלחות בעסקאות שאינן של דוידי וכך נכתב: "מלבד דוידי, למשרד התיווך כמעט ולא היו לקוחות אחרים ועופר לא הצליח להוציא לפועל עסקאות. לא ייתכן שמדובר במקריות, שעופר כשל בכל ניסיונותיו להוציא לפועל עסקאות מול לקוחות אחרים, בעוד שעם יואל דוידי הוא מצליח בצורה פנומנלית, באופן שכבר בסמוך לפתיחתו של משרד התיווך הגיעה תקופת ‘תור הזהב’, עסקאות נפלו לידיו, ממש כאילו המתינו רק לו, והוא זכה להשלים עסקאות אשר הניבו לו למעלה מ-200 אלף שקלים הכנסות… מתוך סך של 410,761 שקלים שהרוויח עופר מאוקטובר 2014 עד דצמבר 2015, כ-350 אלף שקלים, שהם 85% מההכנסות, הם מדוידי… סך הכול בתקופת הפעילות של המשרד ב-15 החודשים, מאוקטובר 2014 ועד דצמבר 2015 הרוויח עופר מעסקאות שביצע, שלא עבור דוידי, סך של כ-37 אלף שקלים בלבד", נכתב.
העסקה בוטלה והכסף לא הוחזר
באחד המקרים המובאים בסיכומים שילם דוידי לעופר 40 אלף שקלים על תיווך בעסקה של שכירות וזיכיון של קפה לנדוור במרינה ועוד 59 אלף שקלים על עסקה דומה עם פאב הפטריקס במרינה. אלא שאז התברר כי "עסקאות לנדוור ופטריקס בוטלו על ידי דוידי ולא יצאו לפועל, אולם כספי העמלה לא הושבו", וכי הסיבה לכך שעופר לא החזיר את הכספים היא "כי מדובר למעשה בכספי שוחד שנתן דוידי לעופר, ועל כן אין מקום להתחשבן בגינם או להשיבם", נכתב.
העסקאות בוטלו. מרינה מול. קרדיט: אבישי פינקלשטיין
במקרה אחר הועבר סכום של 150 אלף שקלים מיואל דוידי לעופר שמעוני ונטען כי הוא ניתן כמקדמה להסכם שיווק שבו עופר שמעוני ודרור אלמלם ישווקו פרויקט באזור התעשייה הנקרא "יעדים". אלא שהפרקליטות העלתה כמה תהיות בנושא, כמו זה שההסכם נקבע עוד לפני שאלמלם אישר כי יסכים להשתלב בשיווק. כמו כן נכתב כי "במועד העברת הכספים פרויקט 'יעדים' היה בשלב מקדמי באופן שדוידי רק החל להתארגן לביצוע הפרויקט. באותו השלב, לא רק שעוד לא הוגשו תכניות לאישור העירייה, אלא שתכניות כאלה עוד לא היו קיימות".
תוכניות אין, כסף יש. פרויקט "יעדים"
ההסכם לדברי הפרקליטות נחתם לאחר ה-9.11.15 "חרף המועד בו נערך ונחתם, ההסכם נושא תאריך 14.5.15, באופן הנחזה להיות מסמך שנערך ונחתם במועד זה… ההסכם הוא ראיה מרכזית בתצריף הראיות בכל הנוגע למסקנות המאשימה בעניין הכספים ששולמו לפי הטענה כמקדמה בגין עסקת 'יעדים'. השאלות למה ההסכם נחתם במועד שבו נחתם, למה נוסח באופן שבו נוסח, ולמה נחזה להיות בתאריך 14.5.15, בצירוף גרסאות הנאשמים בעניין, מבססים מסקנה כי דוידי ועופר יצרו את המסמך על מנת לחזק את הכסות החוקית להעברת 150 אלף שקלים כספי השוחד, אשר הוסתר באמצעות מנגנון הפעילות העסקית… מדובר בהסכם חריג הן בשל העובדה כי הוא ההסכם היחיד שנערך בין דוידי לעופר… ההסכם נועד לספק מעין 'אליבי' לכספים שהעביר דוידי לעופר כמקדמה על שיווק פרויקט 'יעדים' לכאורה, וכי דוידי ועופר יצרו אותו על מנת לחזק את הכסות החוקית להעברת 150 אלף שקלים, כספי השוחד אשר הוסתרו באמצעות מנגנון הפעילות העסקית של דוידי ועופר. ההסכם נעשה חודשיים, לכל היותר, לפני תחילת החקירה הגלויה, לאחר שגברו השמועות בעיר אודות חקירה צפויה ובכך יש לחזק מסקנה כי הוא נערך לקראת חקירה אפשרית", נכתב.
תגובות: "מי שנזקק ל-400 עמודים מלמד על כך שיש לו בעיה"
עו"ד מנחם רובינשטיין המייצג את איתמר שמעוני מסר בתגובה: "יש מוטיב אחד שחוזר על עצמו, שאין קשר בין ההפניות השונות בסיכומים לבין המציאות. אם מפנים, אתה בודק וזה לא קיים, ואם זה קיים, אז הציטוט הוא חלקי ומגמתי. התיק הזה בנוי על אפס ראיות, על השערות, ניחושים וקביעת דברים שאין מאחוריהם ולא כלום. אם היא קובעת משהו שעשה מישהו עם אלמוני, אז אין ראיות. על סמך מה את קובעת? על עניין זה הערתי את תשומת לבה של פרקליטת המחוז. היום התחוור לי יותר מתמיד שעובר להכנת כתב האישום התיק לא הוכן ולא נקרא כהלכה על ידי התביעה. התיק היום הרבה יותר חלש מאשר הוא היה בהתחלה, אבל הם עשו השלמות חקירה במהלך המשפט. ככה לא מנהלים תיק".
עוה"ד רובינשטיין וג'ורג'י עם איתמר שמעוני
עו"ד עמיר ג’ורג’י, המייצג את משה פונטה, מסר בתגובה: "הפרקליטות חוזרת על האישומים בצורה משופרת ואפילו מעלה טענות שלא הועלו בכתב באישום בתחילת הדרך מתוך הבנה שבין תחילת ההליך לבין סופו התגלה כי בתיק אין כלום. החל מעד מדינה שקרן, וכלה בראיות שמוכיחות שהנאשמים לא עשו דבר בניגוד לחוק. בנוגע לאיסוף הכספים, אין מחלוקת שמשה הביא מסופר, ממילר ומעצמו. אני מניח שהדברים יתבררו בקרוב מאוד, מי דובר אמת ומי לא".
עו"ד אשר אוחיון המייצג את עופר שמעוני מסר בתגובה: "כדי לכתוב כתב אישום לא צריך צד שכנגד ולא צריך לבלבל את המוח עם העובדות, כך גם כשכותבים סיכומים. הסיכומים של התביעה מנותקים לחלוטין מהמציאות שהתגלתה במשפט. אבל אף אחד לא יכול למנוע מהם לכתוב סיכומים. הניסיון לעשות מניפולציה בעדויות שהתגלו במשפט לא מחזיק מים, וכשאנחנו נגיש את הסיכומים שלנו הדברים יצוצו ויזדקרו מאליהם. זה רחוק מהמציאות המשפטית. התיאוריה מופרכת שמנסה לחפות על שאלה אחת: אם העסקאות הן אמיתיות או שהן שוחד, אך יש אין ספור ראיות שהעסקאות אמיתיות. בהתאם להתפתחויות במשפט הם שינו ועשו התאמות וזה לא רציני, כך המדינה לא נוהגת. מי שמבקש לגשת ישר ולעניין לא צריך ללכת סחור סחור. יש עסקאות, עסקה אחרי עסקה הראינו שהיא אמיתית. הראינו שיש עסקאות שבהן הוא היה יכול לקבל פי 10 ממה שקיבל, וזה לבד מספיק כדי להוכיח שהתיאוריה שלהם היא פנטזיונרית ומניפולטיבית. מי שנזקק ל-400 עמודים מלמד על כך שיש לו בעיה".
