היום פורסם הדוח השנתי של הסניגוריה הציבורית בדבר תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה בישראל. הדוח מהווה סיכום שנתי של הליקויים המרכזיים שנמצאו בביקורים הרשמיים שערכו אנשי הסניגוריה הציבורית בשנת 2016. במהלך הביקורים גילתה הסניגוריה ליקויים לא מעטים בבית הכלא 'שקמה' שבאשקלון.
הסניגוריה הציבורית מופקדת על הגנתם של רבים מהכלואים במסגרת ההליכים הפליליים הננקטים נגדם, והיא רואה בעריכת ביקורים רשמיים חלק חשוב מתפקידה המוסדי בקידום הגנה על זכויות הפרט בכלל ועל זכויותיהם של עצורים ואסירים בפרט. זאת, מתוך תפיסה ששמירה קפדנית על זכויותיהם של מי שהחברה שוללת את חירותם, גם אם על פי דין, היא אחד המבחנים המרכזיים למידת המחויבות של המדינה לערך של שמירה על כבוד האדם.
אסיר. אילוסטרציה: דודו בכר
הדוח, שנשלח לנשיאת בית המשפט העליון, לשרת המשפטים, לשר לביטחון פנים, ליועץ המשפטי לממשלה, לנציבת שב"ס ולגורמים נוספים, מחולק על פי נושאים, כאשר תחת כל נושא מפורטים הליקויים הנוגעים למתקני הכליאה הספציפיים, כפי שפורטו בדוחות פרטניים שנכתבו ונשלחו לגורמים הרלוונטיים אחרי כל ביקור. "מהדוח עולה כי על אף מאמצי שירות בתי הסוהר לשפר את תנאי הכליאה ולתקן את הליקויים עליהם הצבענו בדוחות קודמים, עדיין מתרחשות בישראל הפרות קשות של זכויות האסירים", נכתב בהודעת הסניגוריה.
צפיפות קשה
בבית סוהר שקמה נמצא כי בחלק מאגפי המתקן התאים מאוכלסים בצפיפות רבה. כך למשל, באגף הביטחוני (אגף 3) בחלק מהתאים מוחזקים עד 12 כלואים בתא אחד. באגף העצורים (אגף 5) ישנם תאים רבים בהם מוחזקים בין 8 ל-10 כלואים. בנוסף ביקרו המבקרים באגף הקליטה החדש אשר נבנה במתקן. נמצא כי במקום תאים בממדים של 3.25X2.5 מ"ר ו-4.7X3.6. המבקרים ציינו כי מאחר ומדובר בבנייה חדשה שחלות עליה הסטנדרטים הקבועים בחוק, הרי שממדים אלה מאפשרים אכלוס של שני כלואים בתא הראשון, וחמישה לכל היותר בתא השני, על פי חישוב של שטח מחייה ממוצע של 4.5 מ"ר לכלוא.
תא בבית סוהר. צילום: אייל טואג
החזקה בתנאי הפרדה ובידוד
נושא החזקת כלואים בתנאי הפרדה חזר ועלה בדוחות הביקורת שערכה הסניגוריה הציבורית בשנים האחרונות. דוח מיוחד בנושא, בו הוצגו נתונים שנאספו על ידי הסניגוריה הציבורית ופורטו הבעיות המרכזיות הנובעות מהחזקתם של כלואים בהפרדה בישראל פורסם בספטמבר 2012. בדוח זה עלו ליקויים חמורים השוררים באגפי ההפרדה, ובכלל זה תנאי כליאה פיזיים בלתי אנושיים וקשים מנשוא, אי-זמינות של טיפול סוציאלי ורפואי ומחסור במסגרות שיקום, תעסוקה, חינוך ופנאי. כמו כן, הסניגוריה הציבורית הצביעה במסגרת הדוח על ההשלכות ההרסניות של החזקה בתנאי הפרדה על מצבו של הכלוא, ובפרט על מצבם של כלואים בעלי מוגבלויות שכליות ונפשיות ושל כלואים קטינים. הדוח כלל גם שורה של המלצות לשיפורים ולפתרונות אפשריים לבעיות אלו, הן במישור המדיניות והחקיקה והן במישור הביצועי.
כלא שקמה. צילום: אילן אסייג
מן הממצאים שנאספו מביקורים רשמיים שנערכו על ידי נציגי הסניגוריה הציבורית בשנת 2016, עולה כי חלק ניכר מהבעיות שפורטו בדוח האמור בנוגע להחזקת כלואים בהפרדה בישראל טרם זכו למענה. ב-11 מתקני כליאה בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית הוחזקו כלואים בתנאי הפרדה, בידוד או שמירה קשים ביותר.
בבית סוהר שקמה נמצא כי כלואים באגף ההפרדה אינם לוקחים חלק בפעילויות החינוך השונות בבית הסוהר, מלבד שעת ספרייה שבועית.
ליקויים בתחום הליווי והובלת האסירים
בדוחות הסניגוריה הציבורית מהשנים האחרונות חוזרות ועולות תלונות בנוגע לתנאי ההובלה של הכלואים. מתלונות אלו עולה כי תהליך ההובלה יכול להימשך על פני מספר ימים וכי במסגרתו נחשפים המועברים לתנאים קשים ולסבל רב מאד, הנובעים, בין השאר, מהשכמה באישון לילה ומחסור ניכר בשעות שינה; מזמני המתנה ממושכים בשלבי ההובלה; מנסיעות האורכות שעות רבות; מכבילה ממושכת בידיים וברגליים; מצפיפות ותנאים פיזיים קשים במתקני השהייה הזמניים ועוד.
בית המעצר בכלא שקמה. צילום דוד לוי
בבית סוהר שקמה נמצא כי כלואים שדיוניהם מתקיימים בבית המשפט בבאר שבע, מועברים קודם לאגף המעבר ברמלה, ורק אז עוברים לפוסטה המיועדת לבאר שבע. זאת, על אף מיקומו הקרוב באופן יחסי של בית הסוהר לבית המשפט בבאר שבע. כלואים רבים הלינו על כך שהם מובלים לבתי המשפט ובחזרה בתנאים בלתי סבירים. במשך שעות רבות הם אזוקים בידיהם וברגליהם, ברכב קטן ממדים שיוצר תחושת מחנק, ללא אספקת מזון ושתיה נאותה. כך למשל תיאר עצור קטין כי לצורך הגעתו לדיונים שנערכים בבאר שבע הוא יוצא מבית סוהר שקמה בשעה 05:30 ומגיע לבית המשפט בשעה 15:00, לאחר שעבר דרך נקודת איסוף ברמלה. במהלך הנסיעה הוא מוחזק כשהוא אזוק בידיו וברגליו, בצפיפות רבה, ללא מזון ושתיה. המבקרים סברו כי מדובר במצב אשר פוגע בכבודם של הכלואים ומחייב שינוי מערכתי של כל הגורמים הנוגעים בדבר.
אסירים מובלים לכלא שקמה. צילום: אליהו הרשקוביץ
את התגובה לטענות הללו מסרה גנ"מ עליזה יעקבי: "ליווי דרום הינו ליווי ארצי, המבצע איסוף עצורים לצורך דיונים בבימ"ש השונים משלוש נקודות עיקריות : שקמה, מתחם איילון ומתחם אשל. צוות הליווי מתייצב בשעת בוקר ומבצע איסוף אסירים ועצורים, ע"מ להעבירם ליעדם: העברה בין יחידות, התייצבות בוועדות ובבתי המשפט, טיפולים רפואיים ועוד. מסלול הליווי הינו: שקמה – רמלה – באר שבע – רמלה- שקמה. העצורים מחולקים בתאי הכליאה ברכבי הליווי לפי כמות המושבים הקיימים ברכב הליווי. כל עצור יושב במושב, בהתאם ובכפוף לכללי התעבורה, כך שלא יימצא עצור בתא הכליאה ברכב הליווי ללא מקום ישיבה. אנשי יחידת נחשון אינם מבצעים כבילת עצורים אחד לשני, העצורים כבולים ידיים ורגליים, בהתאם להנחיות הביטחון. ארוחת הבוקר נלקחת מבית סוהר שקמה בבוקר, צוות הליווי מחלק אותה לעצורים עם עלייתם לרכב הליווי. לקראת הצהריים נמשך מזון ממטבח בית סוהר אשל, וארוחת הצהריים מחולקת לכל העצורים המצויים ברכבי הליווי. בכל בוקר צוות הליווי מצטייד במים וקרח, והאסירים רשאים לשתות מים לכל אורך הנסיעה, באמצעות מילוי בקבוקי העצורים במים. צוותי הליווי מתודרכים ומבוקרים כל העת, בכל הקשור לתנאי מחיית העצורים והאסירים, הן במהלך הליוויים והן בבתי המשפט".
נכנסים לכלא שקמה. צילום: אילן אסייג
בבית המעצר בהיכל המשפט באר שבע נמסר למבקרים כי נעשה מאמץ להוביל את הכלואים חזרה לבית סוהר שקמה באופן ישיר, כך שלא יאלצו לנסוע קודם למעבר ברמלה. עם זאת, נמסר כי הדבר תלוי במספר הכלואים ובשעת סיום הדיונים. למבקרים נמסר כי לעיתים מגיעים הכלואים חזרה לבית סוהר שקמה בסביבות 21:00 בלילה. המבקרים סברו כי יש להביא לכך שכל הכלואים מכלא שקמה, הנמצא במחוז, יוחזרו לשם בתום יום הדיונים ולא יצטרכו לעבור את המסלול המייגע והמיותר, דרך המעברים ברמלה.
על כך מסרה גנ"מ יעקבי בתגובה: "ככלל, העצורים ששייכים לבית סוהר שקמה חוזרים בסיום הדיונים אל בית הסוהר. עצורי שקמה אשר נשארים במעבר הינם אלה שיש להם זימון לדיון ליום למחרת ו/או עצורים שסיימו את הדיונים בשעות מאוחרות ולא ניתן היה להחזירם אל בית סוהר שקמה באותו היום".
תנאי מזג אוויר, אוורור ותאורה בלתי נאותים
בביקורים הרשמיים שנערכו על ידי אנשי הסניגוריה הציבורית בשנת 2016, נמצא כי ב-20 מתקני כליאה שוררים תנאי מזג אוויר קשים, ונמצאו ליקויים הנוגעים להיעדר אוורור ותאורה נאותה.
בבית סוהר שקמה ביקרו המבקרים בתאי החללית אשר קיימים במתקן. מדובר בשני תאים בגודל של כ-2.7 מ"ר אשר נועדו למנוע פגיעה עצמית של כלוא בגופו. התאים מצולמים באופן קבוע וקירותיהם מצופים חומר רך. המבקרים התרשמו כי בתאים שוררת תחושת מחנק קשה וריח רע.
מסגן מפקד המתקן נמסר במהלך הביקור כי השהות בתא אינה עולה על 24 שעות ונעשה בתאים שימוש מצומצם ככל הניתן.
אסיר נכנס לבית סוהר שקמה. צילום: אליהו הרשקוביץ
איכות הטיפול הסוציאלי ומחסור בכוח אדם ובמסגרות טיפול ושיקום לכלואים
ב-4 מתקני כליאה בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית נתגלו ליקויים בנוגע לאיכות הטיפול הסוציאלי, למחסור בכוח אדם ובמסגרות טיפול ושיקום לכלואים. נמצא, כי בחלק מהמתקנים מוטל על העובדים הסוציאליים עומס רב מאוד, עד כדי פגיעה ביכולתם להעניק לכלואים מענה טיפולי נאות; בחלק מהמתקנים נמצא מחסור במסגרות טיפוליות.
בבית סוהר שקמה נמצא כי קיים מחסור בעובדות סוציאליות הפועלות בבית הסוהר. למבקרים נמסר כי בבית הסוהר מועסקות שבע עובדות סוציאליות, וכן קרימינולוגית קלינית שתפקידה בין היתר נוגע לאבחון ומניעת אובדנות. הצוות הטיפולי פוגש בכלואים באופן סדיר בכל יום ומפעיל סדנאות טיפול ושיקום שונות כגון סדנה לשליטה בכעסים, קבוצה לטיפול בהתמכרויות ועוד. במועד הביקור שהו בבית הסוהר 423 כלואים, כך שכל עובדת סוציאלית אחראית לכ-60 כלואים.
הסניגור הראשי, ד"ר יואב ספיר. צילום: תומר אפלבאום
מדוח הסניגוריה עולים גם ליקויים קשים באשר לחלק ממתקני המעצר שבבתי המשפט ברחבי הארץ, ובכללם: צפיפות בלתי נסבלת בתאים; תנאי תברואה ואוורור ירודים ביותר; העדר תנאים הולמים לקיומם של מפגשי עו"ד-לקוח; והובלת אסירים ועצורים כשהם אזוקים לעיני הציבור הרחב, תוך פגיעה חמורה בכבודם.
הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, אומר כי: "הדוח הנוכחי מציג תמונת מצב מטרידה של הפרת זכויות מתמשכת של עצורים ואסירים ושל פגיעה בכבוד האדם. ההומניות של חברה נמדדת גם ביחסה לחלשים ביותר, ואלה שנמצאים מאחורי סורג ובריח הם אוכלוסייה פגיעה במיוחד. כפי שבית המשפט העליון קבע פעמים רבות, אדם שנכנס לבית הסוהר נשללת ממנו חירותו, אך הוא אינו נפרד מזכותו לכבוד אנושי. בנוסף, החזקתם של אסירים בתנאים הולמים מקדמת גם את שיקומם, ולחברה יש אינטרס ראשון במעלה בכך. אך לאחרונה, ניתן פסק דינו החשוב של בית המשפט העליון שקבע, בין היתר בהסתמך על דוחות הסניגוריה הציבורית, כי יש להקצות לכל אסיר ועצור שטח מחייה ראוי. פסק הדין הוא הזדמנות לשינוי משמעותי. אנו מקווים כי כלל הגורמים הרלוונטיים ימשיכו לעשות שימוש במידע הרב המובא גם בדוח זה, על מנת להביא לשיפור ממשי של תנאי הכליאה".
