משפט שמעוני | עדות עד המדינה: "הבאתי את הכסף לפונטה במעטפה"

היום נמשך הדיון בעדותו של עד המדינה חוסה לימברק ששימש נהגו האישי של איש העסקים גבי מגנזי שעל פי כתב האישום נתן שוחד לראש עיריית אשקלון המושעה, איתמר שמעוני באמצעות מקורבו משה פונטה.

בשבוע שעבר הושמעה עדותו הראשית. השופט פותח את הדיון ומורה להמשיך את העדות בחקירה נגדית אותה פתח עו"ד מנחם רובינשטיין, סנגורו של איתמר שמעוני:

אתה כשנעצרת זו הייתה פעם ראשונה שלך בחיים ולא הבנת למה עצרו אותך. אתה היית נהג ונהג עושה מה שאומרים לו לעשות. אמר בכל הבית קח כסף מפה לשם, נכון?
כן.

זה היה התפקיד שלך לעשות מה שצריך לעשות ולא חשבת שעשית משהו רע.
רק היה לי הרגשה שמשהו לא בסדר מתי הלכתי למקומות אחרים לאנשים שאני מכיר. בגלל זה עשיתי דברים עם בקבוק יין.

מה שעשית עם פונטה לא חשבת משהו רע.
נכון. עד היום. אני לא מכיר אותו.

את הלילה הראשון אתה עשית במעצר.
נכון. לא נעים.

האריכו לך מעצר בכמה ימים. איזו תחנת משטרה?
בהרצליה.

כשאתה מגיע למעצר שם היה שם עצור שלא ידעת מיהו.
נכון. דיברתי איתו וידעתי שמשהו מוזר.

כשהיית ביום שלישי שעבר בפרקליטות הייתה לך תחושה לגבי השרוכים שלו.
הוא דיבר איתי על בשר ושהייתה לו חווה, מתי שהוא התחיל לדבר על בשר זה היה לי מוזר. אבל לא היה לי חשוב.

אתה יושב ושואל מה עשיתי בעצם?
נכון.

את הדברים האלה אתה אומר לאדם שהיה איתך בתא. אתם מדברים. לא עשיתי כלום, לא מצאו אצלי חומר של חברה.
לא זוכר, עברו שנתיים.

יש לך בעיות זיכרון?
אין לי בעיות זיכרון. יש דברים אני זוכר ויש לא.

אז בבוקר למחרת אתה אומר לו "תשמע, אני לא עשיתי כלום. לא מצאו לאצלי קלסרים ולא יכול לשבש חקירה". אני אומר לך שאמרו לך את זה.
אם אני לא יכול לשבש, אז למה לא משחררים. השופט אמר לי אתה הייתה נהג של ברינקס.

אמרת לו "לא עשיתי כלום ולכן אני שומר על זכות השתיקה".
אמרה לי עורכת דין לימור לשמור על זכות השתיקה. אמרתי לשופט שאני שומר על זכות השתיקה אבל לא על הכל.

אותו היום אתה חוזר לחקירה ואומרים לך שחושדים שבעל הבית שלך נתן שוחד.
הוא שאל אותי שאלו אותי על שוחד ומימון שוחד והלבנת הון ונראה לי שזה בעל הבית שלי נתן שוחד.

ואתה אומר לשכן שלך לתא (מדובב שהפעילה המשטרה) "בשביל לדבר על משהו אני צריך לדעת". אמרת את זה?
אני אמרתי מילים. איך אני זוכר מה אמרתי לפני שנתיים וחצי?

תגיד לי רק דבר אחד. כשאתה אומר לאיש הזה שאתה לא הולך להגיד דברים לא נכונים על אדם. זה אתה אומר את זה כי אתה לא רוצה לעשות דברים כאלה באותה העת.
גם עכשיו. גם באותו היום, כל פעם אמרו לי עוד סיפור. עורכת הדין אמרה לי לא ראו לא שמעו. אני אגיד מה הוא עשה? אני יודע מה אני עשיתי.

אתה אומר לאותו שכן לתא "אני לא יכול להפיל על בעל הבית על דברים שהוא לא עשה".
אני יודע מה אני עשיתי ומה לא עשיתי.

אמרת לשכן שלך בתא. אם אני ממשיך לשמור על זכות השתיקה, הוא יראה ויעניש אותי.
אתה לא מכיר אותי. איך אני מדבר אתה יודע? זה לא שהוא אמר שאם לא אדבר הוא ישים אותי בכלא. אני לא מדבר כמו אתה מדבר. אתה לא ישבת בכלא. המילה הזאת של עונש זה לא שאמרתי שהוא ירביץ לי או ייתן לי אוכל.

כשאמרת במעצר ביום השני, ש"אם מחר הוא יראה שאני שומר על זכות השתיקה, אז הוא ייתן לי עונש", לאיזה עונש התכוונת.
זה המילים שלי. אין עונש שהוא יכול לתת לי. מה הוא לא ייתן לי סנדוויץ' גבינה?

אתה אומר לאיש לידך שגם אם יגידו שאתה נתת משהו, אתה בעצמך לא ידעת מה נתת.
באותם ימים 21,22,23 בדצמבר הייתי רק על פרשת מטה יהודה. הרבה פעמים הלכתי למטה יהודה. משה הגיע רק ב-26/7.

אתה אומר לאיש לידך "גם אם יגידו שהוא נתן משהו, אני לא יודע מה הוא נתן".
נכון. אני לא יודע מה הוא נתן. אני יודע מה אני עשיתי.

חוסה לימברק בפתח אולם הדיונים

שואל אותך השכן שלך לתא: אתה ראית כסף ואתה עונה: אני לא ראיתי.
מה אתה רוצה שאני אגיד לו? אני לא מכיר אותו. הרי אני הבאתי כסף.

שיקרת לו?
בטח.

אמרת לו מכרזים זה טונות של כסף, אם הייתי יודע. אז אתה לא ידעת.
מה אתה רוצה שאגיד לו? הוא אסיר, מה אני אספר לו מה עשיתי פה ומה עשיתי במכרז?

כתוב לנו, ביום השני של החקירה שלך כשאתה שומר על זכות השתיקה, שאתה והחוקר לא יוצאים מהחדר. הצטרף ליאור רייס ויצאתם מחדר החקירות ואחרי שלושת רבעי שעה חזרתם. מה דיברתם?
דיברנו הרבה דברים. לא זוכר על מה דיברנו בכלל, אני חושב שהוא ניסה להשפיע. אבל לא זוכר מה אמר. הבנאדם היחיד שהשפיע עליי זה עורך דין שלמה ניסים.

ראית את ליאור רייס רושם את הדברים?
לא זוכר.

כי אני לא קיבלתי רישום של מה שדיברתם ומה היה שם. ואני שואל את התובעות אם יש תרשומת של מה שנאמר מחוץ לחדר במשך 45 דקות?
התובעת: מה שיש בידינו אתם קיבלתם.

אמרת לנו שאתה לא קורא וכותב עברית.
אני כותב ככה ככה וקורא לאט.

את הסכם עד המדינה לא קראת?
את ההסכם אמרתי לשלמה לעשות מה שצריך לעשות כי אני סומך על שלמה והוא הקריא לי מילה במילה. לא רק הסכם עד מדינה, אלא כל החומר.

אתה חתמת על הסכם עד המדינה אחרי שעזבה אותך עורכת דין שלך. הרגשת בודד?
נכון.

בעצם רצית להשתחרר וללכת הביתה ואם עורך הדין שלך אמר לך, אתה חותם על הסכם עד מדינה ומשחררים אותך.
לא זוכר. אבל לא שחררו אותי מיד, הייתי עוד כמה ימים במעצר.

התובעים בתיק שמעוני בהתייעצות

חתמת ב-24 ושוחררת ב-31. אתה אמרת לנו שרצית ללכת למעצר בית.
בדיון ראשון אמרה לי עורכת דין, אתה הולך למעצר בית וזה לא קרה. אני אמרתי גם לשלמה אני רוצה ללכת הביתה והוא אמר לי לא עכשיו בגלל שיבוש הליכי חקירה.

למה שאתה תשבש?
כי לפי מה שעשיתי הייתי חשוב.

שאלת את החוקרים מה אתה יכול לשבש?
שאלתי מה הסיפור? אני לא יכול לשבש כי אני לא יודע מי בחוץ.

חוסה, כשבא עו"ד שלמה ניסים והציע לך לחתום על הסכם עד מדינה הוא הסביר לך מה הדברים הלא חוקיים שעשית?
כן. אמר לי שנתתי שוחד לראש מועצה. תיווך בשוחד, הלבנת הון.

ידעת שזה תיווך לשוחד?
לא. מאיפה אני מכיר מילים כאלה?

אמר לך עורך הדין, שאתה לא תשב בכלא ואתה תקבל את הכסף שלך בחזרה. זה מה שאמרת לו?
כן. בוודאי זה מה שאמרתי.

ב-28 לדצמבר, אחרי שחתמת כבר על ההסכם והרגשת יותר פתוח ואתה השתדלת מאוד מאוד לומר לחוקרים שלך דברים שהם לפי דעתך אמת ושזכרת אותם.
אני אמרתי רק אמת ודברים שעשיתי ולא אמרתי משהו שלא עשיתי כדי להיות טוב עם אף אחד.

יושב החוקר ליאור רייס ואומר לך: אני אשאל אותך על החקירה הקודמת. האם בחקירה הקודמת דיברו איתך על משה?
לא זוכר מה היה בחקירה הקודמת.

יש לנו את החקירה של יום קודם ולא ראינו שם שנחקרת על משה.
אני זוכר שהוא שאל אם אתה מכיר משה פונטה ואמרתי לא זוכר. הוא הראה לי תמונה ואמרתי אני לא זוכר, אבל קוראים לו משה.

גבי מגנזי בהארכת מעצרו בפרשת "מטה יהודה". צילום: עופר וקנין

אמרת לליאור רייס "אני רוצה שתעזור לי", מה רצית שתעזור?
אני יש לי בעיה שאני לא זוכר שמות. לעזור לי זה כמו שאני לא זוכר שם של משה אבל רואה תמונה ואז אני זוכר.

אתה אומר "הבאתי לשמן מאשדוד" והוא שאל כמה הבאת לו? אמרת לו "אני מפחד להגיד אם הבאתי לו ואני לא זוכר אם זה 20 או 30".  למה אמרת לו שאתה מפחד להגיד לו?

כי הביאו לי תמונה של משה, אולי הבאתי לו 20 או 30 ואני לא זוכר וזה איש לא מוכר כמו ראש מועצה. אני מפחד לומר שהבאתי 20 אבל הבאתי 50.

באותו הפרק זמן כשאתה נחקרת אתה לא זכרת שהבאת לו.
אמרתי שאני לא זוכר כי לא זכרתי וניסיתי להיזכר. אמרתי לו לא נראה לי מאה אלף כי הוא לא אחד של מאה אלף.

הוא אמר לך תאריך ואמרת "לא זוכר" וניסית להיזכר מתי ראית אותו ואז אתה אומר "נראה לי שראיתי אותו בין חודש נובמבר לדצמבר".

אמרתי שאני לא זוכר את משה. מי הוא בכלל עם כל הכבוד למשה.

הוא שואל אותך איפה ראית ואתה אומר אני לא זוכר.
נראה לך שביום כזה שאני נכנס ויוצא מבית מעצר אני זוכר מתי בדיוק ראיתי את משה?

אתה אומר לחוקר, "הבאתי לו משהו. אני לא זוכר אם הבאתי לו משהו".
מה אתה רוצה שאני אגיד לו? אני לא זוכר.

משה פונטה

אתה גם לא זוכר מה הבאת לו.
ברור שבאתי בגלל כסף. אני חתמתי הסכם עד מדינה כי הבאתי כסף, רק לא זכרתי כמה 20 או 30, אבל אני זוכר שהבאתי לו כסף.

בוא תסביר לי מה זה משה עם סימן שאלה.
כשהביאו לי את התמונה של משה, אז אמרתי שאני מכיר איתו ולא זוכר את השם שלו, אבל תביא לי את הטלפון. וידעתי שבטלפון שלי יש משה עם סימן שאלה ואני לא יודע מי זה. עד עכשיו הוא בטלפון שלי.

אומר לך החוקר איפה הבאת לו את הכסף? ענית "זה מאה אחוז לא יודע. לא זוכר איפה" כשאתה אומר את זה אתה באמת לא זוכר.
אני לא זכרתי את משה ואמרתי עזריאלי בחניה, לפני שהוא הביא לי לשמוע את ההקלטה. אני זכרתי שזה בחניה.

החוקר אומר לך "מקודם דיברת על החניון" ואני מסתכל ובודק לפני כן על מה שנחקר' ולא רואה שאתה מדבר על החניון.
רק שתדע שלא קיבלתי שום הנחיה משום שוטר שראיתי את משה בחניה.

מעניין אותי שהחקירה כולה הוקלטה ויש תמליל ואתה אומר לחוקר ליאור: תעזור לי במה שראיתי שם.
ראיתי את התמונה של משה. אני יודע שפגשתי אותו ואני יודע שאני תחת הסכם ואני מבקש שיעזור לי להיזכר במה שהיה שם. אני זוכר שהבאתי כסף ולא זוכר כמה.

אתה מדבר על הבית של פונטה באשדוד ואומר "מול הבית שלו יש חנות של פירות ירקות".
נכון. לא ידעתי אם זה הבית, אבל הוא יצא משם.

ואז הוא שאל אותך "אם הבאת לו כסף שם" ואמרת "יש לי הרגשה שכן".
אני מדבר ככה. היינו מחוץ לבניין הזה, היו בחוץ חנות של ירקות וחנות של בשר. אבל לא הבאתי לו כסף כי הייתי שם עם מגנזי. פעמיים הבאתי לו את הכסף וזה לא היה עם מגנזי.

עו"ד מנחם רובינשטיין סיים את החקירה ועו"ד עמיר ג'ורג'י, סנגורו של משה פונטה החל לחקור.

עוה"ד גבריאל רפפורט ומנחם רובינשטיין

אמרת שפגשת את משה 5 פעמים
נכון.

ואני אומר לך שפגשת אותו 30 פעם. לדוגמה בשבעה של אמא של גבי. בהכנסת ספר תורה. במשרד של גבי. הם חברים 20 שנה.
אתה יודע כמה אנשים היו בשבעה? יש הרבה אנשים שאומרים שהם חברים של גבי והוא לא יודע מי הם.

אתה לא העמסת לו ארגזי יין?

לא זוכר.

לא פתחת לו את השער בחניון.
זה אני זוכר כי הבאתי לו מאה אלף שקל.

אתה זוכר שישבת במשרד עם גבי והוא אמר לך לך תיתן לו 20 אלף שקל וירדת איתו לאוטו.
אני הבאתי לו 100 אלף שקל.

הוא קרא לך למשרד להביא לו 20 אלף זה משהו שאתה אמור לזכור.
אם היה גם 20 אלף אז זה פעם שלישית.

אתה זוכר את המפגש שהבאת למשה 20 אלף.
לא.

אתה זוכר שהבאת לו כסף באור יהודה.
כן. מאה אלף שקל.

את הפגישה בחניון של המלון רשמת ביומן?
כן.

את הפעם באור יהודה?
לא.

בחקירה מראים לך את התמונה של משה וזה לפני שחקרו אותך על משה, ממש בהתחלה. זאת אומרת בשלב הזה אתה רואה תמונה של מישהו שאתה מכיר ופגשת אותו עשרות פעמים.
לא מכיר אותו. ראיתי אותו 5 פעמים.

עו"ד עמיר ג'ורג'י, סנגורו של משה פונטה

אם אתה הבאת לו יין לאוטו לאשדוד, זו פגישה, אם סידרת לו מקום ישיבה באזכרה אז זו פגישה, אם גבי מגנזי קורא לך למשרד להביא לו 20 אלף שקל אז זו פגישה.

עו"ד ג'ורג'י ציין בבית המשפט "אנחנו מודים שהועבר 20 אלף שקל לפרויקט של התחדשות עירונית. הסכומים פתאום גדלו".

נעצרת ב21 לדצמבר 2015 וב24 חתמת על הסכם עד מדינה. איך הרגשת בחקירה? היית חולה? בכית בחקירה?
כן. פעם אחת.

ב-24 ביום של החתימה יש חקירה, מתחלפים החוקרים ובערב אתה נחקר כעד מדינה ואתה אומר להם בתחילת החקירה שאתה צריך לומר את כל האמת והם אומרים לך לשפוך הכל. אין לך סיבה לשקר.
אני חייב לא לשקר.

כמה פעמים דיברו איתך מחוץ לחדרי החקירה?
אולי פעם אחת.

אני ראיתי כמה פעמים שאתה אומר "מקודם אמרת לי שראיתי אותו במלון ריץ" אבל אני רואה שהמילה ריץ לא מופיעה בחקירה.
מופיע קניון ארנה וארנה וריץ זה אותו המקום.

אתה לא היית רגוע בחקירה.

אני לא הייתי רגוע כי אמרתי בהתחלה שבטוח לא נתתי לו מאה אלף, אבל ביומן היה רשום 100 אלף. פחדתי שיחשבו שאני שיקרתי. איך אני אזכור? אתה יודע כמה כסף אני משתמש ביאכטה של גבי? 200 אלף בחודש. אז אני אזכור את המאה אלף שנתתי למשה?

כתוב לך בטלפון שב28.5 נתת מאה אלף וגם ב31.5.
יכול להיות שגבי ביקש. אני זוכר שהבאתי לו 100 אלף אבל לא הגיוני שהבאתי לו עוד פעם אחרי שלושה ימים.

כאן בחניה. מלון ריץ קרלטון הרצליה. צילום: דודו בכר

אתה זוכר פגישות של גבי עם משה במסעדות וכשהיית בחוץ משה היה בא ומזמין אותך להיכנס?
אתה יודע עם כמה אנשים גבי נפגש ביום? איך אני אזכור.

לכמה אנשים הבאת 100 אלף ש"ח.

למשה ולראש מועצת מטה יהודה. אתה יודע כמה כסף הייתי מוציא? חגורה של גבי הוצאתי 6,000 ש"ח, לתיקון של היאכטה 250 אלף.

אתה נפגשת עם משה בריץ קרלטון ב28 למאי ואני כתבתי במענה לכתב האישום שנתת לו תוכניות בניה מפורטות. וזה לפני שידעתי שנתת למשה דדון, 100 אלף בתוך תוכניות בניה.
אני לא נתתי לו תוכניות בניה. לדדון נתתי כסף בתוכניות בניה כי הוא ישב במסעדה. למשה פונטה נתתי בתוך מעטפה רגילה ולא בתוך תוכניות כי ידעתי שהוא לא איש ציבור.

אתה יודע כמה פעמים אמרת לא יודע או לא זוכר? 300 פעמים! 184 פעמים לא יודע ו-104 פעמים לא זוכר.291 פעמים אתה לא יודע ולא זוכר.
תשמע אדוני, אתה סופר לי את המילים בחקירה?

אתה מספר סיפור בחקירה שלך על אדם שנתת לו 25 אלף שקל ביפו ולמחרת אתה אומר לחוקרים שלא היו דברים מעולם. אתה מפליל פה בנאדם סתם.
לא נכון. רק אמרתי שלא נתתי ביפו, אלא במשרד. מה זה משנה איפה?

בחקירות שלך נתנו לך להבין שאף אחד לא יודע שאתה עד מדינה.
אמרתי לך שאני ביום חמישי אחרי שיצאתי מכל הסיפור, המנקה שהחליפה אותי יודעת שאני עד מדינה.

אני אומר לך שהחוקרים עבדו עליך

הדבר הכי גרוע שקרה לי שבגללו אני עד מדינה, זה שהבנאדם שהיה הכי קרוב אליי זה עורך דין קרן והיא אמרה אני יוצאת ואני לא יכולה להיות איתך. הדבר הכי טוב שקרה לי זה שהגיע עורך דין שלמה ניסים.

למה לא רצית להעיד?
אני בכלל הייתי במונדיאל ברוסיה.

התובעות התנגדו לחשוף את הסיבה שבגללה היה חשש בנוגע לעד המדינה וטענו שמדובר בעניין חסוי.

עו"ד ג'ורג'י סיים את החקירה ועו"ד רובינשטיין קם לשאול עוד שאלות נוספות ואז החקירה הסתיימה.

בית המשפט יצא לפגרה והמשך הדיונים בתיק יתקיימו בחודש ספטמבר.