ביום שני השבוע, במסגרת משפטו של ראש העירייה המושעה איתמר שמעוני, התקיים דיון הוכחות די מסקרן. מי שעלה להעיד הוא מי שהיה יד ימינו של שמעוני והיום הוא המועמד לראשות העירייה – שלמה סויסה.
“כיום אני עוסק בפינוי-בינוי. עד לפני שנתיים עסקתי בעריכת דין משפחה אזרחי”, פתח סויסה.
התובעת עו”ד הילה גבאי: "ספר על הקשר עם איתמר".
סויסה: “הקשר שלנו היה לפני 2008 מסוף 2006, כאשר הוא ניסה לרוץ בבחירות שהיו ב-2008. הכרתי בחור נהדר ונצמדתי אליו באופן הכי צמוד במשך שנתיים. הייתי ראש המטה, מוציא ומביא את רוב הפעילות של לפני בחירות ומנכ"ל עמותת חץ, שאיתמר היה הנשיא שלה. עשינו כמה פעילויות עמדתי בקשר מול העיתונאים, ישיבות עבודות וכל מה שצריך בצורה הכי הדוקה עם איתמר. אחרי הבחירות נפרדו דרכינו”.
התובעת: "למה?"
סויסה: "עד חודשיים לפני הבחירות איתמר היה מאוד חיובי, וחודשיים לפני ראיתי התנהלויות לא מקובלות".
בשלב הזה זינק עו”ד מנחם רובינשטיין הסנגור של שמעוני וביקש לעצור את העדות: “אנחנו עומדים בפרשה שרחוקה מאוד מ-2008. אם הכוונה היא להכפיש את הנאשם (שמעוני), אין להם מקום”.
סויסה המשיך והחל לספר על דברים לא תקינים לכאורה שראה, ואז השופטת שאלה אותו: "זה אתה אומר כמי שהיה צמוד לאיתמר שמעוני?"
סויסה: "כן. צמוד".
השופטת: "על רקע זה אתה נפרדת ממנו?"
סויסה: "לא. המשכתי עד הבחירות, ואחרי הבחירות שהסתיימו התנתק הקשר עד שקיבלתי טלפון במרץ 2015".
התובעת: "אתה מדבר על שיחה על איזה תפקיד".
סויסה: "לא הובטח לי תפקיד. אני חשבתי שהעשייה למען העיר הייתה חשובה. באותם חודשיים שלפני הבחירות היחס מאיתמר היה מזלזל, וזה חרה לי. צורת ההתייחסות שלו אלי ולאנשים שעושים עבורו ימים ולילות. זה נדבך מהנתק. סיימתי את המשימה הזו של הבחירות".
בשלב הזה עו”ד רובינשטיין שוב מתנגד: "אני מבין שיש צורך לספר על הקשר בין העד לנאשם, והוא מסביר את הקשר, וזה צריך להיות עד גבול ההכפשה".
התובעת מחליטה לעבור לנושא אחר: "מה הקשר שלך לעיתונות המקומית?"
סויסה: "אני כותב טורים אישיים מאז שעיתון 'סטאר' הוקם, בערך 2006. ואני כותב טורים שונים בעיתונות המקומית. כתבתי בזמנו ב'סטאר' לפני 2008, שאז כתבתי טור נגד הרב ברדא, שעלה לי בהפסקת הכתיבה. חזרתי לכתוב ב'אובייקטיבי' בשנת 2014 כשאיילת טפירו הייתה עורכת' ומאז אני כותב שם".
התובעת מתחילה לשוחח איתו על בחירות 2013, אז כזכור עוד היה נתק בינו לבין שמעוני, שנמשך מאז בחירות 2008.
התובעת: "נתקדם בזמן, איפה ישב המשרד שלך?"
סויסה: "בבניין סולל בונה, בקומה ראשונה, קומה מתחת למשרדי קול אשקלון. אני מדבר על אוגוסט 13".
התובעת: "איזה קשר היה בינך לבין המערכת?"
סויסה: "הקשר היה גיאוגרפי בלבד. הבניין בן שתי קומות".
התובעת: "איזה גורמי עירייה ראית נכנסים ויוצאים מערכת 'קול אשקלון'?"
סויסה: "לא היו גורמי עירייה מכהנים. היו איתמר שמעוני, חיים סופר, כל צוות המקורבים, כמו חיה טופז ולילי קידר, עולים ויורדים לאורך כל היום".
סויסה הסביר גם כי היה מדובר באנשים שבעתיד הפכו להיות גורמי עירייה וכי באותו הזמן הם היו רק פעילים.
התובעת: "אם נשאל כמה פעמים בשבוע ראית אותם?"
סויסה: "זה שלוש פעמים בשבוע, וזה רק בזמן שאני יוצא מהמשרד".
במהלך העדות מציגה התובעת שלושה מסמכים, שאותם מסר סויסה במהלך עדותו במשטרה ושואלת את סויסה עליהם.
סויסה: אחרי הבחירות השכירות של העיתון הופסקה, והשכן שלי למשרד, שהוא סוכן ביטוח, עבר לשם וביקש שאעזור לו. אנחנו נכנסים פנימה וגיליתי את המסמכים מונחים שם, ואנחנו מסתכלים על הפעלת העיתון, ואלה המסמכים שהגשתי.
סויסה סיפר עוד כי פנו אליו כמה פעמים על מנת שיחזור לתמוך בשמעוני: "חלק מאותם חברים לשעבר היו פונים אליי, 'בוא תחזור'. ובאחת הפעמים שמעוני בעצמו ניגש אליי וניסה לשכנע אותי. זה היה בעקבות טור דעה בנוגע להצהרות שלו בנוגע לחינוך. זה היה באוגוסט-ספטמבר. הוא ירד ודיברנו על הכתבה. הוא שאל 'למה לא פנית אליי?'”
התובעת: "מה היה בטור?"
סויסה: "אני ראיתי בהצהרות הללו שלו שאין להן בסיס, ואז אמר שנחזור לעשייה ביחד ובצורה מכובדת, ואני אמרתי שלא".
התובעת: "מהמסמכים אתה אומר ששמעון בן חיים (כיום הבעלים של עיתון 'אובייקטיבי') הוא המו”ל. מה אתה יודע?"
סויסה: "אין לי משהו מעבר לזה, אז לא הכרתי את שמעון. היום אני מכיר אותו וכותב אצלו".
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
הואשמת בעבירה פלילית? משרד עורכי דין אמנון גולן – ההגנה המשפטית שאתה צריך
התובעת: "מה דיברת עם שמעון בן חיים על יואל דוידי?"
סויסה: "אחרי שנה שאני כותב, אני כבר מפתח יחסים עם שמעון והוא הסביר שיואל חייב לו 150 אלף שקל, וזה היה אחרי כתבה שדיברה גם על דוידי. ושאלתי אם זה מפריע כי הייתה הנחיה של שמעון להיות עדין עם שמעוני".
התובעת: "אז הייתה הנחיה של שמעון להיות עדין?"
סויסה: "כן, ודיברנו על אותה תקופה, ושמעון אמר, 'אני לא רואה אף אחד ממטר', ושמעון אמר, 'יואל חייב לי 150 אלף על מכירת העיתון'".
השופטת: "לגבי איתמר שמעוני קיבלת הנחיה להיות עדין. ההנחיה שמרה על עצמה?"
סויסה: "עד 2016 כשהתחיל הסיפור של המעצר".
בהמשך נשאל סויסה על עיתון "קול אשקלון".
סויסה: בכובעי כתושב, כמי שכותב שנים, אני לא זר לעיתונות המקומית, ויש אמירות ויש הלכי רוח מתי עיתון הוא צבוע ומתי הוא לטובת ראש העיר. כשאני קורא את 'קול אשקלון' אני רואה ביטאון אישי של שמעוני".
הוא נשאל גם על חיים סופר, והשיב כי חיים סופר הוא היה האיש הכי צמוד לשמעוני.
בשלב הזה מציגה התובעת תמליל שיחה שנתפסה בדיסק און-קי במשרד של שמעוני.
התובעת: "אני מציגה תמליל שיחה בינך לבין אישה מסוימת. מה אופי התקשורת שלך עם איתמר שמעוני בשנת 2015?"
סויסה: "אחרי הבחירות לראשות הממשלה אני מקבל טלפון מאיתמר שמעוני. חשבתי טעות במספר. אחרי כמה פעמים אני עונה לו. הוא שואל איפה אני, עניתי שאני בעיר, הוא אמר להגיע ליד מרדכי, ואז הוא מספר לי שהוא יודע שאני מנהל מאחורי גבו".
סנגורו של שמעוני מתנגד שוב והתשובה מופסקת.
התובעת: "אני מציגה לך תמליל שיחה עם בחורה שלא נציג את שמה מפאת צנעת הפרט. באיזו שנה התקיימה השיחה?"
סויסה: "סוף 2014, זה היה בתקופה שהיו מגעים עם יש עתיד לנהל את הסניף המקומי. אני יודע שהוקלטתי על ידי גברת א’, הגברת עצמה היא גברת שעברתי איתה תהליך. אחרי שהוא נעצר וגם היא נחקרת, הבנתי ממנה לפני שאשמע מגורמי חקירה שמר שמעוני שלח אותה".
מתחילה החקירה הנגדית מצדו של הסנגור של שמעוני עו”ד רובינשטיין.
רובינשטיין: "כשהוא נבחר באוקטובר 2013, אתה ציפית שהוא יציע לך תפקיד".
סויסה: "ממש לא. יכולתי להצטרף אחרי הבקשות שלו כי הרי היה ברור שהוא ינצח. יכולתי להצטרף ובחרתי שלא ולא הייתה לי כוונה להצטרף, ולכן לא הייתה לי ציפייה לקבל תמורה כלשהי".
רובינשטיין: "אחרי שאיתמר שמעוני נבחר בסוף אוקטובר 2013 הייתה לך טינה או יריבות אישית עם שמעוני".
סויסה: "ממש לא. אם הייתה לי יריבות, יכולתי לפעול באותן שנים, היה חומר אצלי, וגם כשגברת א’ פנתה אליי לפני ההקלטה. אני כותב את הדעות האישית שלי. אתה יכול לראות מה אני חש כלפי שמעוני מהכתבות שלי ואלה ענייני העיר בלבד".
רובינשטיין: "שואלת אותך גברת א’ אם אתה בכסאח איתו, ואתה משיב, 'אנחנו בכסאח איתו, אחרי כמה חודשים הוא מתעלם?' ואני שאלתי אותך אם היה לך משהו אישי נגד איתמר, ואתה שללת, ואני הקראתי לך שורות ספורות שאתה בכסאח איתו".
סויסה: "ההקלטה הזו היא חלק משבע שנים של שיחות. ב-2007 גברת א’ הגיע אליי למשרד לענייני מזונות לטפל בעניינה. ואז היא מספרת על נושאים של מעשים מגונים של מהצרי בה. זה התגלגל לחקירה. בין אותה גברת לשמעוני היה סיוע אחד לשני, אחרי 2008 היא הרגישה שהוא זנח איתה כי היא הרגישה שהיא עשתה עבורו המון".
רובינשטיין: "ההתייחסות שלך לכסאח עם איתמר".
סויסה: "בשלב מסוים זה (הדברים של גברת א’) כבר היה נכנס מפה ויוצא משם. זה נאמר בשביל שהיא תחשוב שאני עושה משהו עם הדברים".
רובינשטיין: "אם עולה מהתמלול שאלה אם אתה בכסאח עם שמעוני?"
סויסה: "זה סתם נאמר".
בשלב הזה הוקרן בבית המשפט קטע כתבה בערוץ 2, כתבתו של יוסי מזרחי תחת הכותרת “כך ניסו לתפור תיק לראש העיר אשקלון”.
רובינשטיין מפנה אותו לקטע בתמליל שבו הוא אומר לגברת א’: “יש כמה שיטות לעשות, להפיל את הבן זונה הזה. יש שיטות מלוכלכות ויש שיטות משפטיות”.
רובינשטיין: "מי הבן זונה?"
סויסה: "השיחה היא על איתמר שמעוני".
רובינשטיין: "מה השיטות המלוכלכות ומה השיטות המשפטיות?"
סויסה: "רוויתי כבר משיחות על האכזבות מאיתמר שמעוני, ואלה דברים שנאמרו בעלמא".
התשובה הזו מביאה את רובינשטיין לשאול את סויסה מדוע בריענון שלו – זה השלב שבו העד מגיע לפרקליטות לפני מתן עדותו -הוא לא אמר כי אלה דברים בעלמא ושגברת א’ הייתה אצלו 30 פעם, והוא אמר דברים כדי לרצות אותה. סויסה ענה שרק אמרו לו לקרוא את העדות שלו ולראות שהוא מזהה הכול ולא שאלו אותו מעבר לכך.
אבל רובינשטיין ממשיך להתעקש ולעמוד על כך: "השמיעו לך תמליל, ואתה לא אומר להם שאלה דברים בעלמא ו'היא הייתה אצלי 30 פעם'".
סויסה: "זה הוצג לי בריענון, אמרו לי תקרא שזה אתה, ולא אמרו לי מה אני חושב על זה. ההתרשמות שלי הייתה שלא הייתה כוונת מכוון בריענון".
רובינשטיין: "יש פה עוד דבר, בתקופה שאתה מקיים את השיחה עם א’, אתה אומר לה שהלכת למפלגה מסוימת, והם מתכוונים לעזור לך. האם באמת הלכת למפלגה הזו?"
סויסה: "הייתי ראש המטה שלהם".
רובינשטיין: "אתה התכוונת ללכת לראשות העיר?"
סויסה: "כן. זו השאיפה שלי".
רובינשטיין מעלה הילוך בחקירה ושואל את סויסה על דברים שנאמרו בהקלטה: "אתה אומר שיש שתי שיטות להפיל את שמעוני, אחת חוקית אבל מסובכת, ויש דרך לא חוקית שזה לשלם למישהי שתשכב עם שמעוני. נכון?"
סויסה: "אדם סביר מן היישוב וקורא את המלל שמדבר כנראה על כדורים כי אין תשובה שלמה".
רובינשטיין: "בעיניך אלה דברים בעלמא?"
סויסה: "כן. אני אומר לה, 'את רוצה משהו, את רוצה לעשות את הלכלוך, תעשי את מה שאת יכולה לעשות את הלכלוך'. מגיעה בחורה שלכאורה באה להקליט. אין פה עקב בצד אגודל, יש פה מלל לא מסודר ולא תכנית".
רובינשטיין בשאלה הבאה מנסה לברר עם סויסה מהיכן הוא ידע באותו השלב כי יש חקירות נגד שמעוני: "אתה אומר לה 'יש חקירות יש זה ויש זה', נגיד שאנחנו באפריל 2015, החקירה הגלויה מתחילה בינואר 2016. בינתיים אנחנו יודעים שהייתה חקירה סמויה עם הקלטות. מאיפה אתה יודע באפריל 2015 שיש חקירות?"
סויסה: "לא ידעתי, וזה מעיד על כל השיחה. אתה רואה שהתשובות הן כמו של ילד מפגר. בתקופה הזו היה אתר אינטרנט שדיבר על חקירות. האם היה ניסיון להפיל אותו? נשלחה בחורה? לא".
רובינשטיין: "אני אגיד לך למה לא, אתה ידעת שיש חקירה סמויה".
סויסה: "אני האדם הראשון שיצא אחרי המעצר בכתבה של 'לא תשפוך את דם רעך', והכתבה מפורסמת, ושם אני מצר על המצב הזה".
רובינשטיין: "באה בחורה, ותסלח לי על הביטוי: באה מספרת לך סיפורים ומגלגלת שיחה, אז למה אתה לא אומר לה, 'אני לא רוצה נערת פיתוי ואני לא אשלם' ואתה אומר לה, 'תגידי לי מחר, אני מוציא צוות'?"
סויסה: "אחרי הסיפור של מהצרי שחטו אותה, ואני ליוויתי אותה להיות כאוזן קשבת. אני בסך הכול ממשיך עם המשחקים שלה".
רובינשטיין מתייחס כעת לחלק אחר בתמליל בו נאמר לכאורה לא’ “להפריח בלון לחברות האלה שפונטה (נאשם 4) מנסה להתחיל איתן”.
רובינשטיין:"אתה מציע לבחורה שיושבת מולך ללכת למשה פונטה, ואתה נותן לה עוד כיוון ‘תלכי גם לפונטה’".
סויסה מתעקש שזה לא מה שנאמר: "אתה לא קורא נכון. מופיע לך ‘תפריחי בלון לחברות שלך’, וזה אומר שהרעיון ההוא נזנח כי הוא לא מעניין. אני לא אומר לה ללכת לפונטה. אני לא אומר לה, 'לכי לפונטה'. אני אומר שתפריח בלון, ואז אולי איתמר ידבר איתה. המטרה היא שאחרי שאיתמר עבר איתה הרבה עשייה. אז תגידי לחברות שלך שפונטה מתחיל איתך, ואולי איתמר יקרא לך. אני לא אומר לה לעשות משהו".
רובינשטיין: "אתה אומר לה 'מה שכן, את יכולה ללכת לב’ ותגידי לי מתי, מחר אנחנו אצלו, שמים מצלמה'. אתה יורד לפרטים. אתה יהודי שעבר את גיל ה-40, באה אליך בחורה שאתה מבין שאין לך כוונה, והיא סתם מבלבלת לך את המוח, ואתה לא אומר לה, ‘אני אפנה בדרך חוקית, לכי שלום. תודה, לא בבית-ספרי’. למה לא אמרת לה את זה?"
סויסה: "אתה צודק לחלוטין. היא לא צריכה לבזבז את זמני".
רובינשטיין: "אתה אמרת לה שאם תהיה ראש עיר היא תהיה ראש הלשכה".
סויסה: "כן, בצורה לא רצינית".
רובינשטיין מחליט לשוחח עם סויסה על נסיבות השעייתו מלשכת עורכי הדין, ובשלב הזה ישנה התנגדות כי הדברים אינם רלוונטיים. השופטת שאלה אם יש הליך משמעתי כנגד סויסה שקשור לאמירה שנאמרה שאינה אמת שנאמרה בהליך משפטי.
סויסה הכחיש, אך רובינשטיין טען כי לא כך הדבר והציג לשופטת מסמכים הנוגעים להשעייתו של סויסה מהלשכה, והשופטת אישרה לשאול את סויסה על כך.
שופטת: "האם נכון שלקחת ייצוג של מתלוננת, לקחת שכר טרחה והצגת מצג כי הוגשה תביעה למרות שכלל לא הוגשה תביעה?"
סויסה: "התשובה היא שלא. היה ערעור".
שופטת: "אלה עובדות שהיו בגזר הדין. האם העובדות התהפכו בערעור?"
סויסה: "ההשעיה קוצרה".
רובינשטין: "לקחו לך את הרישיון לתקופה של שנתיים?"
סויסה:"כן".
רובינשטין: "האם לקחו לך לעוד שנתיים?"
סויסה:"לא נכון. יש משפט חוזר".
רובינשטין: "האם זה נכון שבמספר תיקים קיבלת מספר עונשי השעיה שונים?"
תשובה: "נכון".
רובינשטיין הטיח בסויסה: "אני רוצה לשאול שאלה פשוטה: אתה עורך דין, אתה מסובך בלשכה, באה לך הבחורה הזו שאתה אומר שהיא מבלבלת לך את השכל, ואתה מספר לנו כי אתה יושב איתה למראית עין והכול חרטא, וזה אתה רוצה שנקנה?"
בהמשך נערכה חקירה חוזרת על ידי הפרקליטות שניסתה לשלול את הגרסה כאילו סויסה ידע על החקירה של שמעוני עוד לפני כן.
תובעת: "ניסו להציג לך שאתה דיברת על חקירות בזמן שאף אחד לא ידע על החקירות כאילו אתה מקור. אנחנו קצת פשפשנו וראינו שב-2014 ו-2015 היו כותרות כמו חקירות סמויות על איתמר שמעוני".
סויסה: "קראתי את הכתבות הללו ונחשפתי לזה בפייסבוק של 'אשקלון 10' שהעלה שם מדי יום".
תובעת: "אתה אומר שיש לו מסמכים על שחיתויות של איתמר שמעוני, באיזה נושאים?"
הסנגור של שמעוני זינק מיד: "הוא אמר במשטרה שאמרו לו שזה לא רלוונטי".
אבל התובעת אמרה שהיא דווקא רוצה לדעת מה יש במסמכים הללו.
תגובות
שלמה סויסה הגיב לדברים שעלו בדיון ואמר: “ניסיונותיו של שמעוני טרם נעצר לספר לציבור כי גורמים עבריינים ופוליטיים מבקשים לפגוע בו התנפצה בדיון שהתקיים בבית המשפט. מהדיון עולה כי שמעוני שידל את גברת א’ לגרום לי לדבר עבירה שלא צלח. מחומר ההקלטה 'בושל' מלל אשר פורסם בערוץ 2, בו כביכול, גורמים פוליטיים מבקשים לפגוע בו. בדיון שהתקיים השבוע עולה במפורש כי המלל 'בושל'.
שמעוני במשך 40 דקות ניסה למצוא את המלל ללא כל הצלחה. גם ניסיונותיו להכתיר אותי כיוזם פתיחת החקירות כנגדו (חבל שלא נפלה בידי הזכות) לא צלחו. עבר שמעוני לעשות את הדבר שיודע הכי טוב, להאשים אחרים ולנסות לפגוע במהימנותי, באמצעות פסקי דין משמעתיים של בית הדין של לשכת עורכי הדין. רשלנותו של שמעוני המשיכה כאשר 'בחר' שלא לפרט את הערעורים שהתקבלו כנגד אותם פסקי דין.
סופו של יום מודה אני לשמעוני, אשר פתח בפניי את הראיות בכדי שאוכל לפרט כנגדו תביעת דיבה על 'בישול' תמליל ופרסומו בערוץ 2. וכן על הפגישה בימים הקרובים עם גורמי החקירה להמצאת חומרים מפלילים שאותם ביקשתי לפרט בבית המשפט כנגד שמעוני וסביבתו הקרובה”.
שמעוני מצידו מסר בתגובה: “לאט לאט ככל שהמשפט שמתקדם והאמת נחשפים ונחשפים אותם אנשים שלא בחלו בשום אמצעי כדי לנסות ולתפור תיק. אני מאחל להם שיבינו מה שעשו ושיחזרו למוטב”.