בית המשפט קבע את עונשם של שורה של נאשמים וחברות שהורשעו ביצירת קרטל הגיזום. קבלני הגיזום היו ניגשים למרכזים של חברת החשמל, מתאמים את הצעותיהם ובכך יוצרים קרטל שבאמצעותו הם מונעים את התחרות עם אחרים, זוכים במכרזים ומשלשלים לכיסם בניגוד לחוק סכומי עתק.
בין הנאשמים גם שלושה אשקלונים: רמי ברזילי, בנו נאש ברזילי וניסים קסנטיני. האשקלונים היו חלק מהקרטל, אם כי נגזרו עליהם עונשים יחסית קלים ביחס לנאשמים האחרים הדומיננטיים יותר.
זה החל לפני שמונה שנים. החוקרים החלו בחקירה סמויה שכללה האזנות סתר לקווי הטלפונים של החשודים. בשנת 2010, לאחר שהבשילה החקירה היא הפכה לגלויה. הנאשמים נחקרו שעות רבות ונדרשו להסביר את מה שהושמע להם בהקלטות ולהתעמת עם גרסאות שמסרו מעורבים אחרים.. רק לאחר שנתיים וחצי הוגשו כתבי אישום ולאחר שנתיים נוספות נפתח המשפט והחל שלב ההוכחות בדיונים בבית המשפט המחוזי בירושלים.
בית המשפט המחוזי בירושלים. צילום: ארנון בוסאני
אז איך זה עבד? חברת החשמל מוציאה מעת לעת מכרזי גיזום על מנת למנוע פגיעה של צמחיה בקווי המתח, במיוחד בימי החורף הסוערים בכל רחבי הארץ. בין קבלני הגיזום השונים שבעבר התחרו אחד מול השני התגבש "הסכם שלום" שבמסגרתו חולקה הארץ בין הקבלנים "הצפונים" לבין אלה "הדרומים". למשל, לקבלן אחד הובטח "שקט" בירושלים תמורת זה שלא יתחרה במכרזי הדרום. הוא התבקש להגיש 'הצעת גיבוי' למכרזי הדרום ובתמורה אף הוגשו עבורו הצעות גיבוי במכרז בירושלים. כלומר, מהתארגנויות "מקומיות", בין קבלנים אלה, התפתח קרטל מקיף של כלל העוסקים בגיזום עבור חברת החשמל.
מקדימים תרופה למכה. עובדי חברת חשמל. צילום: אלירם משה
מדובר בתיאום מכרזים ציבוריים ובכך הייתה פגיעה כפולה: הן בתחרות החופשית והן בערך השוויון וטוהר ההליך המכרזי. התיאום במכרזים כלל הגשת הצעות גיבוי מטעמם של אלה שלא אמורים היו לזכות, על מנת ליצור מראית עין של תחרות. נוצר 'פרויקט' של איסוף המעטפות – חלקן ריקות וחלקן מלאות בהצעות גיבוי. כחלק מתחזוקו של הקרטל קוימו מפגשים על מנת לקבוע מי יהיו הזוכים במכרזים השונים ומי יקבל, בתמורה לשיתוף פעולה מצדו, עבודה בקבלנות משנה, או יזכה במכרז אחר.
"ה'מנהג' לתאם מכרזים בין המעורבים השונים הפך כה טבעי ומובן מאליו עבורם, עד כי לא חששו לדבר על כך האחד עם השני" כתבה בהכרעת הדין השופטת נאוה בן אור "איש מהם לא ראה לנכון למחות על פעולות התיאום, לטעון כי אינו רוצה להיות מעורב בהן, או לטעון באוזני מי מן הדוברים השונים, שהתבטאו בגלוי על ההסדרים המתגבשים, כי אינו יודע מה הוא שח".
פסק הדין מציין כי "התמונה המצטיירת ממכלול העדויות ומן השיחות המואזנות והמוקלטות היא תמונה של פעילות עבריינית רחבת היקף, של דומיננטיות רבה, של "חזון" לקרטל את כל השוק עד כי לא ניתן יהיה עוד להימנע מהעסקת קבלנים שהם חלק מן הקרטל (חזון שהתגשם במידה רבה כשחברת החשמל התקשתה למצוא תחליפים לאחר שהפרשה נחשפה, ונאלצה להמשיך בהתקשרויות עם הקבלנים שתיאמו ביניהם את המכרזים). הכל במשך תקופה לא מבוטלת, בת כשנה וחצי" כתבה השופטת.
גוזמים את העצים. צילומים: עובדי חברת החשמל אשקלון
המעורב האשקלוני שהיה הכי דומיננטי ועליו נגזרו עונשי מאסר הוא רמי ברזילי. "מעורבותו של רמי ברזילאי בתיאום מכרז ירושלים 2010 מתועדת כבר במפגש מסובים, שעסק, בחמשת מכרזי הדרום. באותה פגישה נשמע רמי אומר לחבריו כי יבטיח לירון שלא "יפריעו" לו בירושלים על מנת "להוריד" אותו ממכרזי הדרום" כך כותבת השופט בפסיקתה "לאחר מכן, עם פרסום המכרז, הוא נשמע משוחח עם ירון ושואל אותו אם הוא רוצה שיופיע לסיור הקבלנים או שיימנע מכך. בשיחה אחרת שאל את ירון אם התחיל כבר "לדבר" עם גדליה או שמא כדאי לתת לו "להתבשל" עוד קצת, ובהמשך עדכן את ירון שהייתה "הבטחה" מזוהר, ולכן עליו לברר מדוע הגיע לסיור נציג מטעמו למרות ההבטחה. רוצה לומר, רמי ברזילאי היה מעורה עד מאוד בנעשה והיה מעורב עד מעל לראשו בתיאום המכרז".
"כך גם במכרז רעננה, בפגישת התיאום שנכח בה. אמנם, לא היה מיועד לזכות במכרז, אולם היה לו אינטרס ליטול חלק בתיאום לשם העלאת מחירי המכרזים בשוק הרלוונטי, אינטרס ארוך טווח של מניעת הפרעה בעתיד במכרזי תל אביב שעוד יבואו, ואינטרס לשמור על מערכת יחסים טובה עם השביל הירוק, שיועדה לזכות במכרז רעננה, על מנת שלא "תפריע" לו במכרזי גינון של עיריית תל אביב, שהן מנהרת אשקלון והן השביל הירוק נטלו בהם חלק. ברזילאי לא רק שנטל חלק בפגישת התיאום, כי אם הגיש הצעת גיבוי והגיע לפגישת משא ומתן שניהלה חברת החשמל עם כלל המציעים, מבלי לדווח, כמובן, לגורמים המוסמכים שהמדובר במכרז מתואם".
במכרז תל-אביב, מייחס בית המשפט לברזילי תשלום של 57,500 שקלים לקבלן מהקרטל בתמורה שלא יגש למכרז. החברה של ברזילי, 'מנהרת אשקלון' זכתה במכרז והרוויחה במסגרתו כ-1.75 מיליון שקלים עד שהפרשה נחשפה.
תשלום עבור אי הגשת הצעה למכרז. אילוסטרציה: אושרי צימר
בית המשפט כאמור גזר על ברזילי – 7 חודשי מאסר בפועל ושנה נוספת על תנאי. כמו כן קנס בסך 110,000 שקלים. לחברת שבבעלותו 'מנהרת אשקלון' נגזר קנס בגובה 175,000 שקלים ובנוסף חילוט 150,000 שקלים מהנכסים שנתפסו כשהתפוצצה הפרשה.
גם בנו של רמי מעורב בעסקי הגיזום. ניסים ברזילי, או בשמו השני נאש היה דומיננטי בתיאום חמשת מכרזי הדרום. לאחר סיור הקבלנים נפגשו הקבלנים ונאש האיץ בהם להגיע להסדר כי לגרום להעלאת מחירי המכרזים של חברת החשמל. עוד הוברר כי הוא ואביו רכשו את מעטפות המכרז.
"האינטרס של נאש" קובעת השופטת "תכנון אסטרטגי שתכליתו להביא להעלאת מחירי המכרזים, כמו גם האינטרס – המשותף לו ולאביו – להמשיך ולעבוד בתל אביב ללא הפרעה. בנסיבות אלה אין לראות את מעורבותו של נאש בפרשה כמעורבות שולית".
לבסוף נגזר עליו עונש קל יחסית בשל מעורבותו הקטנה: 4.5 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 30,000 שקלים.
צילום: דוברות עיריית אשקלון
אמנם ניסים קסנטיני אינו הבעלים של חברת "קסנטיני ובניו בע"מ" אך בית המשפט קבע שגם אין לראות בו שכיר. קסנטיני השתתף בפגישה שהתקיימה לאחר סיור הקבלנים. הוא השתתף בפגישה בשכונת התקווה בתל-אביב ביום הגשת ההצעות, במהלכה מולאו הצעות גיבוי שונות במגוון כתבי יד על מנת שלא לעורר את חשדה של ועדת המכרזים. בנוסף, הוגשה הצעת גיבוי מטעמו למכרז רמלה, בידיעתו ובהסכמתו.
בית המשפט המחוזי בירושלים. צילום: ארנון בוסאני
מעורבותו אכן קטנה ולפי כך הוא לא יכנס לכלא אלא ירצה 3 חודשי עבודות שירות וישלם קנס בסך 25,000 שקלים כשעל ראשו מרחף עונש 6 חודשים מאסר על תנאי.
