בתביעה שהוגשה לבית המשפט השלום0 ברחובות, טוענים בני משפחה מאשקלון כי אמם הקשישה, הסובלת מדמנציה, חמקה ממעון בו הייתה אמורה להיות תחת השגחה. בדרך נס חייה ניצלו כאשר נמצאה לאחר כיממה, כשהיא חבולה, רעבה ומבולבלת. לדברי עו"ד שויגמן, עקב האירוע חלה הרעה משמעותית במצבה.
על פי כתב התביעה, משפחתה של הקשישה הזהירה את צוות מעון היום כי יש להשגיח על הקשישה.
לדברי עו"ד שויגמן, חרף הבטחות המוסד להשגחה צמודה, היעלמותה של הקשישה התגלתה רק כאשר הגיעה ההסעה שהייתה אמורה להחזיר אותה לביתה – ייתכן ששעות מאז היעלמותה מהמוסד. לאחר שצוות מעון היום דיווח על המקרה, המשטרה, בשיתוף משפחתה של הקשישה וכן מתנדבים נוספים, יצאו לחפשה, כשאל מאמצי החיפוש מצטרפים מסוקים.
מחפשים בכל פינה אפשרית. אילוסטרציה: דוברות המשטרה
כעבור כ-24 שעות של חיפושים, נמצאה לבסוף הקשישה כשהיא באפיסת כוחות, שוכבת בין שיחים וקוצים בקרבת חוף הים. "אימא הייתה ללא אוכל ושתייה וכנראה הסתובבה במשך זמן רב מבלי שהיא יודעת כיצד לחזור הביתה או למעון", סיפרה בתה. לדבריה, אמה הקשישה נמצאה שהיא מיובשת, חבולה, ושרוטה וללא שיניה התותבות, אותן איבדה ככל הנראה במהלך היעדרותה.
לאחר הימצאה, אושפזה הקשישה בבית החולים "ברזילי" באשקלון. על פי התביעה, הבדיקות שנערכו לה בבית החולים העלו חשד כי היא עברה אירוע מוחי. כמו כן, אובחנה אצלה אי ספיקת כליות חריפה והתפשטות זיהום שהצריך טיפול אנטיביוטי.
צילום: מורן נסים. צילום רפואי, ברזילי
לדברי ד"ר קרולה ויגדר, מומחית בגריאטריה ופסיכוגראטריה, שחוות דעתה צורפה לתביעה, ההפרעה בתפקודי הכליות של הקשישה נגרמה מההתייבשות עקב מחסור בשתיה ובמזון במשך קרוב ליממה. לדבריה, הקשישה סובלת מנזק בלתי הפיך לסיבי שרירי השלד, וזאת בעקבות המאמץ החריג אותו עשתה במהלך היממה בה נעלמה.
על פי התביעה, מאז המקרה, התדרדר מאד מצבה המנטלי של הקשישה, והיא הפכה לאלימה פיזית ומילולית כלפי עצמה וכלפי הסובבים אותה – תוך שהיא מנסה כל העת להימלט – אף מביתה שלה.
צילום: מורן נסים. צילום רפואי, ברזילי
ד"ר ויגדר קובעת בחוות דעתה, כי האירוע גרם להתדרדרות פיזית ומנטלית קשה במצבה של הקשישה – ולמעשה הוא אחראי לכ-25% מנכותה המלאה של הקשישה (שכזכור, כבר הייתה חולה דמנטית לפני האירוע).
עוד מציינת ד"ר ויגדר כי הקשישה הפסיקה לזהות את ילדיה ולתקשר עם הסובבים, ואינה מבינה תוכן שיחה ברמה בסיסית. אובדן שינייה התותבות במהלך היעלמותה אף גרם לכך שהיא אינה מסוגלת לאכול כראוי והיא ירדה 3 קילוגרם ממשקלה.
בנה של הקשישה טוען כי לאחר המקרה הפכה האם לאלימה פיזית ומילולית כלפי עצמה וכלפי הסביבה ומצבה הנפשי והתפקודי התדרדר. הם כבר אינם משאירים אותה יותר לבדה, אפילו בביתה שלה. לדבריהם, מאז היעלמותה היא מסכנת את עצמה ואת סביבתה ומנסה כל הזמן להימלט מהבית.
משפחתה של הקשישה נאלצה מאז המקרה לשנות את שגרת יומה כדי לטפל בקשישה ולדאוג שתהיה כל העת תחת השגחה מחמירה. לדבריהם, הם מפסידים ימי עבודה כדי לשהות לצדה וחווים מידי יום את תוצאות ההיעדרות של האם הקשישה מהמעון. "אנו זועמים על צוות המעון שלא הבחין בהיעלמותה של אימנו ולא הודיע לנו מיידית. לו ידענו על כך בזמן היינו יכולים למנוע ממנו וממנה נזקים וכאב", אומרת בתה.
"חשוב לנו שמקרה כזה לא יחזור על עצמו", אומרת בתה של הקשישה. "אני לא מאחלת לאף אחד לחוות את מה שעברנו ברגעי האימה שאימי נעלמה. אני חושבת כל העת מה היא הרגישה באותן שעות. אנחנו אמורים להיות בטוחים ושקטים שמי שמטפל בהורינו המבוגרים, עושה זאת במסירות ובתשומת לב מלאה".
לדברי עוה"ד שויגמן "מרכז היום, לא נהג על פי הנהלים. הצוות לא העביר דיווח טלפוני על המקרה למפקח על המעונות ולא העביר דיווח בכתב ל'מנהל השירות לזקן' במשרד העבודה והרווחה, כפי שהוא מחויב".
תביעת הפיצויים שהוגשה על ידי עו"ד אונגר נגד מעון היום ונגד חברת הביטוח המבטחת אותו, נדונה בימים אלו בבית משפט השלום ברחובות.
