לפני כשנתיים חזר הצעיר מעבודתו לעת ערב, הוא נכנס לאחד המושבים באזור אשקלון ורכב שעבר ולא הבחין בו עלה על רגלו. למרות הפגיעה ותוך שהוא סובל מכאבים עזים הרכב המשיך בנסיעה ולא ניגש להציע לו עזרה. לאחר המקרה פונה הצעיר לקבלת טיפול רפואי במרפאת "ביקור חולים", ולשם סדרת בדיקות שיאבחנו את מצבו הרפואי. בבדיקות נקבע כי הוא סובל מחבלות, שפשופים ושבר בכף רגלו השמאלית .
לאחר המקרה הוא פנה לעורך הדין איל כהן-ממשרד עורכי הדין כהן-קריסי המתמחים בדיני נזיקין- בבקשה כי ידאג לקבלת זכויותיו בעקבות התאונה הן במוסד לביטוח לאומי והן כנגד חברת הביטוח.
עו"ד כהן הגיש תביעה לצורך הכרת התאונה כתאונת עבודה והמוסד לביטוח לאומי הכיר בה וקבע לצעיר 10% נכות צמיתה עקב הצלקת והרגישות שנותרה ברגלו מן התאונה.
לאחר סיום ההליכים בביטוח הלאומי תבע עו"ד כהן את 'קרנית-הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים', שכן פרטי הנהג שלא הבחין בצעיר לא היו ידועים, כמו גם, פרטי חברת הביטוח שלו.
בכתב התביעה טען עו"ד כהן, בין היתר, כי "עובר לתאונה היה התובע בריא ויכול היה לבצע כל פעולה יום- יומית פשוטה" וכי "קיים חשש כי התובע יסבול בעתיד מהתגברות כאביו ומהחמרת מצבו עוד יותר והדבר ישליך על הפסד כושר השתכרותו בעתיד, עזרה צד ג' והוצאות. כמו כן לתובע נגרמו וייגרמו נזקים כלליים: הוצאות רפואיות בעתיד, עזרה וסיוע בעתיד, הפסד השתכרות בעתיד, צער כאב וסבל".
בעקבת התאונה נעדר הצעיר – שהיה בעת התאונה סטודנט – מעבודתו למשך כשלושה חודשים.
השבוע נקבע כי בהסכם פשרה יקבל הצעיר כ-146 אלף שקלים בעקבות התאונה. זאת בנוסף למענק חד פעמי קטן של 5,574 שקלים אותו קיבל מהמוסד לביטוח לאומי, מענק נמוך יחסית עקב העובדה כי משכורתו של הצעיר הייתה שולית ביותר עקב היקף המשרה הקטן בה עבד במועד התאונה