אדם בעל מוגבלות פיזית, הורשע בביצוע מעשה מגונה בילדה בת 7 ונגזרו עליו שמונה חודשי מאסר בפועל. ערעורו על חומרת העונש נדחה.
בחודש אוגוסט 2013 יצאה ילדה בת 7, מביתה שבבניין מגורים באשקלון, יחד עם שני חבריה הקטינים ועשו את דרכם לכיוון המקלט של הבניין. כאשר השלושה הבחינו באדם זר העומד בחדר המדרגות, הם חששו להמשיך להתקדם ולכן נעצרו והתיישבו על אחת המדרגות.
או אז התקרב אליהם האיש, תושב העיר, אשר הינו חירש אילם, והחל לגעת באיבר מינה של הילדה, אשר בתגובה ניסתה לקום אך התוקף מנע זאת ממנה ומשך אותה בכוח אליו. בעקבות זאת החלה הילדה הקטנה לזעוק ולקרוא לאמא שלה. רק אז, בתגובה לצעקות, שחרר אותה התוקף וזמן קצר לאחר מכן עזב את המקום.
כנגד האיש הוגש כתב אישום, הוא מצידו הכחיש את המיוחס לו טען כי מדובר באי הבנה. בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע אותו בביצוע מעשה מגונה וגזר עליו עונש מאסר בן שמונה חודשים וכן פיצוי כספי בגובה עשרת אלפים שקלים.
האיש ערער וטען שוב כי שירות בתי הסוהר אינו ערוך לקלוט אסיר במצבו ויש חשש אמיתי שיסבול מהתנכלויות אם ייאלץ לרצות מאסר מאחורי סורג ובריח. השב"ס מצידו הגיב כי יש לו את הניסיון בכליאת אסירים בעלי מוגבלות כמו של האיש וכי עם כניסתו למאסר הוא ילווה על ידי עובד סוציאלי.
הרכב של שלושה שופטים מבית המשפט העליון בראשות השופטת אסתר חיות, דנו בערעור והחליטו לדחותו. "אכן, מוגבלות פיזית היא שיקול להקלה בעונש ואולם אין בה כדי לפטור מעונש מאסר מקום שבו עונש זה מתחייב מן העבירה שבה הורשע הנאשם", נכתב בפסק הדין.
