החלטה של ועדה רפואית היא לא החלטה סופית, וחשוב לדעת שאפשר לשנות אותה בצורה דרסטית באמצעות ערר. כך למד מ’, תושב האזור ועובד בחברה לעבודות עפר, שערר שהגיש הזניק את הגמלה שלו במאות אחוזים.
הכל החל כאשר העובד חש בכאבי גב במהלך עבודת חפירה שביצע בשנת 2016, ובבדיקות דימות מאוחרות לפגיעה התגלו בלטי דיסק בגב. מאז הפציעה העובד לא חזר לעבודה בשל כאבים עזים, בהם כאלה שהקרינו לרגליו.
הוועדה הראשונה של הביטוח הלאומי קבעה לו נכות בשיעור עשרה אחוזי נכות לצמיתות בגין הגבלת תנועה בגב תחתון, אך ניכתה מכך חמישה אחוזים, בטענה ש“קיים עבר רפואי רלוונטי”. עוד קבעה הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי: “הכאבים מהם סובל העובד אינם מונעים ממנו לשוב לעבודה סדירה בעבודת הכפיים בה עסק לפני הפגיעה”.
באי כוחו עורכי הדין אלעד דנוך ואריק ריביצקי טענו כי הוועדה פעלה בניגוד להלכה הפסוקה, ולפיה יש להפחית אחוזי נכות רק כאשר ישנם ממצאים רפואיים קודמים מתועדים, ברורים ומאובחנים המציינים מגבלת תנועה.
בעקבות הערעור הוועדה הרפואית לערערים של המוסד לביטוח לאומי קיבלה את הערעור והכירה למערער בנכות הגבוהה פי שישה מהנכות שקבעה קודם לכן, מה שייזכה את העובד בקצבה בסך 2,500 שקלים לחודש לכל ימי חייו.