התאונה הטראגית התרחשה בחודש מרץ 2004, אז המתין הצעיר בן ה-19.5 לגיוסו לצה”ל ועבד באולם שמחות כעובד כללי. ביום האירוע הוא נתבקש להעלות מהמטבח, הממוקם בקומה התחתונה של האולם, עגלה עמוסה בצלחות לקומת המחסן, הממוקמת בקומה השלישית והעליונה. לצורך כך הוא השתמש במתקן להרמת משא אשר נע בתוך פיר וחיבר בין שלוש הקומות באולם.
בשעה שניסה להוריד את המעלית למטה היא נתקעה, ולאחר שהמשיך לנסות להוריד אותה היא השתחררה לפתע, פגעה בו וגרמה למותו. לאחר שאחד העובדים במקום נדרש לגשת ולבדוק מדוע המתקן אינו יורד למטבח, הוא מצא את גופתו של הצעיר.
“אין חולק כי ניסיונות של עובדים אחרים בקומת המטבח להוריד את המתקן לקומה התחתונה לא צלחו, ובשעה 18:30 לערך נמצאה גופתו של המנוח בין הקומה השלישית לקומה השנייה, כשהיא מצויה בתוך הפיר של המתקן ומחוצה בין הדופן של המתקן לבין דופן הפיר”, נכתב בפסק הדין.
אילוסטרציה. צילום: דוברות מד"א
אף על פי שלא היו עדים להתרחשות התאונה, מומחים שבחנו את התיק קבעו כי הצעיר הפעיל את המתקן כלפי מטה על ידי לוח ההפעלה ולאחר שהבחין כי הסל נתקע הוא המשיך ללחוץ על לוח ההפעלה ובכך גרם לשרשרת להשתחרר ולהיערם על הסל. משהבחין שהסל עדיין תקוע, הוא פתח את דלת המתקן והכניס את פלג גופו העליון אל פיר המתקן בכוונה לשחררו. באותה עת הסל השתחרר, נפל והפיל אותו מטה, תוך שהוא לוכד את גופו אל מול הפיר. באשר לשאלה אם המנוח עצמו נהג בחוסר זהירות ותרם למותו, נטען כי ברור שהוא עמד על דופן שלא הוגדרה כדין, והמתקן נפל עליו. אולם אם המתקן היה תקני וכלל את כל מתקני הביטחון, כולל מפסק רפיון שרשרת, התאונה לא הייתה יכולה להתרחש. עוד נטען כי אם היה מקבל הדרכה כנדרש, היה ניתן לדעת כיצד הורו לו לעבוד ואם סטה מההנחיות שקיבל.
לטענת התובעים, שרשרת של מחדלים היא זאת שהביאה למותו של הצעיר. “התנהלות כל הנתבעים ביטאה זלזול בחיי אדם וזלזול בהוראות בטיחות והתעלמות מחובות בסיסיות וכן אי מילוי חובות התפקיד, כאשר איש מהנתבעים אינו יכול לטעון כי פעל כשורה”, נכתב.
לאחר התאונה פנתה משפחתו של המנוח פנתה לעו"ד דן ארד ממשרד יורם ורון ושות’ על מנת לבחון הגשת תביעה כנגד המעסיקים של הצעיר. לאחר פניית המשפחה, פנו עורכי הדין למשטרה על מנת לבחון את העדויות המצויות בתיק. משטרת ישראל ניהלה חקירה בעניין, אולם סברה כי אין מקום להגיש כתב אישום כנגד בעלי האולם בגין גרימת מותו של המנוח.
לאחר עיון מדוקדק בעדויות המעורבים סברו עורכי הדין כי יש מקום להגיש תביעה אזרחית גם נגד בעלי האולם וגם נגד רשויות הפיקוח של המדינה, שלא פיקחו כראוי על בטיחות המקום.
עורך דין דן ארד
לאחר הגשת התביעה נגד המדינה החליטה הפרקליטות להגיש כתב אישום כנגד בעלי המקום. בעקבות ניהול ההליך הפלילי התעכב בירור התיק האזרחי במשך זמן ארוך.
הפיצוי שעליו נפסק לאחרונה מחולק בין בעלי האולם, משרד העבודה והמהנדס שאחראי על בטיחות המעלית. פיצוי זה הינו מעבר לפיצוי בסך 250 אלף שקלים שנפסקו למשפחה בהליך הפלילי שבו הורשע בעל האולם במסגרת הסדר טיעון בעבירה של מעשה פזיזות ורשלנות.
בתיק עלו סוגיות משפטיות משמעותיות, ובין היתר, עלתה להכרעה סוגיה תקדימית בנוגע להפחתת פיצוי שנפסק בהליך הפלילי מפיצוי שנפסק בתיק האזרחי ונקבעה הלכה חדשנית בניגוד לפסיקה הקודמת, ולפיה אין להפחית את מלוא הפיצוי.
