משפט שמעוני: מלחמת הפרקליטים

בתחילת השבוע התקיים דיון בתיק שמעוני לקראת המענה של הנאשמים לכתב האישום. במהלך הדיון תקף עורך דינו של שמעוני את הפרקליטות וטען כי היא הגישה אותו "תחת לחץ" וכי יש בו טעויות רבות. בתוך כך קבע השופט מרדכי לוי כי דיוני ההוכחות יתקיימו אל תוך שנת 2018.

דוידי ופונטה על ספסל הנאשמים. צילום: דוד לוי.

עו"ד מנחם רובינשטיין טען בפתח הדיון כי הפרקליטות "מסננת" את חומרי החקירה המועברים לסנגורים. "אנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו מבקשים, או מקבלים מעט מאוד ממה שאנחנו מבקשים", אמר רובינשטיין. "יש לנו חומרים שאני לא חושב שצריך ללכת לשופט אחר כדי לבקש אותם. אני יכול לבקש אותם פה. יש פה למשל חקירות שנערכו, הוקלטו וצולמו. קיבלנו חלק מהתיעוד החזותי של כלל החקירות שנערכו, ואנחנו רוצים את כל התיעוד החזותי, כולל אלו של הנאשם 1 (שמעוני). לא חלק מהדברים, אלא את כולם. אם הוא נחקר תריסר פעמים וצולם והוקלט, אז אני רוצה לקבל הכול. את זה, המאשימה לא נותנת… אני למשל מבקש את כלל האזנות הסתר לשיחות הנאשם 1 עם אדם בשם משה פונטה ועם אדם בשם עופר שמעוני. לא יכול להיות שאקבל חלק. אני לא צריך את ה'סינון' של התביעה. אני רוצה לראות את הכול. היו האזנות? אני רוצה לקבל את כולן. אם המאשימה (הפרקליטות) תפסה את ההקלטות של ישיבת תכנון ובנייה של עיריית אשקלון, אני רוצה לקבל את כולן. ולא את החלק שהיא סבורה שמן הראוי שאעיין בו".

רובינשטיין עולה להתקפה

בקרוב אמורים הנאשמים לתת מענה לכתב אישום שהוגש נגדם, אלא שגם כאן טוען רובינשטיין כנגד הפרקליטות. הוא טען כי ניסוח כתב האישום הוא מעורפל ולא מאפשר לו להגיב עליו כיאות, "יש דברים שאני מבקש לקבל עליהם תשובה. כי אם מישהו כותב בכתב האישום בסעיף 24 לאישום הראשון: 'בין הנאשם איתמר לנאשם דוידי נתקיים במועדים הרלוונטיים קשר', אני רוצה לדעת מה הם המועדים האלה, על מנת שאוכל לתת תגובה מסודרת לאישום הזה".

התובעת בתיק, עו"ד קרן צבירן. צילום: דוד לוי

התובעת, עו"ד קרן צבירן, השיבה לו כי בסעיף 1 יש הגדרה של התקופה הרלוונטית. "אינני חושב שזה מספיק. אני רוצה מועדים מוגדרים", השיב לה רובינשטיין והמשיך: "אני מפנה לאישום ראשון, סעיף 39: 'הפעיל לחץ חריג על גורמים בעירייה, ובהם'. אני רוצה לקבל פירוט של כל הגורמים בעירייה עליהם הופעל כביכול לחץ. אני חושב שאני זכאי לקבל את זה. וזה לא מוגדר בחלק הכללי". מפנה לסעיפים 44-43: "'משנודע העניין לנאשם איתמר… הפעיל לחץ על גורמים מקצועיים בעירייה'. אני מבקש לקבל פירוט בגוף כתב האישום מי הם הגורמים המקצועיים בעירייה, ומי הגורמים המשפטיים עליהם נרשם כי הופעל לחץ. זה לא יכול להיכתב בצורה כוללנית כזאת". מפנה לסעיף 50, "שם נאמר: 'עד למועד החקירה נגדו…' מהם המועדים? מתי זה קרה? ממתי עד מתי? כיצד הוא קידם? למי הוא פנה? אני צריך להתגונן. או שיש לי טענת אליבי או טענה אחרת. צריך לתחם את הדברים האלה בפרטים ובמועדים. סעיף 51: 'במהלך התקופה הרלוונטית פנה הנאשם דוידי… בהמשך לפניות של הנאשם דוידי פעל הנאשם איתמר…' מהי התקופה הרלוונטית? מתי דוידי פנה אל איתמר? מתי פעל איתמר? מול מי הוא פעל? איך הוא פעל? אנחנו עוסקים בכתב אישום, שאמור להציג את העובדות ולא משפטים כוללניים. סעיף 52: 'במסגרת זו פעל הנאשם איתמר… ומול גורמים מקצועיים נוספים'. מי אלה הגורמים המקצועיים הנוספים? מתי הוא פעל? זכותי לדעת את כל הפרטים האלה או שהמדינה תגיד שאינה יודעת. אם היא יודעת – שתרשום. אני רוצה להכין תשובה סדורה מאוד לכתב האישום".

עו"ד מנחם רובינשטיין. צילום: ניר כפרי

רובינשטיין המשיך ומנה את כל הסעיפים הלוקים בחסר בכתב האישום, ואז פנה לשופט מרדכי לוי: "אני אומר לאדוני כבר ועכשיו שלאישום הזה אין שום בסיס. והם יודעים את זה בחומר שיש ברשותם". לאחר מכן טען רובינשטיין כי אחרי שקרא את עדותו של עוזרו לשעבר של שמעוני, הראל שמואל, הוא סבור כי עליו להיות עד הגנה: "יש פה עוד דבר שבתיק הזה שמנו אליו לב, ופה אני מסיים: ישנה רשימה של עדי-תביעה, ביניהם עד מס' 154 הראל שמואל, שהנחת המוצא שלי, אחרי שקראתי את החומר הרלוונטי אליו, שהוא צורף בטעות, משום שהוא לא משמש כעד תביעה אלא כעד הגנה. אז אם יש איזושהי כוונה למנוע מהנאשם 1 להרחיב את יריעת ההגנה באמצעות צירופו של הראל שמואל, זוהי גישה פסולה. אני יוצא מתוך הנחה שיש פה טעות. בכלל, התחושה שלי היא שמי שכתב את כתב האישום כתב אותו מהר, תחת לחץ, מבלי שעיין בכל החומרים הרלוונטיים, ומכאן בין השאר חלק מהטעויות שהפניתי את בית המשפט אליהן".

שינויים בלוח הזמנים

בתחילת חודש יולי היה צריך להתקיים הדיון שיינתן בו המענה לכתב האישום, אלא שהסנגורים טענו כי נדרש להם עוד זמן רב להתכונן. "מאז הדיון האחרון הועברו חומרים רבים לידי ההגנה, ובהם עשרות דיסקים. טרם היה סיפק בידינו לעבור על כל החומר הרב הזה", אמרה עו"ד לימור רוט-חזן המייצגת את עופר שמעוני.

"אני סבורה שהמועד של 4 ביולי 2017 איננו מועד שבו נוכל באמת ליתן מענה לכתב האישום, כאשר עוד ייתכן וצפויות בקשות, שגם לגביהן יהיה צורך לקבוע מועד. אני סבורה שלא ייגרם נזק באם מועד המענה ייערך לאחר הפגרה וטרם מועדי ההוכחות שנקבעו. אני חושבת שזה יאפשר להגיע למתן מענה בצורה הראויה. אוכל לתת מענה בתחילת ספטמבר".

עו"ד נוית נגב, המייצגת את יואל דוידי, הסכימה לדברים: "כפי שאמרתי, קיבלנו חומרים רבים מאוד. כמות בהחלט גדולה מאוד של חומר. לכן ביקשתי באמת לתת מענה. אני מסכימה עם דברי חברתי, ניתן לעשות את זה אפילו ממש מיד לאחר הפגרה, וזה עדיין מותיר זמן די והותר לפני ההוכחות. אני חושבת שזה יאפשר מתן מענה מפורט ולנסות להגדיר ולצמצם את המחלוקות בפני בית המשפט".

עופר שמעוני, עו"ד לימור רוט חזן, איתמר שמעוני. צילום: דוד לוי

2,800 שיחות

עוד ציינה עו"ד נגב כי לא כל הקלטות הסתר של מרשה הועברו אליה, "בקשותיי תצומצמנה לשיחות שהתביעה סיווגה כנוגעות לעניין, שעל פניו חלקן נראות לי כרלוונטיות לעניינו של נאשם 3 (דוידי). יש כ-2,800 שיחות, ומתוכן למעלה מ-380 שיחות שלא הועברו כלל. זה תהליך. אם לא תהיה ברירה ונצטרך להגיש בקשה לפני הפגרה, נצטרך לעבוד בלחץ מאוד גדול. אני מאמינה שבסופו של דבר גם חברותיי יבינו ששיחות נוגעות צריך לתת, ואז הבעיה תהפוך להיות שלנו, ונצטרך לקרוא ולשמוע את כל זה".

התובעת בתיק, עו"ד קרן צבירן, הגיבה לדברים ואמרה: "אני מבקשת לסדר את הדברים במדויק. חומרי החקירה הועברו כולם לסנגורים. ב-7 במאי 2017 הועבר החומר, ועו"ד רובינשטיין יכול היה לפנות במכתב עוד קודם למועד בו פנה. לגופו של עניין: מאז חודש מאי החומרים נמצאים בידי הסנגורים. הייתי שמחה לקבל את טענותיו בכתב במסגרת טענה מקדמית, אבל מאחר וזה הוקרא לפרוטוקול היום, אני מבקשת לאפשר לנו להגיב בכתב תוך מספר ימים. אני כבר אומרת שאני סבורה שחלק מהדברים הם ראיות, ואינם צריכים לבוא במידת פירוט כפי שנתבקשה".

השופט מרדכי לוי קיבל את בקשת הסנגורים וקבע כי המענה לכתב האישום יתקיים ב-7 בספטמבר. דיוני ההוכחות בתיק יתקיימו החל מאמצע ספטמבר בכל יום ג' עד סוף חודש נובמבר. החל מחודש ינואר 2018 הדיונים צפויים להתקיים פעמיים בשבוע בימים שני ורביעי.