בחירתו של אברהם אבינו באליעזר עבדו להיות השליח למשימת חייו, למצוא אישה ליצחק אשר ממנו ייבנה בית ישראל וייבנה העולם כולו, איננה מובנת מאליה. התורה מנמקת את בחירתו של אברהם בשלוש תכונותיו של אליעזר, הרמוזות בשלושת תאריו: עבד, זקן ומושל; כנאמר בפרשתנו (בראשית כד, ב-ד): “ויאמר אברהם אל עבדו, זקן ביתו, המושל בכל אשר לו… ולקחת אישה לבני ליצחק”.
מהו עניינה של כל אחת מתכונות אלו, ומדוע להשלמת משימתו נזקק אליעזר לשלושתן?
א. תכונת העבד מבטאת את ההכנעה, הענווה, העדינות, המסירות, השלווה והנינוחות הפנימית בנפשו של האדם, היוצרת סימפתיה חברתית ומאפשרת לתקשר באופן רך ונעים עם הסביבה.
ב. תכונת הזקן מבטאת את חוכמתו של האדם לא רק מצד ידיעותיו, אלא בעיקר את חוכמת חייו מתוך ניסיונות ומאורעות החיים, היכולות לזהות מורכבויות, לפשט אותן בלי להיבהל מהן.
ג. תכונת המושל מבטאת את היות האדם מסוגל להציב מטרה באופן בהיר וברור, לסמן דרכים להגיע אליה ולממשה בפועל. הוא אינו מוותר, עומד על שלו ופעמים בעת הצורך אף מתנהג בתקיפות כדי להשיג את מטרתו.
אליעזר אפוא כלל בתוכו את שלוש התכונות הללו ללא סתירה והשתמש בכל אחת מהן בזמן הנכון ובאופן הנכון בפגישתו עם רבקה, לבן ובני משפחתם.
כך כתב הנצי”ב (במקום): “שלוש תכונות בכוח אליעזר, אשר משום זה היה מסוגל לשליחות הזו. באשר עניין הנדרש להשתדלות נגמר ויוצא לאור על ידי אחד משלושה אופנים: פעם על ידי לשון רכה והפצרה, פעם על ידי שכל והרחבת דברים ופעם על ידי דעה רחבה ומענה עז, הכול לפי העניין והאדם שבא עמו בדברים. והנה ידוע שאין טבע כל בני אדם שווים. יש בני אדם המוכשרים לגמור
העניין בזה האופן דווקא, ויש להפך, וכאן לא ידע אברהם היאך יהיה נדרש לבצע העניין, על כן בחר בזה העבד שהיו לו את כל התכונות: א. שהיה עבדו ונכנע לאדוניו במענה רך; ב. זקן ביתו – הוא דבר עם חכמה; ג. המושל בכל אשר לו – היה נגיד ומצווה בדעה רחבה, ומשום כך היה נאמן בעיני אברהם”.
כאליעזר, גם אנו היום נזקקים לשלוש תכונות אלו, כל אחת לחוד ושלושתן יחדיו: הענווה, העדינות והסימפתיה החברתית מצד אחד, החכמה והפיקחות מצד שני והעמדת העקרונות ואי-הוויתור עליהם עד מימושם בפועל מצד שלישי כדי להצליח בכל משימה כללית, רוחנית או חומרית העומדת לפתחנו במהלך חיינו.
