היום השמיני של חג הסוכות הנקרא שמיני עצרת. "הוא גם יום שמחת תורה בארץ ישראל אשר באופן פשוט מבטא את השמחה על סיומה של קריאת התורה בשנה שהייתה, והתחלתה של קריאה זו מחדש לאחר חג הסוכות בשנה שתבוא, כדברי חז"ל "שקוראין יום טוב האחרון יום שמחת תורה לפי ששמחים ועושין בו סעודת משתה לגומרה של התורה".
הקפות וריקודים עם ספר התורה. אילוסטרציה: דוברות המשטרה
שמחה זו בתורה, באה לידי ביטוי בהקפות ובריקודים עם ספרי התורה, כהמשך דברי חז"ל: "נהגו להקיף עם ספרי התורה את הבימה שבבית הכנסת כמו שמקיפים עם לולב והכל משום שמחה".
ביום זה רגילים אצלנו לרקוד בו אפילו כמה זקנים בשעה שאומרים קילוסים לתורה… לכן יש להתאמץ בזה ולרקוד ולזמר לכבוד התורה כמו שכתוב גבי דוד המלך ע"ה "מפזז ומכרכר בכל עוז לפני ה", והעידו על האר"י ז"ל שאמר שהמעלה העליונה שהשיג באה לו על ידי שהיה משמש בכל עוז בשמחה של מצווה, וגם על הגאון רבי אליהו מווילנא ז"ל כתבו שהיה מרקד לפני הספר תורה בכל כוחו".
דברים אלו מעלים לפחות שני עניינים הצריכים בירור:
א. מה המשמעות הייחודית של יום זה, יום שמחת התורה, הבאה לידיי ביטוי באופן יוצא דופן דרך ההקפות והריקוד עם ספר התורה, בשונה מהמפגש הרגיל שלנו עם התורה דרך הלימוד והקיום המעשי (כפי שמתגלה בחג השבועות בלימוד תורה כל הלילה וכדומה), עד כדי כך שדווקא ריקוד שמחת תורה זה להביא למעלות רוחניות עליוניות להם זכו חכמינו?
ב. מדוע דווקא ביום זה, שמחת תורה החל ביום שמיני עצרת לאחר שבעת ימי חג הסוכות, מתגלה הקשר המיוחד ויוצא הדופן הזה עם התורה דרך השמחה, ההקפות והריקוד?
ריקודים ברחובה של עיר. אילוסטרציה: דוברות המשטרה
מעלת ריקוד מבוארת על ידי רבי יהודה הלוי בספרו הכוזרי: "כי תורתנו נחלקת בין היראה ואהבה והשמחה. תתקרב אל אלוקיך בכל אחת מהנה. ואין כניעתך בימי התענית יותר קרובה אל האלוקים משמחתך בימי השבתות והמועדים, כשתהיה שמחתך בכוונה ולב שלם… ואם תעבור בך השמחה אל הניגון והריקוד –היא עבודת ה' ודבקות בעניין האלוקי".
רבי נחמן מברסלב העמיק וביאר: שהריקוד הוא ביטוי לשמחה, עבודת ה' ודבקות המבטא את העלאת העולם החומרי למקורו הרוחני, שהרי הרגל היא האיבר הנמוך והשפל ביותר בגוף האדם ומרמזת על דרגה רוחנית נמוכה ורחוקה ביותר מן הקדושה. ועל כן, כאשר האדם מגביה את רגליו מן הארץ ורוקד, הוא מעלה ומרים גם את כל הבחינות והמדרגות החומריות השפלות ומקרבן אל הקדושה, ובכך עושה הוא בזה תיקון גדול לעצמו ולעולם כולו.
מכאן מובן, שהמדרגה הרוחנית אליה מתרוממים אנו ביום זה, מכוח שבעת ימי חג הסוכות אשר בתכונתם ובמסוגלותם להעלות, לרומם ולקדש את החול כפי שהתגלה במצות הישיבה בסוכה ובנטילת ארבעת המינים, היא לגלות את חכמת התורה בחיים הממשיים והמעשיים, כפי שבא הדבר לידי ביטוי בריקוד עם ספר התורה המהווה את התרוממות והתקדשות הגוף מכוח השייכות הפנימית אל התורה ואל ערכיה ומצוותיה.
יהי רצון שנזכה כולנו לעסוק ולעשות טוב וישר, מתוך שמחה אמיתית הראויה לבוני העם והארץ!
