כינויו של חג הסוכות בתורה "חג האסיף", כנאמר (שמות כ”ג): “וחג האסיף… באוספך את מעשיך מין השדה”. הפסוק מבאר באופן הפשוט ביותר את הממד החקלאי שבו, כפי שפירש רש”י: “שכל ימות החמה, התבואה מתייבשת בשדות, ובחג אוספים אותה הבית מפני הגשמים”.
חז”ל העמיקו וביארו שאיסוף התבואה בזמן הזה הוא דוגמה ומשל למצבו המיוחד של עם ישראל לאחר יום הכיפורים, מצב שהתגלה באופן ייחודי בחג הסוכות שלאחר שניטהרו ישראל ביום הכיפורים יש חג סוכות שמתאספים כל בני ישראל וראויים לשבת בסוכה אחת מאוחדים – ולכן נקרא “חג האסיף”.
הרב ערן טמיר
אם כן, חג הסוכות אינו רק זמן שאנו אוספים באופן טכני את התבואה מהשדות אל הבית, אלא גם ובעיקר זמן שבו מופיע ממד אלוקי מיוחד המסוגל לאסוף אותנו – עם ישראל – יחדיו זה עם זה אל הבית האלוקי המשותף לכולנו: ה”סוכה”. וכלשונם של חז”ל, סוכות הוא זמן האסיפה שהקב”ה מאסף אותנו אל ביתו הוא “הסוכה”.
יותר מכך, חג הסוכות נקרא "חג האסיף" על שם התאספותו של עם ישראל ל”יחדיו”. איסוף אשר שורש אותיותיו אס"ף, שורש המתאים לכאורה יותר לאיסוף חפצים ולפרות אשר אותם אוספים, לעומת שורש קב"ץ, המיוחס בדרך כלל לבני אדם חיים כקבוצה בקיבוץ. ואם כך, מדוע נקרא חג זה בשם "חג האסיף", ולא בשם הראוי יותר "חג הקיבוץ"?
מבארים חז”ל: קב"ץ הוא פעולת קיבוץ של עצמים הנפרדים והמפוזרים אחד הנה וחד הנה, וכל כוונת המקבץ לקבץ את המפוזרים, המזדמנים חיצונית למקום אחד, אבל לשון אס"ף מורה על אסיפה פנימה לתוך הבית, למקום חשיבות. התאספות למטרה מאוחדת, התוועדות בנקודה אחת לשם מטרה אחת.
ושני סוגים אלה של חיבור ואיגוד מצויים בפרט גם בין בני אדם: הכינוס האחד הוא כינוס אשר מטרתו איננה הכינוס החיובי של כולם יחד בבחינת “שעה טוב”, אלא מניעה השלישית של הפירוד והריחוק והפיזור בבחינת “סור מרע”. במצב זה אין לכינוס ערך ומטרה עצמיים, ועל כן אין זה משנה כלל היכן מתאספים, מאחר שהכינוס הוא אמצעי למניעת הפיזור. כינוס מסוג זה נקרא "קיבוץ", אשר כל כוונתו לקבץ את הנפזר.
הכינוס השני הוא כינוס שמטרתו לא רק למנוע הפיזור, אלא כינוס בעל ערך חיובי עצמי משמעותי, כינוס שמטרתו לאחד את המתכנסים לבית אחד על מנת להתאגד סביב אידיאל מרכזי אחד, סביב מטרה משותפת אחת. כינוס זה נקרא “איסוף” האוסף את כולם, מחברם ומכוונם למגמה אחת השייכת לכולם.
אם כן, חג הסוכות המכונה "חג האסיף" אינו רק חג וציון זמן בשנה אשר אנו לא מפוזרים איש—איש אל ענייניו, אלא זמן ייחודי אשר בו מסוגלים אנו להתאחד באופן פנימי על מנת לחשוף את התוכן, את המהות ואת המשמעות שלנו כעם בבית של ריבונו של העולם.
נאחל לכולנו, עם ישראל ותושבי אשקלון, חג של אחדות אמיתית למטרה משותפת של הצמחת עתיד טוב יותר בארץ הקודש ובעיר אשקלון!
