שביעי של פסח: על חירות ותחושת החמצה

בעוד כשבועיים נחגוג 73 שנים לעצמאותנו. פסח הוא חג העצמאות הראשון שלנו שהגדיר אותנו כעם עצמאי (אמנם לא בארצנו) – עם בן חורין.

מה שיפה בפסח ובהגדה שקראנו הוא משמעות המושגים תקווה, חירות והתחדשות, שרלוונטיים במיוחד אחרי שנת קורונה. אין ספק שאנחנו זקוקים לכאלה בשפע, בעיקר על רקע השנה המאתגרת שחווינו.

סיפור יציאת מצרים הנו סיפור גאולה של יציאה מעבדות לחירות. ברשותכם נדון במושג העבדות בעיניים אקטואליות.

גם היום בכל אחד יש את החשש מעבדות, ואני תוהה – האם אין בינינו מי המשועבד לעבודתו? האם אין כאלו המשועבדים לשופינג, לפורטנייט, לפרסום או למשהו אחר. יותר מכך, רבים רואים סוג של השתעבדות אחרת לתחושת פספוס תמידית – הרגשה שהחיים מנוהלים על פי מה שיכול היה להיות. מדובר בחרדת הפספוס או חרדת ההחמצה הידועה בשם Fear of missing out או בקיצור – FOMO, הכוללת התנהלות נפשית רגשית העוסקת בעיקר במה שיכול היה להיות לנו וחשוב שלא נפספס ופחות בהנאה ובסיפוק של הרגע המסוים בחיים. ההגדה שלנו שכולה מסרים אופטימיים קוראת לנו לחשוב על הטוב שהרי תמיד נוכל לומר שיכולנו לעשות כך ואולי הפסדנו כך.

אייל חסאן. צילום: פבל

אדם צריך לשאוף להיות שמח במה שהשיג כעת ולא במה שיכל להשיג. ומה הסכנות בכך? הרצון האובססיבי לזכות במשהו יותר טוב והמשאלה האובססיבית לא לפספס גורמת לנו בסופו של דבר להפסיד שוב ושוב ולהישאר עם ההבנה שלא רק שפספסנו את הפנטזיה האולטימטיבית, אלא גם נאלצנו להתפשר על פחות ממה שהיה לנו קודם. לטעמי השתעבדות ל-FOMO הנה סוג של עבדות ומונעת צמיחה והתפתחות.

ומכאן לרעיונות נוספים:

ההגדה מדברת על ארבעה בנים, זהו עקרון השונות המאפיין, כיתה, חברה וגם את הכנסת החדשה שנבחרה. בכיתה, במשפחה כולנו מחויבים לשיח אישי המותאם לכל אחת ואחד. הבה נקווה שהכנסת שנבחרה שכולה שונות תשכיל למצוא את המאחד ולא את המפריד ותאפשר הקמת ממשלה שעובדת עבורנו.

עוד עיקרון חינוכי ומקצועי חשוב הנו חשיבות הסדר והארגון – לליל הסדר יש מערך, יש מבנה, ויש גם פריטים שדרשו הכנה רבה לפני. בפרויקטים, בלמידה וכמעט בכל צעד יש צורך בתכנון מוקדם, מערך מסודר. נכון שהמבנה הוא גם בסיס לשינויים, אולם נקודת המוצא הוא הכנה מוקדמת שתביא להצלחת תהליכים בעבודה, במשפחה ובכיתה.

ולסיום, אדם, חברה וכל ארגון שואף להשתפר. המונח "מה נשתנה" אינו רק ביטוי מנחה בהגדה, אלא כלי יישומי המבקש להמשיך להעלות קושיות, להניח הנחות יצירתיות, ולהמציא את עצמנו מחדש בענווה ובנדיבות. זה מה שעשו מאות אלפי מורים ומיליוני תלמידים בשנה האחרונה.

אז כשבאביב כבר כאן, נזכור כי למרות קשיי הקורונה וכל אתגר אחר הכוח הוא בהיותנו פרואקטיביים, חדשים, נמרצים, מלאי תקווה וחסרי אגו.

מועדים לשמחה ושבת שלום.