סדר, ארגון, מיון, נתינת ערך והרמוניה. העולם אשר אנו חיים בו מורכב מהרבה מאוד פרטים. כל תחומי חיינו – האישיים, המשפחתיים, הלאומיים, העולמיים, החומריים והרוחניים על כלל צדדיהם וגוניהם – כוללים אינספור פרטים, שעלינו לסדרם ולארגנם על ידי הכרת ונתינת הערך הנכון והמדויק לכל אחד מהם, לדחות ולסלק את הצריך להידחות ולייצר את היחס ההרמוני בין כל הפרטים, בכל זמן ובכל מצב לפי עניינו. סידור הבית על שלל החפצים שבו מחנך אותנו ומאלץ אותנו לתת לכל פרט את ערכו האמיתי, להיפטר ממה שאיננו צריכים, ליצור סדרי עדיפויות, מה נצרך יותר ומה פחות, מה צריך עכשיו ומה מאוחר יותר, עד יצירת הפסיפס ההרמוני המדויק ביניהם. הסידור והמיון החומרי חשוב לא רק מצד עצמו, אלא גם מהווה כלי ואמצעי חינוכי ומעשי בסידור ומיון הממדים הנפשיים, המחשבתיים והרוחניים שבחיינו, מיון וסידור אשר בו תלויים כל חיינו.
ניקיון חומרי ורוחני והיחס ביניהם. מאמר חז”ל המפורסם (עבודה זרה, כ') – “אמר רבי פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות, זהירות לידי זריזות, זריזות לידי נקיות וכו’” – מהווה כידוע את היסוד והתשתית של ספר "מסילת ישרים". המהרש”א (על הברייתא, במקום) מבאר שהניקיון שעליו מדובר כאן אינו ניקיון הנפש – ניקיון המוסר והמידות בלבד, אלא ניקיון הגוף כפשוטו ממש, ובאה הברייתא ללמדנו שעל העוסק בתורה, הזהיר לא לעבור על איסורי הלאווין, והזריז בקיומם של מצוות העשה (תורה, זהירות, זריזות), לדעת, שזהירות וזריזות רוחנית זו אינה סותרת את נתינת היחס הראוי לממדים החומריים הגשמיים שבחייו, שראש וראשון להם היא ניקיונו של האדם בגופו, חפציו ודירתו.
חריצות והתמדה. אנו חיים בתקופה שבה האווירה החברתית היא להשיג הכול בקלות ובמהירות, ללא השתדלות ומאמץ. בתקופה אשר בה אי-המוכנות לעבודה קשה ורציפה הדורשת חריצות והתמדה מצויה מאוד. אי-מוכנות נפשית ומעשית זו למאמץ ולהשתדלות מופיעה ביחס לכל תחומי החיים: זוגיות, הורות, עבודה ופרנסה, ומשפיעה לא רק על חיי היחיד, אלא גם על חיי החברה כולה, האומה, המחפשת פתרונות קלים ומהירים, חיצוניים ושטחיים, לסוגיות לאומיות והתמודדויות מורכבות ומסובכות, הדורשות אורך נשימה, סבלנות ועבודה מאומצת ורציפה לאורך זמן על מנת להתמודד עמן ולפותרן באופן הנכון והראוי. עבודת הסדר והניקיון לקראת חג הפסח היא עבודה קשה ורציפה הכוללת אינספור פרטים שאותם יש לסדר ולנקות בחריצות ובהתמדה.
סבלנות ואורך רוח, תהליך והדרגה. עבודת הסדר והניקיון לקראת חג הפסח היא עבודה ארוכה ומעייפת פיזית ובעיקר נפשית. אנו עוברים מחדר לחדר, מארון לארון ומחפץ לחפץ, מנקים ומסדרים כל פינה. אין דילוגים, התהליך מדורג ודורש סבלנות רבה ואורך נשימה. תהליך ארוך ומורכב זה כולל בתוכו גם משברים המופיעים מעת לעת, אשר מהם אין להתייאש, אלא יש להתגבר עליהם, לצבור כוח ולהמשיך הלאה. תהליך טכני-מעשי זה מחנך אותנו להכרה שכלית והפנמה נפשית שהתהליכיות וההדרגתיות המעשית מחד והסבלנות ואורך הרוח הנפשי מאידך מהווים את אופיו וטבעו של עולמנו ומשמשות מעין מצפן נפשי ומעשי עקרוני לחיינו הפרטיים והלאומיים בכלל, הן בצדדים החומריים והן בצדדים הרוחניים, מצפן אשר בלעדיו אין סיכוי להתקדם, להצליח ולהשיג את המטרות והתכליות אשר למען מימושן נבראנו.
ביטחון ואמון עצמי להשלמת המשימה. פעמים רבות בחיינו אנו מתחילים לעשות משהו ואיננו מצליחים לסיימו. לסדר ולניקיון לקראת חג הפסח ישנו תאריך אחרון, תאריך יעד: ערב בדיקת חמץ, אשר עד אליו מחויבים אנו לסיים את כל מטלותינו ומשימותינו. ידיעת התאריך המחייב לא רק מלחיצה אלא גם ממריצה, ובסופו של דבר כשמגיע זמן היעד אנו עומדים בו, שהרי בסוף הכול נקי, מסודר ומצוחצח לקראת ליל הסדר. את העובדה הזו כולנו מכירים ואיתה אי אפשר להתווכח. הצלחה חומרית טכנית זו מעוררת מחדש את האמון בעצמנו, מחזירה לנו את הביטחון העצמי, אמון וביטחון עצמי אשר רק מכוחם ניתן להמשיך לכבוש יעדים ולממש משימות נוספות ומשמעותיות יותר בכל רובדי וממדי חיינו.
