36 תושבים מהמועצה האזורית חוף אשקלון מצאו את מותם מאז מתקפת הטרור של חמאס ב-7.10.23, חלקם נרצחו, חלקם נפלו בקרב. שישה ישובים פונו לחלוטין מתושבים מוכי טראומה, שנאלצו למצוא פתרון מגורים חלופי באזורים אחרים בארץ או בחדרי מלון.
שנה אחרי אותו יום של קרבות בשבת השחורה, במהלכו יצא להילחם ראש המועצה איתמר רביבו עצמו, הוא משחזר את היום הקשה בו נאלץ לפנות פצועים, לראות גופות חבריו שהיו מוטלות על הרצפה, ולהודיע בעצמו למשפחות על יקיריהם שנרצחו. הוא מדבר על השנה הזו, בה היה צריך להתמודד עם השלכות המחדל, עם תפיסת עולם חדשה בנוגע לתפקוד הצבא, ועם הפנים קדימה על המשך החיים ביישובי המועצה.
בבוקר ה-7.10 היה איתמר רביבו בישוב ניצן, שם התארח יחד עם משפחתו. "בשעה 6:30 שמענו את האזעקות ומיד התקשרתי לקב"ט המועצה אמנון זיו שגר בנתיב העשרה כדי לברר מה קורה. הוא אמר לי 'יש מחבלים במושב, יש ירי', ובאותו רגע התארגנתי מהר ועליתי על הרכב".
אל יישובי המועצה האזורית חוף אשקלון חדרו מחבלים מכמה גזרות. מכיוון הים הם חדרו עם סירות לחוף זיקים. חלק מהן נוטרלו על ידי חיל הים, אך שתיים מהן הצליחו להיכנס לחוף זיקים וטבחו ב-19 אזרחים, מתוכם 3 נערים מנתיב העשרה שנרצחו בתא שירותים. משם המחבלים השתלטו על רכב סוואנה ונסעו לקיבוץ זיקים – הם ניסו להגיע לקיבוץ או לאשקלון אך נבלמו על ידי כיתת כוננות, והתפתח קרב במקום. אל נתיב העשרה הם הגיעו ב-6:30 בבוקר עם שלושה מצנחים שנחתו במושב והחלו לטבוח באנשים בבית וברחוב.
"ראיתי זוועות, גופות מוטלות ברחוב, אנשים שאני מכיר"
"רציתי להגיע לנתיב העשרה כי שם היה אירוע מורכב", משחזר רביבו. "בדרך היו אזעקות בלתי פוסקות, והשוטר הקהילתי אמר לי לחכות בצומת יד מרדכי, שם קיבלתי נשק ותחמושת. נסעתי דרך צומת זיקים כדי להיכנס לכביש מילוט לכיוון נתיב העשרה. כשהגעתי לשער לא הצלחנו לפתוח אותו, ובסוף אחרי ניסיונות רבים תלשנו אותו מהמקום.
"נסענו לבית של איתי לוי חבר כיתת כוננות, חברתי אליו והלכנו למחסן חירום של המושב ואז בעצם התוודעתי לטבח הנורא שהיה בנתיב העשרה. בשעה 8:30 כבר ראיתי זוועות, גופות שמוטלות ברחוב, אנשים שאני מכיר.
"התחלנו להסתובב ולסרוק את המושב. הבתים היו ללא חשמל, והתחלנו לקבל אינדיקציות על פצועים בבתים. התחלנו לאסוף פצועים וחילצנו אותם בנגלות לזיקים, כי האמבולנסים לא נכנסו לתוך השטח. תוך כדי חברנו לכוח צבאי והבנו שיש חוליית מחבלים שמסתובבת בתוך המושב, הם לא היו חמושים והצלחנו לעצור אותם".
"יש מחבלים ביישוב. אנחנו לבד": האזינו לשיחות הדרמטיות בין רביבו וקב"ט המועצה בבוקר ה-7.10:
אחרי ששמעת שאופיר ליבשטיין, ראש המועצה האזורית שער הנגב נרצח, לא חששת שגם גורלך עלול להיות דומה?
"כששמעתי שהוא נהרג, היינו תוך כדי אירוע ופעלתי על אוטומט, התושבים בצרה והייתי צריך להיות בשבילם. אבל הבשורה עצמה הייתה לי מאוד קשה. אופיר היה חבר יקר, היינו נפגשים לא מעט והיה לי עצוב שהוא יצא להילחם ואיבד את חייו בקרב. הוא היה איש גיבור, איש חזון, ובכל מפגש של ראשי רשויות מאז החיסרון שלו מורגש".
זיהית תושבים שאתה מכיר אישית שנרצחו?
"חלק ראיתי בעיניים שלי ועל חלק התבשרתי שנרצחו. בין הנרצחים היה חבר מאוד טוב שלי שיצא מהבית בבוקר לכיתת כוננות ובת הזוג שלו נשארה בבית, ובערב כשהתחלנו לקבל רשימת נרצחים, אני הייתי זה שהלך להודיע לבת הזוג שלו – שלא שמעה ממנו כל אותו היום, שהוא כבר לא בין החיים.
"אצל משפחת תעסה – שהרבה מכירים את הסיפור שלהם, האב גיל נהרג כשהוא מגן על שני בניו במיגונית ובן נוסף שלו נרצח בשירותים בזיקים. כשהגענו לבית שלהם לא ידענו שהוא נהרג. דפקנו בדלת כדי לשאול אם הם צריכים עזרה והם אמרו שאבא שלהם ליד המיגונית. הלכנו לשם וראינו את גיל מוטל על הרצפה. כשפינינו אותם ראינו שהילד שהיה פצוע מאוד הפך להיות מאוד חיוור בדרך, ולאחר מכן נאמר לנו שאם היינו מגיעים 10 דקות אחרי המצב שלו היה נגמר אחרת".
והמשפחה שלך ידעה איפה אתה נמצא באותו יום?
"אני לא חושב שהמשפחה שלי הבינה את גודל האירוע. היה מישהו מניצן ששלח לי הודעה בנוגע לאספקת נשקים ותוך כדי ביקשתי שיגישו אל המשפחה אצלה התארחנו ויודיעו להם שאני בסדר".
"הבנתי שצריך להיערך לפנות את כל יישובי המועצה"
לאחר יום שלם של קרבות ופינוי פצועים, הבין ראש המועצה שיש פה אירוע מורכב מאוד, ושהגיע העת לפנות את כל ישובי המועצה מתושביהם. "הנחיתי את כל הגורמים להיערך לפינוי לבתי מלון, ובהתחלה זה היה בלאגן גדול".
איך המדינה טיפלה בכם?
"המדינה לא הכירה אירוע כזה ועוד בכמה חזיתות בו זמנית, אז זה היה מאוד מאתגר. בסוגיית הפינוי היה בלאגן ועד שהצליחו להתאפס היו הרבה בעיות. היו הרבה מקרים לטפל בהן, הרבה משפחות, וזה לא היה פשוט".
אירועי ה-7.10 אמנם היו אירוע גדול שהמדינה לא ידעה כמותו, אבל זה לא היה האירוע הראשון שראש המועצה נאלץ לתפעל לפני הגעת כוחות צה"ל. במאי 2021 נורה טיל נ"ט מרצועת עזה שפגע בג'יפ בנתיב העשרה, שם נהרג חייל – סמ"ר עומר טביב ז"ל שהיה חודש לפני שחרורו מצה"ל. באירוע זה הראשונים לטפל היו ראש המועצה איתמר רביבו וקב"ט המועצה אמנון זיו, שתפעלו את האירוע הרבה לפני שהגיעו כוחות חילוץ. "אני חושב שצריכה להיות בדיקה מעמיקה בנושא. נכון שכיתת הכוננות עושה עבודה טובה אבל הצבא הוא זה שצריך לתת מענה. הצבא צריך לקחת פיקוד".
התרעתם לצבא לא אחת על דברים שקורים בסמוך לישוב נתיב העשרה, כמו גם על עמדת חמאס שנבנתה על הגדר. לא התייחסו אליכם?
"יותר מזה, בדיעבד גם גילינו שהיו מנהרות שהגיעו כמעט עד נתיב העשרה. ולגבי העמדה על הגדר, התרענו שיפרקו אותה וכל פעם היו סיבות ותירוצים שצריך לחכות שיהיה סבב לחימה נוסף כדי שתהיה עילה להשמיד".
אולי לא התלוננתם מספיק?
"ובכן אחרי מה שקרה – זה שינה גם אצלנו את חלק מתפיסת העולם והעבודה. אנחנו מבינים שהצבא היה הגורם הביצועי והיינו צריכים להעלות את הדרישות שלנו, להפעיל יותר לחץ".
אתם מאמינים שבסיום המלחמה הזו הצבא יגרום לכם לחוש תחושת ביטחון לחזור לבית ללא סבבים של ירי מדי פעם?
"אף אחד לא משלה את עצמו שאנחנו חיים בשוויץ. אנחנו בעוטף עזה ומכירים את הטרוריסטים שנמצאים מעבר לגדר. אני פשוט מצפה ודורש מצה"ל שינקה את רצועת עזה מכל גורם חמאס או גי'אהד וכל ארגון סורר אחר. אין כזה דבר מבחינתי 'להכיל' שוב ירי של רקטה. צה"ל צריך להיות בשליטה צבאית מלאה ברצועה עם יכולת תמרון בכל מקום ובכל נקודת זמן. עד כה הצבא עושה עבודה טובה מאוד ואנחנו מעריכים ומוקירים את החיילים שלנו על המאמצים לשנות את המציאות הביטחונית, אבל לא יכול להיות מצב שהחיילים יוצאים משם, הם חייבים להיות נוכחים.
"ואני גם חושב שהמחיר צריך להיות אחר – צריך להכאיב לארגוני הטרור איפה שכואב להם. אובדן חיים, מספר הרוגים גדול, או הריסת בתים זה לא באמת מה שכואב להם כי הם מנצלים את זה לטובתם כדי לקבל לגיטימציה. מה שכואב להם זה אדמה. ועל כל פעולה שהם עושים נגדנו צריך לתפוס להם שטח ושידעו שזה המחיר. הם נלחמים בנו כדי לדחוף אותה מפה, אז המחיר יהיה שניקח להם שטח. גם בעוטף וגם בצפון".
ואיך אתה חושב שיראו את זה בעולם?
"שמדינות העולם יתעסקו בעצמן ולא בנו. אני לא חושב שצריך להתחשב בעולם. עשינו את זה מספיק שנים ושילמנו מחיר יקר. כל המדינות הצבועות בעולם לא היו מוכנות להכיל ירי כלפי התושבים שלהם. זה מה שאנחנו צריכים לעשות כדי להגן על עצמינו".
"לצד הקושי והשכול, אנחנו מרימים את הראש ומסתכלים קדימה"
בשבועות האחרונים ציינה המדינה שנה לאירועי ה-7.10. "בימים האחרונים היו הרבה אזכרות, היה המון כאב", סיפר רביבו. "אבל אני חייב לומר שלצד הקושי והשכול, אנחנו מרימים את הראש ומסתכלים קדימה. אנחנו עמלים על להחזיר את התושבים שלנו הביתה – מתוך שישה ישובים שפונו חמישה חזרו לביתם, מלבד נתיב העשרה – שם חזרו בודדים על דעת עצמם. לכל אורך השנה הזאת היינו צריכים לדאוג למערכת חינוך שתמשיך לפעול. היינו המועצה הראשונה שחזרה לשגרת לימודים. הקמנו בתי ספר עורפיים בניצן ובבת הדר תוך שלושה חודשים ואני רואה בזה חשיבות רבה".
איך אתה מבטיח שאנשים ירגישו בטוחים יותר לגור ביישובי המועצה אחרי מה שקרה?
"אישרו לנו לאחרונה פרויקט שיטור מועצתי והתחלנו במכרז לגיוס פקחים ושוטרים – 11 פקחים ו-9 שוטרים וניידות משטרה שיגבירו את תחושת הביטחון. ציידנו את כיתות הכוננות ויש לנו חמ"ל מועצה חדש, נפרוס כמה שיותר מצלמות ביישובי המועצה – כל זה על מנת לחזק את הביטחון.
"יחד עם זאת, לצד השיקום הביטחוני, אנחנו רוצים להמשיך בתנופה שהייתה פה בשנים האחרונות. בחוף זיקים נרצחו 19 אזרחים ואני רוצה שננציח את כל הנופלים בישובים ובחוף זיקים. החוף היה בין החופים היפים בארץ, והוא בתהליכי שיפוץ ואני בטוח שנצליח להחזיר את האזרחים לחוף ולישובים".
אתה שומע תושבים שהודיעו שהם לא יחזרו?
"אני שומע על משפחות בודדות בנתיב העשרה שקשה להן לחזור הביתה כי הם חוו טראומה קשה ומשמעותית. הסיפורים שהם מספרים מזכירים את סיפורי השואה – על אימא שהייתה צריכה לחנוק את הבן שלה התינוק כדי שלא ישמעו את הנשימות שלהם, או לשים את הילדים בתוך הארון ולכסות אותם. אז אני בהחלט יכול להבין את החשש והכאב".
מצד שני, במקביל לתושבים שהודיעו שהם לא יחזרו, דווקא תושב אחד, שלא גר בעבר ביישובי המועצה, החליט שהוא מעתיק את מגוריו לקיבוץ יד מרדכי: חבר הכנסת בני גנץ, שהיה עד לא מזמן חבר בקבינט המלחמה.
כבר בתחילת 'חרבות ברזל' הוא הודיע כי יעבור לגור ביישובי העוטף והוא אכן קיים את הבטחתו. "יש במעבר שלו צד יפה ומבורך. הנוכחות שלו נותנת תחושה טובה", אמר רביבו. "הוא מדבר עם אנשים, הוא נוכח, מסתובב בקיבוץ, מגיע לחדר אוכל וזה בהחלט תורם לתחושה של התושבים. לפני מספר ימים היינו בתערוכה של אמנים ביד מרדכי והוא היה בין היוזמים שלה. הוא הזמין המון אנשים וזה היה מרגש מאוד לראות את זה קורה דווקא שם, ביד מרדכי – במקום שבו נבלמו הקרבות בתש"ח, הם נבלמו גם ב-7.10, וכעת הקיבוץ מארח אנשים מהמרכז שבאים לבקר".
"זו לא תקופה אידיאלית לקיים מערכת בחירות"
בחודש הבא יתקיימו בחירות לראשות המועצה האזורית חוף אשקלון. הבחירות נדחו לאחר שהיו אמורות להתקיים באוקטובר שנה שעברה, והתאריך החדש שלהן הוא ה-19.11.24.
איך אתה מצליח לקדם קמפיין בחירות בתקופה כזו? ביחוד שלא כל התושבים נמצאים במועצה?
" זו לא תקופה אידיאלית לקיים מערכת בחירות אבל נמצא את הזמן המתאים להתעסק בזה. רוב המשפחות כבר נמצאות בישובים כך שמבחינת מצביעים – יש מי שיגיע להצביע".
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
הואשמת בעבירה פלילית? משרד עורכי דין אמנון גולן – ההגנה המשפטית שאתה צריך