הסדר הטיעון שנחתם בסוף השבוע שעבר בין פרקליטות מחוז דרום לבין טום אביב בן דהן מוכיח שוב עד כמה הענישה במדינת ישראל אינה מרתיעה. חיי אדם הפכו להפקר, וידם של גורמי אכיפת החוק קצרה מלהושיע.
ביום ראשון השבוע התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ובמסגרתו הודה בן דהן, הנאשם המרכזי באירוע שבו נהרג יגאל סעדון ז”ל, בכמה עבירות: “אני מודה בביצוע עבירות של הפקרה לאחר פגיעה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, נהיגה תחת השפעת סמים, נהיגת רכב ללא פוליסת ביטוח תקפה ושיבוש מהלכי משפט”, אמר בן דהן.
בן דהן ירצה תקופה של שנתיים מאסר בפועל בלבד, זאת לאחר שכאמור הודה בכמה עבירות, וזאת במסגרת הסדר הטיעון שנחתם.
“חששתי שהוא ייצא יותר בזול”
“נאלצתי להסכים להסדר הטיעון הזה בלית ברירה”, אומרת השבוע גלית סעדון, אלמנתו של יגאל ז”ל, “זה גורם לי צער עמוק. אחרי שנתיים הבן אדם ישתחרר, ואני יודעת בוודאות שהוא ימשיך לנהוג בשלילה. יותר חמור מזה, הוא גם יהרוג עוד. שום דבר לא מרתיע אותו ואין לו פחד, למה שיהיה לו? הרי הנה, הוא הרג ולא עשו לו כלום”.
מתי הבנת שהראיות בתיק הזה חלשות?
“כבר בפגישה הראשונה שהייתה לי עם הפרקליטות הבנתי שזה בעייתי. הודיעו לי שלא יאשימו אותו בגרימת מוות ברשלנות, אלא רק בהפקרה, שהעונש המרבי עליה הוא 16 שנים. מבחינתי, זה הספיק, אמנם הסעיף לא יהיה הריגה, אבל העונש ראוי למה שהוא עשה. אבל אז לאט-לאט ומדיון לדיון התחלתי להבין שהתיק הולך מצטמצם ושלמעשה אין להם כלום. בפגישה האחרונה שהייתה לי עם הפרקליטות נאמר לי שהתיק חלש. בסוף לא היו להם מספיק ראיות להוכיח הפקרה”.
הוא פגע בו ועזב את הזירה, זה לא נחשב הפקרה?
“זאת לא הפקרה קלאסית, כמו שהם כינו את זה. הוא אמנם לא היה בשטח אחרי התאונה, אבל החברים שלו נשארו במקום, והם אלה שהזעיקו עזרה באופן מיידי. הם אמנם שיקרו, טענו שעברו שם במקרה וראו בן אדם מוטל פצוע, אבל הם נשארו שם עד שהגיע אמבולנס”.
אתם הייתם צד בעניין? שאלו אתכם מה דעתכם?
“הציגו לי את העובדות, ואני הייתי צריכה לחתום. הסבירו לנו שיש שתי אפשרויות או להגיע להסדר טיעון או להמשיך עם ההליך המשפטי ולקחת את הסיכון שבסופו לא יהיה מאסר בכלל, כיוון שסעיף ההפקרה ירד וכל שאר העבירות הענישה עליהן היא עבודות שירות בלבד. החשש שלי היה שהוא ייצא עוד יותר בזול, ולי היה חשוב שהוא יישב מאחורי סורג ובריח ויישאר לו כתם לכל החיים, אפילו אם זה יהיה רק ליום אחד”.
“מדמם וזועק מכאב”
שמונה חודשים חלפו מאז התאונה המחרידה שבה קיפח סעדון את חייו. הוא היה בן 52 במותו, נשוי לגלית ואבא לחמישה ילדים. היה זה יום שישי שגרתי, שבו ערך סעדון קניות לשבת במתחם הסמוך לביתו שבמושב ברכיה. הוא עשה את דרכו חזרה הביתה דרך השטחים החקלאיים, כשהוא רוכב על אופניים. באותה שעה רכב בן דהן על אופנוע באזור, יחד עם חבריו. הם עצרו בתחנת דלק סמוכה והמשיכו לכיוון השטח.
דקות ספורות אחר כך אירעה התנגשות בין סעדון, שהיה רכוב על אופניים לבין האופנוע של בן דהן, “כתוצאה מהתאונה, האופניים נחצו לשניים, כך שהגלגל הקדמי, מזלג הכידון ומוט ההגה נשברו ונתלשו משלדת האופניים… לאחר התאונה, המנוח נותר לשכב על השביל, כאשר הוא מדמם… וזועק מכאב”, נכתב בכתב האישום.
אף על פי שהוא עצמו גם נפצע בתאונה הוא הגיע קודם כול לביתו ושם החליף בגדים. על פי כתב האישום, רק לאחר מכן הוא פונה לקבלת טיפול בבית החולים, ושם טען שנפצע כתוצאה מנפילה מסוס. חבריו שנותרו בזירה, החביאו את האופנוע שבו נהג בן דהן, הזעיקו את מד”א למקום וטענו כי נתקלו באקראי בסעדון כשהוא שוכב על הקרקע. בן דהן הסגיר את עצמו למשטרה רק למחרת בלילה ולאחר התייעצות עם רב.
למרות זאת, נקלע התיק לקשיים ראייתיים, שהובילו להסדר הטיעון המקל ולעונש המאסר הקצר. “זה עדיין לא נגמר, ויש עוד כמה סעיפים שדנים עליהם. לי חשוב שהוא יקבל גם שלילת רישיון ארוכה אחרי ריצוי עונש המאסר, זה משהו שאני לא אוותר עליו”.
הזמן מרפא?
“ככל שהזמן עובר, זה יותר ויותר קשה. אני מתחילה לעכל, להבין שזה מה שיש, וזו המציאות החדשה שאני צריכה להתרגל אליה. יגאל כבר לא יחזור. הדמות שהייתה כל כך דומיננטית בבית, בחיים של הילדים ושלי כבר לא תחזור. אני מבינה את זה לאט-לאט, בכל מיני נקודות בדרך שאני עוברת לבד, בלעדיו. עדיין קשה לי לחשוב שזה הולך להישאר ככה לצמיתות”.
מה למשל?
“הילדה הוציאה רישיון, ויגאל לא מלווה אותה, לא מכוון ולא יושב לידה. גם התאומים התחילו ללמוד נהיגה, ויגאל לא שם. הם סיימו עכשיו את הלימודים, ואין אבא שידבר איתם ויסכם את השנה שחלפה. יגאל היה מאוד משמעותי בחיים שלהם, היה לו חשוב לקחת חלק בהכול, לדעת, ללוות אותם. הם כמובן משתפים אותי, אבל זה לא אותו דבר. התחלנו עכשיו את חופשת הקיץ, ואני לבד, אין עם מי לתכנן ולחלוק. זה פשוט לא נתפס”.
איך הילדים הגיבו להסדר הטיעון?
לא שיתפתי אותם לאורך כל הדרך, כי לא רציתי להעמיס עליהם ולהקשות. בסוף סיפרתי והסברתי את מה שעמד מאחורי ההחלטה. הגדולה כעסה, קשה להם לקבל את זה. האמת, שגם לי קשה. זה לא נתפס איך בן אדם שהרג אדם מקבל עונש מזערי כזה”.
היה מישהו שכן שיתפת לאורך הדרך?
“אחים של יגאל היו איתי, בעיקר רחמים. התייעצנו ודיברנו על זה הרבה, הוא רצה ללכת עם זה עד הסוף ולחפש הוכחות נוספות. אני החלטתי שלא, בעיקר בגלל יגאל. הוא לא היה טיפוס כזה שנלחם ולא היה רודף אותו, כל הזמן חשבתי רק מה הוא היה עושה. בכל מקרה, שום דבר כבר לא יחזיר אותו”.
“אביב הביע צער עמוק”
מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) נמסר בתגובה: “ראשית, נבקש להדגיש, כי כתב האישום שהוגש נגד הנאשם לא ייחס לו אחריות לעצם גרימת התאונה המצערת. הנאשם הועמד לדין בגין הפקרתו של יגאל סעדון ז”ל, והוא אף הורשע בעבירת ההפקרה ובעבירות תעבורה נלוות, וכן נטל אחריות על כך.
“במסגרת ההסדר, אשר נערך לאחר הליך גישור בפני שופט בית המשפט המחוזי, יעתרו הצדדים במשותף להטלת עונש מאסר בפועל למשך שנתיים, אשר על פי הפסיקה הולם את רף הענישה הנוהג בעבירות מהסוג הנדון. כמו כן, תבקש הפרקליטות מבית המשפט לשלול את רישיון הנהיגה של הנאשם לתקופה ארוכה ולחייבו במתן פיצוי למשפחת המנוח.
“פרקליט המחוז וצוות הפרקליטים המטפלים בתיק נפגשו עם המשפחה והסבירו בהרחבה את נימוקי ההסדר”.
עו”ד עמית ויצמן, סנגורו של בן דהן, מסר בתגובה: “הנאשם, אביב בן דהן, הביע צער עמוק בפני כל הגורמים וגם בפני המשפחה על מותו של המנוח בתאונה. ברור לכולם שהוא לא רצה בתוצאה שקרתה. יחד עם זאת, הסדר הטיעון משקף את מעורבותו בעניין ואף מחמיר עמו, על אף התוצאה הטרגית. ניתן לקוות כי אביב יתקן דרכיו וייצא אדם טוב יותר מהאירוע. בכל אופן, אנחנו משתתפים בצערה של המשפחה”.