רבים מאיתנו זוכרים את הבשורה המרה על נפילתו של רס"ל עדי בריגה ז"ל (23) ממושב בית שקמה היה חייל מילואים כאשר נהרג מפגיעת טיל בשטח כינוס במבצע "צוק איתן". יחד אתו נהרגו עוד שלושה חיילים. הוא הניח אחריו שני אחים (מיכל ורפאל) והורים פנינה ודוד.
לפני שלוש שנים יזמה המועצה האזורית חוף אשקלון, בשיתוף המשפחה, תחרות בישול לזכרו- "עדי שף", בעקבות אהבתו לתחום הקולינריה. במרכז התחרות, שהפכה למסורת, מבשלים המשתתפים מנות ותפריטים שכל כך אהב.
במהלך השנה האחרונה התארגנו בני משפחה, חברים ותושבים מבית שקמה כדי לקדם מיזם נוסף להנצחת עדי: הקמת גן ציבורי הנושא את שמו. למיזם נרתמה המועצה האזורית חוף אשקלון באמצעות האגף לאיכות סביבה, האגף לרווחה חברה וקהילה, מרכז חוסן והמתנ"ס.
גוזרים את הסרט. גן עדי בבית שקמה. צילום: יאיר הרוש
ביום שישי האחרון חל יום הולדתו של עדי. טקס חנוכת הגן לזכרו התקיים בהשתתפות אורחים רבים. על שביל הכניסה ממוקם סלע ועל לוח זכוכית מופיע סמל גדוד 75 של חיל השריון בחטיבה 7, בה שירת. על הלוח נכתב: "כשחיוך עולה אל השמיים" וקטע משיר שנכתב עליו.
מיכל, אחותו הקרובה של עדי נשאה דברים לזכרו. "מאז שאתה לא כאן אנו מציינים יום ההולדת שלך רק לרגע אחד בשקט עם זיכרון, כי זה כואב מידי" אמרה מיכל בעצב והמשיכה "אבל היום, יום ההולדת הרביעי בלעדיך, בחרנו משהו גדול, עם הרבה אנשים, ילדים, משפחה וחברים שבאו לחגוג את מי שהיית, את החיוך שלך ואת האהבה שלך לחיים". בהמשך עלה לברך רב המועצה יעקב אביטן, נציג המושב משה טייאר וילדי ילדי הגנים "כלניות" ו"שקמים" שרו שירים.
"עוד שנה אנו מציינים את יום ההולדת בלעדיך ובגן, בין השבילים, אעלה את שמך באהבה ענקית, שידעת גם אתה להפיץ לכל עבר" אמרה אימו של עדי, פנינה "אוהבת אותך ומתגעגעת, שמחה על הקמת הגן, מילת תודה לא תצליח להביע את רגשותיי והערכתי לכל אלה שעסקו בהקמת הגן".
גם ראש המועצה, יאיר פרג'ון נשא דברים המעמד המרגש. "כיצד נמדדת תחושת השייכות של קהילה? כשמתרחש אסון כמו שקרה במשפחת בריגה, חולפים ימי השבעה וה-30 והאם ממשיך להיות קשר בין הקהילה והמשפחה? ככה נמדדת הקהילתיות והחברות. דומה שהגן הזה, במרכזו של המושב, כאשר האגודה והקהילה תורמת את השטח, מאפשרת את יצירתו של הגן. בהמשך, התארגן הוועד המקומי, החברים ובמועצה ועוד רבים וטובים שנרתמו" אמר פרג'ון והוסיף: "זה לא רק אבן, מונומנט, שתהיה על אם הדרך, על השביל, אלא גן שבו תבואנה אימהות עם עגלות לשחק. צהלת זאטוטים וילדים תהיה נחלתו של הגן הזה. זוהי הנחמה הקטנה ביותר, שהגן הזה יהיה צחוק ושמחה כל הזמן, כמו שעדי שמח כל הזמן וכמו שרצינו שימשיך לשמוח. הגן ישמש את כל קהילת בית שקמה לדורות הבאים. יהיה זכרו ברוך. אנו אתכם, משפחה יקרה".
לאחר גזירת הסרט, הפריחו תלמידי הגנים בלונים כחולים אל הרקיע.
