מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים מהמכללה האקדמית אשקלון חושף קשר ישיר בין רמת האמון במערכת הבריאות, לבין ההססנות בקבלת חיסון נגד שפעת בקרב סטודנטים בישראל. את המחקר הובילה פרופ' קרן דופלט מהחוג לבריאות הציבור במכללה האקדמית אשקלון.
חיסון נגד שפעת הוא אחד מהדרכים היעילות והזמינות בעולם להפחתת השפעת. על אף זאת, שיעורי החיסון נגד שפעת נמוכים בכל העולם, ומסתבר כי שיעור המתחסנים בקרב סטודנטים נמוך אף יותר מבקרב גילאים אחרים.
על השאלון במחקר ענו 610 סטודנטים. רובם חלו בעבר בשפעת (82%) ויותר ממחצית התחסנו בעבר (57%). לגבי התחסנות בשנת המחקר, יותר סטודנטים למדעי הבריאות התחסנו או מתכוונים להתחסן ביחס לשאר.
מתוך הסטודנטים שהתחסנו בעבר, חמישית התחסנו בשנה הנוכחית (21%). מבין הסטודנטים ששני הוריהם מחוסנים, חמישית התחסנו בשנה הנוכחית (22%). סטודנטים שהביעו אמון גבוה יותר ברופאים המשפחתיים, במומחים רפואיים ובמשרד הבריאות נטו יותר להתחסן. לעומתם, סטודנטים שחשו חוסר אמון במערכת הבריאות הראו הססנות גבוהה יותר, ואף הביעו חשש מפני יעילות ובטיחות החיסון.
בנוסף, נמצאו פערים משמעותיים בתוצאות השאלון בהשוואה בין פקולטות. סטודנטים למדעי הבריאות הראו רמות אמון גבוהות יותר במערכת הבריאות והיו נכונים יותר להתחסן, בעוד שסטודנטים מתחומי מדעי החברה והניהול הראו הססנות גבוהה יותר.
בניתוח התוצאות נמצא כי מין, דת, שנת לימוד, התחסנות בעבר, ידע ורמת אמון במערכת הבריאות מנבאים בצורה מובהקת הססנות חיסונים.
על כן, החוקרים ממליצים על פיתוח תוכניות חינוכיות שיגבירו את המודעות והאמון במערכת הבריאות בקרב צעירים. פעולות כמו סדנאות מידע בקמפוסים, שיתוף פעולה עם רופאים מקומיים והנגשת מידע אמין ומדויק יכולים לצמצם את ההססנות ולהגביר את שיעורי ההתחסנות. "צעירים נוטים לחשוב שהם בריאים ולא זקוקים לחיסונים, אך צפיפות במרחבים אקדמיים יכולה להפוך אותם למוקד הדבקה משמעותי," ציינה פרופ' קרן דופלט, החוקרת הראשית.
הממצאים מספקים תמונה מעמיקה על השפעת האמון במערכת הבריאות על התנהגות חיסונית, ומדגישים את הצורך הדחוף בהתערבות ממשלתית וחינוכית על מנת לשפר את אמון הציבור ולהגביר את שיעורי ההתחסנות.
רוצים להישאר מעודכנים?
הורידו את אפליקציית "כאן דרום – אשקלון"
הואשמת בעבירה פלילית? משרד עורכי דין אמנון גולן – ההגנה המשפטית שאתה צריך