האם לעיריית אשקלון יש השפעה על בריאות תושביה? מסתבר שכן. לסביבת חיים עירונית השפעה ניכרת על איכות החיים של הפרט. רמת הפיתוח של תשתיות מקומיות, מידת זיהום אוויר, הימצאות שטחים ירוקים, נגישות למוצרי מזון בריא, הזדמנויות לניהול אורח חיים בריא כל אלה משפיעים ישירות או בעקיפין על הבריאות של כל תושב ותושב.
בימים אלה מפתח משרד הבריאות תפיסה חדשה של בריאות עירונית שתסייע לראשי הערים בישראל ולעובדי מערכת הבריאות לקדם את בריאות התושבים.
ברזילי. צילום: מורן נסים. צילום רפואי, ברזילי
בדו"ח שמפרסם בימים אלה המשרד על מצב הבריאות של תושבי ערים הגדולות עולים גם נתוני הבריאות של תושבי אשקלון. אגב, בישראל ישנן 16 ערים שגודלן עולה על 100,00 תושבים ובהם מתגוררים 4.4 מיליון אנשים שהם רוב תושבי המדינה. על פי גודל האוכלוסייה אשקלון ממוקמת במקום ה-11.
הנתונים שמציג הדו"ח של משרד הבריאות צריכים להדאיג את קברניטי העיר:
- אשקלון במקום השני בארץ בתחלואת כל סוגי הסרטן בקרב נשים כמו גם במקום השני בארץ בסרטן השד.
- גם אצל הגברים המצב לא ממש טוב ואשקלון ממוקמת במקום הרביעי בארץ בתחלואת גברים בסרטן.
- גם בתחום הסוכרת מככבים תושבי העיר ואשקלון במקום השלישי בארץ בתחלואת סוכרת.
- אלא שגם הנתונים לעיל לא ממש מרתיעים את תושבי העיר מלעשן ואשקלון נמצאת במקום השלישי בארץ במספר המעשנים.
- ומה עם הילדים? ילדי אשקלון הם הילדים השמנים ביותר בארץ. הנתון הזה בא בהתאמה לכך שאשקלון במקום הרביעי מהסוף בפעילות גופנית.
- תושבי אשקלון נמצאים במקום הראשון בארץ במוגבלות תפקודית. יחד עם זאת, יש לתושבים מודעות למצבם, גם אם אינם עושים דבר כדי לשפר זאת כי על פי המדד תושבי העיר הם במקום האחרון בארץ בהערכה עצמית של מצב בריאותם.
- והאם אנחנו מתחסנים משפעת? לא ממש. תושבי העיר נמצאים במקום הכמעט אחרון בארץ.
כך מתמצתים עורכי הדו"ח את נתוני הבריאות של אשקלון: "אשקלון מתאפיינת בתוחלת חיים דומה לממוצע הארצי ותמותת תינוקות נמוכה מעט ביחס אל הממוצע. התושבים של העיר מעשנים יותר, מבצעים פחות חיסונים נגד שפעת. הילדים בעיר מציגים שיעורים גבוהים של השמנה. שיעור ביצוע הממוגרפיה גבוה מעט מהממוצע הארצי. ההערכה העצמית של בריאות יותר נמוכה, שיעורי סרטן גבוהים יותר לשני המינים ושיעור בעלי מוגבלות תפקודית גבוה משמעותית ביחס לממוצע (33% ביחס ל-22%)".
נכה. אילוסטרציה: א.ס.א.פ קריאייטיב INGIMAGE
הצגת מדדי בריאות ברמה עירונית מאפשרת לזהות גורמי סיכון המשותפים לתושבים ברמה העירונית – כדוגמא: עודף תחלואה, שיעור נמוך של ביצוע בדיקות סקר או שכיחות גבוהה של עישון. הממצאים, עם כל ההסתייגויות הנדרשות, עשויים לסמן לראש העיר וללשכת הבריאות המחוזית כוון להתערבות עתידית ולהעלאת סוגיות מתחום הבריאות לסדר היום הציבורי בעיר.
הילדים באשקלון שמנים יותר. צילום: דודו בכר
באשקלון, עלתה בעבר פעם אחר פעם סוגיית זיהום האוויר שקיים בעיר בשל פעילותה של תחנת הכוח הפחמית מדרום לעיר. הטענות הן שזיהום האוויר מעלה את הסיכון לתחלואה בסרטן.
תחנת הכוח רוטנברג.
"האחריות הציבורית של ראשי הערים, כמו גם של מנהלי ארגוני הבריאות הפועלים בעיר, ולא פחות מכך – של התושבים עצמם" מציינים עורכי הדו"ח "היא לדאוג לסגירת הפערים השליליים ביחס לערים אחרות ולשמור על ההישגים בהם העיר בולטת לטובה. ראוי שגם משרד הבריאות ימשיך להשקיע בפיתוח מדיניות תומכת בריאות ברמה עירונית ויתמרץ את ארגוני המערכת לפעילות ברמה העירונית".
