נפת אשקלון נמצאת במקום השלוש לפני אחרון במקרי החצבת שנרשמו בה. בכל רחבי הארץ ארעו למעלה מ-1500 מקרי חצבת ואשקלון זוכר יחסית להיות מוגנת ושמורה.
הוירוס התפרץ לפני שבועיים וחצי, על פי הפרסומים השונים, חולה חצבת הגיע לארץ בטיסת אל-על מקייב. הוירוס התפתח ביתר שאת באזור ירושלים וצפת.
משרד הבריאות יצא במבצע חסר תקדים של חיסונים בעיקר באזור ירושלים. עד עתה ידוע כאמור על למעלה מ-1500 מקרים בהם אובחנו תושבים בישראל ככאלה שנדבקו בוירוס מאז הגיע לארץ.
כמות החולים שאובחנו כנשאי הוירוס. צילום: אתר משרד הבריאות
"לא להקל ראש, יש להמשיך ללכת ולהתחסן" ביקש בשבוע שעבר סגן שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן והוסיף "ישנה עליה במספר המתחסנים וזוהי תוצאה של עבודה מאומצת של כל הגורמים במערכת הבריאות אך עדיין החצבת לא מאחורינו".
"אנחנו בריכוז מאמץ אדיר על החצבת והמערכת משתלטת על האירוע, למרות שאנחנו צפויים לצערי עוד לראות עליה במספר הנדבקים. בהובלת הצוותים הרפואיים שלנו, ובעיקר צוותי האחיות המקצועיות והמסורות הצלחנו להעלות את הכיסוי החיסוני" מסר מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב "בחלק מהתחנות הן הצליחו להעלות את שיעור אחוז למעל 90 אחוז".
על פי פרסומי משרד הבריאות מחלת החצבת היא המחלה הזיהומית המדבקת ביותר. בחלק מהמקרים, סיבוכי המחלה עלולים להיות קשים ואף לסכן חיים.
נדרש שיעור כיסוי חיסוני גבוה מאוד באוכלוסייה כדי למנוע התפשטות חצבת. ירידה באחוז המתחסנים באוכלוסייה עלולה להוביל להתפרצויות של המחלה. הסיבה העיקרית להתפרצות המחלה היא אי התחסנות. במדינות חופשיות מחצבת, כמו ישראל, קיימת סכנה להדבקה והתפשטות המחלה מחולים שמגיעים מחו"ל.
לאדם שאינו מחוסן הנחשף לחולה חצבת, יש סיכון גבוה מ-90% להידבק במחלה!
הדרך הטובה והבטוחה ביותר למנוע חצבת היא על ידי חיסון.
נגיף החצבת נקרא Measles virus ושייך למשפחת Paramyxovirus.
חצבת מועברת מאדם לאדם על ידי פיזור הנגיף בעת שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות מהאף וליחה.
גם שהייה בחדר עם החולה ואפילו שהייה עד שעתיים לאחר שהחולה עזב את החדר יכולה לגרום להידבקות.
מידע נוסף ניתן לקבל בעמוד החצבת באתר משרד הבריאות
