"אני לא נעימה": גורו הדיאטה, טניטה פבר, לא מתנצלת

'שיטת הרזיה צבאית' כך מכנה טניטה פבר את השיטה שלה לחיטוב הגוף והרזייה. והעסק שלה מתנהל כמו צבא של ממש. תשכחו מכל מה שהכרתם עד עכשיו, כי פבר לא עושה הנחות לאף אחד. היא לא תלטף לכם את האגו, לא תתחשב ולא תברור מילים, היא תעשה לכם ביקורי פתע בבית ותפתח את המקרר והמאמנות שלה יעמידו אתכם על המשקל פעמיים ביום, בבוקר ובערב, כי לשיטתה רק ככה מגיעים לתוצאות.

את העסק שלה היא פתחה לפני שלוש שנים, מאז הוא צמח והתפתח ומונה היום כ-500 תלמידים, ככה היא קוראת ללקוחות שלה. ואל תקראו לו 'סטודיו', כי מדובר באקדמיה של ממש. "לא סתם קראתי לזה אקדמיה, כי זה פשוט מתנהל ככה, אבל זאת לא אקדמיה רגילה זאת אקדמיה צבאית, על כל המשתמע מכך, כן יש גם קשיחות ונוקשות", היא מסבירה. "יש טיפולים בהצרת היקפים, מוצרי הרזיה, ספריה, הרצאות וטיולים מיוחדים לחו"ל – 'משחקי הרעב'. התלמידים לומדים איפוק באכילה ולצאת מהתאווה. אנחנו עובדים עם אנשים שאיבדו שליטה ותקווה לשינוי ולכן זה נעשה גם בצורה של הפחדה וטונים גבוהים".

"אליי באים כשרוצים לעשות שינוי אמיתי". פבר. צילום: תום חוליגנוב

יש המון ביקורת על הקשיחות שלך.
"זה פשוט מאוד כמו בצבא, וככה צריך לקבל את זה. אנשים שמעבירים ביקורת או שהם לא היו בצבא או שהם שכחו איך זה מתנהל שם. העתקתי את השיטה הצבאית אליי לאקדמיה והתאמתי אותה לצרכים שלי. מספיק עם כל ההתייפייפות הזאת של 'קדימה מאמאל'ה' וקבוצות התמיכה, לא אצלי! כי זה פשוט לא עובד. אני מציבה מול התלמידים שלי מראה, ככה איך שהיא. מה לעשות שלפעמים זה לא כל כך נעים. אליי באים כשרוצים לעשות שינוי אמיתי, לא רק פיזי, זה שינוי שהוא גם בראש ובתפיסה וכן אני מפעילה גם לחץ".
איך את עושה את זה?
"קודם כל מבחינתי המחיר לא משקר, כן זאת תכנית שעולה לא מעט כסף ביחס לשוק וזה לפעמים מה שגורם לאנשים לקחת את זה ברצינות. דבר שני לכל תלמיד מוצמדת מדריכה, שמלווה אותו 24 שעות ומבקשת לעלות כל בוקר וכל ערב על המשקל. היא מהווה את המפקח, אם בן אדם לא יכול להשתלט על עצמו אז יש כאן מישהו שעושה את זה במקומו. נכון, זה לא נעים לתת דין וחשבון על כל מה שנכנס אלייך לפה. אני גם עושה ביקורים בבתים ופותחת ארונות ומקררים והביקורת הזאת בוודאי גם היא לא נעימה, אבל אם לא נעים לך, כנראה שהגיע הזמן שתתחיל לעשות עם זה משהו. כל מי שמגיע אליי חותם על מסמך שמסביר על השיטה, זה המוצר שלי ומי שמוכן לעשות שינוי אמיתי מוזמן".
הם מפחדים ממך?
"כן, ואין לי שום בעיה עם זה. אני מגיעה לאקדמיה ואני בתפקיד, מבחינתי אני משחקת משחק והם לוקחים בו חלק. כן, אני קשוחה. כן, אני לא נעימה הרבה פעמים. כן, אני לא חושבת הרבה לפני שאני מוציאה מילים מפה".

"זאת לא אקדמיה רגילה זאת אקדמיה צבאית". פבר. צילום: תום חוליגנוב

הרבה פעמים זה גם מעליב.
"אם בן אדם נעלב על איזשהו משפט או הגדרה זה אומר שיש לו בעיה וגם איתה הוא צריך ללמוד להתמודד. הן באות אליי כדי לעשות שינוי, זאת בחירה חופשית. אני לא תופסת אישה ברחוב ואומרת לה 'את שמנה' או 'תראי איך את נראית' ויש כאלה שנראות קטסטרופה, אבל כשעושים את הבחירה ובאים אליי צריך לדעת לקבל גם את הדברים האלה ולהיות מודעים".
מחר תחגוג פבר את יום הולדתה ה-40, היא רווקה ומגדלת שתי בנות (16 ו-7), ואפשר לדמיין מה עבר עליה בתקופת ההריון כשהיא עלתה במשקל, "בכל הריון שלי עליתי 12 ק"ג, למרות שלא אכלתי הרבה והיה לי מאוד קשה להוריד", היא מספרת. "הגוף שלי לא מוריד במהירות עודף משקל וגם אני נלחמתי. בכל סוף הריון עשיתי לעצמי טרור, בדיוק כמו שאני עושה לכל מי שמגיע אליי. סתמתי את הפה, אימונים קשים והמון סבלנות. התפיסה לפיה מותר קצת יותר בהריון היא מוטעית מיסודה, בדיוק ההפך. יש לחץ גדול מאוד על איברים פנימיים והשמנה לא מועילה לזה. צריך לאכול הכל אבל בכמויות מאוד קטנות וחשוב גם לזכור שעודף משקל בהריונות מביא איתו מחלות וסיבוכים".

"בכל סוף הריון עשיתי לעצמי טרור". פבר. צילום: מרינה מועלם

היפיפייה הנרדמת

פבר התגלגלה לתוך התחום הזה מגיל צעיר ממש, היא הייתה תינוקת חולנית שגם הרופאים וגם ההורים לא מצאו את הדרך לסייע לה. "קיבלתי זבנג מהרגע בו נולדתי, הייתי תינוקת שכל הזמן ישנה ומתעלפת ואף אחד לא ידע מה זה. בשלב מאוחר יותר גילו בעיה בלבלב וסכרת". אך למרות הגילוי והאבחון הרפואה הקונבנציונלית לא מצאה פיתרון למצבה של טניטה הקטנה, שהייתה אז רק בת 6. היא הייתה שוקעת לתוך שינה עמוקה שיכלה להימשך גם שבוע רצוף. "עד שבאחד הימים שקעתי ולא התעוררתי, הייתי מאושפזת שנה שלמה בבית חולים ופשוט ישנה, היו מעירים אותי רק לאוכל ותרופות. יום אחד התעוררתי והרגשתי ריח חזק מוזר מהגוף שלי, ידעתי שאם אני נרדמת שוב אני פשוט לא מתעוררת יותר". מתוך אינטואיציה של ילדה בת 6 פתחה פבר בשביתת רעב, את האוכל הייתה זורקת ואת התרופות מחביאה. "היו מוציאים אותי עם כסא גלגלים לטיול והייתי קוטפת עלים מסוימים ואוכלת אותם. חודשיים לא אכלתי כלום, הייתי פשוט שלד, אבל יחד עם זאת לא ישנתי יותר והרגשתי שחוזרת אליי האנרגיה", היא מספרת. כשהרגישה שגופה מתחיל להתנוון וליצור פצעי לחץ משכיבה ממושכת. הייתה מפילה את עצמה לרצפה וזוחלת חזרה. "חשבו שהשתגעתי, אבל אני מצאתי לעצמי את השיטות שיעזרו לי", היא אומרת.

תינוקת חולנית. פבר בילדותה. אלבום פרטי

לאחר כשנה השתחררה מבית החולים והחלה לבחון את גופה וללמוד מה טוב לו. "משם הכל התחיל, היום אני עדיין מאובחנת סכרתית אבל לא לוקחת תרופות ויודעת בדיוק מה הגוף שלי צריך. הבנתי שתזונה נכונה הכרחית לבריאות, לא רק שלי אלא של כולם ולכן אני בחרתי לעסוק בזה".

"אמרו שאני משוגעת"

בגיל 13 פבר ומשפחתה עלו לארץ והיא חוותה קושי רב להתאקלם. לא היו לה חברים או משפחה נוספת בארץ. אמה נכנסה לדיכאון מהמעבר והסתגרה בחדרה, האבא עבד 24/7 בכדי לפרנס את המשפחה. על מנת להתמודד עם המצב הנפשי שלה, פבר התחילה לעשות ספורט. היא התחילה לבחון את היכולות של הגוף שלה, ולאחר מכן את גבולות הגוף האנושי. כבר בגיל 15, אחרי שנענו לבקשות שלה בעירייה, היו לה מספר קבוצות של בוגרים שאימנה במתנ"ס העירוני. לאחר שעשתה צבא ותואר ראשון בפסיכולוגיה היא פתחה את האקדמיה. כשהכינה את המודל של העסק שלה לא היה אף אחד שהאמין בה, בדרך למה שהיא היום היא נפלה פעמיים אך לא וויתרה וקמה שוב ושוב על הרגליים. "פעמיים נפלתי ופעם השלישית הגיעה אליי ענבל וייס שירדה אצלי במשקל יחד עם בעלה, והם הציעו לי הצעה עסקית ומשם יצאנו לדרך ויש לנו היום עסק חי, תוסס ומתפתח". לפני כחודשיים פתחה פבר סניף נוסף של האקדמיה בראשון לציון, שהולך וצובר תאוצה גם הוא. "כשהוצאתי את התכנית כולם אמרו שאני משוגעת, שזה לא יעבוד כי זאת לא שיטה מקובלת לדרוש דיווח יום-יומי ולהפעיל 'צבא', כי אנחנו לא בצבא, אבל אני האמנתי", היא אומרת.

"לומדים להבין שרעב הוא עניין יחסי". פבר. צילום: תום חוליגנוב

איזו בשורה את מביאה?
"אני לא מביאה איזושהי בשורה חדשה, פשוט עשיתי סדר. סדר בכמות המים שצריך לשתות וכמה זמן צריך לחכות בין השתייה לאכילה, סדר בכמות המזון שנכנס לפה. פיתחתי בקבוק מיוחד שמודד את השתייה וקופסא שמודדת את כמות האוכל ומחלקת אותו בדיוק למינון הנכון. יש חליפות הרזיה שעוזרות לשרוף שומן מהר יותר והופכות את האימון ליעיל יותר. יש המון דברים חדשניים וייחודיים שפיתחתי בהתאם לניסיון ולידע שלי. מבחינה פיזית מדובר באימון של 20 דקות בלבד, הוא קצר וענייני. בסופו צריכים המתאמנים לעשות אותו בקצב שלי ולהספיק הכל ואז הם מקבלים תכנית חדשה, אבל זה כמעט לא קורה כי זה מאוד קשה", היא צוחקת.
לשיטתה של פבר, האימונים בשיטה הצבאית נועדו לפרוץ גבולות ולהגיע אף מעל לקצה גבול היכולות. במסגרת התכנית היא גם יוצאת עם תלמידיה ל'משחקי הרעב' בחו"ל, חמישה ימים של אתגר עם כמות מזון מינימאלית. "הם נמצאים בשטח ולא תלויים באכילה ובמקרר. האוכל לא נגיש וככה הם לומדים להסיח את הדעת ולהתמקד בעצמם ולא באוכל, שהפך עם השנים למרכזי מאוד בחיים שלהם. לומדים להבין שרעב הוא עניין יחסי ושתכל'ס אף אחד מאיתנו לא באמת היה רעב אף פעם, אוכלים מהסיבות הלא נכונות. אני מתבססת על שיטת הרמב"ם והקבלה, לא המצאתי שום דבר כי הכל כתוב. כל מי שמגיע אליי לומד שאין דבר כזה השמנה, יש תאווה לאוכל וחוסר שליטה עצמית. ברגע שנופלים לתוך העניין הזה, הדרך חזרה היא מאוד קשה וזה קורה כשפותחים את הפה ליותר מידי טעמים ופינוקים. משקל עודף הוא מחלה שגם מביאה איתה מחלות נוספות, זה מוכח ולכן צריכים להילחם בזה ואיך נלחמים אם לא בצבא?!".

"אם בן אדם נעלב זה אומר שיש לו בעיה וגם איתה הוא צריך ללמוד להתמודד". פבר. צילום תום חוליגנוב

יש שמועות שאת משתתפת בעונה הבאה של 'הישרדות'.
"אנחנו נשאיר את זה כרגע כשמועה בלבד, שמועה שהגיעה גם אליי. בשלב הזה אני לא יכולה לאשר שום דבר, מי יודע אולי תראיינו אותי ממש בקרוב על נושא אחר".
יש לך עוד תכניות?
"בוודאי. יש לי חלום ואני גם הולכת להגשים אותו ולפתוח בוטיקי הרזייה בכל העולם. אני חושבת שכל אזור צריך שיהיה לו בוטיק כזה, מרכז קטן ואינטימי עם מכונה לשריפת שומן ומכשירים להצרת היקפים, השמנה היא מגיפה וצריכים להילחם בזה בכל מקום".