כיצד מתקדמת ההגנה על המצוק בחוף ימה של אשקלון? לאחרונה הופצו ברשתות החברתיות סרטונים שונים, ובהם נטען כי הפרויקט להטלת החול שהמשרד להגנת הסביבה יזם הופסק באופן מפתיע כי נכשל. הטרקטורים נעלמו מהמקום, האתר נסגר בפתאומיות, ועשרות מיליוני שקלים מכספו של משלם המיסים נזרקו לפח, או אם תרצו – לים.
בירור שערכנו השבוע מגלה כי למרות הסרטונים הלכאורה מביכים, האמת היא שהפרויקט לא הופסק פתאום, אלא פשוט הסתיים. מאות אלפי טונות חול הובאו במאות משאיות מדי יום, נשפכו אל החוף ופוזרו עשרות מטרים מערבה מקו המים אל מול המצוק הקורס.
מאות אלפי טונות של חול. צילום: אלבטרוס, החברה הממשלתית להגנה על המצוקים
אז האם הפרויקט אכן נחל כישלון ועשרות מיליוני השקלים שהושקעו בו נשפכו לים תרתי משמע או שאולי הוא הצלחה והמצוק שלנו יצא מכלל סכנה?
הסיכון: התמוטטות מלון הרלינגטון
תחילה תזכורת: המצוק באשקלון הוא רכס כורכר בגובה של כ-35 מטרים מעל גובה המים וממוקם אל מול חוף הים של אשקלון צפונית למרינה. הקטע הרגיש ביותר מתפרש על פני 1.15 קילומטר והוא נמצא תחת שחיקה מתמדת ואגרסיבית המתבטאת בנסיגה של קו החוף ונסיגת המצוק.
סכנה למלון הרלינגטון. המצוק באשקלון
במשך 30 השנים האחרונות קו החוף מול המצוק נסוג מזרחה כ-55 מטרים, בממוצע: כ-1.8 מטר בכל שנה. הגורמים המשפיעים על התמוטטות המצוק הם גלי הים שמכים בעוצמה במרגלות המצוק בסערות החורף ואט אט מכרסמים את בסיסו. בנוסף, ישנו נגר עילי של מי גשמים שזורמים בגג המצוק, נשפכים כמו תמיד לים ומדי חורף תורמים להאצת התהליך. תסריט האימים שבו המצוק יתמוטט ועמו מלון הרלינגטון שבנוי עליו הוא תסריט רע, אך לא דמיוני.
בעשור האחרון קידמה הממשלה ואישרה כמה פעולות שמטרתן למנוע את המשך הכרסום במצוק. המשרד להגנת הסביבה הקים את החברה הממשלתית להגנת מצוקי חוף הים התיכון במטרה למנוע את המשך הקריסה באשקלון ובעוד כמה מצוקים, כמו בחופי נתניה, בת ים ותל אביב, כאשר המצב באשקלון הוא החמור ביותר.
כ-400 אלף טונות של חול
פרויקט ההגנה על המצוק באשקלון מתחלק לשניים: ההגנה הימית וההגנה היבשתית. על הימית אמונה החברה להגנה על המצוקים ועל היבשתית אמונה עיריית אשקלון. כבר בשנים עברו הוטל חול מול המצוק, אך הוא נסחף עם זרמי המים צפונה. הפעם הוחלט ללכת על פרויקט גדול יותר וחסר תקדים בישראל של הנחת גיאוטיובים בקרקעית הים, והפעם הטלת חול עבה פי שלושה מהקיים בחוף, שאינו אמור להיסחף צפונה, אלא להישאר במקום למשך שנים, כמו שמקובל ובוצע בהצלחה בכמה מקומות בעולם. גיאוטיובים הם שרוולים ענקיים מיריעה עבה ואטומה המלאים בחול, סוג של שוברי גלים המונחים בקרקעית הים.
הגיאוטיובים מתחת למים. צילום: אלבטרוס, החברה הממשלתית להגנה על המצוקים
ביולי האחרון הוקם מתחם פריקת חול מצפון למלון הרלינגטון ואף מסוע שיוביל את החול וישפוך אותו על החוף, ומשם יפזרו אותו טרקטורים על רצועת החוף. באוגוסט, עם סיומה הרשמית של עונת הטלת ביצי צבי הים, החלה שפיכת החול. כ-140 משאיות עמוסות חול הגיעו מדי יום בזו אחר זו מהמחצבה סמוך לדימונה ושפכו אותו באשקלון. בשלושה חודשים וחצי הוטלו כ-400 אלף טונות חול. עם סיומו של הפרויקט נוצרה רצועת חוף חדשה באורך של יותר מקילומטר, שהרחיקה את המים כ-60 מטרים מערבה.
צפו במהלך העבודות:
הביקורת: "החול כבר לא נמצא במקום"
עם הסתלקותם של הטרקטורים והעובדים באתר נפוצו כאמור סרטונים ברשת האינטרנט על כך שהפרויקט היה חסר סיכוי כבר מתחילתו.
https://www.facebook.com/100038942803072/videos/161972215110871
"כל החול ששפכו כבר לא נמצא במקום שלו. כל החול כבר ממזמן בלב ים עם כל הזרמים והסחפים שיש במים. ההוכחה לכך זה שרואים כשיש סערות שהמים מגיעים למצוק בדיוק כמו שהיה פעם", טוען חבר מועצת העיר משה אטיאס, "הכי אבסורד זה שאנשים שמבינים בעניין באו ואמרו שזה לשפוך כסף לים שלא ייתן שום מענה, כי שום דבר לא יכול לעמוד מול איתני הטבע, וזה לא משנה כמה כמויות חול יזרקו, תבוא סופה, המים יעלו וכל החול ייסחף לתוך המים, וזה בדיוק מה שקרה".
חבר המועצה משה אטיאס, השבוע. צילום: אלירם משה
אטיאס אף פרסם פוסט בנושא וקרא להקים ועדת חקירה שתחקור את המחדל כהגדרתו: "לזרוק חול למים ולחשוב שהמים לא ייקחו את החול הזה זה אפילו גובל בטמטום. כל גולש יודע את הזה. לא צריך להיות פרופסור כדי להבין את זה".
העבודות על המצוק. צילום: אלבטרוס, החברה הממשלתית להגנה על המצוקים
אסי דביר, מראשי קבוצת שומרי הים, מודה שאמנם יש רצועת חוף רחבה יותר, אבל לדעתו בתוך זמן קצר היא לא תהיה קיימת. "יש באמת רצועת חוף, אבל מה קרה בשתי סערות? יש לנו עוד חורף ועוד שנים קדימה, ובחוף גוטה כבר לא נשאר חול", הוא אומר ומוסיף, "זה בא על חשבון הטבע, וזו הטענה שלנו. הביאו חול שהוא לא מתאים. יש פה תנועה תמידית של אגן הים התיכון שהחולות נסחפים צפונה. זה שורש הבעיה, שהחול שאמור לבוא מכיוון דרום לא נכנס לפה בגלל המרינה. הם לא יכולים להגיד שזה הצליח", אומר דביר ומוסיף, "החולות שהם הטילו פה רק לפני חודשיים כבר לא קיימים. צריך להבין את היחס, זה רק אחרי סערה. אני 30 שנה גולש וראינו סערות, והסערה האחרונה לא הייתה סערה רצינית. היו פה שני מטר גובה של חול ולא נשאר כלום".
"סיפקנו הגנה – הים לא הגיע למצוק"
מנגד, בחברה הממשלתית להגנה על מצוקי חוף הים התיכון רואים את התמונה באופן ההפוך ואף מתאכזבים מכך שדווקא פרויקט סביבתי שנועד למען ביטחון הציבור ושהושקעו בו חשיבה רבה ומשאבים לא מעטים מקבל כזו ביקורות.
הילה ארנרייך, מנכ"לית החברה הממשלתית
"אנחנו לא המצאנו את הגלגל. הפתרון הזה נבחן על ידי טובי המומחים בעולם, מלווים אותו מתכננים מחו"ל, המלווים פרויקטים ענקיים. זה מה שעושים היום בעולם", מסבירה מנכ"לית החברה להגנת המצוקים הילה ארנרייך ודוחה את הטענות על כישלונו כבר בשלב זה. "זה פתרון סביבתי, וגם אנחנו בחנו אותו כאן ואנחנו ממשיכים לנטר את תוצאותיו ואנחנו בוחנים האם הפתרון הזה ישתלם במקומות נוספים במדינת ישראל".
המצוק לפני שנה, ינואר 2019. צילום: אלבטרוס, החברה הממשלתית להגנה על המצוקים
המצוק כיום, ינואר 2020. צילום: אלבטרוס, החברה הממשלתית להגנה על המצוקים
הפתרון הקלאסי כמובן הוא שוברי גלים, אך כדי להקים שוברי גלים באשקלון יש צורך להריץ תב"ע (תכנית בניין עיר), וזה הליך שלוקח לא מעט שנים. "בנתניה אנחנו מקימים שוברי גלים, ולקח לעירייה למעלה מעשר שנים לקדם תב"ע לפרויקט. שוברי גלים זה לא פתרון שנגיש מחר בבוקר, ומן הסתם מדובר בעלויות שהם כמעט פי שבעה מגיאוטיובים", מסבירה ארנרייך, "לא יכולנו לבצע את זה באשקלון כי קיימת סכנה מוחשית לביטחון הציבור. לכן כשנכנסו לתמונה היינו חייבים לספק במהירות הגנה לרצועת החוף, והפתרון שהיה זמין מבחינתנו היה הפתרון של הזנת החול", היא אומרת ומסבירה שלולא הזנת החול, הם היו נאלצים לחכות שנים רבות עד שיסתיים ההליך של התב"ע ולסכן בכך את המצוק ואת המלון.
לדברי אנשי החברה, הסחף הראשוני של החול בסערות הראשונות היה דבר צפוי וידוע המתרחש ברוב הזנות החול הדומות בעולם. לדבריהם, החול לא נסחף כמו שזה נראה, אלא נמצא בקרקעית הים לפני הגיאוטיובים. "ברגע שהים קצת ירד פתאום תתגלה רצועת חוף רחבה. בחודש מאי הים מחזיר לנו חלק מכמות החול, והתושבים יראו את רצועת החוף רחבה יותר ואת כל הזנת החול", מסבירה ארנרייך.
הילה ארנרייך עם ראש העירייה ומנכ"ל החכ"ל בהשקת הפרויקט. צילום: סיון מטודי
השאלה כמה רצועת חוף נוספה או לא נוספה לאשקלון לא מעסיקה את אנשי החברה, אלא המטרה שעומדת לנגד עיניהם היא שהמים לא יגיעו למצוק. "מה שמבחינתנו הכי חשוב זה שאנחנו בחודשי החורף סיפקנו הגנה והים לא הגיע למצוק. זו המטרה שלנו – למנוע מהים להגיע למצוק. הצלחנו לעמוד באתגר הזה. בשתי הסערות האחרונות מצוקים אחרים בארץ ניזוקו, אבל באשקלון לא קרה בו שום דבר. הים לא הצליח להגיע למצוק, וזה מבחינתנו הישג. אנחנו כמובן נמשיך לנטר את הפתרון הזה ואנחנו מאוד מקווים שהוא יחזיק מעמד כמה שיותר שנים עם תחזוקה קלה", אומרת המנכ"לית ומוסיפה, "מחובתנו לבוא ולבחון פתרון שמאוד מקובל בעולם וכמובן הוא סביבתי".
"נצטרך לחכות לימים רגועים"
לבד מההגנה הימית ישנו גם פרויקט של הגנה יבשתית, שמוטל כאמור על עיריית אשקלון שתוקצבה על כך. בימים אלה, כך ניתן לראות בשטח, מבוצעת עבודה על מובל הניקוז שקרס לפני שנים. מובל הניקוז הוא פתח היציאה של מי הגשמים שזורמים בתעלות הקרקעיות ברחובות העיר אל הים. המובל הוקם לפני עשרות שנים במצוק, ועם הכרסום לאורך השנים במצוק נותר גוש של בטון שאף הוא קרס.
העבודות על המצוק. צילום: אלבטרוס, החברה הממשלתית להגנה על המצוקים
העירייה תצטרך גם לטפל בנגר העילי – מי הגשמים שזורמים בשטח שמעל למצוק ולא מגיעים לתעלות הניקוז. מי הגשמים יוצרים יובלים על המצוק ותורמים אף הם לקריסתו.
בכל אופן, יש גם מי שלא ממהר להכתיר את הפרויקט כהצלחה או ככישלון ומבקש שנתאזר בסבלנות, "זה רק שלב א’ של הפרויקט", אומר חבר המועצה לשעבר יורם שפר ומי שהיה ממונה על איכות הסביבה, "עכשיו צריך לחכות שנתיים כדי לראות שזה עומד במבחן הטבע והמציאות. כשזה יסתיים צריך להתחיל תהליך השיקום היבשתי. הטלת החול יכולה להסתיים בהצלחה, אבל זה עדיין לא אומר שהפרויקט הצליח. אם זה לא יצליח, הם יצטרכו ללכת לשובר גלים. נצטרך לחכות לימים הרגועים ולראות אם החול באמת נשאר כלוא עד הגיאוטיוב או ברח".
יורם שפר במצוק. צילום: יח"צ
בחברה להגנה על המצוקים הודו כי היות שמדובר בפעם ראשונה שהפרויקט מבוצע בישראל הם בוחנים ומנטרים את התוצאות שלו לחיוב או לשלילה, ובכל מקרה, לא מבטלים את קידום התב"ע לשוברי גלים באשקלון כדי שאם תתקבל בעתיד החלטה לפתרון של שוברי גלים, כבר תהיה תב"ע מאושרת.
העירייה: "מקדמים הגנה יבשתית"
ביקשנו מעיריית אשקלון לגלות לתושבים היכן עומד פרויקט ההגנה היבשתית, וכך נמסר בתגובה: "פרויקט הטלת החול להגנה על המצוק הושלם לאחרונה על ידי החברה הממשלתית להגנה על מצוקי הים התיכון, והוא בשלבי מסירה לעירייה. לסוגיית ההגנות היבשתיות, עם קבלת התקציב ממשרד הפני, החלה העירייה, באמצעות מינהל הנדסה, בתהליך שכלל בחירת מתכנן, סיור במקום על ידי גיאולוג ויועץ קרקע ועוד. בימים אלו מתבצעות בדיקות ומדידות בשיתוף מהנדס ימי מומחה ואדריכלית נוף שנבחרו במכרז על מנת לקדם את אפשרויות ההגנה היבשתית האפקטיביות והנכונות ביותר לשמירה על המצוק".
