"שמי יצחק בריגה, נשוי לשושנה, אב ל-5 וסב ל-6 נכדים מקסימים ונמרצים. במסגרת תפקידיי שימשתי בין היתר, כמחנך וסגן מנהל בבית ספר 'רוגוזין' המיתולוגי, מנהל מחוז ירושלים והדרום, סגן ראש עיריית אשקלון והממונה על החינוך, מנהל אגף החינוך בעיריית אשקלון וכן כמנהל בית ספר יסודי אקולוגי הרמב"ם".
מדוע החלטת להתמודד לתפקיד?
"אנשי החינוך וההוראה שלנו, לא בחרו במקצוע, אלא בשליחות לחיים, הם פועלים ימים ולילות, בשגרה ובחירום, סביב השעון, כדי לדאוג ולטפח את דור העתיד שלנו. לדאבוני, כיום הנוגעים בדבר לא נוגעים בבעיות המרכזיות, עוסקים בנושאים כמו שעה אחת יותר לכאן או שעה אחת פחות, לטיול נוסף או מכונת קפה משודרגת יותר בחדר המורים ובהקשרים דומים. אין ספק, אלו דברים שיש לטפל בהם וכך גם נפעל, אך בהחלט לא מדובר בשורש הבעיה.
"כמו כן, ידידי הנכבד, היו"ר המיתולוגי והאהוב של הסתדרות המורים באשקלון והמרחב, מי שהיה נציגה של רשימת ד', הרשימה במסגרתה אני מתמודד, מר דוד מנצור, נתן לי את ברכת הדרך וטיפים טובים בדרך לניצחון. ממקום זה ובשל פניות רבות מגורמים רבים במערכות החינוך קיבלתי את ההחלטה להתמודד, אנחנו הולכים לקדם מהפכה חינוכית שטרם נראתה כמותה בארץ".
מה היתרון הייחודי שאתה מביא איתך לתפקיד?
"ראשית, החינוך הוא מפעל חיי, במהלך 40 שנות עבודתי כאיש חינוך, כיהנתי במגוון רחב של תפקידים, החל ממחנך בבית ספר ועד למנהל אגף חינוך וסגן ראש העיר ממונה על החינוך, תפקידים אלו העניקו לי ניסיון רב, ראייה רחבה, ארגז כלים עשיר והכרות עם כלל המערכות והגורמים המקדמים.
"אני מכיר מקרוב את האתגרים, את הצרכים. אני משוכנע כי הניסיון שלי הן מול אנשי החינוך, הן מול בעלי התפקידים בממשלה, ברשות המקומית ובמחוז יתרמו לי כדי לקדם את המהפכה שאני מתכנן.
"תפקיד יו"ר הסתדרות המורים במרחב הוא תפקיד משמעותי שבכוחו יכול לחולל מהפכות. על מנת לעשות זאת נדרש זמן פנוי ולא כובע שני, צריך לגעת באנשים, לגעת בשטח, לתת גב לאנשי החינוך ולא רק לסמכויות הבכירות, לא מנהלים את המערכת באמצעות שלט רחוק. לעיתים קרובות צריך לעמוד מול הרשויות והגורמים השונים ולעמוד על הרגליים האחוריות. לא להירתע, לא להתחנחן ובטח לא להימצא בניגוד עניינים מובנה. כך תמיד פעלתי וכך אפעל כאשר אבחר בעזרת ה' לתפקיד יו"ר ההסתדרות".
"להצדיע לאנשי החינוך שלנו". צילום: דודו בכר
והיה ותיבחר, מה הדבר הראשון שתטפל בו?
"הבחירות החשובות להסתדרות המורים נוגעות בשימור ושיפור הזכויות המגיעות ביושר לאנשי החינוך שלנו. הם עובדים כל כך קשה, נותנים את נשמתם עבור בנותינו ובנינו, בשגרה ובחירום ועלינו לדאוג ולעשות כל שבידנו וביכולתנו על מנת להעניק להם תנאים מצוינים ובלתי מתפשרים. עמלתי על תוכניות עבודה סדורות ומקיפות שיובילו למהפכה אמיתית ביחס, בגישה ובתנאים של עובדי ההוראה, מהפכה שנוגעות בכל אחת מהאוכלוסיות הרלוונטיות – גננות, מורים ביסודי בעל יסודי ובחטיבות הביניים, קב"סיות וגמלאים.
"אפשר לראות דוגמאות מצוינות במדינות באירופה, באופן בו הן רואות את החינוך ומעריכות ומתגמלות את אנשי החינוך, ניתן לראות כדוגמא מצוינת את פינלנד, אסטוניה ושודיה. מדינות שחרטו על דגלן את החינוך כערך עליון, דבר אשר בא לידי ביטוי בתוכניות לימוד מהפכניות ומתקדמות, מותאמות לילדים וכמובן, בתנאי שכר ותגמול במדרג גבוה במדינה, דבר אשר יוצר דרבון ומוטיבציה בעשייה הכל כך חשובה והמאתגרת של אנשי החינוך.
"אין ספק, אל לנו להתפשר, עלינו לפעול בכל העוצמות על מנת לדאוג ולוודא שהתנאים התגמול וההערכה של אנשי החינוך שלנו אינם נופלים ממערכות החינוך של המדינות המתקדמות בעולם, משם הכול מתחיל. הגיע הזמן למקם את החינוך בראש סדרי העדיפויות, לא במילים, במעשים. הרי זה לא עניין של שעה יותר או פחות בתלוש, זה עניין של גישה, אנשי החינוך שלנו צריכים להשתכר מעבר לשכר המינימום. הרבה מעבר.
"אבל איך יטפלו ברפורמות מקיפות בשכר אנשי החינוך אם לא ידאגו ראשית להציב את החינוך ואנשיו במרכז הבמה? זאת התוכנית. זה כל כך בסיסי וכל כך נחוץ, אני הולך להפוך כל אבן ואבן עד שזה יקרה וזה יקרה. זהו האני מאמין שלי, כשאבחר, אפעל להוציא את התוכניות הללו אל הפועל".
מה צריך לשפר במערכת החינוך העירונית?
"אני מכיר היטב את מערכת החינוך שלנו ויש שם בעלי תפקידים מצוינים. אני עומד בקשר הדוק מול כל הגורמים הרלוונטיים. יש לנו מערכת חינוך טובה וחייב לפעול יחד על מנת להמשיך ולמשש את הפוטנציאל העצום אשר טמון בה. יחד עם זאת, תמיד ניתן לשאוף גבוה יותר, מצוינות זהו שם המשחק.
"כאשר כיהנתי כמנהל אגף החינוך בעיריית אשקלון הובלנו רפורמות מרחיקות לכת בתחום החינוך בעיר עבור כלל האוכלוסיות, העלנו את ציוני הבגרות בעיר מעל לממוצע הארצי, בנינו 100 גני ילדים, 127 כיתות לימוד חדשות, בתי ספר, אולמות ספורט, צמצמנו את מספר התלמידים בגני הילדים ובכיתות, דאגנו ליום לימודים ארוך, צהרונים וקייטנות מוזלות במשך כל השנה והפעלנו תוכניות פדגוגיות טיפוליות בכל הסקטורים, זה עדיין לא מספיק. יש למקם את החינוך בראש סדר העדיפויות העירוני, הן ברמת התקצוב, הן ברמת הקשב והעמל והן ברמת היצירתיות והגישה, לרשות המקומית יש מרחב תמרון עצום ואוטונומיה רחבה בכל הקשור לחינוך.
"בתוכניות המהפכניות שהכנתי ישנו פרק המתייחס לשיתוף הפעולה החשוב והנדרש כל-כך מול הרשות המקומית, מהפכות יוצרים בשיתוף פעולה וכך נעשה. הכל מתחיל ונגמר בחינוך, אני אדאג שכך יהיה, בשביל זה אני צריך את התמיכה של כל אנשי החינוך ביום ג' הקרוב, שמים ד' בקלפי. אנחנו יודעים לעשות מהפכות".
אומרים שמעמד המורים נשחק לאורך השנים, איך ניתן לחזק אותו?
"עמלתי על תוכניות עבודה סדורות ומקיפות שמדברות בין היתר, על דרכי הפעולה בהן ננקוט בכל הקשור לשחיקת מעמד המורים בפרט ואנשי החינוך ככלל. הפתרון לבעיית השחיקה עובר דרך 3 נקודות מרכזיות, האחת – תמריץ כלכלי ושיפור תנאי השכר באופן משמעותי. הנקודה השנייה, יצירת מגוון מרחבי חינוך וסביבות למידה מגוונות, המאפשרות למידה משמעותית ויצירתית. הנקודה השלישית, יצירת קבוצות למידה קטנות יותר ומרחבי זמן גמישים, אשר יתנו מענה הולם.
"ולבסוף אני אתן לך גם כותרת חשובה ומהפכנית בנושא השחיקה – הגיע הזמן שמדינת ישראל תעשה צעד משמעותי, בכך שפרישת המורים לגמלאות תהיה בגיל צעיר, בדומה למה שקורה לכוחות זרועות הביטחון. אפעל בכל כוחי על מנת לקדם את הרעיון הזה".
יצחק בריגה
איך מגשרים על הפער הקיים לעתים בין טובת המורה לטובת התלמיד?
"בעיניי ההשוואה הינה תמוהה, מורה הוא מורה ותלמיד הוא תלמיד. ישנה היררכיה מובנית שצריכה להיות ברורה מול 3 הגורמים – מורה, תלמיד והורה. לא צריכה להיות סתירה בין הגורמים הללו, אלא סנכרון. שיתוף הפעולה ביניהם חשוב ביותר וכן המעורבות של ההורים חשובה ביותר לקידום הילד, יחד עם זאת קיים גבול דק בין מעורבות לבין התערבות, דבר שלעיתים במקום לקדם את הילד, פוגע בו.
"סמכות המורה צריכה להיות מודגשת מול התלמיד, תוך מתן גיבוי מוחלט של ההורים כלפי המורים. כמובן ואף חשוב שיהיה שיח פתוח ומקדם בין המורה להורה, זהו המפתח להצלחה".
מה אתה לוקח איתך משנת הקורונה?
"תקופת הקורונה הייתה תקופה מאתגרת במיוחד, שנמשכה לאורך כמעט 2 שנות לימוד, כאשר ההסלמה בדרום הארץ השלימה את החזית. בתקופה זו נוצרו פערים לימודיים, חברתיים ורגשיים גדולים ביותר. אך עם על הצד החיובי של העניין, הליכוד והאחדות המשפחתית התעצמה בצורה בלתי רגילה, היכולות הדיגיטליות של המורים והתלמידים השתפרה לאין ארוך, הקשר היום-יומי והדאגה של אנשי החינוך התעצמה והתנהלה באופן יום-יומית וחוסר הוודאות בתקופה הזאת, נטעה בי שלעיתים, אין כמו השגרה.
"זה הזמן להצדיע לאנשי החינוך שלנו, שפעלו ועמלו שעות רבות בקשר בכל האמצעים. ממש עבודת קודש, בתקופה שהייתה לא פשוטה ובל נשכח שגם הם בעלי משפחות, צרכים וקשיים".
