בתחילת השבוע פרסם משרד החינוך את נתוני הזכאות לבגרות בכל בתי הספר באשקלון לשנת הלימודים תשע"ח. מהנתונים עולה כי לאחר שנתיים של עליות באחוזי הזכאות לבגרות חווה העיר ירידה של 2.2% בזכאים לתעודת בגרות, והיא עומדת על 81.6% לעומת 83.8% בשנת הלימודים תשע"ז. "נכון, רשמנו ירידה", אומר ראש מינהל החינוך בעירייה יובל זוזט בהתייחסו לנתונים. "אבל במדיניות שלי יש עוד הרבה פרמטרים שנכנסים לתמונה החינוכית, כמו התמדה והכלה, וזה לא פחות חשוב מאחוז הזכאות לבגרות. חשוב לי שכל תלמיד שיתחיל את לימודיו בכיתה ז’ יסיים בי"ב. בפרמטר של התמדה אנחנו עומדים על 92.5%, וזה אחוז מאוד גבוה. בנושא של נשירה ירדנו ל-0.9%. אז בהתחשב ברבגוניות של האוכלוסייה, זה ממוצע גבוה מאוד".
אף שנראה שזוזט בסך הכול מרוצה מהנתון הסופי, הוא מבהיר: "אנחנו לא שוקטים על השמרים, גם האחוזים הם מאוד-מאוד חשובים. נעשית כאן מלאכת מחשבת כדי למצוא את הנוסחה. אנחנו לא נרדוף אחר הישגים ונאבד תלמידים בדרך". יש כיתות חינוך מיוחד שהתחילו כיתה ז’ וסיימו י"ב ומראש אנחנו יודעים שלא יהיו זכאים לבגרות, אבל יותר ערכי ויותר חשוב שיתחילו כיתה ז’ ויסיימו כיתה י"ב".
באחוז הזכאות לפי בתי ספר יש בשורות טובות מאוד משני בתי ספר. את המקום הראשון חולקים שני בתי ספר שהגיעו ל-100% זכאות לבגרות. מדובר בישיבת צביה ובתיכון בית יעקב. האחד ממלכתי דתי, ואילו השני חרדי. בשניים הללו כל התלמידים וכל התלמידות שסיימו כיתה י"ב זכאים לתעודת בגרות. במקום השני נמצא בית הספר לאמנויות עם 95.1% של זכאים, ובמקום השלישי בית הספר מקיף ה’ דרכא עם 92.8% זכאים לבגרות. בית הספר מקיף א’, שהוביל במשך שנים את הרשימה הזאת, נותר הרחק מאחור עם 76.8%.
מקיף ה’ הפתיע לטובה?
"אני יכול לומר שמקיף ה’ זאת לא הפתעה מבחינתי. לא היה לנו ספק שבית הספר יצליח. הוא התחיל כבית ספר חדש וצומח, והיו חבלי לידה ראשונים וקשיים. מנהלת בית הספר והצוות החינוכי מוכיחים את עצמם כל שנה, והשנה הגיעו לאחוז מאוד גבוה ונתונים שהם מרשימים. בסופו של יום גם הצלחה וגם, חלילה, כישלון זה המנהל של בית הספר והצוות, ואני זוקף את הנתון הזה לזכותם וגם, כמובן, לזכות התלמידים היקרים".
אז מה קרה במקיף א’?
"מקיף א’ רשם ירידה משמעותית, וזאת מבחינתי הפתעה. אנחנו לומדים את הנתונים ובוחנים אותם במטרה להבין מה קרה בתוך בית הספר. אני מאמין שיחד נפיק לקחים. כידוע, מדובר באחד מבתי הספר המובילים בעיר. אנחנו נקיים ישיבות מסודרות עם הגורמים המקצועיים, נזהה את הבעיות ונשיב את בית הספר למסלול. כל בית ספר ייבחן לגופו, נקיים הפקות לקחים ונציין את כל הנקודות בפני המנהלים".
מילה על המובילים – ישיבת צביה ותיכון בית יעקב.
"ישיבת צביה כבר שלוש שנים במקום הראשון ובית הספר גם זכה בתחרות הסייבר הארצית. המנהל והצוותים עושים שם פשוט עבודה מדהימה, אבל מי שמשיג בסופו של יום את התוצאות הם התלמידים היקרים שלנו. תיכון בית יעקב שייך לזרם המוכש"ר (מוכר שאינו רשמי), וזה בית ספר שלאורך שנים נמצא ברמה גבוהה ביותר. גם כאן מגיע יישר כוח לצוות".
מבחינתך העובדה ששני מוסדות דתיים מובילים את הטבלה מלמדת על משהו?
"לא, אין כאן עניין של חינוך דתי או חילוני. יש בטבלה הזאת גם בתי ספר דתיים שהם במקומות פחות טובים, אז זאת לא המשוואה ואין כאן נוסחה לפיה זרם מסוים יותר מצליח מהאחר".
באותו עניין:
"מה שקרה באור חיה מדאיג אותי"
בפסילת מחברות של בגרות בגלל חשד להעתקה, או מה שמוגדר פגיעה בטוהר הבחינות, ישנו נתון מביך במיוחד מבית הספר התיכון לבנות אור חיה, ששם נפסלו 9.8% ממחברות הבחינה. הנתון הזה גבוה משמעותית גם ביחס לארץ, ובית הספר אור חיה ניצב במקום החמישי בארץ בפסילת מחברות, מקום אחד מתחת לבית ספר תיכון באום אל פאחם (10.8%) ומקום אחד יותר מבית ספר תיכון בכסייפה (9.5%). רק לשם השוואה, בשאר בתי הספר בעיר התרחשו פסילות של 1% ומטה מתוך כלל הניגשים לבחינה.
אתם כבר יודעים מה קרה שם?
"זאת הפעם הראשונה שדבר כזה קורה באשקלון, אנחנו תמיד נמצאים במקומות הכי נמוכים בהעתקות. זה נתון שמאוד מפתיע אותי, מדאיג אותי, ואני אתייחס לזה מאוד בחומרה. אנחנו בסך הכול יום אחד מפרסום הנתונים ואלה דברים שמצריכים בדיקה. הבדיקה תיעשה, והעניין הזה יטופל בחומרה יתרה".
"אני חי את המערכת גם בבית"
בחודש ינואר האחרון מונה זוזט באופן רשמי לראש מינהל חינוך ותנו"ס, זאת לאחר שבמשך שלוש שנים שימש ממלא מקום לאחר עזיבתו של אבי קמינסקי את התפקיד בשנת 2016. הוא בן 48, נשוי ואב לשלושה (3, 4, 8). "אין ספק שהעובדה שיש לי ילדים קטנים שנמצאים במערכת החינוך באשקלון נותנת לי פרספקטיבה לגמרי אחרת", הוא אומר, "אני חי את המערכת גם בבית, מקשיב לבן הבכור שלי, שומע ורואה מה קורה בבתי הספר ובגנים, וזה מסייע לי. כשמדברים על השירות שמקבל התושב בעניין הזה, אני תמיד מסתכל על איזה שירות אני הייתי רוצה לקבל בתור אבא לילדים. אני תמיד אומר למנהלים שלנו שאנחנו מחויבים לרמת שירות גבוהה כי אנחנו מונופול ולא קיים מקום אחר שיכול לספק שירות לחינוך ילדי אשקלון".
זוזט, בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני, בשלבי סיום, בניהול מערכות חינוך באוניברסיטת בר אילן, החל את עבודתו בעיריית אשקלון בשנת 1997 ומילא שורה של תפקידים באגף החינוך. "זה הפך לסיסמה, אבל החינוך הוא מנוע הצמיחה של העיר", הוא אומר, "אני רוצה להוביל את המערכת להישגים, אבל הערכיות יותר חשובה לי. כל ילד וילדה בעיר הזאת חשובים לי ואני רוצה להוציא תלמידים עם כבוד הדדי, התנדבות ומעורבות חברתית, אני מאמין שאם נגדל דורות של תלמידים ערכיים, כשמשיגים את כל אלה, ההישגים כבר יגיעו מאליהם".
לדברי זוזט, אחד הדברים המרכזיים מבחינתו זה עניין הרצף, כשהמטרה היא שהמערכת תלווה את התלמיד מגיל לידה ועד סוף התיכון, בסנכרון מלא של כל הגורמים. "קודם כול אני, באופן אישי, אשמח מאוד שגם הגילאים של עד 3 יעברו למשרד החינוך וניצור כאן רצף מלידה עד גיל 18. זה משהו שהוא מאוד חשוב מבחינתי".
תסביר.
"אנחנו מדברים כל הזמן על מעברים – מגן חובה לכיתה א’, מהיסודי לחטיבה ומשם לתיכון, חשוב שהנחיתה של התלמידים תהיה רכה, והמוסד הקולט יכיר כבר את הילד. את זה יוצרים על ידי רצף נכון. אנחנו עושים עבודה משותפת ושולחנות עגולים עם כל הצוותים, כולל הפיקוח ופורום ההורים, כדי שהמנהלים יכירו את התלמידים כשהם מגיעים לבית הספר. וככה במקרה של בעיות, חלילה, לא צריכים לחכות חודשים עד שמאתרים אותן. אני רוצה להגיד גם יישר כוח לדפנה ביטון, מנהלת אגף תרבות נוער וספורט, על כל העניין של הבגרות החברתית, שכמו שכבר ציינתי, מבחינתי זה לא פחות חשוב מהישגים לימודיים".
מה עם החינוך הבלתי פורמלי?
"חיזוק הממשק בין החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי זה עוד דבר שאנחנו עושים כאן בהצלחה. שאלו אותי פעם מתי אוכל לומר שהממשק הצליח, אז זה יקרה כשהגבולות יטשטשו ולא נדע להבחין בין הפורמלי לבלתי פורמלי. בית הספר צריך להיות גם מקום קהילתי, שנותן מענה אחר הצהריים, ואנחנו נמצאים עמוק בתוך התהליך. תכנית ‘ניצנים’ של משרד החינוך, למשל, היא דוגמה טובה לכך. כמו גם הקייטנות והחוגים. בחינוך אף פעם אי אפשר לומר ‘זהו, סיימנו’, תמיד יש עוד דברים לעשות".
מה קורה עם מנהלי בתי הספר? יש תחלופה?
"מבחינתי אחד הדברים שהם בבחינת ייהרג ובל יעבור אלה מנהלים מצוינים וגננות מצוינות. אני תמיד אומר שעל תפקוד של מנהל יקום וייפול דבר. כיום יש מנהלים מצוינים באשקלון ואם יש בעיה נקודתית במוסד אחד או שניים, זה מטופל. כמו שכולם יודעים, הייתה תחלופה של מנהלים בבית הספר מקיף ב’, ואני מאמין שהגענו לנוסחה שתוביל להצלחה של בית הספר, אחרי שביצענו פעולות מאוד משמעותיות בתוך בית הספר. מעבר לזה לא צפויים שינויים או עזיבות".
"אמנויות החדש ייבנה בצפון העיר"
אחד מבתי הספר "המתפוררים" בעיר הוא בית הספר לאמנויות. כבר זמן רב שמדברים על כך שיוקם בית ספר חדש לאמנויות. בעבר דובר שהוא יוקם בשכונת אגמים, אך הדבר בינתיים לא התקדם. זוזט אומר כי בקרוב יתחילו העבודות, אבל במיקום אחר, "אנחנו בונים את בית הספר אמניות ובית ספר מדעים החדשים בכניסה הצפונית לעיר, סמוך לתחנת הדלק. ראש העיר הצליח להשיג את כל האישורים לכך, ואני רוצה לציין את הנחישות שלו בנושא הזה. בתי הספר הללו היו צריכים מבנים חדשים ומתקדמים שיתאימו ל-2020. אז יש קרקע ואושר התכנון. אני מאמין שתוך חודשיים כבר נראה עבודה בשטח ואכלוס יהיה בעוד כשנתיים וחצי".
יש כוונה לפתוח בתי ספר נוספים?
במסגרת הסכם הגג עתידים להיבנות בתי ספר נוספים, גם מקיפים וגם יסודיים וכמובן עוד כיתות גן. כרגע יש לנו על הפרק את בית הספר היסודי ממלכתי החדש בשכונת אגמים שבשנת הלימודים הקרובה יתארח בבית הספר חמ"ד אגמים. הבנייה שלו צפויה להתחיל בעוד כחודש וחצי והוא יהיה מוכן באחד בספטמבר 2020".
"הלוואי והיינו יכולים לרצות את כל ההורים"
אחד מבתי הספר שנפתחו בשנים האחרונות באשקלון הוא בית הספר אמירים המיועד לתלמידים בעלי הפרעות התנהגות. בשנים האחרונות היו שם אירועים לא פשוטים, אלא שזוזט רואה בהם חבלי לידה, "התפיסה שלי היא שעיר חזקה זו עיר שנותנת מענה לכל החתכים באוכלוסייה. יש לי רגישות מאוד גבוהה לחינוך המיוחד. לתפיסתי, הוא צריך להיות בתוך העיר, והתלמידים לא צריכים לנסוע מחוצה לה. יש כמובן מגבלות של משרד החינוך, אבל אנחנו משתדלים שזה מה שיהיה. הפתיחה של בית הספר לא הייתה קלה, והצוותים היו צריכים להסתגל ולעמוד באתגרים חדשים. היום בית הספר מתפקד ברמות גבוהות ביותר, הוא עובד בצורה מצוינת תוך שיתוף פעולה עם הפיקוח וההורים".
אנחנו רגע אחרי שהתקבלו השיבוצים לשנה הבאה, ושוב יש המון תלונות של הורים וערעורים. איך קורה שילדים נשלחים לבתי ספר רחוקים כשיש להם בית ספר קרוב לבית?
"אני רוצה לעשות בעניין הזה סדר, ואני מקווה שזה יובהר פעם אחת ולתמיד. בנושא גני הילדים, עד לפני שנים ספורות לא היה מענה לגילאי 3, והם עדיין היו במסגרות פרטיות. מאז שמדינת ישראל החליטה להכניס אותם תחת משרד החינוך, יש הנחיה ברורה לפיה המחויבות מבחינת קרבת הגן היא קודם כול לגילאי 5, אחר כך ל-4 ולבסוף, אם נותר מקום, לגילאי 3, וכך קורה שלא תמיד יש מקום בגן ליד הבית. למרות זאת, אנחנו עושים ככל שניתן לאפשר את גני הילדים בגילאי 3 בסמוך למקום המגורים. בנושא השיבוץ לבתי הספר נעשית כאן מלאכת מחשבת, ולכולם יש בית ספר ליד הבית. הבעיה מתחילה כשהורים רוצים בתי ספר ייחודיים ועל-אזוריים, וצריך לווסת את הדבר הזה כדי למנוע סגירה של בתי ספר אחרים. רוב הערעורים היו בנושאים הללו".
היו גם לא מעט תלונות על איך שטופלו הערעורים הללו.
"מבחינתי רמת השירות שמקבלים התושבים היא החשובה ביותר. אני תמיד אומר לעובדים שיחשבו שהם אלה שזקוקים למענה ולשירות ויתייחסו בהתאם. אנחנו לא מחפשים להקשות על ההורים, הלוואי והיינו יכולים לרצות את כולם. צריך להבין שמדובר כאן בספינה מאוד גדולה שצריכים לנווט, ואנחנו פועלים בהתאם".
אז איך אתה מסכם חצי שנה רשמית בתפקיד ראש מינהל חינוך בעיריית אשקלון?
"אני קודם כול רוצה להודות באופן אישי לראש העירייה ששם את החינוך בראש מעייניו ומקצה משאבים עצומים לטובת שיפור מתמיד של מערכת החינוך. אני מודה גם להנהלת העירייה על האמון שנתנו בי והגיבוי המלא. וכמובן מודה לפיקוח, לפורום ההורים, למנהלי בתי הספר, הגננות, הצוותים החינוכיים וחבריי למינהל החינוך על שיתוף הפעולה. זה תפקיד מאוד חשוב ומרכזי, ואני רואה בו שליחות גדולה. אני מקווה שבשנה הבאה נביא את חינוך ילדי העיר לרמות גבוהות בהישגים לימודיים, אבל לפני הכול בערכים. ולסיום, אני מאחל חופשה נעימה ובטוחה לכל תלמידי העיר היקרים".