לאחרונה קיבלה המכללה האקדמית אחוה את אישור משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה לפתוח כבר בשנת הלימודים הקרובה (תשע"ט) תכנית לימודים לתואר ראשון להוראת מדעי הטבע במגמת חקלאות לבתי הספר העל יסודיים. זהו המסלול הראשון בישראל המכשיר מורים לחקלאות, בשילוב עם מדעי הטבע וביולוגיה.
מגמה זו באה לענות על הצורך של מערכת החינוך להכשיר ולשלב בתוכה מורים חדשים ואיכותיים, בעלי רקע אקדמי מבוסס, אשר מסוגלים לפתח ולקדם לימודי מדע, ביולוגיה וחקלאות ברמה גבוהה במסגרות החינוך העל-יסודי.
בשנים האחרונות עברה החקלאות שינויים רבים. כאן נכנסת לתמונה החקלאות המדייקת (אגרוטק – ההייטק של החקלאות) שפותחה במטרה לספק מענה לאתגרים של המאה ה-21. הכוונה, לפיתוח אמצעים טכנולוגיים לשיפור ויעילות התוצרת החקלאית, שימוש חכם ברובוטים ומיצוי יכולות החקלאי ושימוש יעיל בגורמי היצור העומדים לרשותו.
במציאות חדשה זו, נדרשים גם אנשי הוראה מיומנים שיעמדו בראש הוראת החקלאות ויתנו מענה לצורך ללמד בבתי הספר והכפרים החקלאיים תחומי תוכן הקשורים בחקלאות מדייקת. לפיכך, התכנית החדשה תתמקד לצד הידע התיאורטי גם בעבודה מעשית ייחודית בהוראת מדעי הטבע והחקלאות בבתי הספר, בחוות חקלאיות מתקדמות, בחינוך ההתיישבותי, בכפרי הנוער ובמנהל המחקר החקלאי. כמו כן, במכללה מוקמת חממה לימודית טכנולוגית ומעבדות מחקריות מהמתקדמות בארץ.
בין הקורסים הייחודיים שיועברו במסגרת המגמה, תתקיים סדרת הרצאות מהמרצים המובילים בארץ ובעולם בתחום האגרוטק.
"למעשה, הסטודנט יקבל כלים אקדמיים ומעשיים, ויוכל לשמש בתום לימודיו מורה לביולוגיה וגם מורה לחקלאות, בעזרת זוויות נרחבות שיכשירו אותו לכך," מספר בראיון אישי, פרופ' יורם קפולניק, לשעבר מנהל וחוקר בכיר במכון וולקני, המשתף פעולה עם מכללת אחוה בהתנדבות בתפקיד יו"ר הועדה שעוזרת למורים ולמפקחים לעצב את התוכנית החדשה. "לחקלאות יש גם אלמנטים מדעיים וגם טכנולוגיים שהתפתחו מאוד בשנים האחרונות. מכללת אחוה הרימה את הכפפה לטפל בתחום החשוב הזה ולהטמיע אותו בלימודים ובהכשרה של עתודת ההוראה בישראל. המטרה היא להנגיש לסטודנטים שירצו בכך תחומי תוכן חדשניים בקשת רחבה של נושאים המעורבים בחקלאות וייצור מזון בגישה מודרנית", מסביר קפולניק.
באלו תכניות וחידושים טכנולוגיים מדובר?
"כיום ישנם המון חידושים טכנולוגיים שמסייעים לנו להיות יעילים הרבה יותר גם בעבודות החקלאות, ובזכותם להמשיך לייצר את הכמות והאיכות הנדרשים. חשיפת הסטודנטים לנושאים, התנסותם במעבדות ובהיכרות עם חממות בשטח, ברובוטים מיוחדים שמצלמים ומערכות בקרה והשקיה חדישות. למשל, ישנו ציוד המחובר לכלים חקלאיים או טרקטורים שבזמן יישום חומרי ההדברה שהם מרססים, פועלים חיישנים המסייעים לכוון את יישום החומרים בשטח באופן מדויק. מעבר לחיסכון ביישום החומרים ניתן גם לזהות את סוג העשב ולדעת בזמן אמת מי מהחומרים שמובלים על-ידי הכלי החקלאי עשוי לקטול ובמינון הנכון. גישה זו תביא לצמצום היישום של חומרים על פני שטח קרקע שלא היה צורך לרסס ורק עשבי הבר שרוצים בקטילתם יפגעו. תכניות הלימודים במכללה האקדמית אחוה תכלול חשיפה פרקטית שתמחיש למורה העתיד איך דברים פועלים בשטח, והוא יוכל להיות מקור ידע מכוון לתלמידיו בגישה מעשית ומלהיבה".
בימינו עדיין קיים ביקוש בענף החקלאות?
"להערכתי, חסרים היום הרבה מורים לחקלאות. אני אופטימי כי קיים ביקוש ועניין אצל סטודנטים צעירים ללמוד את מקצועות הוראת החקלאות ומדעי הטבע. מי שירצה בכך, צריך להבין את הרקע המדעי, הגישות הפדגוגיות ואת מכלול הדברים הקשורים בכל אחד מהנושאים".
החקלאות עדיין מקבלת מספיק תשומת לב בעולם התעשייתי?
"זה די ברור וידוע, שתעשיית ההייטק מכניסה למשק הישראלי בכמות העולה על ההכנסות שיש למשק מייצוא חקלאי, אבל תוצרי החקלאות זה האוכל של כולנו. בסוף היום, צריך להביא אוכל פיזי הביתה. הרי כולנו מסכימים שאין כמו הסלט הישראלי", קפולניק מתבדח ומיד מרצין. "הערכה של מומחים בנוגע לריבוי האוכלוסין היא שבשנת 2030 יחיו 20 אחוז יותר אזרחים בעולם וסביר להניח גם בישראל. זה אומר שיתווספו יותר אנשים שצריך להאכיל אותם. ולכן, במידה ונרצה לשמר את המציאות ורמת החיים שלנו כפי שקיימת כיום נצטרך להיות יותר יעילים. מה עוד, ששטחי הייצור החקלאי ואוצרות הטבע העומדים לרשותנו לא יגדלו, אך האוכלוסייה בעולם כן. לכן, אנחנו חייבים להעלות את היעילות והמודעות של מערכות הייצור והצריכה שלנו. איך עושים את זה? בשילוב של למידה, הוראה ועשייה בחקלאות האגרוטק – ההייטק של החקלאות".
וזו רק ההתחלה
פרטים על תכנית ייחודית זו תוכלו לשמוע ביום הפתוח שמקיימת המכללה האקדמית אחוה ב-4 לאוקטובר לקראת פתיחת שנת הלימודים הקרובה. היום הפתוח יתקיים בסימן חינוך, הוראה ופסיכולוגיה במהלכו תוכלו ליהנות ממגוון ההרצאות המרתקות, ביניהן חיים גוגנהיים, ראש מחלקת הפיתוח במכון פוירשטיין לקידום כושר הלמידה, שינסה להסביר 'אם באמת יש ביכולתנו להשפיע על מוח התלמידים?'. בהמשך, פרופ׳ יוני גז, מרצה במחלקה לפסיכולוגיה במכללה, יעביר אתכם את 'המסע לנפשו של התרמילאי הישראלי – מגולני עד מנאלי', ומשם נבחן האם פסיכולוגיה וחינוך הם 'סטוץ או סיפור אהבה?' מפי ד"ר ארז מילר, פסיכולוג חינוכי ומרצה באחוה. כמו כן, חנה אבוחצירא, מוסיקאית ובוגרת של המכללה תנצח על הרצאה ייחודית – 'הלהיט החדש בעולם הלמידה' שתלווה בנגינה. וכמובן תוכלו לקבל ייעוץ והכוונה מפי מרצים ויועצי לימודים.
פרופסור יורם קפולניק (צילום: שלומי אבוטבול)
תוכן שיווקי
