מערות שהן אתר מורשת עולמית: גן לאומי בית גוברין
מערות מראשה ובית גוברין בגן הלאומי בית גוברין זכו לתואר הבינלאומי אתר מורשת עולמית, אחד מתוך כ-1,000 אתרים בכל העולם. גודלו של הגן הוא כחמישה קמ”ר. התואר מוענק לאתרים בעולם שיש להם ערך יוצא דופן לאנושות. מטרת הכרזתם היא שימורם למען הדורות הבאים. הבחירה נעשתה בידי אונסק”ו – ארגון האו”ם לחינוך, מדע ותרבות (UNESCO). הענקת התואר במסגרת אירוע מרגש נערכה בשלהי חודש יוני 2014 בעיר דוחא בקטאר. בכך מצטרפות המערות לרשימה מכובדת של אתרים בעולם (כמו מפלי הניאגרה ומפלי האיגואסו, גראנד קניון, מאצ’ו פיצ’ו, שונית המחסום הגדולה באוסטרליה ואתרים אחרים) ובישראל (מצדה, העיר העתיקה של עכו, התלים המקראיים מגידו, חצור ובאר שבע, דרך הבשמים וערי המדבר בנגב, הכוללים את עבדת, ממשית, שבטה וחלוצה, הגנים הבהאים בחיפה ועכו ומערות הכרמל).
בית גוברין – עיר בני חורין. צילום: רשות הטבע והגנים
מהות ההכרזה על מערות בית גוברין–מראשה כאתר מורשת עולמית היא: “מערות מראשה ובית גוברין בשפלת יהודה כמיקרוקוסמוס של ארץ המערות בישראל”. המערות מייצגות את “ארץ אלף המערות” בשפלת יהודה הפזורות על שטח של כ-120 קמ”ר, וכולן מעשה ידי אדם. ההכרזה היא על השטח של הגן הלאומי מראשה ובית גוברין. המערות בשטח זה מאפיינות את הסוגים השונים והרבים של כל המערות בשפלה. מספר המערות בשטח שהוכרז הוא קרוב ל-500, וחלקן הגדול הן מערכות בעלות עשרות חדרים. הסוגים השונים של המערות הם מחצבות אבן, בורות מים, בארות, בתי בד, קבורה, פולחן, קולומבריום (שובך יונים), אורוות סוסים, אחסון, מרחץ, נקבות מים, מערכות מסתור ועוד. המערות לא שימשו למגורים. המערות הראשונות באזור נחצבו מתחת לתל מראשה במאה התשיעית לפנה”ס. תקופת השיא של השימוש במערות הייתה במאות השנייה והשלישית לפנה”ס. באתר נמצאות מערות רבות מסוגים שונים, ומשך הזמן שבו היו בשימוש הוא 2,000 שנה בקירוב.
איפה: גן לאומי בית גוברין שוכן בלבה של שפלת יהודה ומשתרע על שטח של 5,000 דונם. נוסעים לקיבוץ בית גוברין, שאליו ניתן להגיע מכיוון בית שמש בכביש מספר 38 או מכיוון קריית גת בכביש מספר 35. הכניסה לגן הלאומי נמצאת סמוך לקיבוץ.
מוקדי עניין עיקריים: תל מראשה – תל המזוהה עם מראשה המקראית. במערות מראשה בורות מים מרשימים, בתי בד, מערות קולומבריום ומערות קבורה של האוכלוסייה הפיניקית שחייתה בעיר, ובהן שוחזרו ציורי קיר נדירים. מתחם העיר הצפונית, ובו שרידים מרשימים מהתקופה הרומית (אמפיתיאטרון, בית מרחץ, חומות) ושרידים של מבצר צלבני, ובו כנסייה, חדר אוכל, סדנאות וקמרונות תת-קרקעיים. כמו כן, במקום קיים מתחם ובו שחזור של גת ובית בד עתיקים.
בית גוברין. צילום: רשות הטבע והגנים
תצפית – בראש תל מראשה קיימת נקודת תצפית מעולה על דרום שפלת יהודה.
בחול המועד פסח: ייערכו בגן הלאומי בית גוברין פעילויות מיוחדות לכל המשפחה. בשעות 15:00-9:00 (מדי שעה עגולה) תושמע החוויה הקולית באמפיתיאטרון של עיר בני החורין. נקודות הדרכה בעיר בני החורין יתקיימו כרבע שעה לפני המיצג הקולי ב-9:45-15:45.
בנוסף, ניתן לשלב סיור במערות הפעמון בגן הלאומי בית גוברין בשעות 10:00–18:00 – שבהם יתקיימו מופעי מוזיקה לכל המשפחה עם המרכז הישראלי למקהלות ולחבורות זמר.
מרחבי טבע לצד סביבה אורבנית: גן לאומי אשקלון
גן לאומי אשקלון הוא הגן הלאומי הראשון שהוכרז בישראל בשנת 1965 ונקרא על שם יגאל ידין. הגן שוכן בדרום מישור החוף על רכס הכורכר המערבי וכולל שטחי חולות וחוף ים. גן לאומי אשקלון הוא פנינת טבע עשירה בחי ובצומח ייחודיים ובמגוון בתי גידול. רצועת חוף הים, שטחי החולות ומתחם תל אשקלון מאפשרים למגוון רחב של חי וצומח להתפתח ולהישמר בסביבה האורבנית. במיוחד בתקופה זו של עיור מואץ וצמצום השטחים הפתוחים חשיבות הטבע בסביבה האורבנית גבוהה ביותר.
איפה: אל גן לאומי אשקלון מגיעים מצומת אשקלון, נוסעים בשדרות בן גוריון, פונים שמאלה ברחוב בן עמר. מהכניסה הצפונית של אשקלון נוסעים בשדרות מנחם בגין, שדרות ירושלים, רחוב בר כוכבא, ופונים שמאלה ברחוב הטייסים.
הגן הלאומי אשקלון. צילום: עיריית אשקלון
מוקדי עניין עיקריים: תל אשקלון – המקום תחוּם על ידי סוללה של שרידי החומה. לאורך ההיסטוריה נחשבה אשקלון עיר מסחר משגשגת וחשובה הנמצאת על דרך הים (בדרך מעזה ליפו), אל שיא פריחתה הגיעה העיר בתקופה הרומית. מתצפית על החומה ניתן להשקיף על נופי הגן הלאומי, על שטחי הדיונות שמדרום לגן ועל העיר המודרנית.
שער העיר הכנענית – השער המקושת העתיק ביותר אשר נבנה בשנת 1800 לפנה”ס (בתקופה הכנענית התיכונה) לערך.
הבזיליקה הרומית ועמודי השיש – הם משרידי העיר הרומית המרשימים הכוללים כותרות, עמודי שיש וגרניט המוצגים במתחם הבזיליקה, המבנה הציבורי ששירת את אזרחי העיר באותה תקופה.
שרידי הכנסייה סנטה מריה וירידיס – הכנסייה נבנתה בתקופה הביזנטית, במאה החמישית לספירה.
מערכת בארות – יותר מ-60 בארות מסוגים שונים (באר אנטיליה, באר מישור משופע – באר אשקלונית), אשר שימשו את תושבי המקום לחקלאות ולמחיה.
הגן הלאומי אשקלון. צילום: הרמן חנניה
בחול המועד פסח: לאן הולך עטלף פצוע? סדרת הרצאות לילה מרתקת על עולם הטבע העשיר של ישראל. שליש ממיני יונקי ישראל הם עטלפים. עולמם נסתר, מיוחד ומסקרן. דבקו בהם אגדות וסיפורים, אך מי הם באמת? ומהי תרומתם לטבע הישראלי? מרצה: שגיא נוה מרום, מתמחה בתחום העטלפים, ממקימי פרויקט ההתנדבות “חי-בולנס” ברשות הטבע והגנים. ההרצאה תינתן על המדשאה של חניון הלילה. ללא תשלום נוסף על דמי הלינה באתר. ההשתתפות בהרצאה מיועדת ללנים בחניוני הלילה.
הזמנת מקומות באתר רשות הטבע והגנים אצל מדריכי רשות הטבע והגנים באתר: www.parks.org.il.
פיקניק על המדשאה: גן לאומי אשכול
גן לאומי אשכול (הבשור) הוא אתר לבילוי בחיק הטבע המשתרע על פני 3,500 דונם. במלחמת העולם הראשונה גילו חיילים אוסטרלים, שלחמו במקום נגד הצבא התורכי, שרידים של כנסייה ביזנטית ובה רצפת פסיפס יפהפייה. הפסיפס מוצג עתה לראווה בעיר קנברה, בירת אוסטרליה.
איפה: הכניסה אל הפארק – מערבית לאופקים. ניתן להגיע אל הפארק מצומת יד מרדכי, מצומת מגן ומצומת גילת.
גשר אשכול. צילום: רשות הטבע והגנים
מוקדי עניין עיקריים: מדשאות רחבות ידיים ומתקני פיקניק. בחלק הצפוני של הגן הלאומי מתנשאת גבעה קטנה – ח’ירבת שלאלה – שמראשה תצפית נאה על הסביבה. במרכז הפארק גבעה קטנה שבה נחפרו שרידי האתר עין הבשור. זוהי תחנת דרכים מצרית מסוף האלף הרביעי לפנה”ס. למרגלות הגבעה, בערוץ נחל הבשור, נובעים מעיינות עין הבשור. מי המעיינות יוצרים בריכה נאה (על פי הנחיית משרד הבריאות מותר לשכשך בה רגליים בלבד). המים חמימים למדי ושומרים על טמפרטורה קבועה של 20 מעלות במשך כל השנה. מבני הבטון הסמוכים למעיין שימשו את המשאבות שהקימו יחידות הצבא הבריטי לצורך השקיית סוסי חיל הפרשים ולמילוי מכלי הקטרים של הרכבות הצבאיות.
מסלול הטיול: מהפארק ניתן לצאת למסלול דרך הבשור, דרך עפר באורך של 18 קילומטר, שהוכשרה על ידי קרן קיימת לישראל למכוניות פרטיות. הדרך פרושה בין גן לאומי אשכול וצומת צאלים, ובה נקודות תצפית, נקודות היסטוריות, גשר חבלים ועוד. בצד האתרים, לאורך הדרך, ניצבים שלטי הסבר.
חיות ומדשאות: פארק נחל לכיש
לפני שנשפך לים, קרוב להמולת העיר והנמל, חוצה נחל לכיש את אזור התעשייה של אשדוד. על הגדה הדרומית של הנחל צמח פארק עירוני המאפשר לתושבים לבוא וליהנות מרצועה ירוקה של קצת טבע ומרחב פתוח.
פינות החי יוצרות יחד מעין גן חיות פתוח לכולם, ורשימת החיות הארוכה כוללת בנות יענה, טווסים, יחמורים, זברות וראמים, חלקם הובאו לכאן עם פינוי גוש קטיף ב-2005, וחלקם הובאו מגני חיות בסביבה. היזהרו שלא לעצבן את עבדקן הרעמה, שבשפה היומיומית נקרא כבש, ועל פי שלט ההסבר נוגח חזק מאוד, ובכלל, כדאי לא להציק לחיות אלא ליהנות מהן.
פארק נחל לכיש. צילום: לימור אדרי
מסלולי הטיול: בתוך תחומי הפארק קיים מתחם צפרות, פרי שיתוף פעולה בין החברה להגנת הטבע וחופית – חברת התיירות העירונית של אשדוד. בחורשת עצי שיטה מלבינה, מין נדיר כשלעצמו, באזור הפרא שבו נשפך נחל לכיש אל הים, אפשר למצוא שלדגים, סופיות, אנפות, אגמיות וברווזים המנצלים את סביבת הנחל למנוחה במשך השנה. בתיאום מראש אפשר לצאת עם מדריך לסיור בשטח הפארק, כולל תצפיות בבעלי הכנף. טיבוע ציפורים מתקיים במקום פעם בחודש, והציבור מוזמן להשתתף בפעילות. המתחם פתוח לביקור בכל שעות היממה, כמו כל הפארק. הדרכות לקבוצות באמצעות מנהלת פארק אתגרים אשדוד.
