“יאללה, ביבי, תתעורר": שיר המחאה של הצעירה מאשקלון

“הדרום כולו בוער 
לי בראש לא מסתדר,
כל התושבים צורחים 
יאללה, ביבי, תתעורר."
(מתוך "הדרום בוער" מאת לוקה צ'יקה)

נטע כהן, בת ה-16 וחצי מאשקלון, אינה יכולה להצביע עדיין בבחירות הקרובות, אך היא כתבה שיר ראפ המיועד לראש הממשלה, בנימין נתניהו ופונה אליו ישירות, שיר המתאר בכישרון את קול הזעקה של תושבי הדרום.

"תתעורר". בנימין נתניהו. צילום: אמיל סלמן

כהן ששם הבמה שלה הוא "לוקה צ'יקה" מספרת שהגראדים והמצב הביטחוני הירוד הביאו אותה לידי חרדות קשות, כולל פעם שבה נפלה מפרכסת בכביש למשמע קול האזעקות והפיצוצים. היא תמיד מגיבה למצב ברעידות ועל סף עילפון. “גראד נפל ישירות מול העיניים שלי, זה ממש כמו להרגיש את המוות מולך. אנשים קרובים אליי נפגעו מרקטות, ידיד שלי נפגע משלושה רסיסים שחדרו לגופו”, היא מספרת, “וזה רק העלה את סף החרדות שלי, וביבי לא מגן על המדינה. רואים איך למשל פוטין מתנהל, אבל מביבי לא מפחדים”.

האזינו לשיר:

התרפיה שלה לדבריה היא המוזיקה והיצירה, וכנערה היא מתמודדת עם הפרעות חרדה והפרעות קשב וריכוז ואינה מסתגלת למסגרת החינוכית. היא מרגישה גם שהמסגרות מעולם לא תמכו בה ורק העבירו אותה ממקום למקום. “בכל מסגרת הרגשתי שלא האמינו בי ולא נתנו לי להוכיח את עצמי. לא הייתה לי ילדות קלה, וכל צלקת מתווספת, ולא התחברתי לבית הספר, לא מבחינה לימודית ולא מבחינה חברתית”, היא מספרת. “אבל אני מתנדבת היום ברדיו אשקלון ומקווה להתחיל ללמוד בקרוב במגמת תקשורת”.

שריפת חורש בעוטף עזה. צילום: אמנון זיו

היא תלמידת תיכון אורט אפרידר ובת יחידה לאם ממוצא ספרדי ואלג’יראי, שמצבה הבריאותי לא קל והיא מתאוששת בימים אלו מניתוח, ולאב ממוצא רומני. למרות המצב הכלכלי הדחוק, אביה סייע בהוצאות ההקלטות, ונטע תמיד עזרה לטפל באימה ולתמוך בפרנסה. היא רואה את עתידה בעולם המוזיקה, שתמיד היווה מפלט נעים עבורה. היא אוהבת להאזין לכל סוגי המוזיקה, מקווה להוציא ולקדם אלבום שלם, וכן, מתכוונת לעסוק גם במשחק.

“תמיד כתבתי שירים ואהבתי לשיר, ומוזיקה זה סוג של בריחה ולפרוק הכול על הדף”, היא אומרת. “דווקא הופתעתי כשהציעו לי להצטרף למקהלת בית הספר בכיתה ח’, אבל אז הבנתי שיש לי פוטנציאל, ושאני רוצה לקדם את עצמי ולהצליח במשהו אחד בחיים”.

"במקום להרגיש בטוחה, אני פוחדת". נטע כהן "לוקה צ'יקה"

וביבי, לדעתך, שמע על השיר?

“אני חושבת על זה  איך לשלוח אליו ישירות, אבל אני בטוחה שהוא צפה בתקשורת בהפגנה הגדולה שהייתה אצלנו בבית הספר, בה זעקתי את מילות השיר שלי וקראתי לו, 'ביבי, תתעורר', ואני אמשיך להפגין כמה שצריך, כי זה לא הגיוני שאני לא ארגיש בטוחה במדינה שלי. במקום להרגיש בטוחה אני פוחדת, וזה הוביל למחשבה שאני לא רוצה להקים פה משפחה”.

הדרום בוער / לוקה צ'יקה

“הדרום כולו בוער 
לי בראש לא מסתדר,
כל התושבים צורחים 
יאללה, ביבי, תתעורר.
מדינה שלמה צועקת, 
תנו לנו לגדול בשקט. 
ילדים בחרדות, 
נפגעים מיריות.
וואלה, לא הבנתי עוד 
זאת מדינה או גן חיות? 
ונמאס לי כבר לירות 
בין כוונות לבין דמעות. 
תהילים נגד טילים 
ברחוב כמו חתולים.
מנסים להתחמק 
ממשיכים להיחנק. 
אם אתה תמשיך לחלום, 
לא יגיע השלום. 
נשברים לרסיסים 
אם תמשיך בתכסיסים.
כשרצים אל המקלט, 
לי בראש זה לא נקלט, 
כול העיר שלי במניה, 
כשאתה שותה שמפניה.
אז איך אני עושה שינוי,
משנה את המשחק. 
אחרי אלפיים שנות גלות, 
פה הכול נשאר מושחת.”