דעות

תניח את האגו בצד, הפעל שיקול דעת בשימוש בכספי ציבור, תבחר בעלי תפקידים על פי כישוריהם ותפעל בשקיפות. עינב קורן כותבת לאדם שייבחר בשבוע הבא לתפקיד ראש העירייה

פיני ביטון לוקח סיכון מקצועי ומהמר – על בסיס שיחות רחוב וניסיון ארוך שנים – על תוצאות הבחירות בשבוע הבא. ועדיין משאיר כוכבית קטנה ואדומה שיכולה לשנות את התמונה

למי אכפת אם מה שאני לובשת נחשבת פיג'מה או לא? ולמי אכפת אם צחי הלוי התאהב (כן, התאהב! היא לא פיתתה אותו) בלוסי אהריש? ואם העניין היהודי הוא מה שמפריע לכם, אז תדעו שהיחס הפוגעני כלפיהם גם הוא לא ממש יהודי

10 ימים לבחירות ופיני ביטון עושה ספירת מלאי: מי יישאר, לשמחתו של פיני, במועצה הבאה, ומי עזב, גם כן לשמחתו של פיני. אבל יש גם את מי שפיני היה שמח לראות מחוץ למועצה

בבתי הספר נמנעים מדיונים פוליטיים, ומה שהילדים של היום יודעים על הבחירות המקומיות זה רק מהאזנה לשיחות סלון. בדרך זו, טוענת עינב קורן, ימשיך אחוז ההצבעה רק לצנוח, בשל חוסר עניין

זה היה אמור להיות הטור האחרון של פיני ביטון, אבל אירוע טראגי אחד יחד עם תחושת אחריות ציבורית, החזירו אותו בבת אחת לרצף הכתיבה. וגם: פיני נפרד מחנניה עמר ז”ל

פיני ביטון רואה את המאבקים בין הפעילים של שמעוני והפעילים של גלאם, תוהה למה המנהיגים לא עושים דבר כדי להרגיע את הרוחות וחושב שבסופו של דבר דווקא מועמד שלישי ולא צפוי עשוי לטרוף את הקלפים

עינב קורן נדהמה לשמוע מבתה הקטנה כי בבית הספר נעשה ניסיון לבצע סיאנס ונזכרה איך היא בתור ילדה סבלה מסיוטים בעקבות סרט אימה ומדגישה כי ההורים חייבים לגלות יותר מעורבות

אחרי ששני מועמדים לראשות העירייה כבר פרשו, פיני ביטון ממליץ לעוד כמה לעשות את זה וחושב שאבי עייש יצליח בפעם הרביעית להגיע לקומה הרביעית

עינב קורן אוהבת פסטיבלים והיא בעד פסטיבל דרום עולה שכבר הפך למסורת בחול המועד סוכות, אך מה שמטריד אותה, מעבר לעלות הכספית של הפסטיבל, היא היעדרותם של האמנים המקומיים

עינב קורן צפתה בסדרה החדשה והמדוברת "אוטונומיות" והמסקנה שלה: הסדרה לא נועדה להפחיד אותנו מהדתה או מחרדים, אלא לגלות לנו עד כמה אנחנו כלי משחק בידי ההנהגה שלנו

עינב קורן מציעה תוספת חגיגית למנהג ה"תשליך” המסורתי וקוראת לו ה"תשאיר”. כי לפני שאנחנו ממהרים להשליך, רצוי שנבחן בינינו לבין עצמנו מה ראוי שנשאיר, מה חשוב בחיינו מספיק כדי שנשמור עליו, מה אפשר וכדאי להשאיר ואולי לעדכן ולשפר

“אתה חוזר?” זו השאלה ששאלו קוראים רבים את פיני בעקבות הטור מהשבוע שעבר. אלא שבניגוד לרצון הקוראים, השבוע הוא לא יעסוק בפוליטיקה המקומית, אלא בנושא בוער הרבה יותר: ההסדרה שמקדמת הממשלה מול החמאס בעזה

רציתי לספר סיפור, רציתי לכתוב שיר, אבל חסרו לי המילים. פתאום הבנתי שפשוט אין לי מילים – מוחי כאילו התרוקן. ההרגשה הייתה של חלל, ריקנות טוטלית. מה אעשה ללא מילים? איך אוכל לכתוב? הרי כל אדם שרוצה לבטא את מחשבותיו זקוק למילים. ואילו אני נותרתי בריקנותי, ללא מילים. היכן יימצא אוצר המילים שאני זקוק לו? […]

לאחר עשור וחצי בחוץ חוזר פיני ביטון לעיתון “כאן דרום” עם טור פוליטי כמו שרק הוא יודע לכתוב. זה הזמן של המועמדים לראשות העיר לתפוס מחסה. “בלי חשבון” גרסת 2018

נוצרתי אי שם בתחתית הים. במשך מיליוני שנים שטפו אותי גלי הים אל החוף ונערמתי לכמויות אין סופיות. במשך כל היממה שוטפים אותי גלי הים. במשך היום כשחם והשמש מכה בי באים המוני אנשים לשכב עליי, יש כאלה שפורסים עליי מגבת כי גופי החם והדוקרני במקצת מפריע להם, ילדים ממלאים אותי בדליים ובונים להם ארמונות […]

סקר חדש גילה נתון עצוב: כ-90% מההורים לא היו מעוניינים שילדיהם ישתתפו בפעילות עם ילד בעל מגבלה. האחריות ללמוד פתיחות, הכלה וסובלנות עוד בטרם ילדינו נפגשים עם מושגים אלו, מוטלות עלינו ההורים

על כל מועמד להיות ער לכך שהכישורים קודמים לקשרים כאשר הוא מחליט על מינוי של אדם כלשהו לתפקיד בכיר. לכן מחובתנו לוודא שהמועמד שלו נצביע ידע להרכיב את הנבחרת שלו קודם כול בהתבסס על האמון שרוכשים לו תושבי העיר, ולאו דווקא על האמון שהוא רוכש לאנשים סביבו